שלום לחברי הפורום!

לאחרונה רבו מאוד תהליכי שיוך דירות שעוברים קיבוצים

ההליך הינו קשה ומסובך עם הרבה שאלות נומטיביות,מוסריות ומשפטיות

בשל מצבם הקשה של חלק מהקיבוצים התהליך קורה עם הזנחה של גור המייסדים

עם הרבה חוסר סבלנות וסובלנות,עם התעלמות מצרכיו של הפרט המתבגר

"וכמו לויתן המתנפץ על החוף" זוכרים חיים רמון המימסד בחלק מהקיבוצים

עסוק רק בהליך מבלי לעצור ולראות האם נכון אנו עושים,מה המטרה בסוף התהליך

האם איננו גורמים ךהתאבדות כלכלית של הקיבוץ שאותו אנו מלוים ועוד שאלות רבות.

בין יתר השאלות עולה שאלת השיוך עצמו ועדיין אין על כך דעה מוצקה..

מענין לדעת מה דעת המומחים כאן והייתי מאוד מעונין לשמוע התייחסות לשאלות המוסריות.

יוסי

הליך השיוך הוא הליך קשה מאד - הן מבחינה מנטלית והן מבחינה תכנונית.

בקיבוצים רבים החלוקה של הבתים הקיימים בעייתית ביותר, אך בסופו של דבר אנשים רוצים שיהיה משהו להוריש לילדיהם.

הקיבוץ נבנה לא מתוך מחשבה שיהיה יום אחד "פירוק שיתוף" ולכן לא ניתן למעשה להשוות בין כל הבתים/מגרשים בקיבוץ, אלא צריך לבצע איזון מסויים.

מנסיוני בהליכי שמאות בהליכי שיוך קיימת בעיה קשה לאנשים שהיו רגילים להשתתף בכל, לבצע פתאום חלוקה שאינה שוויונית גרידה אלא מתבצעת עם איזונים אחרים (כמו דמי עזיבה). אני זוכרת שאנשים היו מתייחסים לכל בלטה בבנין (מה שאנשים בעיר או אפילו במושב לא ממש היו שמים לב).

במיוחד קשה להבין שהמינהל למעשה מבקש מהקיבוצניקים לקנות את המגרשים (גם אם בהנחה) ולכן הם אינם יכולים לבצע איזון דרך המגרש שהם מקבלים אלא אך ורק על המבנה (והפיתוח) שהם מקבלים. כך שאם הקיבוצניק קיבל את המגרש הכי גרוע, הצמוד לרפת ובעל צורה נוראית, הוא למעשה לא יכול להתאזן עם האחרים. אני חושבת שחלק מהפתרונות הם להציע לכאלה ש"מרגישים נדפקים" לקבל מגרש בהרחבה ולהתאזן עם שווי מבנה בית המגורים שהיה לו.

מרבית הקיבוצים נמצאים בהליך כזה או אחר ואני חושבת שהקיבוץ היחיד שלמעשה ביצע עד הסוף את השיוך הוא געתון.

הי שושי רק עכשיו זיהיתי שזו את

מי עם לא את צריך לענות על שאלה כזו?

יוסי