כלב הוא בהחלט לא מתנה לחג אבל הוא אמצעי הריפוי החשוב ביותר לילדים :
תוצאות מחקרים
כללי
קוברט(Covert,1985) שאלה ילדים בגילאי 9-12 מה הם מקבלים מחיית המחמד שלהם
התשובות היו:אחריות,חברה,אהבה,כיף וידע על בעלי חיים.
סלומון (Salomon,1981) שאל 50 הורים לילדים בעלי חיות מחמד מדוע הם הרשו לילדיהם לגדל חיות מחמד.התשובות היו מגוונות,לדעת ההורים חיית מחמד היא:חבר ללא תנאי,חבר למשחק ומאזין טוב,מפתחת תחושת אחריות אצל הילד ותחושת הערכה לבעלי החיים וכן מגדילה את נסיונו של הילד ע"י צפייה בחיה ומהלך חייה
תרומה נפשית
דימוי עצמי
לוינסון (LEVINSON,1969) טוען בספרו כי הערכה עצמית ודימוי עצמי יכולים להיות מושפעים לטובה ע"י הקשר עם חיית המחמד.לדבריו,החיה רואה בבעליה "כל יכול",אין היא מודעת לחוסר יעילותו או יכולתו, אין לה דרישות שהילד אינו יכול למלאן,הקשר בין הילד לחיה אינו נתון ללחץ וחרדה מכישלון אישי,יחס המלווה יחסי בני אדם ומכאן הקשר של הילד עם בעל החיים יכול להגביר את הביטחון העצמי של הילד.
ואןלקוון (Vanlecuwen,1981) טוען שהילד יכול לפתח תחושת גאווה,הנובעת מכך שמתאפשר לו להפגין את יכולתו ע"י גילוי אחריות בטיפול בחיית המחמד.
יוהאס(Juhasz,1983),במחקר על דימוי עצמי בקרב בני 12-14 מצאה,כי ילדים דרגו את חיית המחמד שלהם כדבר השני בחשיבותו (אחרי ההורים) שגורם להם להרגיש טוב ולהיות מרוצים מעצמם.
אוביקט אהבה וביטחון
רובין(ROBIN,1983) ועמיתיו בדקו 507 מתבגרים משלושה מוסדות:מטופלים בבי"ח פסיכיאטרי,תלמידים מבי"ס ללקויי למידה ותלמידים בבי"ס תיכון רגיל.
ממחקרם עלה,כי החולים בבית החולים הפסיכיאטרי והתלמידים לקויי הלמידה הרגישו ביתר שאת את תפקיד בעל החיים כאוביקט אהבה וביטחון וזאת בהשוואה לתלמידי התיכון הרגיל.
פיתוח רגש אמפתיה
פול(PAUL,1992) בעבודת דוקטורט שעשה בקימברידג',אנגליה,טוען,כי ע"י אינטראקציה עם בעלי חיים,התלויים לחלוטין בבעליהם,לומדים הילדים להבין כבר מגיל צעיר את רגשותיהם וצורכיהם של בעלי החיים וגם של בני האדם
בראינט(Bryant,1985) מצא שילדים שגידלו בעלי חיים בביתם חשו יותר אמפתיה כלפי אנשים אחרים.
פורסקי(Poresky,1990) בדק האם יחסיהם של ילדים לחיות המחמד שלהם ומידת הקשר שלהם לחיית המחמד משפיעים על יכולתם החברתית ועל מידת האמפתיה שלהם.הוא מצא מתאם ישיר בין הערכת חוזק הקשר של הילד לחיית המחמד ובין מידת האמפתיה שלו.
תרומה חברתית
פיתוח חברתיות
קוברט(COVERT,1985) הראתה שילדים בעלי חיות מחמד חברים במועדונים שווים יותר מילדים שאינם בעלי חיות מחמד.
