כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    מתגרשים

    קהילת מתגרשים מזמינה אתכם, הגרושים, הפרודים והשוקלים להיות חלק מקהילה המשתפת בניסיון, בידע, בכאב ובהצלחה. ראו בקהילה זו הזדמנות לתמוך, להיתמך, למצוא עצמכם בסיפורים של אחרים, לתת/לקבל עצה מניסיון טוב/רע, לפרוק ולעבד.

    יחסים

    חברים בקהילה (2277)

    ציפור לחשה לי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ofer ben z
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    irisoded
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ל י ל ך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אוריתי1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאל.זי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הקשתית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נעה אל-יגון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זוגיות במשבר- עדות מהתופת,להישאר ביחד או להתגרש: פרק ב'

    20/11/08 19:38
    1
    דרג את התוכן:
    2009-01-09 10:11:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היחסים בין זוגות (ממוסדים או לא) מתו... אבל שניהם לא מסוגלים להתנתק זה מזה.
    אין יותר על מה לשוחח,אין שום קשר לא פיזי וגם לא רוחני.
    לאף אחד לא מעניין מה קורה עם השני לא מרגישים כלום זה אל זו.... ובכל זאת אין מצב לפרידה.
    במצב כזה יש הרבה זוגות שחיים כך במשך שנים זה לצד זה ללא קרבה או אינטימיות.
    אומנם ברוב המיקרים זה לא מתרחש בבת אחת ובהרבה מצבים אצל זוגות רבים שתיקה רועמת תופסת את מקום הצעקות,ואצל אחרים הייאוש תופס את מקומו של ניסיון ריקני לפיתרון הבעיות ואז מגיעים הגירושין ואתה נזרק לשוק הפנויים פנויות.



    עברו כבר הרבה שנים ועדיין אני נע ונד בין כל מיני נשים שונות בכל הגילאים ובכל הצבעים,מחפש את הפינה השקטה שלי,מוכן ומזומן לפרק ב`.
    עד כמה שאני יודע לבטח אין לי הרבה מה לקחת איתי לפרק ב` מעצם העובדה שנישואיי עלו על שירטון עקב השתעבדותי למקום העבודה שלי,לא היה פגם בזוגיות עצמה אבל לבטח הייתי חסר ברגעים מסוימים
    הכול אצלי היה שבלוני ואולי פחדתי לקחת יוזמה ולנסות להוריד מעליי כמה שעות לטובת הבית שלי או לטובת בת הזוג שלי וילדיי...
    מה שהוביל אותי היה עול הפרנסה וברוך השם לא היה חסר כלום בקטע החומרי אבל מסתבר שלא לכל הנשים הכסף זה מה שעושה להן את זה.
    אז יופי לי,אני נאה בדרן בלתי נלאה והרבה אוהבים לשהות במחיצתי,מה זה עוזר לי עכשיו ??? אז היה לי עוד סקס מטמטם,ועוד אחד,ועוד אחד.... אבל מה הלאה ?



    אני טיפוס משפחתי ומאוד ביתי,אבל אני יודע שלא רבות הנשים שיסכימו לארח את ילדיו של בן זוגן החדש ואז יעלה רוגז לגיטימי של מי מאיתנו בדבר חוק שלא כתוב שאומר עסקת חבילה שהכול מגיע בחבילה אחת ואני לא מוכן לוותר בסוגיה זו.
    אני יודע שלא קל למצוא את האושר אני אחד עם רגליים על הקרקע ותמיד חשבתי שפרק ב` בחיים אמור "ללכת" ביתר קלות,הלקח נלמד כמו שאומרים,יש שאיפה לשלמות... אבל השאלה אם בדרך לאותה אחת מיוחלת גם היא תחשוב באותה מתכונת.
    בגילאים מסיימים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול והכיוון ידוע מראש,אבל לא ולא... פעמים רבות אנחנו סוטים מהמסלול שהתוונו לעצמנו ופשוט הולכים לאיבוד.



    תמיד יהיו סביבנו את החבר`ה הטובים שימליצו לנו מה לעשות ומהי הדרך הנכונה להשגת האושר המיוחל,אבל האם ההמלצות האלו ברי ביצוע? ואם הלב אומר אחרת להמלצה שקיבלתנו?
    נמאס כבר מכל אותם בליינדייטים משמימים שהרבה פעמים אני מצאתי את עצמי על תקן פסיכולוג,רופא נשים,פרשן פוליטי,כותל הדמעות... ועוד כל מיני מקצועות שאין לי כל קשר אליהם.
    ותמיד יש את החבורה "שתדחוף" לך את החברה של החברה של החברה, והדודה של הדוד מאשדוד... ועוד כל מיני קשרי משפחה מוזרים יותר ומוזרים פחות.



