את האנדרטה עיצבה האמנית שרה קונפרטי, שבנתה סולם גבוה לעבר השמים - ועליו פוסעות 22 דמויות

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3548574,00.html

פעם בעבודה היתה לנו הרצאה על פסלי זכרון.  המקום של הפסל הוא מקום הארוע. לפעמים יש קשר חזותי לארוע, לפעמים צמד אבנים אמורים לחצוץ את הדממה ולפעמים, לי, לא ברור למה נבחר הפסל...

לדעתכם - זו קטגוריה של אמנות? או שהתפקיד של הזכרון הוא לא תחום האמנות?

הכיכר הלבנה דני קרוון

http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/F0A905ED-5DE9-42C3-8E3F-409348E22F0C,frameless.htm

אני מאוהבת בכיכר הלבנה. היא מאדירה את פארק וולפסון (מישהו היה שומע עליו בלי הפסל?) ולשבת למעלה ולראות את תל אביב דרך האומנות גורם לי "להתמזג" בין 2 העולמות (של הדמיון והריאליסטי)

יש פסלים סביבתיים שגורמים לכם להרגיש את האמנות ככה? האם זו הצלחה של האמן?

מנשה קדישמן - התרוממות (כיכר הבימה)

http://www.amakim.org.il/Art/exaltation.html

וידוי: אני אף פעם לא הבנתי את הפסל הזה. האם די לנו בשמו היוקרתי של האמן בכדיי להבין את הפסל?

אבל איכשהו חזותית, הוא חלק מהבימה. (שהיום נראית כמו הירושימה)

יש פסלים של אמנים ידועים שאתם פשוט לא מבינים חזותית?

בכניסה לרמה"ש יש את הפסל של אולמן, פסל שאני מאד אוהבת, הוא עשוי מברזל כשבקצה בית מדשא. סוף סוף פסל מדהים בעיני, אבל העיריה החליטה להזניחו בכל מחיר ובית הדשא הפך למשהו נבול - אינטרפטציה חדשה?

 פסלי הפינגווינים שהוצבו ברחבי הארץ היו חלק ממסע הפרסום של קריאו-סאיטקס

אמנים, סלבס ומשפעים אחרים מתבקשים לצבוע, אולי להעביר לנו מסר חברתי ע"י פינגווין, תות אריה, דובי וכו'

אני אישית מאוהבת בחגיגה הזו.

http://www.flickr.com/photos/mikegk/2176469922/sizes/o/

 New York

הפסל של קדישמן תוכנן כדי להתבונן בו מהכביש מתוך מכונית נוסעת  במהירות 20-50 קמ"ש.

החוויה שונה מזו של הליכה נינוחה (רעש קיר קראק קריק) על חצצים הפזורים מסביב לפסל בגן פסלים.

דהינו חוויה מואצת מול סטטית...

ולעומתם פיסול סביבתי כמו ככר טיימס בניו יורק, בו הסביבה הפיסולית ב"אטרף", קופצת על הצופה מכל שלט אלקטרוני.

היי דפנה, הרבה שאלות ודיון מעניין.

אגע בנקודה אחת בו,

לפי ראות עיני, עבודות הפינגווינים הגלובוסים וכיו"ב יוצאות לעולם על התפר בין אמנות/עיצוב/פרסום,

עצם הבחירה במי יעשה את העבודה נותן להם טון לכיוון כזה או אחר.

בטח יצא לך לראות בין שלל הביצועים כאלה שנותנים הרגשה של אמנות לצד כאלה שנותנים הרגשה של...הממ.. דברים אחרים.

 (הרגשה מן הסתם הוא משהו סובייקטיבי ואני עלול "לחטוף על הראש" בעצם השימוש בו.. )

לגבי הנקודה שהיעלת על פסלו של קדישמן ליד הבימה,

הבנה של פיסול יכולה להיות ולהישפט כמו כל הבנה של אמנות/תקופה/זרם/וכיו"ב.

ישתכן שלא תביני פסל אחד ותביני אחר וחברך יבין בדיוק להיפך ממך.

יש איזו חתיכת ברזל בשדרות בן גוריון,

הרבה פעמים עברתי לידה.. (כמעט תמיד בנסיעה),

ולא הבנתי..

