אתה אומר דבר והיפוכו.

ייעור (ובוודאי הייעור הקק"לי) הוא אחד האסונות האקולוגים הגדולים שאנחנו מכירים.

שטח פתוח בעל ערכיות אקולוגית חיונית (כלומר, שטח שבו כללי המשחק עודם טבעיים, והשפעת האדם/הכתבת המהלכים על ידינו בו היא מינורית*), ש"זוכה" לעירעור טוטאלי של המערכת (כלומר, מין (ברוב המקרים) זר ואפילו פולש הניטע על ידינו ובכך אנחנו הופכים אותו למין מתפרץ (כלומר מין פולש-מתפרץ) יגרום לגסיסה והעלמות המערכת האקולוגית בו.

כנראה שלא זה הפיתרון.

הפיתרון הוא בהחלט עידוד של אנרגיות חליפיות, בניה ירוקה (בגורדי שחקים!!!), הפחתת זיהומים וכו'

"ייעור" חשוב לבצע רק בתוך שטחים מופרים, אולי בשטחים מוברים (תלוי היכן). 

*מינורית, מכיוון שכיום אין ברירה אלא לנהל ממשקית את השטחים הפתוחים. נושא מורכב טיפה. כדאי להעמיק בו.

יער יתיר כדוגמא הוא שואה אקולוגית דרומית.

במקרה הישראלי משמש היער לא פעם לשימושים פוליטים בכלל, בדמות תפיסת קרקעות ומלחמה ב"אויב" הבדווי למשל.

צטט: shilo south 2008-11-24 20:49:14

אתה אומר דבר והיפוכו.

 

 

שילו,

בוא נעשה סדר בדברים.

 

1. ברקע ההסטורי-אקולוגי הארץ היתה מיוערת. לא כרי מרעה מרחבים , לא פמפס ולא רק גבעות חול. יער שתפקד לגבי כל המינים כיחידה אקולוגית ראשית עד לכריתתו המסיבית בין השאר על ידי הכיבוש הזר שהשתמש בעץ לצרכי מלחמה ומצור. כלומר לא מדובר פה בנישה אקולוגית "זרה", שבעקבותיה אנחנו מכחידים מינים קיימים לטובת פולשים.

2. עובדה נכונה היא שכל מה שעשתה הקרן הקיימת וכל מה שנשתל בימינו על ידי חקלאים שמגדלים גידולים זרים, כל צמחי הנוי האקזוטים שניטעו על ידי הרשויות, כל אלו ועוד הפרו את האיזון והפכו את האקולוגיה המקומית לנישת חי וצומח זר. דוגמה קטנה הם רבבות התוכים שהדחיקו מינים מקומיים, או עצים טרופיים "נקיים" שהעלים שלהם אינם נושרים, אבל אף חרק מקומי לא מוצא בהם את מזונו ולכן ציפורים מקומיות (שניזונות מחרקים אלו) אינן מקננות בהם.

3. כדי לקרב את המערכת האקולוגית לנקודת איזון חדשה, היינו חייבים בעצם לדאוג להתפתחות של נישות טבעיות, כלומר שטחים מוגנים שמחזור הצמיחה הטבעי שלהם יכול להתקיים, משיח ועד ליער הטבעי. אין לנו שטחים כאלו ואף רשות לא תקציב מקום לגידול טבעי מוגן.

4. מכיוון שכך, העלתי לדיון את נושא האקולוגיה מנקודת המבט של מצבנו כיום ושאלת האקלים. אנרגיות חלופיות חשוב מאוד, אבל תראה מה קורה בעולם ואצלנו. שעון החול אוזל ואוזלת יד תביא עלינו את ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים. זאת  בעוד מספר שנים ספורות.

5. הייעור שעליו אני מדבר מתייחס לעצים ששיכים למינים הטבעיים המקומיים. מזה שנים ידועה החשיבות האקולוגית של מה שנקרא "האקלים הקטן", השפעות אקלים מקומי שנוצר אפילו על ידי קבוצת עצים קטנה, שיש לו אפקט סינרגטי על הסביבה. יחד עם  ייעור נרחב אפשר ליצור אפקט אקלימי מקומי.

6. כל זאת לא גורע ממשמעות כל הפעולות הנדרשות לשמירת איכות הסביבה והחיים, הפחתת הזיהומים, מחזור וכו".  