    אבל את הלילה אני לבסוף עושה עם עצמי באלכסון המפורסם.
    זה כבר מעיק מאוד החוסר זוגיות הזו,ממש שממה ושיממון.
    בכל נושא הפנויים פנויות וההיצע האדיר בצידו, אני מרגיש "שתפסת מרובה לא תפסת".
    ואני יודע בבירור שאני עושה הכול כשורה ומתנהג אפילו באבירות ראויה לציון אפילו שלפעמים לא כולן שוות את זה.
    חשבתי שפרק ב` זה "זבנג וגמרנו" והנה אוטוטו כל הנשים עומדות לפניך על שטיח אדום... אבל זה לא שטיח אדום,זה סדין אדום ממשי על המיטה שלי,והנשים על הסדין הזה לא עומדות אלה הם שוכבות בכל מיני תנוחות.
    חשבתי שהמשפט "כל סוף זו התחלה חדשה" זה המשפט הכי בומבסטי שמוח האדם המציא... אבל מסתבר שלמשפט הזה אין אחיזה במציאות.
    לא התחלה חדשה ולא נעליים אלה כאב לב אחד גדול.


     


    http://cafe.themarker.com/view.php?t=742389
    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "זוגיות במשבר- עדות מהתופת,להישאר ביחד או להתגרש: פרק ב'"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    21/11/08 13:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-21 13:54:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    וואלה... כל כך נכון...

    השבוע שוב חשתי כמה קשה הלבד

    וכמה לבד אפשר להרגיש במהלך בליינדייט

    שכביכול ציפיתי לקראתו

    והגיע רק גוף... בלי טיפת נשמה...

    גם אני חשבתי שפרק ב' הוא זבנג וגמרנו

    שאנחנו יותר מנוסים ויודעים...

    כמה צודק, כמה כואב...

    (,)   (,)

    [ ]   [ ]

    שבת שלום...

     


    --
    בלי קווים אדומים - עיצוב גרפי
    21/11/08 14:15
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-21 14:15:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: debbbie 2008-11-21 13:54:36

    וואלה... כל כך נכון...

    השבוע שוב חשתי כמה קשה הלבד

    וכמה לבד אפשר להרגיש במהלך בליינדייט

    שכביכול ציפיתי לקראתו

    והגיע רק גוף... בלי טיפת נשמה...

    גם אני חשבתי שפרק ב' הוא זבנג וגמרנו

    שאנחנו יותר מנוסים ויודעים...

    כמה צודק, כמה כואב...

    (,)   (,)

    [ ]   [ ]

    שבת שלום...

     

    לא טוב היות האדם לבדו

     


    --
    ניתוח אופי הגבר לפי גודל איבר מינו
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2396515&r=1
    21/11/08 19:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-21 19:03:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    זה דיי עצוב ,לקרוא את זה ככה.

    ואם אחרת,אז למה בעצם שוב נשארים לבד ,באלכסון ?

    איפה בכל זאת החסימה הנפשית הזו ?

    כי היא קימת ,אחרת לא היית לבד,(אני מניחה ואולי טועה)

    ופרק ב זה גם לא זבנג וגמרנו ,,

    יש פרקי ב ,שלא נגמרים .

    אולי זה בהתפשריות ?

    אולי זה בחוסר רצון להוריד מגננות?

    אולי זה בכלל אנחנו ?(אני לא עדיין לא ניסתי ,אבל מניחה שזה מה שמביא או הביא את פרק א לסיום )

    ואולי ,,

    מלא מילים בלי כיסוי ,ובלי נשמה ,,

    כי פחדים ?

    שבת שלום.


    --
    רק S

    פרגן ,מה אכפת לך ?!!
    22/11/08 09:46
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-22 09:46:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זה נכון מאד מה שכתבת, גם לגבי הצד הנשי.

    פרק ב, זה לא בדיוק ... קשה ומעיק כל פסטיבל ההכרויות.. הסטוצים .. " אני רק רוצה קשר אמיתי, אני פנוי לקשר"

     

     גברים מעל 45.. בפרק ב לא מחפשים זוגיות, או אולי מעטים שבאמת רוצים זוגיות איתנה.

    אני לא בנויה לסטוצים, אני לא מתחברת לשוק ההכר שמש וזרוק... קשה לי עם זה.

    אני אשת איש אחד, חברת אמת וגבר כזה אני מבקשת.

    כאשר מנסים להפיק לקחים מקשר נישואין שכשל , הרי ברור שכח אחד אחראי על 100 אחוז ב 50 שלו...

    מה לעשות אחרת על מנת להצליח?

    להכריז "אני מבקש קשר חם אוהב ואיתן" ולסנן את כל הסטוצים הריקניים האלה בדרך..

     

     

     לא פשוט בכלל, גבר בן 50 יכול לצאת עם פרגיה בת 35 אישה זה לא בדיוק ככה..

    מענין לנו בחיים.

    שבת שלום

    תמרי


    --
    תמרוש מרקוביץ
    22/11/08 11:37
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-22 11:37:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: תמרי. מ. 2008-11-22 09:46:16

    זה נכון מאד מה שכתבת, גם לגבי הצד הנשי.

    פרק ב, זה לא בדיוק ... קשה ומעיק כל פסטיבל ההכרויות.. הסטוצים .. " אני רק רוצה קשר אמיתי, אני פנוי לקשר"

     

     גברים מעל 45.. בפרק ב לא מחפשים זוגיות, או אולי מעטים שבאמת רוצים זוגיות איתנה.

