אישי ולא בעלי

כמו בכל דבר, בן גוריון צדק גם פה.

המילה "בעל" יש לה משמעות לא יפה של "בעלות" וגם של "בעילה".

לא היינו רוצים לקרוא לנשים "בעלתנו" או "בועלתנו".

ספק אם משהו ישתנה. שפה של עם זה עניין של מסורת.

צטט: brown-eyes 2008-11-21 22:07:03

כמו בכל דבר, בן גוריון צדק גם פה.

 

המילה "בעל" יש לה משמעות לא יפה של "בעלות" וגם של "בעילה".

לא היינו רוצים לקרוא לנשים "בעלתנו" או "בועלתנו".

 

ספק אם משהו ישתנה. שפה של עם זה עניין של מסורת.

 

 

במקרה הזה אני מכבדת את דעתו של בן גוריון, בהרבה מאד דברים-לא ולא!

ואני אוהבת את המינוח בן-זוגי.....

אני בעד.

אף פעם לא אהבתי את המילה בעלי.

בהחלט. אישי.

זה מתחיל מקריאה לבן הזוג "בעל" וזה מסתיים בזה שגברים מרשים לעצמם לעשות דברים שאילו האישה היא בבעלותם.

אבל מעבר לזה, החברה שלנו, שמשלמת לאשה שכר מפלה בעבודה, וכשיש שני ילדים בבית, היא מתפטרת כי יותר משתלם להיות בבית מאשר להחזיק גנים וצהרונים, אז בדרך זו או אחרת היא נהיית תלויה בבעל שלה..

מדהים הבן גוריון הזה

(וחשבתן שאתן המצאתן את ה'אישי' הזה, הא?)

כבר 16 שנה שאני קוראת לו "בעלי". כבר 16 שנה ובכל פעם שאני אומרת את המילה אני קצת נחנקת ממנה....

זהו. נמחק מהמילון והוחלף ב"אישי".  גם בזה צדק הזקן.

אישי בעלי בועלי הכל היינו אך.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=742389

השימוש במילה "בעל" מזמן שחק ואיבד את משמעותו המקורית.

אפשר לפתור את זה בקלות ברמה המקומית [הזניחה]. כאילו... מה רע בפושפוש?

אבל לפתוח את זה כפוסט וכעניין אומר שיש כאן קריאת תיגר. למעשה, זהו ניסיון להתמודד עם חוסר ערך אישי ממשי בלהטוטי מילים.

פאתטי.

ייסלחו לי מכובדיי...עדיין אוהבת את המילה בעלי. הפירושים השונים, הקונוטציות, אישיות לחלוטין הן.

 אולי מיושנת אני משהו...בטח לא רכוש...בטח לא "האישה הקטנה". זה הגנים.

אישי- לא אוהבת, בן זוגי- סתם נשמע אי זוגי. אם כבר אז...החבר שלי. זה הכי ועוקף את בעלי בסיבוב.

תמיד אפשר לענוד טבעת ענקית עם שמו, או לקעקע את שמו במקום אסטרטגי ו/או גלוי לציבור.

העיקר שנאהב, נהיה נאמנים לעצמנו וזו לזה. התוכן שניצק ליחסים הוא שייעצב את אופייה של המערכת.

השם? ברוך השם,  כל עוד מוסכם ואינו פוגע.