כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeעסקי אמנותראשי - עסקי אמנותבעקבות אדריאן פאצי - על החלום ושברו

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3832)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    irisoded
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    friend :)
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מצדה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Buna
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מוזיקאי,נגן ומורה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאל.זי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א ל22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עוד...

    בעקבות אדריאן פאצי - על החלום ושברו

    4/12/08 06:20
    11
    דרג את התוכן:
    2008-12-08 22:26:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אתמול התפרסמה במוסף גלריה כתבה מרתקת:

     

    אדריאן פאצי, יוצר אלבני שהיגר לאיטליה מתאר את השבר.

    אמן שגדל בעולם קומוניסטי ועולם אמנות מוגדר בחוקים נוקשים של מותר ואסור,

    מהגר לארץ "הכל מותר" - איטליה, לארץ ה"עשה הכל על מנת להתקיים" אם אתה רוצה גם להשאיר לעצמך יכולת ליצור.

    על התמוטטות הקונספציה, על עולמו של אמן מהגר, על איך מסבירים לשוטרים בגבול מה זה אמנות וידאו....

    איך מוכיחים שאתה אמן?

     

    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,610,209,30378,.aspx

     

    וגם...עבודות הוידאו שיצר מסקרנות ביותר.

     

    איך משפיע מעבר מארץ לארץ, מתרבות לתרבות (או חוסר תרבות?) על יצירתו של האמן?

    מתי מאבקים בין תרבויות הן רק נחלתו של מהגר, מתי חווה אותן אמן שנולד וגדל ויוצר במקום אחד?

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "בעקבות אדריאן פאצי - על החלום ושברו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    4/12/08 09:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-04 09:26:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קראתי,באמת מענין.[במיוחד מענינת הסוגיה של עבודות דיגיטליות]

    שולה


    --
    שולה רוס
    http://www.shularossart.co.il/
    4/12/08 14:36
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-04 14:36:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל מי שחווה הגירה מודע לקשיים, בייחוד משילטון קומוניסטי מרכזי לדמוקרטי...

    בתקופתי, בבצלאל היו מספר סטודנטים שהגיעו מרוסיה, למדו שם והמשיכו כאן, בעבודות שלהם מיד זוהתה ה"היסטוריה" והדוקטרינה ממנה באו.

    אמרו על חלקם שבאו מסביבה של פחות מדי חופש אישי לסביבה עם יותר מדי חפש...

    אחדים אכן חוו קשיי יצירה...

    טענו ששם ברוסיה, הסבטקסט הוא ערוץ הביטוי החפשי היחיד( בפראבדה קוראים את מה שלא כתוב),

    ואילו כאן הכל מותר ובריש גלי...

     


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    4/12/08 15:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-04 15:54:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: avimedia 2008-12-04 14:36:06

    כל מי שחווה הגירה מודע לקשיים, בייחוד משילטון קומוניסטי מרכזי לדמוקרטי...

    בתקופתי, בבצלאל היו מספר סטודנטים שהגיעו מרוסיה, למדו שם והמשיכו כאן, בעבודות שלהם מיד זוהתה ה"היסטוריה" והדוקטרינה ממנה באו.

    אמרו על חלקם שבאו מסביבה של פחות מדי חופש אישי לסביבה עם יותר מדי חפש...

    אחדים אכן חוו קשיי יצירה...

    טענו ששם ברוסיה, הסבטקסט הוא ערוץ הביטוי החפשי היחיד( בפראבדה קוראים את מה שלא כתוב),

    ואילו כאן הכל מותר ובריש גלי...

     

     פראבדה = אמתקריצה

     

     

    5/12/08 00:22
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-05 00:22:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל שינוי בחיים מוביל לשינוי בתפיסה ולעיתים גם ביצירה .

    במיוחד לנו האמנים הרגישים לעצמינו לסביבתנו ולחיים .


    --
    יעקב יקי כהן
    5/12/08 06:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-05 06:42:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אני מכירה בין השאר שני אמנים מדרום אמריקה ועוד אחד מפה עם השפעות צרפתיות -

    שחשים "מאוימים" ו"אבודים" מול שדה האמנות הישראלי העכשוי.

    מלווה אותם תחושת אובדן ערך והערכה למה ששימש להם נקודת התייחסות וסוג היצירה שלהם.

    באחד המקרים - תקופת העליה לוותה בחסם יצירתי די ארוך ותחושת חוסר אונים.

    במקרה אחר - תחושת כעס על העולם.

    במקרה שלישי - חזרה אל המקום האחר בעולם  כדי ליצור בו.

    קשה להם למצוא מקום להציג בו. קשה להם לראות מה שמוצג ולהתפעל.