    אני לא בנויה לסטוצים, אני לא מתחברת לשוק ההכר שמש וזרוק... קשה לי עם זה.

    אני אשת איש אחד, חברת אמת וגבר כזה אני מבקשת.

    כאשר מנסים להפיק לקחים מקשר נישואין שכשל , הרי ברור שכח אחד אחראי על 100 אחוז ב 50 שלו...

    מה לעשות אחרת על מנת להצליח?

    להכריז "אני מבקש קשר חם אוהב ואיתן" ולסנן את כל הסטוצים הריקניים האלה בדרך..

     

     

     לא פשוט בכלל, גבר בן 50 יכול לצאת עם פרגיה בת 35 אישה זה לא בדיוק ככה..

    מענין לנו בחיים.

    שבת שלום

    תמרי

    גם נשים בגיל 50 יוצאות עם גברים צעירים מהם ב-10 שנים

     


    --
    ניתוח אופי הגבר לפי גודל איבר מינו
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2396515&r=1
    22/11/08 11:41
    0
    דרג את התוכן:
    2008-11-22 11:42:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    תמרוש-הבעייה היא לא הנשים הצעירות,אלא הלך המחשבה.

    כל גבר מצוי ,כמעט,כדי לא להכליל חלילה,מעל 50-מחזיק מעצמו כמציאה,וככזה-מחפש לעצמו מטפלת צמודה.

    אישה אסרטיבית,דעתנית,שנתינה או זוגיות אינן קללה עבורה-יוצרת אצלו איזה פחד בלתי מובן.

    ובנוסף-סליחה אנא-אל תעלבו גברים בגיל זה.חלקכם הגדול מאוד מוזנח,ואף על פי כן-מחפשים רק אישה שנראית טוב.ושמצאתם אחת שכזו-נו טוב...השאר ברור.

    ועל הנשואים המחפשים-לא אכביר מילים,הפעם.

    והמסקנה המתבקשת:עדיף לישון באלכסון,מאשר להתפשר.לדעתי,כמובן.


    --
    אין חלום שלא ניתן להגשמה.
    www.shlomot.co.il
    22/11/08 14:15
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-22 14:15:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי מינו

    כל הדברים שכתבת נראים לי מוכרים ונכונים, רק בקשר לרעיון של זבנג וגמרנו הנני רוצה להגיב מהרהורי ליבי

    כל אדם בפרק ב' מגיע עם חבילה:  משפחה מאחוריו, חברים, הרגלים, כעסים, אכזבות, ועוד

    כדי למצא זוגיות חדשה , קודם כל להבין ולשנות את הדברים בהם טעינו. ללמוד לאהוב את עצמנו מהמקום הנכון.

    לראות את האנשים שמסביבנו כבני אדם קודם כל, ולא כבן זוג פוטנציאלי. לבדוק אם יש נושאי שיחה משותפים

    (אחרת תהיו שוב ביחד , אבל תרגישו לבד) 

    לבדוק מה סדר עדיפויות של כל אחד מהצדדים. לצאת לבלות ביחד, לראות מה מרגיש לנו הקשר. הרבה עבודה 

    של למידה ושינוי, אולי גם פשרות, ואז אולי זה יכול להגיע.

    חוץ מזה  -  למדתי , שכאשר אנו לא ממש מוכנים לפרק ב' זה לא מגיע . מה זה אומר: יש גם יתרונות בלהיות לבד

    בעיקר אצל נשים מעל גיל 50 או כאלה שילדיהם כבר גדלו. ואם קשה להן לוותר על הלבד ול"טפל בבן זוג או ילדיו"

    אז זה צריך להיות קשר מאוד מוצלח, ומפרה, כדי לעשות צעד.

    אם תיקח את כל ההבנות האלה איתך לקשר חדש, אולי זה יצליח יותר. בהצלחה מכל הלב

    אסתי 

    22/11/08 20:52
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-22 20:52:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: mino1964 2008-11-22 14:15:30

    זוגיות במשבר- עדות מהתופת,להישאר ביחד או להתגרש: פרק ב'

    היחסים בין זוגות (ממוסדים או לא) מתו... אבל שניהם לא מסוגלים להתנתק זה מזה.
    אין יותר על מה לשוחח,אין שום קשר לא פיזי וגם לא רוחני.
    לאף אחד לא מעניין מה קורה עם השני לא מרגישים כלום זה אל זו.... ובכל זאת אין מצב לפרידה.
    במצב כזה יש הרבה זוגות שחיים כך במשך שנים זה לצד זה ללא קרבה או אינטימיות.
    אומנם ברוב המיקרים זה לא מתרחש בבת אחת ובהרבה מצבים אצל זוגות רבים שתיקה רועמת תופסת את מקום הצעקות,ואצל אחרים הייאוש תופס את מקומו של ניסיון ריקני לפיתרון הבעיות ואז מגיעים הגירושין ואתה נזרק לשוק הפנויים פנויות.



