שאלה למומחים:

האם זה מקובל לשנות סגנון ציור?

האם זה נחשב ללא מקצועי?

האם זה נכון לאדם שמצייר בסגנון ריאליסטי ליצור גם אמנות עכשווית?

מה אומרים בעלי הגלריות על אמן שגולש בין סגנונות?

מי הם המומחים?

מקובל על מי?

לא מקצועי בעיני מי?

מיהו האדם המצייר בסגנון ריאליסטי, מדוע סגנון ריאליסטי לא נחשב כאמנות עכשווית?

מיהו בעל/ת הגלריה שאמור להגיד משהו על אמן כלשהו שגולש בין סגנון כלשהו לסגנון כלשהו?

מור- תציירי.

דמייני לעצמך שואלת את פיקאסו את השאלות האלה..

שלום מור - לשאלתך:

צורת עבודה (ידוע גם כ: סגנון) הינה ביטוי להעמקה בעשייה אישית. ככל שאתה מעמיק בשיטת עבודה אתה ממצא בא יותר ויותר את היכולת שלך לפרוט את תפיסתך על מקומך.

לכן - מעבר מ: "סגנון" ל: "סגנון" הינו מעבר המבטא לרוב שלב בעבודה של: אי העמקה/ חיפוש לצדדים ולא פנימה.

לרוב שלב ה"חיפוש" או "מחקר" או "בלבלה" או "גם את זה" או "אנלא יודע" הינו שלב רדוד (ומעוד חשוב) לכן בזמן מעבר מסוג זה ששאלת, לרוב לא מקובל להציג עבודות כי הן פשוט : "לא בשלות".

אצטט מורה חכם ולא אהוב שלי: "כשזה מתחיל להיות קשה -זה מתחיל להיות מעניין".

לגבי המגיבים בסגנון: "למה מי קובע?"

זיכרו את דבריו של סטיג לרסון: "אמנות היא דבר אובייקטיבי"

השאלה היא מה הסיבה לשינוי סגנון. אם מדובר בהתפתחות של מחשבה אמנותית, אם זה מנומק ואם האמנות היא איכותית - אין שום בעייה.

אבל אני חושדת ששינוי סגנון נובע מסיבות אחרות - לפעמים מתוך תחושה שהסגנון החדש יהיה מחיר יותר או ימצא חן יותר.

אני באופן אישי לא אוהבת אמנות מתחנחנת.

עדיף לעשות את מה שנוצר מהבטן מאשר לחשוב על מה "כדאי".

צטט: nabooshaman 2008-11-24 20:26:43

אצטט מורה חכם ולא אהוב שלי: "כשזה מתחיל להיות קשה -זה מתחיל להיות מעניין".

"אם אני עושה מה שקשה לי -  אני מבזבז את הכשרון שלי"  (מיוחס למאטיס)

צטט: A_Erez 2008-11-24 21:20:32

"אם אני עושה מה שקשה לי - אני מבזבז את הכשרון שלי" (מיוחס למאטיס)

 

 

מאטיס עבד קשה מאוד והוא היה הראשון להודות בכך.

אני חושבת שאמנות פירושה לעשות את מה שקשה, לא לנוח על זרי דפנה, לחקור, ללמוד, להתעמק ותמיד לשאוף להרחיב את גבולותיך עוד ועוד.

 יש מעט מאוד אמנים שקל להם לעבוד, הרוב מזיעים ויורקים דם כדי להתגבר על בעיות ולהגיע לשלמות.

באמנות מותר הכל, גם לשנות סגנון (ומה זה בכלל סגנון? היה לנו על כך דיון בקהילה לפני זמן מה).כל עוד הצורך בא מבפנים הוא לגיטימי לחלוטין. שינוי סגנון הוא שלב בהתפתחות של סטודנט לאמנות וגם שלב בחיי אמן פעיל ומנוסה. יש הבדל בין "סגנון" מנייריסטי, שהוא הצורה החיצונית של הדברים, ובין טביעת יד של אמן שניכרת גם כשהוא יוצר בסגנונות שונים.

