אני מביאה תוצאות של מחקר שפורסם -
ממצאי סקר על התעמרות בקשישים בישראל.
אני קוראת את זה ואני מלאת זעם כלפי אוזלת היד של הממשלה!!!
לקרוא ולא להאמין!
בשנת 2007 פורסם סקר מקיף על התעמרות בקשישים בישראל. את הסקר ערך צוות מחקר בראשות פרופסור צבי אייזיקוביץ' ופרופסור אריאלה לבנשטיין מהמרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטת חיפה ובתמיכת אש"ל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל – והמוסד לביטוח לאומי.
הסקר נערך בקרב מדגם של 1,045 נשאלים, 392 גברים ו-653 נשים מעל גיל 60 המתגוררים בקהילות עירוניות בארץ. בסקר ניתן ייצוג פרופורציונלי ליישובים יהודיים וערביים כך ש-89% מכלל הנשאלים הם יהודים ו-11% אינם יהודים.
בסקר דיווחו 18.4% מכלל הנשאלים כי במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר נחשפו לסוג אחד או יותר של פגיעה, קרי אלימות פיזית או מינית, התעללות מילולית, הגבלת חופש או ניצול כלכלי. 25% מכלל הנשאלים דיווחו על הזנחה כללית, שמשמעותה אי-סיפוק צורכי חיים בסיסיים בתחומים שונים לפחות פעם או פעמיים בשלושת החדשים שקדמו לסקר.
להלן הנתונים על שכיחות סוגי ההתעללות וההזנחה שעלו בסקר:
• 2% מכלל הנשאלים דיווחו כי היו קורבן לאלימות פיזית ומינית. אלימות פיזית או מינית נמצאה תמיד בשילוב עם סוגי התעללות אחרים.
• 8% מכלל הנשאלים דיווחו כי היו קורבן להתעללות מילולית, ובכללה צעקות, השפלה ואיומים.
• 2.7% מכלל הנשאלים דיווחו כי נפלו קורבן להגבלת החופש: מניעת השימוש בטלפון, נעילה בבית או הגבלת השימוש בכסף.
• 6.6% מכלל הנשאלים דיווחו כי היו קורבן לניצול כלכלי. הקטגוריה השכיחה ביותר שדווחה בהקשר זה היתה הפעלת לחץ כדי לקבל מהקשיש כספים בניגוד לרצונו, ואחריה – לקיחת כספים בניגוד לרצון הקשיש, גרימת הוצאות כספיות מוגזמות, החתמת מסמכים וזיוף מסמכים.
• 18% מכלל מי שדיווחו על הזנחה כללית דיווחו על הזנחה בצרכים ראשוניים, כלומר תזונה, היגיינה ושירותים רפואיים. 7% מהם דיווחו על הזנחה בצרכים המשניים, כלומר שירותים ביתיים ותיקון או התקנה של אביזרי עזר הדרושים לקשישים.

אני קוראת את המחקר הזה ואני מתמלאה זעם!

כבר ידוע לכולנו על אוזלת היד של המשטרה והממשלה אבל אלה ההורים שלנו והגיע הזמן לעשות מעשה!

דווקא עכשיו לקראת הבחירות עלינו להניף את על דגלנו את מאבקם של אלה שזעקתם לא נשמעת.

לדאוג כי נושא ביטחון הפנים ישוב ויהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי שלנו!

להורים שלנו אין בטחון להסתובב ברחובות ואנחנו יושבים בחיבוק ידיים?

דניאלה היקרה,

 כרגיל אני נהנית לקרוא את הפוסטים שאת מעלה.

אני מסכימה איתך כי המצב כמו שהוא לא יוכל להמשך.

האלימות שברחובות מזכירה לי היום את שיקגו וגם שם כבר המצב השתפר.

בהקשר הזה דווקא מפלגות קטנות מזכירות את הנושא רבות.

קראתי את מצעו של אפרים סנה וזה בהחלט תופס מקום נכבד באג'נדה שלו.

מלחמת חורמה במשפחות הפשע, השבת הביטחון לקשישים ולרחובות בכלל.

במצעו בהחלט מובלטת נקודה זו של ביטחון אישי ואף זוכה לכינוי "טרור מבית" כי אכן כך הוא.

אני מאמינה גם שמעבר למעורבות בזמן הבחירות כל אחד מאיתנו יכול לקחת חלק.

אני למשל מתנדבת לעיתים במשמר האזרחי.

הנתונים מזעזעים אם כי לא חדשים .

תמיד קשה לקרוא על קשישים המהווים חלק מהאוכלוסיה הפגיעה בחברה , שאינם זוכים לכבוד הראוי ולמלוא תנאים להם הם זכאים עקב גילם ומצבם המיוחד . מפלגות סקטוריאליות שקמו כדי לסייע לאוכלוסיה זו וחרטו על דיגלם צמצום מספר נפגעי אלימות ועוני , לא מילאו את תפקידם והתגלו כגימיק בחירות עלוב . נבחרי הקשישים היו יותר עסוקים במשחק הפוליטי וביריבות פנימית עד ששכחו את בוחריהם ואת מטרתם העיקרית . הנציגים הללו לא מתבישים בהישגיהם העלובים אם קיימים בכלל וחוזרים בימים אלו לבתי האבות , כדי לשכנע את הקשישים לבחור בהם שוב .