    עברו כבר הרבה שנים ועדיין אני נע ונד בין כל מיני נשים שונות בכל הגילאים ובכל הצבעים,מחפש את הפינה השקטה שלי,מוכן ומזומן לפרק ב`.
    עד כמה שאני יודע לבטח אין לי הרבה מה לקחת איתי לפרק ב` מעצם העובדה שנישואיי עלו על שירטון עקב השתעבדותי למקום העבודה שלי,לא היה פגם בזוגיות עצמה אבל לבטח הייתי חסר ברגעים מסוימים
    הכול אצלי היה שבלוני ואולי פחדתי לקחת יוזמה ולנסות להוריד מעליי כמה שעות לטובת הבית שלי או לטובת בת הזוג שלי וילדיי...
    מה שהוביל אותי היה עול הפרנסה וברוך השם לא היה חסר כלום בקטע החומרי אבל מסתבר שלא לכל הנשים הכסף זה מה שעושה להן את זה.
    אז יופי לי,אני נאה בדרן בלתי נלאה והרבה אוהבים לשהות במחיצתי,מה זה עוזר לי עכשיו ??? אז היה לי עוד סקס מטמטם,ועוד אחד,ועוד אחד.... אבל מה הלאה ?


    אני טיפוס משפחתי ומאוד ביתי,אבל אני יודע שלא רבות הנשים שיסכימו לארח את ילדיו של בן זוגן החדש ואז יעלה רוגז לגיטימי של מי מאיתנו בדבר חוק שלא כתוב שאומר עסקת חבילה שהכול מגיע בחבילה אחת ואני לא מוכן לוותר בסוגיה זו.

    אתה כל כך צודק. כמי שנכוותה קשות בעניין הילדים יכולה להגיד לך(אומנם בהכללה מסוייגת) שאילולא הגברים שחושבים שמצאו פרק ב ועתה יכולים לישון על זרי דפנה,  לא היו נוהגים כך ולוקחים אחריות על ילדיהם בזוגיות החדשה אולי הנשים היו מקבלות ביתר פתיחות ואהדה את עניין הילדים.
    אני יודע שלא קל למצוא את האושר אני אחד עם רגליים על הקרקע ותמיד חשבתי שפרק ב` בחיים אמור "ללכת" ביתר קלות, לא זה ממש לא כך ואפילו נעשה קשה עוד יותר ככל שמתבגרים. המציאות מקשה ומתסכלת.הלקח נלמד כמו שאומרים,יש שאיפה לשלמות... אבל השאלה אם בדרך לאותה אחת מיוחלת גם היא תחשוב באותה מתכונת. למה לשאוף לשלמות שבמילא איננה? רצוי לשאוף להרמוניה דרך הבנה לקיחת אחריות הדדיות התחשבות עם אלה ניתן לבנות פרק ב. זאת הלמידה מפרק א הלא כך?
    בגילאים מסיימים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול והכיוון ידוע מראש,אבל לא ולא... פעמים רבות אנחנו סוטים מהמסלול שהתוונו לעצמנו ופשוט הולכים לאיבוד.
    תמיד יהיו סביבנו את החבר`ה הטובים שימליצו לנו מה לעשות ומהי הדרך הנכונה להשגת האושר המיוחל,אבל האם ההמלצות האלו ברי ביצוע? ואם הלב אומר אחרת להמלצה שקיבלתנו? אז לא! בכול מחיר יהיה טעות שרק ימים יגידו. אם הלב אומר אחרת אז יש לנהוג אחרת.
    נמאס כבר מכל אותם בליינדייטים משמימים שהרבה פעמים אני מצאתי את עצמי על תקן פסיכולוג,רופא נשים,פרשן פוליטי,כותל הדמעות... ועוד כל מיני מקצועות שאין לי כל קשר אליהם. כל כך מזדהה איתך מהכיוון הנשי
    ותמיד יש את החבורה "שתדחוף" לך את החברה של החברה של החברה, והדודה של הדוד מאשדוד... ועוד כל מיני קשרי משפחה מוזרים יותר ומוזרים פחות.



    אבל את הלילה אני לבסוף עושה עם עצמי באלכסון המפורסם.
    זה כבר מעיק מאוד החוסר זוגיות הזו,ממש שממה ושיממון. גם כאן מזדהה איתך עמוקות והפחד מפני הגיל המתקדם והמראה שלא הופך למלבב.

    בכל נושא הפנויים פנויות וההיצע האדיר בצידו, אני מרגיש "שתפסת מרובה לא תפסת".
    ואני יודע בבירור שאני עושה הכול כשורה ומתנהג אפילו באבירות ראויה לציון אפילו שלפעמים לא כולן שוות את זה.
    חשבתי שפרק ב` זה "זבנג וגמרנו" והנה אוטוטו כל הנשים עומדות לפניך על שטיח אדום... אבל זה לא שטיח אדום,זה סדין אדום ממשי על המיטה שלי,והנשים על הסדין הזה לא עומדות אלה הם שוכבות בכל מיני תנוחות. ידידי, נשים הן לא סחורה המוצעת למכירה. התיאור כאן מקומם למרות, שהמציאות ברובה כזאת, ובכול זאת יש להציג זאת בכבוד. 
    חשבתי שהמשפט "כל סוף זו התחלה חדשה" זה המשפט הכי בומבסטי שמוח האדם המציא... אבל מסתבר שלמשפט הזה אין אחיזה במציאות.
    לא התחלה חדשה ולא נעליים אלה כאב לב אחד גדול.
     

