אני מצדד בתיקון האחרון לחוק התקשרות - החוק שאמור להקל על בעיית הספאם. לדעתי זהו צעד נכון בכיוון הנכון.

 

אבל למרות זאת, לדעתי, החוק החדש אף לוקה בחסר במיוחד לאור היותו כללי ולא מדוייק מספיק.

לאחר שד"ר חיים צינס שוחח עימי והזדעק על העוולות שגורם החוק לעסקים הקטנים (ואין ספק שהחוק מכביד ביותר על עסקים קטנים, אולי מעבר לנדרש) הסכמתי לבקשתו לכתוב מעט על הבעייתיות בניסוח החוק.

להלן חלק מהנקודות הבעייתיות. הסקירה אינה מלאה, אינה ממצה ואין לראות בה ייעוץ משפטי. החוק כולל בעייתיות רבה ומומלץ להתייעץ עם עורך דין בכל מקרה ספציפי.

 

 מה הוא דבר פרסומת

"מסר המופץ באופן מסחרי". המסר אינו חייב להיות מסחרי. הפצתו כן (מה שבהחלט יכול להביא לדיעה שאם תשלחו את הספאם שלכם אחד אחד אולי לא תכללו בהגדרת החוק ובכלל לשאלה – מה זו "הפצה מסחרית" להבדל מ"מה זה מסחר"?).(

"שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאת כספים בדרך אחרת" -  למעשה כל דבר שנעשה מעודד הוצאת כספים. לכאורה החוק אמור לחול רק על עסקים, אבל בקשת תרומה לחולה סרטן שתשלח באופן מאסיבי עלולה להכנס בהגדרה זו.

ניוזלטר עדכוני של חברת אדידס המספר לקהל על השיאים האחרונים שהושגו באמצעות שימוש בנעליים שלהם באליפות אירופה האחרונה לאתלטיקה קלה ועל תוצאות קבוצת ברצלונה שנועלת נעלי אדידס. הוא פרסומי?

ניוזלטר של משרד עורכי דין הכולל מאמרים וניתוח פסיקה, עם שם ומען להתקשרות, הוא פרסום? לדעתי לא, אבל לכו תדעו.

ומדוע לפוליטיקאים מותר לפרסם את עצמם ולנו, הנאבקים על כל לקוח אסור? ול"עדי יהווה" מותר גם כן?

מה עם הצעה למנויי ה"ארץ" להאריך את תקופת המנוי? לפי לשון החוק נראה כי הדבר אסור.

ומה עם ספאם שעניינו תמונות פורנוגרפיות מבלי שתתלווה להן הצעה מסחרית כלשהי? וספאם שעניינו מצגת powerpoint אודות תמונות "ונקובר מכוסה שלג"?

 

מפרסם

מי ששמו או מענו מופיע בדבר הפרסומת כמען להתקשרות, מי שתוכן הפרסום מעודד את עסקיו או המשווק עבור אחר:  כלומר, כל ספאמר שישתלט לי על תיבת הדואר האלקטרוני יכול לחשוף אותי לתביעה כספית או פלילית עצומה, אלא אם אשקיע משאבים בהוכחה משפטית-טכנית ש"אין לי אחות".

ומה אם אני מעביר לכמות גדולה של חברים (כל מי שבאאוטלוק שלי) את סרטון הפרסומת האחרון של הונדה. האם הונדה תחוב? הרי זה דואר פרסומי אסור ושמה מוזכר כמי שיהנה ממנו.

 

פניה חד פעמית למי שהוא בית עסק המהווה הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת - מותרת

קודם כל – לבית עסק. לא לאדם פרטי.

מה הוא "בית עסק"? אני עורך דין יורם ליכטנשטיין. האם משרדי הוא בית עסק או שכשאני מקבל דוא"ל למשרדי אני מקבלו כאדם פרטי? אולי ראוי היה להגדיר את הנמען כ"עוסק"?

אבל מה דינה של הודעה, "עורך דין יקר, ברצוני להציע לך הצעה לרכישת שירותי ניהול משרד באמצעות תוכנת "כיף לעורכדין". תוכל לקבל את ההצה ולרכוש אותה ב-200 ש"ח לשנה אם תלחץ על הלינק הבא"?

 

הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של המוצר, קיבל הזדמנות לסרב והפרסומים יתייחסו למוצר דומה לזה שנרכש

מה זה דומה?

אם רכשתי שירותי אינטרנט מ"הוט", מותר להם לעניין אותי ברכישת שירותי טלפוניה? ברכישת שירותי אנטי וירוס ותיבת דואר אלקטרוני נוספת?