עצוב לקרוא על מצבם של הקשישים , שהם הורינו / מורינו / שכננו ומכרנו .

עצוב יותר לדעת שלא לעולם חוסן . גם אנו מתבגרים וגם אנו נגיע למצבם .

ולקראת איזה עתיד אנו והורינו הולכים ?

בכל עת של קושי כלכלי - הקשישים והאוכלוסיות החלשות משלמות את מחיר הקיצוץ בתקציב .

אלו אוכלוסיות שחיות מגימלה קטנה אם בכלל ומביטוח לאומי .

כל קיצוץ פירושו החמרה באיכות חייהם של אלו הנזקקים למדינה יותר מכל .

המדינה גם מפריטה עצמה לדעת ומוציאה מניהולה את הטיפול בקשישים כדי לחסוך . יזם פרטי רואה את הרווח על גב החוסים אצלו כמטרה עיסקית עיקרית וקיטון בתנאים עבורם בבית האבות שקנה מהמדינה , פירושו - רווח אישי לכיס הפרטי שלו .

פושעים הפוגעים בקשיים נשפטים לפני שופטים רחמנים בני רחמנים , שמכירים בקשיי היום יום של הפושעים הללו ובנסיבות המיוחדות שלהם כדי להקל בעונשם .

המדינה צריכה להגדיר עצמה מחדש .

האם אנו מדינה סוציאלית שרואה את רווחת וצרכי האוכלוסיות הקשות מול ענייה או אולי אנו מדינה שבה כל אחד רואה את טובתו בלבד או את טובת הנזקקים ממערכת בחירות אחת לשניה ? האם נבחרינו מכירים בטובת הקשישים או שדבריהם "מס שפתיים" בלבד ? המציאות הנוכחית מראה שהיחס לקשישים צריך לעבור עוד כברת דרך ארוכה כדי שנוכל להתגאות בחברה שלנו ובקיטון במספרים שהבאת ברשימה שלך .

שלום לכולם. ותודה על העלאת הנושא לדיון.

אני רוצה להוסיף מספר הערות לדיון:

"בשנת 2007 פורסם סקר מקיף על התעמרות בקשישים בישראל"- אולי מישהו פרסם עכשיו את הסקר אבל מדובר לדעתי בסקר עליו הוחלט בשנת 2003, בוצע כפי הנראה ב- 2004 ופורסם לראשונה ב- 2005. לכנסת הוא הגיע בשנת 2006. אולי לא זאת הנקודה כי הנתונים של היום מן הסתם לא שונים בהרבה.

אולי נפנה לנקודה החשובה:

"אוזלת היד של המשטרה והממשלה", "מלחמת חורמה במשפחות הפשע, השבת הביטחון לקשישים ולרחובות בכלל"- הנתון המרכזי שעולה מהסקר הוא שהזקנים לא בטוחים בביתם וזאת בשל פגיעות של בני משפחה ומטפלים בשכר. איך זה קשור לאלימות ברחובות? איך זה קשור למשפחות הפשע? דווקא כאן הטענה היא שמשפחות הפשע בהן מתבצעות העבירות הן אצלנו בבתים, אצל שכנינו ולא אצל האלפרונים/רוזנשטיינים.

במקרה הזה מה שהמחקר ניסה לעשות הוא להעלות את הבעיה החברתית למודעות החברה. רק בשנים האחרונות אנחנו מבינים עד כמה חשופים הזקנים להתעללות בתוך משפחתם וכמה הם חסרי אונים מול ההתנהגות הפוגעת. המחקר באמת קורה להתייחסות מערכתית שתביא להתמודדות והפעלת התערבויות ברמות השונות:

מאוד קל לקפוץ למסקנות לגבי האלימות ברחובות. הרי רק אתמול ראינו בטלביזיה ש... והבוקר הדס שטייף דיווחה בקול דרמטי ש... יש אפילו פוליטיקאים מהימין ומהשמאל שעושים הון פוליטי על העניין. דווקא הנתונים היבשים מראים תמונה שונה לחלוטין ממה שאנחנו חושבים שקורה (אני יודע שלא תסכימו איתי- אבל תנסו להתבונן בנתוני משטרת ישראל).

מהנתונים עולה כי יש ירידה ברורה בפשיעה בישראל. הפשיעה ב2007 ירדה ב- 7% יחסית ל- 2006 וזאת מגמה שנמשכת מספר שנים. בתחום האלימות הקשה המצב דומה. יש ירידה בולטת באלימות (רצח, ניסיון לרצח, הריגה, חבלה חמורה, תקיפת עובד ציבור, תקיפת שוטר, שוד, אונס, אלימות קלה, אלימות בין בני זוג).

דרך אגב הנתונים מתייחסים למספרים מוחלטים כלומר שאם משקללים את גידול האוכלוסייה שעומד על 2% בשנה מדובר במגמות בולטות יותר. אז נכון שכל מקרה בודד מקפיץ לנו את הפיוז ואני לא מנסה שנקל ראש בתופעות חברתיות קשות ואולי גם ננסה לטפל בהן ולהשקיע משאבים אבל העובדות אומרות שרמת הביטחון האישי מההיבטים האלה דווקא עולה. מה שהשתנה זה רק התודעה שלנו.