מהן האינדיקציות הקובעות עבורכם כי סיימתם  את יצירתכם?

אחד החברים כאן שאל אותי לאחר שנכנס לגלריות שלי והתבונן בציוריי, מתי אני מחליטה שהציור שלי הושלם.

שאלתו הביאה אותי לתהות אם באמת אנו יודעים לענות על השאלה הזו.

אשמח לשמוע את דעתכם.

רות

שאלה מעניינת רות!

אצלי היצירה לעולם אינה מסתיימת.

היא מצויה כל העת ב"משך"  under construction.

מרגישים רות,

זה מה שרציתי לענות לך מיד,

ואח"כ חשבתי עוד קצת

והבנתי שזה נכון חלקית,

כיוון שכשמרגישים שהיצירה גמורה לגמריי

זה כשהיא טובה, מושלמת וכל המוסיף גורע

ובעצם היצירות שלהן אפשר להוסיף עוד ועוד,

הן אלה שפחות טובות ולכן לא גמורות

ואולי לא יהיו גמורות לעולם :-)

ככה לפחות זה אצלי

זו בדיוק הנקודה, שלעתים מכניסה את האמן למילכוד. אתה מרגיש בצורך  מדי פעם  באופן ממש כפייתי להוסיף,  ולאחר שהוספת, אתה נוכח שממש גרעת (גם מלשון גרוע).

הבעיה בעיקר נוצרת כשהאמן  מאמץ לו סגנון אקספרסיוניסטי, הווי אומר, לא בונה מראש קומפוזיציה מובנית, אלא מורח מתוך אימפולס רגשי. כאן נוצרת קרקע פוריה למאבק מתמשך.

כמובן שזו תחושת הבטן שלי בלבד. ומעניין איך אתם פועלים. אנא תארו ביתר פרוטרוט.

רות

היי רות!

 אני לדוגמא מפסיקה לעבוד על יצירה ברגע שכל מה שיכולתי לתת מעצמי בה, נתתי , אולי יכולתי להוסיף עוד בדיעבד ואולי היא באמת לא גמורה , אבל ברגע הסיום פשוט אין לי מה לתת יותר באותה יצירה.

אילנה

כמו הרבה דברים בטבע, המח שלנו מכיל תבניות . סימטריה , חוק הזהב, הרמוניה של צבעים משלימים וכדומה.

הציור "גמור" כשמתרחשת חפיפה בין מה שהעין קולטת על הבד לבין אחת או מספר מהתבניות האלה.... נקודת החפיפה היא נקודה של איזון. לכן כל שינוי מנקודה זו ידרוש להגיע לנקודת איזון חדשה.

כל זה בהנחה שהמטרה היא איזון - הצייר יכול גם להחליט על חוסר איזון - ואז נקודת הסיום היא כאשר מה שהעין קולטת על הבד חופף את ה"תמונה" שהצייר מצייר אצלו בראש... שהיא לרוב גם מבוססת על תבניות קודמות.

צטט: A_Erez 2008-11-12 19:40:27

יודעים.

יודעים מה?

אתה מלך הלאקוניות
רות

זה כמו לשאול איך יודעים שאוהבים.

בדיוק קראתי על ליאונרדו דה וינצ'י, שלא ממש סיים את עבודותיו

מסיימים כאשר משלימים את מעגל הציפיות שיש לנו

מעצמנו על סמך הידע שיש לנו באותו זמן.

הצייר מאטיס בתחילת דרכו היה מסיים ציור רק כאשר

היה מגיע לרמה של ציור שמן קטן של הצייר פול סזאן

שהיה מניח מולו כמדד לציור טוב. ציור שקנה בכמה

תשלומים במיטב חסכונותיו. 

השאלה היא רק מתי?

ללאונרדו דה –ויצ'י לקח רק 13 שנה להניח את הנגיעה

אחרונה על המונה ליזה.

לצייר ג'ורג' רואו לא היה קל לסיים תמונה. היה מניח אותה

בצד כדי לשכוח אותה וחוזר לעבוד עליה מאוחר יותר.

היו הרבה תמונות שלא סיים כלל ולא רצה להוציא מהסטודיו. 

לאחר משפט קשה עם בעלי הגלריה שאיתה עבד שרף

את התמונות.

צטט: ראובן פלץ 2008-11-12 21:18:03

 

מסיימים כאשר משלימים את מעגל הציפיות שיש לנו

מעצמנו על סמך הידע שיש לנו באותו זמן.

 

 

הצייר מאטיס בתחילת דרכו היה מסיים ציור רק כאשר

היה מגיע לרמה של ציור שמן קטן של הצייר פול סזאן

שהיה מניח מולו כמדד לציור טוב. ציור שקנה בכמה

תשלומים במיטב חסכונותיו. 

 

מסיימים כאשר מניחים את הנגיעה האחרונה על היצירה.

השאלה היא רק מתי?

ללאונרדו דה –ויצ'י לקח רק 13 שנה להניח את הנגיעה

אחרונה על המונה ליזה.

הצייר ג'ורג' רואו לא היה מסיים תמונה, היה מניח אותה

בצד כדי לשכוח אותה על מנת לשוב לעבוד עליה מאוחר

יותר. היו הרבה תמונות שלא סיים ולא רצה להוציא

מהסטודיו.

לאחר משפט נגד בעלי הגלריה שאיתה עבד שרף את

התמונות.

חבר שלמד איתי בבצלאל, היה בסוף השנה "מסיים" את העבודות  (משמיד אותן) הן לא "נראו" לו!

ראושנברג "סיים" עבודה של דה-קונינג (סירטון-> מחק אותה!)

צטט: avimedia 2008-11-12 21:42:37

צטט: ראובן פלץ 2008-11-12 21:18:03

 

מסיימים כאשר משלימים את מעגל הציפיות שיש לנו

מעצמנו על סמך הידע שיש לנו באותו זמן.

 

 

הצייר מאטיס בתחילת דרכו היה מסיים ציור רק כאשר

היה מגיע לרמה של ציור שמן קטן של הצייר פול סזאן

שהיה מניח מולו כמדד לציור טוב. ציור שקנה בכמה

תשלומים במיטב חסכונותיו. 

 

מסיימים כאשר מניחים את הנגיעה האחרונה על היצירה.

השאלה היא רק מתי?

ללאונרדו דה –ויצ'י לקח רק 13 שנה להניח את הנגיעה

אחרונה על המונה ליזה.

הצייר ג'ורג' רואו לא היה מסיים תמונה, היה מניח אותה

בצד כדי לשכוח אותה על מנת לשוב לעבוד עליה מאוחר

יותר. היו הרבה תמונות שלא סיים ולא רצה להוציא

מהסטודיו.

לאחר משפט נגד בעלי הגלריה שאיתה עבד שרף את

התמונות.

 

חבר שלמד איתי בבצלאל, היה בסוף השנה "מסיים" את העבודות  (משמיד אותן) הן לא "נראו" לו!

ראושנברג "סיים" עבודה של דה-קונינג (סירטון-> מחק אותה!)

 

דה-קונינג מחוק ע"י ראושנברג

אז מה רק לשוברט היה את האומץ לא לסיים יצירה