Gold Farming היא פעולה המבוצעת במשחקי מחשב מרובי משתתפים הבאינטרנט, שעיקרה הינו יצירת נכסים אינטרנטיים (כמו דמויות ברמות גבוהות, כסף, חרבות קסומות וכדומה) ומכירתם בדולרים של ממש.

כבכל העולם, המדינות המתפתחות מבצעות את העבודה והמערביים השבעים מספקים את הכסף.השיטה מתבצעת על ידי כך שישנם sweatshops בהן יושבים רבים ומשחקים במשחקים השונים, לא לשם משחק, אלא לשם עבודה ויצירת ערך שאחר כך ימכר לאחרים.

בעולם המשחקים ישנה ביקורת רבה על פעולות כגון אלו ומשחקים רבים מנסים להלחם בתופעה.אני מצרף כאן קישור (PDF ארוך) למחקר מעניין בנושא כשנקודהחשובה שעולה מהמחקר הזה, הינה שלמרות כל השלילית שנקשרת בכך, בעצם התופעה הצדדית (ואולי העיקרית) של חוות-הזהב הללו הינה פיתוח מואץ של מדינות נחשלות יחסית, הקטנת האבטלה באותן מדינות, יצירת מקור הכנסה נוסף ואף שיפור המערכת התומכת באינטרנט באותן מדינות.

כלומר, גם לדברים רעים יש לפעמים תוצאות חיוביות.

יורם,

בתחום זה יש גם הונאות רבות שמקורם בסין. לעתים קרובות שחקנים תמימים מעבירים תשלום עבור דמות עם מאפיינים חזקים ולעולם לא מקבלים את התמורה. כמו כן ישנם הצעות רבות לקניית כסף וירטואלי במחירי מציאה כאשר לאחר העברת התשלום לא מתקבלת כל תמורה. מכיון שהשחקן הממוצע מהמערב לא יוכל להגיש תלונה בסין אזי הוא מפסיד את כל כספו. ככלל עדיף להמנע מכל טרנסאקציה בכדי לא ליפול בפח.

מוטי 

קודם כל אני מסכים הן מבחינה מסחרית והן מבחינת ההנאה שבמשחק.

אבל הנושא המעניין בדו"ח הזה הוא היקף התמיכה ש"sub sector" זניח שכזה מעניק לכלכלת מדינות מתפתחות והיתרונות שיש בו עבורן.

אני מצוי בשלבי קריאת הדו"ח וזה מאודד מעניין, איך פעולה שהיא כל כך פוגעת באחדים כל כך עוזרת לאחרים.

בנושא הזה גם עולה השאלה של משמעות תנאי השימוש כיוצרים עבירה פלילית.

צטט: מונטיק 2008-11-23 22:25:26

יורם,

 

בתחום זה יש גם הונאות רבות שמקורם בסין. לעתים קרובות שחקנים תמימים מעבירים תשלום עבור דמות עם מאפיינים חזקים ולעולם לא מקבלים את התמורה. כמו כן ישנם הצעות רבות לקניית כסף וירטואלי במחירי מציאה כאשר לאחר העברת התשלום לא מתקבלת כל תמורה. מכיון שהשחקן הממוצע מהמערב לא יוכל להגיש תלונה בסין אזי הוא מפסיד את כל כספו. ככלל עדיף להמנע מכל טרנסאקציה בכדי לא ליפול בפח.

 

מוטי 

מה שכתבת נכון לגבי כל עסקה שעושים (במיוחד עם סין) ולאו דווקא קשור לנושא הדיון. בדיוק באותה מידה יכול אדם לרכוש בגד, שעון, מכונית, או כל מוצר אחר דרך האינטרנט ולא לקבל את המוצר. מדוע הצורך לעשות הבחנה בין כל הונאה אינטרנטית אחרת לזו?

בשמו של מוטי אני אענה.

הצורך נובע מאופי המוצר בו מדובר.

משטרת סין יודעת שנטילת חפץ מוחשי הינה גניבה. לא בטוח שהיא עוד יודעת שנטילת ביטים וירטואליים היא גניבה.

 (אם כי אולי דווקא משטרת סין יודעת).