    --
    חפשו אותי בפייסבוק -
    איילת עמית
    בלוג אישי "טור דה פארק"
    מנהלת פורום "יש עתיד" - תפוז פורומים
    5/12/08 16:00
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-05 16:00:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איילת, התלבטתי באם להגיב למקרה הפרטי שאת מעלה או למקרים פרטיים אחרים וכלליים או אולי לזהות תופעה כללית ובסיסית הקיימת מאז  ומתמיד לזר או המהגר... קראתי את שכתבת ואת הקישורים הנלווים ואת התגובה של אבי על חווית המהגר וכמי שחווה הגירה יודע ומכיר את החוויה של חוסר התמצאות במרחב ובתרבות השונה מארץ המוצא... זה נכון לגבי אמנים, רופאים, מהנדסים בעלי מקצועות חופשיים וכד'... אדם שהתחנך בארץ קומוניסטית אינו מזהה כל מגבלה של חופש או נוקשות אלא להיפך יכול הוא לטפח אנטי אימפריאליסטי הנתפס בעיניהם כהפקרות מוחלטת וכאסון. ההגירה מטבעה קשה בגלל ההסתגלות הארוכה לשינוי דפוסי התנהגות שהפכו עם הזמן לטבע האדם... לכן, האני המהגר נשאר מהגר כאן בארץ אבותיי המובטחת... תחושה זו מתחזקת מאז תקופה הפוסט ציונות... מדינת ישראל היא תוצר של חזון שהתממש והמאפיין שלו הוא קיבוץ גלויות. החיים בתוכה מתמודדים עם בעיות פנימיות וחיצוניות רבות אשר יוצרים קולאז' מורכב וסבוך. הרגישות הפוליטית והחברתית מורכבת ומובחנת בצמדים ניגודיים ומשלימים כאחד. דתיים/חילונם, אשכנזים/ ספרדים, ערבים /יהודים, עולים/ יורדים, עיר/קיבוץ, סוציאליזם/קפיטליזם כובש/נכבש. לקטבים אלו השפעה מכרעת על זהותה של החברה בישראל.  

    שאלת ה"זהות הקולקטיבית" נשענה בעבר על אידיאת הזהות החלוצית שהייתה כרוכה בצורך חברתי כללי בהגדרת הזהות של היהודי החדש, האתוס החלוצי, הציוני - סוציאליסטי, הדוגל בצורת חיים שתופית ובעמל כפיים.  ביסודה של התפישה החלוצית עמד הרעיון שגאולת האומה מן הגלות תבוא עם השיבה אל הטבע ואל האדמה, להתחבר מחדש עם הטבע על ידי עבודה חקלאית ועל ידי מגע גופני. תקופה זו משולה ליצירה מודרניסטית שבה הקטבים בחברה הישראלית נדחקו הצידה לטובת יצירת העל הקרויה המדינה הציונית. המוטיב המרכזי שלווה את האמנות הישראלית בתקופה זו הוא השילוש נוף-אדמה-טבע כאשר הם מקבלים את ביטויו דרך סגנונות שונים אשר מתקשרים ומשרתים את האידיאולוגיה הציונית, והם מטופלים באופנים הבאים: עיסוק נרחב בבעיות של אור, צבע וגוון. משנות החמישים עיסוק באוניברסאליות באמצעות אמנות מופשטת על ידי קבוצת "אופקים חדשים" שלה סממנים ופרשנות אוונגרדית. בשנות השבעים ואילך מתקיימת פעילות אוונגרדית שנבעה מהזעזועים הפוליטיים והחברתיים שפקדו את מדינת ישראל אחרי 1967 (מלחמת ששת הימים), ובמיוחד אחרי 1973 (מלחמת יום כיפור). רקע המחלוקת הציבורית בשאלות של שטחים, מקומות קדושים, היסטוריה לאומית וגבולות המדינה הפעילו את האמנים במיפוי וסימון טריטוריות בתוך הנוף ובחומריו כהזדהות מעשית בתוך הטבע וכעשייה אמנותית המקיימת דו - שיח עם סביבתו. באמצעות הבנת סוד החומר הפכו האמנים את יצירתם למקור התלהבות רוחנית. כך נקשר האקספרסיוניזם עם ההוויה היהודית ועם אמת אוניברסאלית מחד, ומאידך בהקשר הישראלי הציוני נקשרה הבעה זו עם מושגים כמו 'תנופה', 'נעורים', 'עוצמה', 'כוח הצבר' המפעם כערך נעורים ועשייה פעלתנית הסוללת את הדרך לגאולה ולתיקון, הן של היחיד והן של האומה כולה.