ולא הבנתי..

ולא הבנתי..

עד שיום אחד פתאום ראיתי מה זה  והבנתי.

צטט: dafna's 2008-12-10 18:22:35

פסלים סביבתים/וכיכרות.אמנות או ****?

את האנדרטה עיצבה האמנית שרה קונפרטי, שבנתה סולם גבוה לעבר השמים - ועליו פוסעות 22 דמויות

---

 פסלי הפינגווינים שהוצבו ברחבי הארץ היו חלק ממסע הפרסום של קריאו-סאיטקס

לא רציתי להביא תמונות של פסלי הכיכרות: הצ'לו הכחול, החיית מוטציה הצבעונית וכו'

הם לא ברורים לי. האם תפקידם רק חסכון בפרחים?

הם כל כך מכוערים וכל כך נפוצים. נראה לי שהם מתרבים עצמאית או עצמונית.

לגבי קדישמן, אמנם לא ממש בחוץ, אבל במוזאון היהודי בברלין, בחלל ציבורי,

עבודה חזקה מאוד שקוראת לדרוך על דסקיות ברזל בצורת פנים.

לגבי הסולם עם הדמויות, לפני כמה שנים הציב ג'ונתן בורופסקי ברחבה של

הרוקפלר סנטר, עמוד עם דמויות שעולות לשמים - ההבדל הוא בכשרון ובנוכחות הסביבתית.

לגבי הפינגווינים, שבאו מהפרות והדגים - שעשוע עיצובי נחמד, לא יותר. (אם אמנות זה יותר?)

פסלי ככרות, בדרך כלל, אכן מחלה פרובינציאלית, כבר עדיף התותח בבת-ים.

השיקולים הם בדרך כלל פוליטיים ועל בסיס קשרים אישיים. ראש העיר נותן לבן/בת משפחה

הזדמנות להרוויח כספי ציבור.

ושכחת את הזוועה הגדולה מכל: אגם בככר צינה!

צטט: avimedia 2008-12-10 18:22:35

http://www.flickr.com/photos/mikegk/2176469922/sizes/o/

 New York

 

הפסל של קדישמן תוכנן כדי להתבונן בו מהכביש מתוך מכונית נוסעת  במהירות 20-50 קמ"ש.

החוויה שונה מזו של הליכה נינוחה (רעש קיר קראק קריק) על חצצים הפזורים מסביב לפסל בגן פסלים.

דהינו חוויה מואצת מול סטטית...

ולעומתם פיסול סביבתי כמו ככר טיימס בניו יורק, בו הסביבה הפיסולית ב"אטרף", קופצת על הצופה מכל שלט אלקטרוני.

טיימס סקוור...זה יותר עולם הפירסום לא? אתה רואה בזה פסל? מעניין....

צטט: A_Erez 2008-12-10 18:01:07

היי דפנה, הרבה שאלות ודיון מעניין.

 

אגע בנקודה אחת בו,

לפי ראות עיני, עבודות הפינגווינים הגלובוסים וכיו"ב יוצאות לעולם על התפר בין אמנות/עיצוב/פרסום,

עצם הבחירה במי יעשה את העבודה נותן להם טון לכיוון כזה או אחר.

בטח יצא לך לראות בין שלל הביצועים כאלה שנותנים הרגשה של אמנות לצד כאלה שנותנים הרגשה של...הממ.. דברים אחרים.

 (הרגשה מן הסתם הוא משהו סובייקטיבי ואני עלול "לחטוף על הראש" בעצם השימוש בו.. )

ברור לי שאנחנו מתייחסים לחיות בצבעוניות אחרת... שוב עולה השאלה, האם פסל שאמן צבע מקבל קונטציה יותר אמנותית מהחיה אותה צבע הסלב?

אני אוהבת את החיות העליזות האלו, וברור לי  שאם הן היו חלק מתערוכה במוזאון, שרק אמנים מייצרים ולא סלבים - החיות היו ישר נכנסות למושג אמנות. לא?