חבר למשחק
דיוויס(DAVIS,1987) טוענת שלחיית המחמד יש מספר תכונות שהופכות אותה לחברה למשחק אידיאלית:היא תמיד זמינה למשחק ואינה עסוקה,היא נחותה מבעליה ולילד קל יותר לבטא את רגשותיו מול חבר לא-סמכותי, והיא לא מספרת סודות
במחקר של מייפורד (MAYFORD,1980) אמרו הורים שהביאו הביתה כלב או חתול בשביל ילדיהם,כי הם מודעים שהילד אוהב לשלב במשחקיו את חיית המחמד.
חבר
בראיינט (BRYANT,1982) מצאה כי 83 אחוז מבני ה7-10 חשים כי חיית המחמד המשפחתית היא חברה מיוחדת שלהם.
ביוק(BUEKE,1930) מצאה כי ילדים בגילאי 7-16 טענו שחיות המחמד מספקות להם חברה,משרות ביטחון ומהוות חברות למשחק.
עלייה באינטראקציות המשפחתיות
קיין(CAIN,1985) מצא בסקר שערך בקרב משפחות בארה"ב,ש52 אחוז מהמשפחות דיווחו על עלייה בזמן בילוי המשפחתי המשותף מאז שרכשו חיית מחמד ו70 אחוז דיווחו על עלייה במצב הרוח המשפחתי ובעשיית "כיף" ביחד מאז רכישת בעל החיים.
בודמר (BODMER,1995) ערכה מחקר בשוויץ בהשתתפות 1219 מתבגרים ובו חיפשה את הקשר שבין בעלות על בעלי חיים,איכות חיים והמשאבים הנפשיים של המשפחה (הכוונה לגורמים כגון:האווירה במשפחה,נוכחות יומית של בני המשפחה בבית ומספר שעות הפנאי שבני המשפחה מבלים יחד)
היא מצאה שמתבגרים בעלי חיית מחמד דיווחו על רמת חיים גבוהה יותר ועל יותר משאבים משפחתיים ממתבגרים שאינם בעלי חיות מחמד.
תרומה פיזיולוגית
לחץ דם
פרידמן (FRIEDMANN,1983) מצאה שלחץ הדם של 26 ילדים שגילם הממוצע 12,היה נמוך משמעותית בנוכחות כלב מאשר בלעדיו.
תמצית המחקרים שהובאה לעיל מצביעה על ההשפעה הרבה שיש לבעלי חיים על ילדים באופן כללי.פעמים רבות השפעה זו מתגברת ונעשית משמעותית וחשובה כשמדובר בילדים חריגים.לוינסון היה בין החלוצים בטיפול פסיכותרפוייטי ולתרומתו לפיתוח התחום חשיבות רבה.לוינסון גילה את יעילותן של חיות מחמד בטיפול עם ילדים על דרך המקרה.
יום אחד (כפי שהוא מספר בספרו PET ORIENTED CHILD PSYCHOTHERAPY,1969) הובא למרפאתו ילד עם בעיות רגשיות.ילד זה היה מנותק ולא ניתן לדובבו.במקרה שהה בחדר הטיפולים כלבו של לוינסון,ג'ינגל.להפתעתו של לוינסון ניגש הילד לכלב והחל לדבר איתו ולשחק עימו.
במפגשים הבאים,שבמהלכם שיחק הילד עם הכלב,החל להיווצר קשר בין לוינסון והילד,קשר אשר הביא לתחילת הליך טיפולי ובו ג'ינגל שימש,כהגדרת לוינסון,כ"מתווך חברתי " ו"שובר הקרח".
מאז ימיו של לוינסון ישנה פעילות עניפה בתחום הטיפול והעזרה לילדי החינוך המיוחד בעזרת בעלי חיים.נהנים ממנה ילדים עם נכויות פיזיות כגון חרשים ועוורים וגם ילדים בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות,אוטיסטים,פיגור שכלי ועוד.