 

החובה להסיר את הנמען המבקש

בסדר. להסיר. אבל מתי? תוך כמה זמן?

שעה? יום? שבוע? חודשיים?

ומה אם הנמען אישר את העברת פרטיו לצדדים שלישיים וביקש הסרה. האם ההסרה חייבת לחול גם על צדדים שלישיים?

 

אחריות למיילים ששולחים מטעמכם

לראשונה הוטלה אחריות ישירה על בעל עסק לדאוג שמי מטעמו לא יפר את החוק. אבל זו אחריות קפידה במובן מה. לא די שאותו בעל עסק ינהיג מדיניות ביקורת ויפעל בעניין. גם אם עשה זאת, עצם משלוח דואר פרסומי אסור בשמו מקימה לו חבות.

 

אחריות מנהלים

רבים לא שמו לב לכך, אבל כל מנהל חברה ומנהל שיווק שלה, אחראי למעשי החברה תחת החוק, אף אם לא היה מודע להם. לתשומת ליבכם.

 

אכן, נקודות חשובות שהחוק לא מתייחס אליהן.

 

לטעמי (מבלי לתת ייעוץ משפטי שאיני מוסמך לתת) קיימת "היסטרית יתר" של גופים המעוניינים ל "הכשיר" את בסיס הנמענים שבידיהם, ובעצם מבקשים שוב את האישור לשלוח כאשר החוק מתי לפי סעיף קטן ג':

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

• (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
• (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
• (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
  
• ולמעשה לפי הבנתי, גופים שהיו בקשר מסחרי (המוגדר בחוק) עם הנמענים, יכולים היו לשלוח הודעה (אם לא עשו כן מראש) שישלחו אליהם מסרים שיווקיים עם אפשרות להסרה.

 

אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית

חוות דעת מקצועית בפורומים קצת קשה, אבל החוק מתיר אכן שתי דרכים למשלוח דואר פרסומי-מסחרי חוקי.

האחד - הסכמה מפורשת.

השני, מה שציטטת.

אבל צריך לזכור שההיתר שציטטת מוגבל בתנאים רבים:

רכישת מוצר/שירות, הסכמה לקבלת דואר נוסף, ביחס למוצר/שירות דומה וכד'.

זה יעיל בעיקר לבסיס לקוחות קיים, אבל שונה ממטרת ה"ספאם" הסטנדרטי שהיא להוסיף לקוחות נוספים.

החוק אינו גורף מספיק, זו הבעיה.

 

צטט: dubby133 2008-11-28 01:54:05

החוק אינו גורף מספיק, זו הבעיה.

 

 

 

אנא הסבר.

 

אחת מהבעיות היא שהחוק אולי גורף מידי. במידה מסויימת הוא מכביד על עסקים לגיטימיים לנהל חיי מסחר תקינים, מתוך מטרה להכחיד את הנגע של ספאם.

מסתבר שאת כל סוגי המייל  שהוזכר כאן  הרוב לא רוצה לקבל.

 

זאת הסיבה שאנחנו,  בעסק שלנו ,למשל, לא שולחת מיילים עם הצעות וכדומה.

 

מספיק להיות אדם שמקבל מייל פרסומי,  כדי לדעת כמה זה מעיק ולא מועיל.

 

כבר היום אני מקבלת מיילים מחברות רציניות שמבקשות את הסכמתי שאקבל מייל פרסומי מהם.

 

חברות גדולות ורציניות ולאף אחת מהם לא שלחתי הסכמה.

 

מסתבר, והסתבר לי-  שאני ממש לא מעונינת ומתענינת בפרסומים במייל.

זאת שיטת שיווק שלא עובדת.

אנשים לא אוהבים את זה.

 

אז מפרסם שממשיך לשלוח ולא מבין  את הרמז- בעיה שלו. ועכשיו תהיה לו גם בעיה חוקתית.

 

לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאנשים לא אוהבים את שיטת השיווק הזאת.

 

 

 

אתה אומר שהחוק כללי ולא מדויק,

אני את העיקרון הבנתי.

 

הפרט הכי חשוב כנגד תביעה הוא קבלת ההסכמה. זאת כל התורה על רגל אחת . מי שלא יקבל הסכמה יכול לקבל תביעה.

 

ואגב, מי שימנע משליחת דואר פרסומי , סימן שהבין את כוחות השוק שלא רוצים לקבל את דבר הפרסום.