     

    לסיכום ידידי היקר נושא הדיון שלך הוא לשני הכיוונים. באופן אישי יש בי מידה של הזדהות עם התחושות שלך ויחד איתן מידה של ספקנות.

    לדאבוני מעטים הגברים שרוצים, שואפים לפרק ב אמיתי ורגוע. רובם יוצאים בסיסמא מהפה אל החוץ, לא מוכנים לאבד את החופש, וחוסר הרצינות שקיימת בחוץ מאבדת מהחשק לחפש ולהתחייב. לדאבוני זהו שם המשחק. אם צריך להחליט אז אולי עדיפה השינה באלכסון  (בלית ברירה).

    form


    --
    עוסקת בייעוץ והנחיית קבוצות בתחומי התמודדות במצבילחץ ובנושאים שונים.
    22/11/08 23:11
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-22 23:11:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: form 2008-11-22 20:52:09

    צטט: mino1964 2008-11-22 14:15:30

    זוגיות במשבר- עדות מהתופת,להישאר ביחד או להתגרש: פרק ב'

    היחסים בין זוגות (ממוסדים או לא) מתו... אבל שניהם לא מסוגלים להתנתק זה מזה.
    אין יותר על מה לשוחח,אין שום קשר לא פיזי וגם לא רוחני.
    לאף אחד לא מעניין מה קורה עם השני לא מרגישים כלום זה אל זו.... ובכל זאת אין מצב לפרידה.
    במצב כזה יש הרבה זוגות שחיים כך במשך שנים זה לצד זה ללא קרבה או אינטימיות.
    אומנם ברוב המיקרים זה לא מתרחש בבת אחת ובהרבה מצבים אצל זוגות רבים שתיקה רועמת תופסת את מקום הצעקות,ואצל אחרים הייאוש תופס את מקומו של ניסיון ריקני לפיתרון הבעיות ואז מגיעים הגירושין ואתה נזרק לשוק הפנויים פנויות.



    עברו כבר הרבה שנים ועדיין אני נע ונד בין כל מיני נשים שונות בכל הגילאים ובכל הצבעים,מחפש את הפינה השקטה שלי,מוכן ומזומן לפרק ב`.
    עד כמה שאני יודע לבטח אין לי הרבה מה לקחת איתי לפרק ב` מעצם העובדה שנישואיי עלו על שירטון עקב השתעבדותי למקום העבודה שלי,לא היה פגם בזוגיות עצמה אבל לבטח הייתי חסר ברגעים מסוימים
    הכול אצלי היה שבלוני ואולי פחדתי לקחת יוזמה ולנסות להוריד מעליי כמה שעות לטובת הבית שלי או לטובת בת הזוג שלי וילדיי...
    מה שהוביל אותי היה עול הפרנסה וברוך השם לא היה חסר כלום בקטע החומרי אבל מסתבר שלא לכל הנשים הכסף זה מה שעושה להן את זה.
    אז יופי לי,אני נאה בדרן בלתי נלאה והרבה אוהבים לשהות במחיצתי,מה זה עוזר לי עכשיו ??? אז היה לי עוד סקס מטמטם,ועוד אחד,ועוד אחד.... אבל מה הלאה ?


    אני טיפוס משפחתי ומאוד ביתי,אבל אני יודע שלא רבות הנשים שיסכימו לארח את ילדיו של בן זוגן החדש ואז יעלה רוגז לגיטימי של מי מאיתנו בדבר חוק שלא כתוב שאומר עסקת חבילה שהכול מגיע בחבילה אחת ואני לא מוכן לוותר בסוגיה זו.