בארץ התפתח הנושא מאד בשנים האחרונות ומספר הדוגמאות הוא רב.כל מי שמתעניין ועוסק בתחום בוודאי נתקל במקרים רבים כאלו
אני בחרתי להרחיב על GREEN CHIMNEYS.זהו מקום שמטפלים בו בעזרת בעלי חיים כבר למעלה מ50 שנה.הסיבה שבחרתי להרחיב על מקום זה,היא שמקום זה מאפשר השתלמויות מיוחדות של חודש עד שלושה חודשים לאנשים המעוניינים בנושא.
חשוב לציין שהתנסות זו לא מחליפה את המסלולים השונים הנלמדים כיום בארץ בנושא טיפול בעזרת בעלי חיים(מידע על מסלולים כאלה ניתן למצוא בגליון הקודם של "חיות וחברה" או בפנייה למשרדנו) GREEN CHIMNEYS היא חווה בגודל 150 אקרים הממוקמת צפונית לניו יורק.בחווה שוהים ילדים עם קשיים התנהגותיים ורגשיים והיא פועלת מאז 1948.במקום נמצאים כ100 ילדים,רובם בנים,בגילאי 6 עד 21.הילדים באים מרקע של משפחות הרוסות,ללא בית והורים מכורים לסמים או לאלכוהול.רוב הילדים אושפזו בעבר בשל אלימות,נסיונות התאבדות או דיכאונות כרוניים.
הפילוסופיה של המקום טוענת שניתן ליצור לכל ילד גישה ,אפילו הבעייתי שבהם,ברגע שמופקדת בידיהם האחריות לטיפול בעלי החיים.הציטוט הבא,מפי ילד מטופל,ממחיש היטב מקצת התרומות עליהן כתבתי:
כאשר אני מדוכדך או כועס אני הולך לחווה כדי לדבר עם החיות.במיוחד אני אוהב לדבר אל הפרות ובמיוחד זו ששמה ביג רד(BIG RED).כשאני מדבר אליה היא פשוט מסתכלת עלי בעיניה הגדולות ואני יכול לומר שהיא באמת מבינה,היא לא באמת מגיבה,אבל לפעמים זה אפילו יותר טוב
(MALLON,1994)
הקשר המיוחד בין ילדים ובעלי חיים וחשיבותו הביא חוקרים לחקור היבטים נוספים שלו,להלן חלק מההיבטים שנחקרו:
תינוקות וחיות המחמד שלהם
זוג החוקרים אלין ורוברט קיד(ALINE AND ROBERT KIDD) בדקו האם תינוקות מכוונים התנהגויות התקשרות כגון:חיוך,מבט,מעקב,פטפוט,דבור,מגע וליטוף כלפי חיית המחמד שלהם.
כמו כן בדקו החוקרים אם יש הבדל בתדירות של התנהגויות אלה בין אם הן מבוצעות כלפי חיה מכנית(צעצוע)
250 תינוקות נחשפו לנוכחות חיית המחמד המשפחתית,בובת צעצוע מכאנית של כלב שהולכת,מכשכשת בזנב,מתיישבת ונובחת ובובה דומה של חתול.התינוקות שנבדקו היו בגילאי חצי שנה,שנה ,שנה וחצי,שנתיים ושנתיים וחצי.
נמצא,שגיל התינוקות משפיע על התדירות של ההתנהגות ההתקשרותית בין חיית המחמד לבין הצעצועים.כמו כן נמצא,שככל שגיל התינוקות עולה ,כך התדירות של ההקשרות לחיות המחמד גבוהה מזו של ההקשרות לצעצועים.
גורמים חיצוניים והשפעתם על יחסו של הילד לבעלי חיים
נראה כי לגורמים חיצוניים כגון הורים,חברים,מורים ואמצעי התקשורת ישנה השפעה רבה על יחסו של הילד לבעלי חיים.
מגנוסון (MAGNUSON,1986) ועמיתיו העלו את ההשערה כי יחס ההורים משפיע בצורה משמעותית על יחס הילד לבעלי חיים.