 

יש איזו חתיכת ברזל בשדרות בן גוריון,

היחס לפסלי הברזל, שנוצרים ע"י אמן, לפעמים באמת נראים כמו "חתיכת ברזל" אבל הקונספט שמאחורי ומה שאומר האמן מבגיל אותן מהפינגווין...???

צטט: ra ami 2008-12-10 19:11:31

צטט: dafna's 2008-12-10 18:22:35

פסלים סביבתים/וכיכרות.אמנות או ****?

את האנדרטה עיצבה האמנית שרה קונפרטי, שבנתה סולם גבוה לעבר השמים - ועליו פוסעות 22 דמויות

---

 פסלי הפינגווינים שהוצבו ברחבי הארץ היו חלק ממסע הפרסום של קריאו-סאיטקס אני יודעת... פרסום... אבל האם זה שאמן צבע אותם והתייחס אליהם משנה את העובדה שזה פרסום והופך לאמנות?

 לגבי קדישמן, אמנם לא ממש בחוץ, אבל במוזאון היהודי בברלין, בחלל ציבורי,

עבודה חזקה מאוד שקוראת לדרוך על דסקיות ברזל בצורת פנים. באמנות צריך לדעת ולא רק לראות! זה תמיד מעצים את המבט!

לגבי הסולם עם הדמויות, לפני כמה שנים הציב ג'ונתן בורופסקי ברחבה של

הרוקפלר סנטר, עמוד עם דמויות שעולות לשמים - ההבדל הוא בכשרון ובנוכחות הסביבתית. לא הבנתי? השוות לאנדרטה של החללים? זה נלקח משם?

לגבי הפינגווינים, שבאו מהפרות והדגים - שעשוע עיצובי נחמד, לא יותר. (אם אמנות זה יותר?)

פסלי ככרות, בדרך כלל, אכן מחלה פרובינציאלית, כבר עדיף התותח בבת-ים.

השיקולים הם בדרך כלל פוליטיים ועל בסיס קשרים אישיים. ראש העיר נותן לבן/בת משפחה

הזדמנות להרוויח כספי ציבור. פדיחה...

 

ושכחת את הזוועה הגדולה מכל: אגם בככר צינה! לא שכחתי. התעלמתי. (אפשר להתעלם מהפדיחה הזאת רק בוירטואלי ולא במציאות)

 

צטט: dafna's 2008-12-11 16:42:11

ברור לי שאנחנו מתייחסים לחיות בצבעוניות אחרת... שוב עולה השאלה, האם פסל שאמן צבע מקבל קונטציה יותר אמנותית מהחיה אותה צבע הסלב?

אני אוהבת את החיות העליזות האלו, וברור לי שאם הן היו חלק מתערוכה במוזאון, שרק אמנים מייצרים ולא סלבים - החיות היו ישר נכנסות למושג אמנות. לא?

 

יש איזו חתיכת ברזל בשדרות בן גוריון,

היחס לפסלי הברזל, שנוצרים ע"י אמן, לפעמים באמת נראים כמו "חתיכת ברזל" אבל הקונספט שמאחורי ומה שאומר האמן מבגיל אותן מהפינגווין...???

 

 

השאלה היא אחרת:

האם הכנסת אובייקט למוזיאון גורמת לו להיקרא "אמנות"? ואותו אובייקט לגלריה?

אני חושב שיש פה דיוןעל הנושא הזה.. בכל אופן גם כתבו עליו ספרים שלמים..

אחד הדברים שבעיני יוצרים הבדל מובהק, זה שאם "אובייקט" צריך להיכנס למוזיאון אז כנראה הוא "אובייקט",

לעומת זאת "פסל" לא ממש צריך מוזיאון בשביל להיות "פסל".

(עכשיו יתנו לי על הראש על ההגדרה של מה זה "פסל" ומה זה "אובייקט" )

בנוסף,

איך שאני רואה את הדברים, יש הבדל מהותי בין מה שאומר (או מגעגע) ה"פינגויין", לבין איזה "פסל" שנוצר ע"י איזה "אמן".

הבדל מהותי זה נמצא בחופש הבחירה של אותו "פסל" יצירתו מלווה בבחירות של פורמט, חומר וכיו"ב.

והפינגויין כבר מקבל קונוטציה מסויימת בעצם היותו בצורה "פינגיוון" ובגודל מסויים ובחומר מסויים.