    התפכחות מן הפנטזיה הציונית מעסיקה לאחרונה היסטוריונים ותיאורטיקנים. "התמוטטות של ערכי היסוד שהתגבשו סביב החזון הציוני קשורים בחוסר בשלותו של היישוב הצעיר להכיר בסתירה שבין עובדת היותנו חברת מהגרים לבין ההומוגניות של האידיאה הציונית, פער בין אידיאליזם מופשט לבין מעשה והגשמה" (צבי סובל, 1990 סוציולוג). לנוכח התמורות המהירות והקיצוניות שחלו בחברה הישראלית  לאחר מלחמת "ששת הימים", קשה היה לגשר בין המציאות לבין ערכיה של תנועת עבודה - שוויונית, שיתופית, פשטות הליכות, התחדשות תרבותית, רוח התנדבות, טוהר הנשק, קשר לאדמה, כערובה לגאולת  היחיד והעם. כהיפוך של אותם אידיאלים, החל תהליך מואץ של האדרת הכוח, התעשרות היחיד וצרכנות ראווה - סממנים שהחצינו באופן בוטה את הקיטוב בין שכבות האוכלוסייה. כל אותם סדקים בזהות הישראלית, הוארו בבת אחת בעקבות מלחמת יום כיפור. התפישה הלא ריאלית של היכולת הישראלית ושל מעמדה בזירה הבינלאומית התחלפה בחרדה קיבוצית ובהתערערות האמון במוסדות הביטחון על כושרו בהגנה על גבולות המדינה. מלחמת "ששת הימים" ומלחמת "יום כיפור" מסמנות מפנים מכריעים בתהליך שבו עלה מחדש מבנה שאלת הזהות של החברה הישראלית מתוך חורבות הערכים הציוניים. מלחמת המפרץ בחורף 1991 היא חוליה נוספת באותו תהליך. במלחמה לא מלחמה זו, לראשונה בתולדות המדינה, היה העורף חשוף למתקפת טילים ולאיום של כלי-נשק להשמדה המונית. מעבר לפחד הריאלי פשטה בציבור חרדה אפוקליפטית. נוצרה תחושה של זהות תלושה משייכות אורגנית למקום, דווקא כאן בארץ ישראל, מקום שבו היינו צריכים להשתחרר מן המקום העיוור שבזהותנו. אני הלאומי הופך למקום של זהות עקורה ובתחושה של מהגר שעוד לא הגיע ליעדו.

    --
    דר. אנטון בידרמן,
    5/12/08 17:37
    1
    דרג את התוכן:
    2008-12-06 06:36:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אנטון שבת שלום

    נהניתי מקריאת תגובתך - קצת פחות מהמראה שמוצבת שם מול פני החברה שלנו .

     

    אמרת: "נוצרה תחושה של זהות תלושה משייכות אורגנית למקום, דווקא כאן בארץ ישראל, מקום שבו היינו צריכים להשתחרר מן המקום העיוור שבזהותנו. אני הלאומי הופך למקום של זהות עקורה ובתחושה של מהגר שעוד לא הגיע ליעדו. "

     

    הזהות הישראלית שהתגבשה לפי התיאור שלך, נבעטה החוצה. כך גם במדינות שהחליפו את המשטר הקומוניסטי - הזהות החדשה עוד לא מבוססת די.

     

    כשעדיין לא התגבש תחליף פוזיטיבי -עולה השאלה האם השאיפה להיות חלק מהעולם הרחב לא צריכה להיות מבוססת על תשתית מקומית מוצקה יותר של זהות.

    מי שמזהה זאת הוא הצופה הזר שלא מבין מה קורה. לא רק שנטש את מכורתו אלא הגיע לכאוס לא ברור.

     

     אנחנו - שלא היגרנו אלא נולדנו פה, זרקנו ישן מפני חדש שאינו בעל תשתית ערכית.

    היום, אמן יוצר שמחובר לאידאות של ישראליות שורשית הוא "פאסה" בדרך כלל. אולי הוא מחפש את הבטחון שהיה ונעלם.

     

    המהגר אולי "לא הגיע ליעדו".

    לא נגיע ליעד לעולם - אם לא נגדיר מהו.

     

    אמר אדם חכם - אם אינך יודע לאן אתה הולך - תגיע למקום אחר (מרק טווין).


    --
    חפשו אותי בפייסבוק -
    איילת עמית
    בלוג אישי "טור דה פארק"
    מנהלת פורום "יש עתיד" - תפוז פורומים
    6/12/08 09:57
    1
    דרג את התוכן:
    2008-12-06 16:05:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1


    --
    http://fashion-to-israel.blogspot.com/
    6/12/08 10:31
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-06 10:31:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    סולם הערכים, מבנה התרבות," צחי

     

    זה לא נכון ,אנחנו לא דומים לאמריקאים בסולם הערכים ומבנה התרבות.

