רווקות זה באג.גם אצל נשים וגם אצל גברים.טבע האדם הוא לחיות בזוגיות.
יש אמנם יוצאים מהכלל אבל רוב הנותרים רווקים מעל לגיל שלושים מתחילים לפתח תכונות שקיימות באישיותם ומתחילות לקבל גוון ברור.עד אז זה היה מטושטש .בהדרגה זה מקבל קוי מתאר מוכרים.ובגיל ארבעים ואפילו קודם זה כבר מקובע בצבע חזק.
הם חרדים משיתוף ,חרדים שיתפסו להם את הספייס.הם לרוב ילדותיים ותלותיים ריגשית עד כדי אי יכולת להאמין שיש מישהו חוץ מאבא אמא שיוכל לחלוק איתם משהו שלא לדבר על לחלוק איתם מיטה.
תמיד יהיו להם הסברים מדוע הם נותרו רווקים.ההסברים המקובלים יהיו.
הייתי במערכות יחסים ממושכות אבל זה לא הסתדר משום ש......
או.לעולם לא אמצא מישהו /מישהי מושלם כמו אמא/ אבא שלי.
או .הייתי מאוהב מאד ומאז לא מצאתי מישהו שאוכל לאהוב כמו את ההיא ההיא שלא רצתה בי..
או . אני פתוח לכל דבר אני רווק באופן זמני.. למרות שאני כבר בן חמישים ושבע.עוד לא מאוחר ,אני מחפש...
או .מה המציאה הגדולה להיות נשוי.תביט סביבך ותראה כמה מתגרשים...
או.הקריירה תפסה לי את כל הזמן ופתאום מצאתי שהרכבת חלפה בתחנה..
או.מי אמר שלהיות רווק זה יותר גרוע מאשר להיות נשוי.אני מכיר הרבה נשואים דפוקים נורא..
או .מה צריך עוד ילדים .יש מספיק צרות גם ככה בעולם הדפוק הזה.. ובשביל כוס חלב לא צריך פרה .
והכל כמובן צודק ונכון.ובכל זאת העולם מתחתן ומי שלא זה אומר שהוא דפוק באופן כלשהו.
חוץ מנתן זהבי העצבני .איתו הייתי מוכנה להתחתן מחר בבוקר.
שעיר או חלק? 
/null/text_64k_1#