בחירות אלו, כבר יוצרת הבדל מהותי.

אני חושב שיהיה זה גם נכון מצידי לציין שבביקור לפני שלוש שנים בערך, בטיילת בת ים,

בתקופה שהוצגו שם מסכות הענק, מצאתי וראיתי כמה שמצאתי בהם עניין וגם רגש,

לעומת אחרות שפחות ושלא...

אי אפשר לאהוב את כולם :-) (עם "כולם" הסליחה.. )

צטט: dafna's 2008-12-11 16:47:39

לגבי הסולם עם הדמויות, לפני כמה שנים הציב ג'ונתן בורופסקי ברחבה של

הרוקפלר סנטר, עמוד עם דמויות שעולות לשמים - ההבדל הוא בכשרון ובנוכחות הסביבתית. לא הבנתי? השוות לאנדרטה של החללים? זה נלקח משם?

 

 

 

בורופסקי הציב את העבודה ב 2004, אני לא יודע ממתי האנדרטה

הישראלית, אבל קצת חשוד, לא?

צטט: A_Erez 2008-12-11 16:50:53

צטט: dafna's 2008-12-11 16:42:11

 

 

 

(עכשיו יתנו לי על הראש על ההגדרה של מה זה "פסל" ומה זה "אובייקט" )

 

 

 וגם מה זה גלריה ומוזיאון.....

ראה את התמונה למעלה ככר טיימס בניו יורק.

האם הוא מוזיאון? הרי כבר עשרות שנים אמנים מציגים על מסכיו אמנות.

דהינו הגבולות של פעם אינם תקפים יותר (מיהו אמן, מהי יצירה, היכן הוא מוזיאון וגלריה)...

ראה לדוגמה "סהרורים" של איטקן,בהם המוזיאון הפך לשקוף!

MoMA.org | Exhibitions | 2007 | Doug Aitken: sleepwalkers

צטט: ra ami 2008-12-11 17:02:44

צטט: dafna's 2008-12-11 16:47:39

לגבי הסולם עם הדמויות, לפני כמה שנים הציב ג'ונתן בורופסקי ברחבה של

הרוקפלר סנטר, עמוד עם דמויות שעולות לשמים - ההבדל הוא בכשרון ובנוכחות הסביבתית. לא הבנתי? השוות לאנדרטה של החללים? זה נלקח משם?

בורופסקי הציב את העבודה ב 2004, אני לא יודע ממתי האנדרטה

הישראלית, אבל קצת חשוד, לא? כפי שכתוב בכתבה, האנדרטה מ2008 בגלל בעיות בירטקרטיה, לא ברור לי מתי תוכננה האנדרטה...

חשוד!

מעל לכל עצוב. האנדרטה הזו מאד מאד מאד מעציבה אותי....

 

צטט: avimedia 2008-12-11 17:09:19

צטט: A_Erez 2008-12-11 16:50:53

צטט: dafna's 2008-12-11 16:42:11

 

 

 

(עכשיו יתנו לי על הראש על ההגדרה של מה זה "פסל" ומה זה "אובייקט" )

 

 

 וגם מה זה גלריה ומוזיאון.....

ראה את התמונה למעלה ככר טיימס בניו יורק.

האם הוא מוזיאון? הרי כבר עשרות שנים אמנים מציגים על מסכיו אמנות.

דהינו הגבולות של פעם אינם תקפים יותר (מיו אמן, מהי יצירה, היכן הוא מוזיאון)...

ראה לדוגמה "סהרורים" של איטקן,בהם המוזיאון הפך לשקוף!

 יש גבול דק מאד בין פרסום לאמנות. אני אוהבת את ה LOW הזה... 

 

 

צטט: dafna's 2008-12-11 17:11:51

יש גבול דק מאד בין פרסום לאמנות. אני אוהבת את ה LOW הזה...

 

 

ניראה לי שהגבול הוא לא כ"כ דק,

מה דעתך על להתפשר על "דק" אבל לא על ה"מאוד"?  :-)

בכל מקרה, גבולות זה עניין של הגדרות.

ענייני אהבה זה לא בקהילת "אהבה וזוגיות"?