 

וכנראה הגיע העת להמציא משהו חדש.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2008-11-28 09:54:36

צטט: dubby133 2008-11-28 01:54:05

החוק אינו גורף מספיק, זו הבעיה.

 

 

 

אנא הסבר.

 

אחת מהבעיות היא שהחוק אולי גורף מידי. במידה מסויימת הוא מכביד על עסקים לגיטימיים לנהל חיי מסחר תקינים, מתוך מטרה להכחיד את הנגע של ספאם.

 

 החוק לדעתי אינו גורף מספיק ממספר סיבות. דבר ראשון, אתה מדבר על "עסקים לגיטימיים" המנהלים את עסקיהם, אבל החוק נותן דווקא מענה לסוגייה הזו, עם האפשרות ל-opt out. האפשרות צריכה להיות ל-opt in ולא ל-opt out: ייתכן מאוד שאני מעוניינת לקבל עלון של משרד עורכי דין, או הודעה מ"הארץ" להארכת המנוי שלי - אז מה הבעייה של גופים כאלה לספק טופס opt in שדרכו אוכל לאשר שאני אכן מעוניינת לקבל מידע זה או אחר? (יש לי רושם שבמשרדי עורכי דין יש אדם או שניים שיכולים ליצור חוזה כל כך סטנדרטי שגם מחלק התה והטכנאי של מכונת הצילום יכולים לנסח אותו). ספאם = unsolicited mail - דוא"ל שלא ביקשנו לקבלו. אין לך שום לגיטימציה להעמיס את רוחב הפס שלי בפרסומות כאלו. 

 

שנית, החוק בעייתי כי הוא נותן יותר מדי פירצות לספאמרים. למשל, העובדה שעמותות, ארגונים ללא כוונת רווח וארגונים פוליטיים יכולים להמשיך לשלוח דוא"ל ללא הזמנה מראש. נכון שניתן להגיד שמול העיקרון של הגנת המרחב הפרטי שלי (האימייל) עומד חופש הביטוי וההתארגנות הפוליטי, חברתי ודתי; אבל אין שום מענה לניצול לרעה של מעמד מיוחד זה מצד עמותות ו"עמותות". לפני מספר שבועות (ולפני העברת החוק) הלנתי על הספאם הסייטולוגי. אני רוצה להבהיר שאין לי משהו דווקא דווקא נגד הסיינטולוגיה כ"כת". מצידי שיאמינו בחייזרים ובשאר ירקות - גם ספאם של "שופר" מטריד באותה מידה. אבל הארגונים האלה מנצלים וינצלו את אי ההכללה שלהם כדי להטריד את הציבור. אגב, אם יש סיבה אחת שלא אבחר באהוד ברק, בלי להיכנס לנושאים של עמדות פוליטיות, הוא העובדה שבשעה 7:30 בבוקר ביום הבחירות של שנת 2000, התקשר אלי מחשב אוטומטי שהטריד אותי "כאן אהוד ברק", בניסיון לעודד אותי להצביע - יום בחירות, יום חופש, ואדוני הרמטכ"ל במיל' - אני לא בצבא. לא אתפלא אם הוא איבד את הבחירות על רקע הספאם הטלפוני הזה בשעות לא מקובלות לפנות בוקר. ברגע שמוציאים עמותות וכו' מן המשחק, קל מאוד לספאמר הממוצע להמציא מסר פוליטי/חברתי/דתי אשר דרכו יוכל למכור את מוצריו.

 

ואחרון ודי - לחוק אין שיניים, כי הוא מוגבל לישראל בלבד. חלק ניכר מן הזבל שמקבלים הוא ממקור בינלאומי, ואין גם בעייה לעסק ישראלי לשכור שרת וחברת דיוור בחו"ל במקום ישראלית. 

צטט: dubby133 2008-11-28 01:54:05

החוק אינו גורף מספיק, זו הבעיה.

 

 

 אני מניח שאתה לא בעל עסק

כבר הבאתי את דעתי בצורה רחבה בדיונים ובמאמר.

 

אני רק מוסיף גם כאן את קולי נגד החוק ואומר שזרקו כאן את התינוק עם המים.

 

1. אין לחוקי מדינת ישראל סיכוי לנקות אותנו מ-SPAM שלמעט התקופה האחרונה שגדל בצורה דרסטית רגע לפני כניסת החוק, הוא בקושי 15-20%.

 

2. כמו רוב החוקים בשנים האחרונות הם באים לדאוג לאנשי ההון, לחברות הגדולות ולא מתחשבות בעשרות אלפי העסקים הקטנים.