    וטוב שכך.

    יש לנו את התרבות שלנו .

    וסולם ערכים משתנה מאדם לאדם מקבוצות שונות ומגזרים ואי אפשר לעשות הכללות גסות כאלא.


    --
    עמילי גלבמן
    6/12/08 10:33
    2
    דרג את התוכן:
    2008-12-06 11:52:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: איילת עמית אמנית 2008-12-06 06:36:34


    אנטון שבת שלום

    נהניתי מקריאת תגובתך - קצת פחות מהמראה שמוצבת שם מול פני החברה שלנו .

     

    אמרת: "נוצרה תחושה של זהות תלושה משייכות אורגנית למקום, דווקא כאן בארץ ישראל, מקום שבו היינו צריכים להשתחרר מן המקום העיוור שבזהותנו. אני הלאומי הופך למקום של זהות עקורה ובתחושה של מהגר שעוד לא הגיע ליעדו. "

     

    הזהות הישראלית שהתגבשה לפי התיאור שלך, נבעטה החוצה. כך גם במדינות שהחליפו את המשטר הקומוניסטי - הזהות החדשה עוד לא מבוססת די.

     

    כשעדיין לא התגבש תחליף פוזיטיבי -עולה השאלה האם השאיפה להיות חלק מהעולם הרחב לא צריכה להיות מבוססת על תשתית מקומית מוצקה יותר של זהות.

    מי שמזהה זאת הוא הצופה הזר שלא מבין מה קורה. לא רק שנטש את מכורתו אלא הגיע לכאוס לא ברור.

     

     אנחנו - שלא היגרנו אלא נולדנו פה, זרקנו ישן מפני חדש שאינו בעל תשתית ערכית.

    היום, אמן יוצר שמחובר לאידאות של ישראליות שורשית הוא "פאסה" בדרך כלל. אולי הוא מחפש את הבטחון שהיה ונעלם.

     

    המהגר אולי "לא הגיע ליעדו".

    לא נגיע ליעד לעולם - אם לא נגדיר מהו.

     

    אמר אדם חכם - אם אינך יודע לאן אתה הולך - תגיע למקום אחר (מרק טווין).

    העם היהודי הגולה מארצו אלפיים שנה פיתח בעל כורחו את

    תכונות היהודי הנודד. 

    עם מנותק מאדמתו זמן רב כל כך ביטא באמנותו בעיקר את

    הקשר לספר, לתפילה ולתשמישים.

    הפרעות ביהודים ותוצאות מלחמת העולם השנייה אילצו חלק

    מהעם היהודי להגדיר לעצמו יעד. יעד קבוצתי ציוני. הגשמת

    מדינה פיזית, הגנה עליה וחזרה לעבודת האדמה בארץ ישראל.

    הרעיון הציוני הוליד עימו את התקווה ליהודי אחר "ישראלי חדש".

    האמנות המקומית מיד נתנה שכם מוצקה לתפיסה זו.

    הניסיון הישראלי החדש לא החזיק זמן רב לנוכח זיכרונות

    מודעים ותת מודעים של היהודי "האוניברסאלי", שאינו זקוק

    לפיסת אדמה כדי להתקיים. תפיסת עולם זו של הפוסט ציונים

    דחקה את הרצון להתגונן, להחזיק ולעבד אדמה כערך עליון.

    גם כאן אמנים רבים נתנו לתפיסה זו שכם אוהדת, בעטו בכל

    סמל ציוני או התיישבותי. מוכנים לתת את ביתו של "הישראלי

    החדש-הכובש".

    תוצאותיה של החשיבה הגלותית של הפוסט ציונים הולידה את

    היהודי הגולה בארצו. החזירה אותו "לימים הטובים" של היהודי

    הסוחר, הספסר והלווה בריבית (התעשרות קלה והתחזקות

    הבנקים). "האני במרכז" על חשבון האחר והתפוררות חברתית

    הרת אסון.

    האיום הקיומי המתממש לנוכח אובדן החזון הקבוצתי-ציוני

    מחזיר אפוא אל הפעולה הכל כך מוכרת לאבותינו, מזה

    אלפי שנים, הכנת הפקלאות.  

     

     


    --
    אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות
    באתר "קולקט" אמנות אספנות.
    6/12/08 12:02
    0
    דרג את התוכן:
    2008-12-06 16:05:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1


    --
    http://fashion-to-israel.blogspot.com/
    6/12/08 12:03
    0
    דרג את התוכן:
    2008-12-06 18:55:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    1

    --
    http://fashion-to-israel.blogspot.com/


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "בעקבות אדריאן פאצי - על החלום ושברו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    • Technology by

    לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

    המועדפים שלי