 

שתי הערות

- לא יכולה לצטט לך כרגע במדויק, אבל נעשו בעבר מחקרים שניסו לבחון את ההשפעה של השינוי המיקרו אקלימי שהתרחש באזורים שונים בארץ (הפרחת הנגב לדוגמה) על האקלים בארץ לאורך זמן ואין הסכמה או ודאות לגבי מידת ההשפעה.

- תחזיות המודלים האקלימיים הם לא תוצאה של אינטרפולציה (לשם כך דרוש מידע ודאי על העתיד שאין לנו). אולי חלקם תוצאה של אקסטרה-פולציה. אבל לרוב מדובר בתוצאות של חישובים המבוססים על התניות פיסקליות לא רק על אקסטרפולציה מתמטית "עיוורת".

כאחד שיושב בצוות היגויי שעוסק בשיקום יער עזריקם (אזור קרית מלאכי)

יש היום התייחסות רצינית מאוד לסוג העצים שניטעים ע"י קק"ל

ביער עזריקם שרובו הגדול מורכב מעצי אקליפטוס מתחילים לשנות את הרכב העצים

לעצים רחבי עלים ולמינים מקומיים 

פרוייקט כזה של יער קהילתי שבו קהילה מסויימת לוקחת אחריות על יער הנמצא בתחומה 

מטפחת ושומרת עליו הוא פרוייקט שבהחלט יכול לעודד נטיעת עצים ושמירה על הקיימים

אבל גם נטיעה מרובה עלולה ליצור בעיות סביבתיות או אפילו פוליטויות

שאנחנו לא מודעים להן כיום כמו הבעיות שיוצרים יערות להב ויתיר

דבר נוסף

אשמח עם תצרף את הקישור לאתר של NASA

חיפשתי את ההדמיה שתיראת ולא מצאתי

דבר זה יכול לשמש אותי בשיעורי אקולוגיה בהם אני מדבר על ההשפעות הסביבתיות אותם יוצר האדם כמו שינויי אקלים

תומר

לתומר:

http://climate.jpl.nasa.gov/ClimateTimeMachine/climateTimeMachine.cfm

חג שמח 

אנחנו נמצאים כאן רגע אחד

הנטיעות באצינו בסך הכל

61 שנה  ק.ק.ל מאז הקמת המדינה

ועוד  כ 40 שנה לפני קום המדינה

ומחלקת היעור של הממל הבריטי 

עוד כ 30 שנה עד קום המדינה

יוצא שהעצים הצעירים במדינתינו המתחדשת

בסך הכל מקסימום

100 שנה

לכן אני שעבודתי כבר למעלה מ 44 שנה בעץ  ובארץ הזו

עוד חדש קטן

עדין אינני יכול לקבוע

אני עדין לומד 

יש המון מה ללמוד

אינני מכיר עדיין עץ זקן בארץ הזו

חורש או יער זקן

אין לי ניסון  של  מאות שנים  בתחזוקת עץ חורש יער או עץ רחוב 

באקלים המדברי

אינני רושם עדיין מילים קשות ונחרצות 

כמו  ק.ק.ל טועה

אני יודע היה צריך לטעת 

זו טעות לדורות 

טעו

לא התאימו

עומד אני בארצי הצעירה ומטפל בעץ

ומספר לאלו שלידי

אתם יודעים צעירים העצים כן

ואנחנו גם

אני  חושב

אני משער

ובמיוחד אני לומד

אינני יכול לקבוע  

אני עדין בתחנת נסיונות

אין לי את האומץ 

לקבוע

שהעץ   ...............

החרש...............

היער.................

עודד יפה

עודד

אתה המומחה!

אתה זה שצריך לחקור ולקבוע מהי צמחיית היער "המקומית" שמותאמת לנישות אקולוגיות בארצנו.

וגם אם נושא היעור עוד לא נחקר לעומק (?), אפשר למצוא לבטח במגוון מקורות היסטוריים, אודות אקולוגיית ארץ ישראל.

זה שקק"ל טעתה בנטיעות, זה רק הצד האחד. לא מזמן יכולתי לקרוא שקק"ל היא ספק העץ הגדול בארץ, כלומר שקיימים כאן אינטרסים כלכליים כתמריץ לנטוע עצי אורן שגודלים מהר ומשמשים כחומר גלם לתעשיית העץ.

 ואתה כמומחה לבטח יודע הרבה לגבי המשמעות הקטסטרופלית של נטיעת עצים טרופיים זרים לאקולוגיית המקום.