היום נכנס לתוקף תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח – 2008, שנועד למניעת הפצת דואר לא רצוי ("דואר זבל").  

עיקרו של התיקון הוא: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".

"דבר פרסומת" - לפי הגדרתו בחוק, הוא "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". 

מתחילת כניסתו לתוקף של החוק יהיה ניתן לשלוח "דבר פרסומת" רק למי שנתן מראש הסכמה מפורשת לכך. לכן, יש לקבל מראש את הסכמתם של הנמענים להמשך משלוח דוא"ל/SMS ,  המכיל "דבר פרסומת", ואשר לא התקבלה בעבר הסכמתם למשלוח דוא"ל/SMS.

לנמענים מהם התקבלה בעבר הסכמה למשלוח דוא"ל/SMS בקשר לפעילות מסוג מסוים, אפשר להמשיך ולשלוח דבר פרסומת גם לגבי פעילויות מסוג דומה.  

גם אם הנמען נתן את הסכמתו בעבר לקבלת דוא"ל, חייב השולח לציין את זכותו של הנמען להודיע בכל עת שאינו מעוניין להמשיך ולקבל דבר פרסומת. על השולח לציין את כתובתו להודעת דוא"ל, או להודעת SMS.  חובה לכבד בקשתו של נמען שביקש שלא לקבל יותר דבר פרסומת. 

בהתאם לחוק בית המשפט יכול לקבוע פיצויים, ללא שום צורך בהוכחה של נזק, עבור מי שקיבל דואר זבל מבלי שהסכים לכך מראש וזאת בסכום של עד 1,000 ש"ח לכל הודעה.

מה יעשו עכשיו כל המובטלים? עד כה הוצאנו כרטיסי ביקור ואז נדנדנו ושיגרנו לכל מקום את קורות חיינו באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטית, הודעה דואר אלקטרונית וגם באמצעות הודעת מסר קצרה ("האלו אני מובטל, יש עבודה?"). ועשינו זאת כל הזמן בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב. תגידו לי אתם מובטלים יקרים: קבלתם הסכמה מראש לשגר קורות חיים? לא! הצפתם את כל המדינה בקורות חיים. זהו. תפסיקו לעשות זאת מהיום! כי זה ספאם ותשארו מובטלים. אין ברירה...

מסר המופץ באופן מסחרי כמו קורות חיים, שמטרתו לעודד רכישת מוצר - כמו למשל העסקתכם - או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת (כמו למשל לשלם לכם משכורת....) יכול לסבך אתכם.

ובואו ניקח את התסריט הבא: נגיד שעד היום נדנדתי עם קורות החיים שלי לכל מיני מקומות וגם הצעתי את שירותי כעוזרת בית וגם כמשרד נסיעות, כי יש משבר בענף ההיי טק. כי אי אפשר היום למצוא עבודות כדוקטור. אז עדיף כבר להיות עוזרת בית או למכור חבילות נופש.

היום כבר אי אפשר להציע שירותים כאלה כי זה ספאם. אסור לנדנד סתם ככה לאנשים פרטיים בלי לבקש את רשותם מראש לשלוח קורות חיים, בלי לבקש רשות מראש לנדנד: האם זקוקים לעוזרת בית, לחבילת נופש יחד עם קורות חיים של דוקטור.

וכל הנאמר למעלה נועד להדגים שלא ניתן לדעת היכן למעשה עובר הגבול בין מסחור ועסק לבין אדם פרטי: מתי אנחנו עסק, אדם פרטי, מובטלים וקורות חיים ומתי מותר לנו לכתוב דואר אלקטרוני ולמי. ראו גם הדיון של יורם לידי.

זבל

בהיבט הפילוסופי את צודקת לחלוטין.

השאלה שלי היא אם בתיקון לחוק מצויין משהו בסגנון שהשולח הינו גוף מסחרי או כל אדם פרטי?

צטט: יורם ליכטנשטיין 2008-12-01 14:48:38

דבר פרסומת מוגדר בחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, ש[תנאי מצטבר]מטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".

 מטרת שליחת קורות חיים היא אכן לעודד הוצאת כספים (כל המשכורות העתידיות)

האם שליחה שלהם באימייל למספר חברות הינה "הפצה מסחרית" ?

 (לא שאני מאמין שמישהו יתבע על שליחת קורות חיים, אבל אני מעוניין להבין טוב יותר את מהות החוק)

אמיר

תוכניתן אתרים

הגיון הדברים אומר שהחוק לא נועד למנוע שליחת קורות חיים, ובמיוחד לא ל-hand picked נמענים.

להגיד לך שכל שופט יחשוב כמוני? לא בטוח.

לכן, גם בהפעלת חוק יש להפעיל שכל ישר.

אין ספק  - צירוף של טפשות + צרות אופקים יכול להביא להפעלה בלתי צפויה של כל חוק.

לכן, איני יכול לייעץ לך - אבל, לו אני מחפש עבודה - הייתי ממשיך לשלוח קורות חיים.