    אתה כל כך צודק. כמי שנכוותה קשות בעניין הילדים יכולה להגיד לך(אומנם בהכללה מסוייגת) שאילולא הגברים שחושבים שמצאו פרק ב ועתה יכולים לישון על זרי דפנה,  לא היו נוהגים כך ולוקחים אחריות על ילדיהם בזוגיות החדשה אולי הנשים היו מקבלות ביתר פתיחות ואהדה את עניין הילדים.
    אני יודע שלא קל למצוא את האושר אני אחד עם רגליים על הקרקע ותמיד חשבתי שפרק ב` בחיים אמור "ללכת" ביתר קלות, לא זה ממש לא כך ואפילו נעשה קשה עוד יותר ככל שמתבגרים. המציאות מקשה ומתסכלת.הלקח נלמד כמו שאומרים,יש שאיפה לשלמות... אבל השאלה אם בדרך לאותה אחת מיוחלת גם היא תחשוב באותה מתכונת. למה לשאוף לשלמות שבמילא איננה? רצוי לשאוף להרמוניה דרך הבנה לקיחת אחריות הדדיות התחשבות עם אלה ניתן לבנות פרק ב. זאת הלמידה מפרק א הלא כך?
    בגילאים מסיימים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול והכיוון ידוע מראש,אבל לא ולא... פעמים רבות אנחנו סוטים מהמסלול שהתוונו לעצמנו ופשוט הולכים לאיבוד.
    תמיד יהיו סביבנו את החבר`ה הטובים שימליצו לנו מה לעשות ומהי הדרך הנכונה להשגת האושר המיוחל,אבל האם ההמלצות האלו ברי ביצוע? ואם הלב אומר אחרת להמלצה שקיבלתנו? אז לא! בכול מחיר יהיה טעות שרק ימים יגידו. אם הלב אומר אחרת אז יש לנהוג אחרת.
    נמאס כבר מכל אותם בליינדייטים משמימים שהרבה פעמים אני מצאתי את עצמי על תקן פסיכולוג,רופא נשים,פרשן פוליטי,כותל הדמעות... ועוד כל מיני מקצועות שאין לי כל קשר אליהם. כל כך מזדהה איתך מהכיוון הנשי
    ותמיד יש את החבורה "שתדחוף" לך את החברה של החברה של החברה, והדודה של הדוד מאשדוד... ועוד כל מיני קשרי משפחה מוזרים יותר ומוזרים פחות.



    אבל את הלילה אני לבסוף עושה עם עצמי באלכסון המפורסם.
    זה כבר מעיק מאוד החוסר זוגיות הזו,ממש שממה ושיממון. גם כאן מזדהה איתך עמוקות והפחד מפני הגיל המתקדם והמראה שלא הופך למלבב.

    בכל נושא הפנויים פנויות וההיצע האדיר בצידו, אני מרגיש "שתפסת מרובה לא תפסת".
    ואני יודע בבירור שאני עושה הכול כשורה ומתנהג אפילו באבירות ראויה לציון אפילו שלפעמים לא כולן שוות את זה.
    חשבתי שפרק ב` זה "זבנג וגמרנו" והנה אוטוטו כל הנשים עומדות לפניך על שטיח אדום... אבל זה לא שטיח אדום,זה סדין אדום ממשי על המיטה שלי,והנשים על הסדין הזה לא עומדות אלה הם שוכבות בכל מיני תנוחות. ידידי, נשים הן לא סחורה המוצעת למכירה. התיאור כאן מקומם למרות, שהמציאות ברובה כזאת, ובכול זאת יש להציג זאת בכבוד. 
    חשבתי שהמשפט "כל סוף זו התחלה חדשה" זה המשפט הכי בומבסטי שמוח האדם המציא... אבל מסתבר שלמשפט הזה אין אחיזה במציאות.
    לא התחלה חדשה ולא נעליים אלה כאב לב אחד גדול.
     

     

    לסיכום ידידי היקר נושא הדיון שלך הוא לשני הכיוונים. באופן אישי יש בי מידה של הזדהות עם התחושות שלך ויחד איתן מידה של ספקנות.

    לדאבוני מעטים הגברים שרוצים, שואפים לפרק ב אמיתי ורגוע. רובם יוצאים בסיסמא מהפה אל החוץ, לא מוכנים לאבד את החופש, וחוסר הרצינות שקיימת בחוץ מאבדת מהחשק לחפש ולהתחייב. לדאבוני זהו שם המשחק. אם צריך להחליט אז אולי עדיפה השינה באלכסון  (בלית ברירה).

    form

     

    למה ספקנות?

    מה רע בשאיפה לפרק ב' ?


    --
    ניתוח אופי הגבר לפי גודל איבר מינו
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2396515&r=1
    23/11/08 12:39
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-23 12:39:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שבוע טוב ומבורך.

    כן, הזוגיות של פרק ב' היא דבר שאנחנו, אלו הגרושים/ות והאבות הפרודים וגרושים - שואפים אליו ורוצים מאוד להגיע אליו "אבל בלי הטעויות של פרק א' שעשינו בעבר".

     

     אמש, או אולי בלילה הקודם ראיתי את הסרט באחד מהכבלים, שבו "אמא מבוגרת" אחת, שבעלה הבוגר ממנה במשהו כמו 15 שנים, והיא כבר בגיל שמעל 55 , מתארגנת ומתכוננת לה "לחתונה של הבת היחידה שלהם" , שעומדת להתחתן בקרוב - עם לא אחר אלא עם בחור מ"דלת העם(האמריקני)", והיא , האם, היא ובעלה הם מ"העשירון העליון" ומיודדים עם המון ידידים בני ששים פלוס (גם בני 80). האם יושבת עם הבת לשוחח, ומנסה להניא את הבת שלה ב"רגע האחרון" -ש"תבריז" לו לגבר ותשוב לבחור הקודם שלה , שאומנם "חנון" אך עשיר... והבת מספרת לאמא שהסיבה שהיא מתחתנת עם ה"עני" היא שהוא ממש מצחיק אותה, וגורם לה שמחה, וכבר היא - בחודש השלישי ולכן ממהרים להתחתן "כי עדיין לא רואים ת'בטן"... ואז האמא "מגלה לה" לבתה - שאומנם "לא רואיםעדיין ת'בטן" גם אצלה, אך היא ובעלה הזקן - כבר בחודש הששי(!!)...