צטט: רונתי 2008-11-24

מאטיס עבד קשה מאוד והוא היה הראשון להודות בכך.

אין זה סותר את זה שמיוחס לו המשפט הנזכר לעיל.. :-)

יתכן מאוד שזה גם סוג של אמרה שנאמרה למה שאנחנו בארץ הקודש קוראים "דאווין"..

אפשר גם להוסיף למה שכתבת,

שאני מסכים עם הרבה מזה, ואם זאת, שאני רואה יצירת אמנות אני רוצה להנות ממנה ולא להרגיש את הזיעה (העבודה הקשה) שהושקעה בה...

ההנאה היא מגוונות וכל אחד ימצא את הנאתו בצורה שלו.. :-)

צטט: רונתי 2008-11-24 21:35:21

 

 

 יש מעט מאוד אמנים שקל להם לעבוד, הרוב מזיעים ויורקים דם כדי להתגבר על בעיות ולהגיע לשלמות.

 

אמן שהוא בשל  הוא מתפתח ביצירתו באופן טיבעי הוא חוקר ובודק  את גבולות היכולות שלו , וכמובן מושפע מהסביבה השראה ורצונות שלו.

השינויים או עיקביות בסגנון הם מאוד אישיים הם חלק מהוויה של האמן  בהתאם לאישיותו .

רונתי לירוק דם, אני חושבת שרוב האמנים כל כך אוהבים את עולם היצירה שלהם ,

שבדרך כלל,הם מוכנים לירוק דם בשביל שלא יגידו להם להפסיק ליצור שזה הפחד מוות שלהם.

הרי הגיון לכך שאמן יוצר ולא מתפרנס  מי זה ,

 זה האבסורד שלא תמצאי בשום תחום אחר בעולם החומרי.

השאלה נשמעת לי מוזרה.

צייר רציני אינו שואל את עצמו או את עמיתיו באיזה סגנון לצייר. הוא מגיע לטביעת אצבעו תוך כדי עבודה  מפריכה ולרוב הדבר לוקח שנים.

להשתעשע תוך מעבר מסגנון לסגנון זה בהחלט לגיטימי, אבל לעתים רחוקות הדבר מקדם את האמן.

אגב, אני נדהמת מדי פעם מהצורך של המגיבים להביא ציטטות מדברי אמנים אחרים מפורסמים ככל שיהיו, ולא מרשים לעצמם להשתמש בהתבטאות עצמית המתארת את תחושתם הם.

מה שלא יהיה, רע מאד אם האמן קובע את סגנונו לפי הביקוש בשוק. בסופו של דבר, הוא יקצור רוח. אולי יצליח יותר במכירה, אבל האם זו המטרה?

רות

בדרך כלל יש משמעות לזיהוי האמן ע"י הצופה

וקטלוגו בזיכרון. סגנון דומיננטי הוא אחד הפרמטרים

לפיקאסו למשל הייתה טביעת יד ייחודית ששמרה  

היו גם אמנים שעבדו על רעיון סגנוני משותף

Richter- צייר אחד, הרבה סגנונות, אחד מהאמנים הכי מעניינים בעיני

תודה על התגובות.

קודם כל-כמובן ששאלתי לגבי שינוי שבא מבפנים!

לדעתי, אדם שמובילה אותו חשיבה מסחרית- מלכתחילה לא בוחר "לייצר" אמנות, ונמצא בקהילה אחרת עכשיו.

לא שאלתי את חבריי באיזה סגנון לצייר- ממש לא!!!

והאם אני אמנית רצינית? ... אולי...

השאלה נובעת מהחשש שאם תשנה סגנון אחרי שהתמקמת במקום הכביכול "בטוח" ומוכר- תאבד את זה,

ומצד שני ישנו החשש להשתעמם עד מוות כשאתה ממחזר את עצמך באותה משבצת מוכרת.

תודה רונתי על החידוד:

"יש הבדל בין "סגנון" מנייריסטי, שהוא הצורה החיצונית של הדברים, ובין טביעת יד של אמן שניכרת גם כשהוא יוצר בסגנונות שונים."

זה נכון ומרגיע.

ואני מסתפקת בתשובה הזאת.