 

3. נראה כאילו מתלמד כתב את החוק. הוא לא ברור בכלל מה שיקרה וזה יהיה תלוי הכל בשופט שנעמוד מולו.

 

4. לדעתי החוק עד כדי כך כוללני, שאם מחר אני אשלח אימייל לכמה הורים בכיתת בני מבלי למחוק את החתימה האוטומטית שבה יש משפט שיווקי על העסק שלי וכמובן קישור לאתר, יכול כל הורה לתבוע כי שלחתי לו SPAM ועוד ימצא שופט שיסכים איתו.

 

 לסיכום, מכיוון שאין שום סיכוי שהחוק הזה יפתור לנו את בעיית ה-SPAM מקומו בפח. ויש לדאוג לביטולו המידי.

 

ואם רוצים לטפל בכל זאת ב-SPAM, שיעשו חוק שמדבר על חברות השולחות במאות אלפים ובמיליונים ולא התעסקו עם עסקים ששולחים כמה אלפים שאולי אחוז קטן מהם לא בדיוק רצה לקבלם.

 

המדינה במקום לדאוג לתשתית מתאימה להתפחתות עסקית שמה מקלות בגלגלים.

"אבל בקשת תרומה לחולה סרטן שתשלח באופן מאסיבי עלולה להכנס בהגדרה זו."

 

וטוב שכך זה ראוי להיחשב כספאם.

אני לא נגד תרומות ואני תורפ בעצמי אבל לא בה לי שתיבת הדואר שלי תהיה מוצפת בבקשה לתרומות. 

 

צטט: המקפץ 2008-11-30 10:03:00

"אבל בקשת תרומה לחולה סרטן שתשלח באופן מאסיבי עלולה להכנס בהגדרה זו."

 

וטוב שכך זה ראוי להיחשב כספאם.

אני לא נגד תרומות ואני תורפ בעצמי אבל לא בה לי שתיבת הדואר שלי תהיה מוצפת בבקשה לתרומות. 

 

 

 עד כמה שאני מבין את החוק, שליחה של אימייל שלא קשורה לנסיון שיווק או מכירה של מוצרים ושרותים לא נחשבת.

 

כנראה - אני לא עו"ד ואין לי מושג איך בתי המשפט ינהגו - אני יכול מחר לשלוח לכל מיליוני התיבות בארץ אימייל סתמי שאומר:

 

"בוקר טוב ישראל" שיהיה לכם אחלה יום!

 

 וכנראה לא עברתי שום עבירה על חוק הספאם.

 

בחוק גם נאמר בפרוש שפוליטיקאים ועמותות יכולות להמשיך לסבל אותנו. אני בטוח שעסקים יחפשו את הדרך להתלבש על אלו דרך מתן חסויות וכדומה.

 

את בעיית הספאם בטוח לא פתרו!

צטט: itzik rdvc.co.il 2008-11-30 11:19:47

צטט: המקפץ 2008-11-30 10:03:00

"אבל בקשת תרומה לחולה סרטן שתשלח באופן מאסיבי עלולה להכנס בהגדרה זו."

 

וטוב שכך זה ראוי להיחשב כספאם.

אני לא נגד תרומות ואני תורפ בעצמי אבל לא בה לי שתיבת הדואר שלי תהיה מוצפת בבקשה לתרומות.

 

 

עד כמה שאני מבין את החוק, שליחה של אימייל שלא קשורה לנסיון שיווק או מכירה של מוצרים ושרותים לא נחשבת.

 

כנראה - אני לא עו"ד ואין לי מושג איך בתי המשפט ינהגו - אני יכול מחר לשלוח לכל מיליוני התיבות בארץ אימייל סתמי שאומר:

 

"בוקר טוב ישראל" שיהיה לכם אחלה יום!

 

וכנראה לא עברתי שום עבירה על חוק הספאם.

 

בחוק גם נאמר בפרוש שפוליטיקאים ועמותות יכולות להמשיך לסבל אותנו. אני בטוח שעסקים יחפשו את הדרך להתלבש על אלו דרך מתן חסויות וכדומה.

 

את בעיית הספאם בטוח לא פתרו!

 

 

אולי אבל הקטינו אותה בהרבה.

לפחות בכל מה שנוגע לספאם בארץ. 

יעלי, את כמובן צודקת.

כל התורה על רגל אחת היא שצריך לקבל קודם הסכמה.

עם זאת, יש שם כמה פכים שמחייבים זהירות (כמו למשל התחושה שמותר לשלוח מייל ראשוני כדי לקבל הסכמה. זה נכון עד ממחר. אחרי כן מותר רק לעסק).