     והלילה, בדמיוני הפורה נוצר לי חלום "מטורף" על כך שאשתי-בנפרד, כך לפתע , פונה לבימ"ש ודורשת שאכיר ב"אבהותי" על בנה החדש שנולד לה בגילה המאוחר... והחלום "מארגן" זאת כסיבה שבה אנכי מחייב את הרופאים לטפל בי "טיפול כזה שישיבני ללכת ולתפקד כמו שהייתי בן 25...  ונותן לי את ה "פרק ב' שלי" במין "דימיון מדריך" עם תהפוכות של עוד פרק הזוי לחלוטין... וכמובן שעם בוקר זה קמתי וזוכר את החלום, אך לא מבין הרבה . רק שדבר אחד נשאר לי מ"החלום המתוק" הזה - שאני שמח כי החלום כמובן מסיים ב"הפי אנד" אמריקאי עבורי...

     

    כן , בבואי לקרוא את המקור, ואת התשובות והתוספות שכאן לפני - אני חש מאוד שמח, שדווקא הנושא הזה שמועלה כאן- כיצד אנו כולנו "מתארים לנו את העתיד בפרק ב' שלנו" ומנסים מאוד להביאו לכלל מציאות ממשית בחיינו , ומיד...וזה מעניין שבא לקראתי דווקא כך.

     

    אז נכון, אנחנו(ללא הבדל דת , מין, כיס וכעס)רוצים להיטיב את "הפרק השני" שלנו , ללמוד מהטעויות של עברנו האישי, ואנחנו ממש רצים אל החיפוש של "עניין בחיים והבנת הזולת" יותר טוב. אנחנו גם מביאים אל המעשה והמציאות את תהליך התהייה ,ההטעיה והטעויות שלנו מהתנסויות של "סטוץ פה-סטוץ שם". וכל זה אנחנו עושים ועוברים , ומוכנים "לסבול כל זאת" בשביל "להמשיך בתהליך הלאה" ולמצוא את האחד" או ה"אחת" (בהתאם לנו)- שבדיוק, אבל בדיוק "מתאים לנו לזוגיות שאנחנו צריכים להיות בה...

     

    ומה לעשות , כשהמציאות, כמו במציאות- היא טופחת על פנינו את האחרים ב"בליינד דייטים" כשעוד לא הצלחנו להכירם/ן לעומק, ואנו חוששים ומניחים את ה"אנשים שפוגשים כך"- כמו תפו"א לוהטים, וממשיכים הלאה - ומנסים "להוציא מהאש החברתית שלנו - את הערמונים הקלויים והטעימים... וכבר גם אני איני רוצה סתם באשה "בשלה בשכלה" סתם עם "צורה של דוגמנית צמרת" אלא שתהיה "גם וגם" עם איזה ילדון בן גנון(אחרי גיל הקאקי והחיתולים ולפני גיל ההתרסה נגד ההורים וסמכותם)או תינוקת בהדפס האמא....והמציאות באה וטופחת על פני שלי,כי איפה אנכי ואיפה עוד "סטוץ"? ושלא כמו בסרט שראיתי - אצלי הילדים -כבר נשואים.

     

    המציאות היא שמצד אחד אנחנו "פוחדים שלא לטעות שוב" ומצד שני - רוצים שההצלחה תתממש דווקא -אצלנו, ומיד, הפעם...

     

    דבר אחד עלי לומר - לכל המיואשות וה"מתעייפים" למיניהם -

    אל תפסיקו. המשיכו לנסות. המשיכו לשפר את כישוריכם ושנו את ההבנות והתובנות שלכם כך שתוכלו גם אתם להיות מילוי הרצונות של הצד השני.


    --
    When you're down and troubled,
    And you need some Love and Care
    -And nothin' nothin' is going right
    close your eyesand think of ME
    And I'll be there....
    23/11/08 12:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-23 12:42:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ספרלי 2008-11-23 12:39:01

    שבוע טוב ומבורך.

    כן, הזוגיות של פרק ב' היא דבר שאנחנו, אלו הגרושים/ות והאבות הפרודים וגרושים - שואפים אליו ורוצים מאוד להגיע אליו "אבל בלי הטעויות של פרק א' שעשינו בעבר".