זוג החוקרים אלין ורוברט קיד (ALINE AND ROBERT KIDD)בדקו היבט מסוים של השערה זו. הם שיערו שככל שמידת ההתקשרות שמראה ההורה לחיית המחמד תה יה גדולה יותר,כך תגדל גם מידת ההתקשרות שיראה ילדו .הניסוי נערך ע"י חלוקת שאלונים להורים ובו התבקשו לענות על שאלות לגבי הקשר שלהם לחיית המחמד ועל העניין שמגלה הילד בחייה.נמצא כי ילדים להורים שגילו התקשרות חזקה לחיית המחמד נקשרו בעצמם בעוצמה חזקה לחיה.
התעללות בעלי חיים
חוקרים רבים דנו בשאלת ה קשר בין התאכזרות לבעלי חיים בילדות לבין ביצוע פשע בבגרות.ברוב המקרים צורת המחקר בסוגיה זו היתה רטרוספקטיבית,כלומר-ראיינו פושעים בבתי הסוהר וביררו האם היתה להם היסטוריה של התעללות בבעלי חיים.למרות שאין אחידות דעים לגבי שאלה זו,ישנם מחקרים שמראים כי אחוז מסויים של פושעים אלימים שנבדקו התעללו בילדותם בבעלי חיים ולכן ישנם חוקרים הסבורים,כי התעללות בבעלי חיים יכולה להיות סימן מקדים להתפתחות התנהגות אלימה ופשיעה כלפי בני אדם בבגרות.
הפתחות נוספת בכיוון זה ניתן למצוא ב DIAGNOSTICAL AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDER.מעניין לגלות במהדורה שיצאה בשנת 1980 ,כי התעללות בעלי חיים לא הוזכרה כקריטריון להגדרת בעיות התנהגות.לעומת זאת,במהדורה שיצאה בשנת 1989 כבר מצויין קריטריון זה .
פלטוס וקלרט (FELTHOUS AND KELLERT,1987) ערכו סקירה של של מאמרים העוסקים בנושא זה.במאמרם הם מביאים דוגמאות למחקרים שתומכים בטענה,כי יש קשר בין התעללות בבעלי חיים בתקופת הילדות לבין אגרסיביות כלפי בני אדם בבגרות,אך גם מציגים מחקרים שלא מצאו קשר כזה.
באוקטובר 1996, התקיים בירושליים כנס בינלאומי שעסק ברפואת חיות מחמד.אחת מישיבות הכנס עסקה בהתנהגות חיות מחמד.פיל ארקו(PHIL ARKOW)שהיה אחד המרצים,סקר בקצרה מחקרים,המראים כי ישנו קשר בין התעללות בעלי חיים לבין אלימות כלפי בני אדם.כמו כן הוא דיבר על הקשר שבין התעללות בחיות (מצד המבוגרים) להתעללות בילדים וקרא לוטרינרים לפקוח עיניים ולבחון האם החיה שמגיעה לטיפול נושאת עליה סימני התעללות ברורים.במקרה כזה,לטענתו,כדאי לנסות ולברר האם גם הילדים במשפחה זו עוברים התעללות.
בסקירה זו ריכזתי מקצת המחקרים התומכים בדיעה ,כי לבעלי חיים יש חשיבות רבה ותרומה גדולה להתפתחותם הנפשית והחברתית של ילדים.
העליתי על קצה המזלג את תרומתם של בעלי חים לילדים בעלי צרכים מיוחדים וכן הבאתי מספר היבטים שנחקרו בדבר יחסם של תינוקות לבעלי חיים,השפעת גורמים חיצוניים ולבסוף ניסיתי לעמוד על הקשר שבין התעללות בבעלי חיים לבין אלימות כלפי בני אדם.
בהיבט של האלימות,חשוב לפקוח עין אך חשוב גם,לדעתי,להזהר מלקפוץ למסקנות חפוזות ובכל מקרה של התעללות או חשד להתעללות בעלי חיים כדאי להתייעץ עם גורם טיפולי מוסמך.
הוספת תגובה על "כלב הוא לא מתנה לחג !!!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה