אפילו קשה לי לומר שויתרתי איך אפשר לוותר על משהו שאינו שלי , המזונות אינן עבורי המזונות נקבעו על מנת לאפשר לילדים איזה שהיא איכות חיים ואפשרות להתקיים בכבוד והינם ביטוי לאחריות ההורה שאינו משמורן לרווחה הכלכלית של ילדו.
היו תקופות שאביה של ביתי יכל לסייע ועכשיו תקופה שלא אז לא ,זאת בשל מצבו הנפשי והכלכלי הקשה אליו נקלע.
ולא רק שאין התנייה של ביקורים אלא שככל האפשר אני מסיעה את ביתנו אליו שזו נסיעה של 250 ק"מ לכל כיוון רק כדי שיוכלו להיות ביחד.
בתפיסה שלי אין הבדל בנושא בין אנשים נשואים או גרושים כהורים אנחנו צריכים לראות את טובתו של הילד שלנו וטובתו היא שהוריו יהיו מאושרים שלא יחיו בדוחק ואם לאחד יש יותר משאבים וזה לא משנה אם הוא מגדל את הילדים או לא
צריך לדאוג שלילדים יהיה מה שצריך ,אז כרגע אני דואגת לזה ואני בטוחה שיש מקרים הפוכים שבהם ההורה שאינו משמורן יכול לתת יותר מבחינה חומרית וגם עושה את זה.
ולתוספת יש עליי הרבה לחצים בעיקר מצד משפחה וחברים "לדרוש "מזונות ואמירות של פריירית אבל אני לא מרגישה כך
אני יודעת שאני עושה נכון .
/null/text_64k_1#