     

     אמש, או אולי בלילה הקודם ראיתי את הסרט באחד מהכבלים, שבו "אמא מבוגרת" אחת, שבעלה הבוגר ממנה במשהו כמו 15 שנים, והיא כבר בגיל שמעל 55 , מתארגנת ומתכוננת לה "לחתונה של הבת היחידה שלהם" , שעומדת להתחתן בקרוב - עם לא אחר אלא עם בחור מ"דלת העם(האמריקני)", והיא , האם, היא ובעלה הם מ"העשירון העליון" ומיודדים עם המון ידידים בני ששים פלוס (גם בני 80). האם יושבת עם הבת לשוחח, ומנסה להניא את הבת שלה ב"רגע האחרון" -ש"תבריז" לו לגבר ותשוב לבחור הקודם שלה , שאומנם "חנון" אך עשיר... והבת מספרת לאמא שהסיבה שהיא מתחתנת עם ה"עני" היא שהוא ממש מצחיק אותה, וגורם לה שמחה, וכבר היא - בחודש השלישי ולכן ממהרים להתחתן "כי עדיין לא רואים ת'בטן"... ואז האמא "מגלה לה" לבתה - שאומנם "לא רואיםעדיין ת'בטן" גם אצלה, אך היא ובעלה הזקן - כבר בחודש הששי(!!)...

     והלילה, בדמיוני הפורה נוצר לי חלום "מטורף" על כך שאשתי-בנפרד, כך לפתע , פונה לבימ"ש ודורשת שאכיר ב"אבהותי" על בנה החדש שנולד לה בגילה המאוחר... והחלום "מארגן" זאת כסיבה שבה אנכי מחייב את הרופאים לטפל בי "טיפול כזה שישיבני ללכת ולתפקד כמו שהייתי בן 25...  ונותן לי את ה "פרק ב' שלי" במין "דימיון מדריך" עם תהפוכות של עוד פרק הזוי לחלוטין... וכמובן שעם בוקר זה קמתי וזוכר את החלום, אך לא מבין הרבה . רק שדבר אחד נשאר לי מ"החלום המתוק" הזה - שאני שמח כי החלום כמובן מסיים ב"הפי אנד" אמריקאי עבורי...

     

    כן , בבואי לקרוא את המקור, ואת התשובות והתוספות שכאן לפני - אני חש מאוד שמח, שדווקא הנושא הזה שמועלה כאן- כיצד אנו כולנו "מתארים לנו את העתיד בפרק ב' שלנו" ומנסים מאוד להביאו לכלל מציאות ממשית בחיינו , ומיד...וזה מעניין שבא לקראתי דווקא כך.

     

    אז נכון, אנחנו(ללא הבדל דת , מין, כיס וכעס)רוצים להיטיב את "הפרק השני" שלנו , ללמוד מהטעויות של עברנו האישי, ואנחנו ממש רצים אל החיפוש של "עניין בחיים והבנת הזולת" יותר טוב. אנחנו גם מביאים אל המעשה והמציאות את תהליך התהייה ,ההטעיה והטעויות שלנו מהתנסויות של "סטוץ פה-סטוץ שם". וכל זה אנחנו עושים ועוברים , ומוכנים "לסבול כל זאת" בשביל "להמשיך בתהליך הלאה" ולמצוא את האחד" או ה"אחת" (בהתאם לנו)- שבדיוק, אבל בדיוק "מתאים לנו לזוגיות שאנחנו צריכים להיות בה...

     

    ומה לעשות , כשהמציאות, כמו במציאות- היא טופחת על פנינו את האחרים ב"בליינד דייטים" כשעוד לא הצלחנו להכירם/ן לעומק, ואנו חוששים ומניחים את ה"אנשים שפוגשים כך"- כמו תפו"א לוהטים, וממשיכים הלאה - ומנסים "להוציא מהאש החברתית שלנו - את הערמונים הקלויים והטעימים... וכבר גם אני איני רוצה סתם באשה "בשלה בשכלה" סתם עם "צורה של דוגמנית צמרת" אלא שתהיה "גם וגם" עם איזה ילדון בן גנון(אחרי גיל הקאקי והחיתולים ולפני גיל ההתרסה נגד ההורים וסמכותם)או תינוקת בהדפס האמא....והמציאות באה וטופחת על פני שלי,כי איפה אנכי ואיפה עוד "סטוץ"? ושלא כמו בסרט שראיתי - אצלי הילדים -כבר נשואים.

     

    המציאות היא שמצד אחד אנחנו "פוחדים שלא לטעות שוב" ומצד שני - רוצים שההצלחה תתממש דווקא -אצלנו, ומיד, הפעם...

     

    דבר אחד עלי לומר - לכל המיואשות וה"מתעייפים" למיניהם -

    אל תפסיקו. המשיכו לנסות. המשיכו לשפר את כישוריכם ושנו את ההבנות והתובנות שלכם כך שתוכלו גם אתם להיות מילוי הרצונות של הצד השני.

     

    אני לא מתייאש


    --
    ניתוח אופי הגבר לפי גודל איבר מינו
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2396515&r=1
    24/11/08 11:23
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-11-24 11:23:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זאת בדיוק השאלה ששאלתי

    נראה לי שכל עוד לא תמצא את עצמך לא תמצא מאומה

    אבא הבטיח לי כלב ובסופ הביא חתול קטן 

    החיים זה לא מסעדה עת תפריט

    תזרום ידידי ותהנה מאלכסון 

    כל טוב


    --
    ziggi


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "זוגיות במשבר- עדות מהתופת,להישאר ביחד או להתגרש: פרק ב'"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה