כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    עורכי דין ומתמחים

    "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

    משפט וחשבונאות

    חברים בקהילה (3686)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי נבו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    friend :)
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רינת אגרנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    tal..fr
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על סדר היום

    המקום לדון בו בכל הנושאים המשפטיים שנמצאים על סדר היום

    פרסום פסק דין באינטרנט - "פגיעה מסוימת בפרטיות שעקרון פומביות הדיון גובר עליה"...

    18/12/08 12:14
    6
    דרג את התוכן:
    2011-08-22 14:40:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    בית משפט השלום בתל אביב דחה בקשתה של תובעת לאסור פרסום פסק דין באתרי אינטרנט ולהסירו ממאגרי מידע. הנימוק - פסק דין הוא פומבי, גם אם נחשפים בו פרטים ועניינים הנוגעים לצנעת הפרט.

     

    להלן ההחלטה במלואה -

     

    החלטה

     בפני בקשה לאיסור פרסום פסק דין.   

    1. המבקשת נפגעה בתאונת דרכים ביום 1.10.95 והגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה עקב התאונה. ביום 27.7.08 ניתן פסק הדין בתיק, המחייב את המשיבים בתשלום פיצויים למבקשת. כעת פונה המבקשת ב"בקשה להסיר את פסק הדין מאתרי אינטרנט ומאגרי מידע". בבקשתה מציינת המבקשת כי לאחר שניתן פסק הדין היא גילתה לתדהמתה כי פסק הדין שניתן בעניינה נגיש לכל דורש ומופיע באתרי אינטרנט רבים ומאגרי מידע תחת חיפוש שמה בחיפוש פשוט במנועי חיפוש. לטענתה, יש בפרסום פסק הדין כדי לפגוע בפרטיות שלה ולגרום לה נזק רב. שמה, מצבה הבריאותי, מצבה הכלכלי, פרטיה האישיים, הכשרתה המקצועית ומקום עבודתה "זמינים לכל מאן דבעי בכל הגלובוס כולו". מאז הגילוי, היא טוענת, היא טרודה בעניין והדבר גורם לה צער רב בגין הפגיעה בפרטיותה. לכן, מציינת המבקשת, היא אינה מסכימה כי פסק הדין שלה או כל החלטה משפטית אחרת בה מופיע שמה יופיע באתרי אינטרנט או במאגרי מידע, אף לא של בית המשפט. היא גם אינה מסכימה לפרסם את פסק הדין בראשי תיבות של שמה והיא מבקשת להסיר לצמיתות את פסק הדין מכל האתרים ומאגרי המידע.  

       

    1. המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי בשל עקרון פומביות הדיון ואי תחולת מי מהחריגים לעקרון זה אין לקבל את הבקשה.
    2. סעיף 3 לחוק יסוד השפיטה קובע את עקרון היסוד  לפיו "בית המשפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". גם סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע כי "בית המשפט ידון בפומבי". עקרון פומביות הדיון "הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות  לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה" (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 451; ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 341). ביסוד עקרון פומביות הדיון עומדים עקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, פומביות הדיון מאפשרת לציבור לקבל מידע על פעילות הרשויות הציבוריות ובהן בתי המשפט ושמירה על עקרון פומביות הדיון חיונית לתקינות ההליך השיפוטי ולביצור אמון הציבור בבית המשפט (ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(3) 714, 718; ע"א 4963/07 ידיעות אחרונות נ' פלוני, 27.2.08, וסקירת הפסיקה שם).

     

    1. מעקרון פומביות הדיון נגזרת הזכות לפרסם דברים שנאמרו והתרחשו בבית המשפט. "לעקרון פומביות הדיון שני פנים: האחד, ניהול הדיון בדלתיים פתוחות, כך שכל אחד מן הציבור רשאי לנכוח בדיון; והשני, היתר לפרסם ברבים את תוכנם של הדיונים כחלק מזכות הציבור לדעת" (בג"צ 258/07 ח"כ גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת ארועי המערכה בלבנון 2006, 6.2.07; ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל, 5.4.06). פגיעה בעקרון פומביות הדיון אפשרית רק מכוח עיגון מפורש בחוק. איסור פרסומם של הליכי משפט שנוהלו בפומבי טעון אף הוא עיגון מפורש בחוק (ע"א 4963/07 הנ"ל). מעקרון הפומביות ומהזכות לפרסם את הנאמר ומתרחש בבית המשפט נגזרת גם הזכות לפרסם גם את זהות הצדדים: "זכותו הבסיסית של כל אזרח לדעת, ללמוד ולחקור את המתרחש בתוך אולם בית המשפט... כמו גם את זהות השופט היושב בדין, את זהות בעלי הדין ואת טיבה של ההכרעה השיפוטית" (בש"פ 2484/05 דוד פרי נ' מדינת ישראל, 18.7.05; על"א 1368/04 אפרתי נ' לשכת עורכי הדין,   19.10.04).

     

    1. בדומה לשאר זכויות היסוד בשיטתנו, גם עקרון פומביות הדיון אינו מוחלט אלא יחסי. היקפו נגזר מן האיזון בינו לבין ערכים, זכויות ואינטרסים אחרים, אשר מוטל על החברה להגן גם עליהם. "פומביות הדיון הינה בחזקת הכלל, אך בצידו חריגים מספר. חריגים אלה מקורם באיזון בין עקרון פומביות ההליך השיפוטי ובין אינטרסים נוגדים אשר בגינם קיימת הצדקה לאסור את פרסום עצם קיומו של ההליך המשפטי או פרטים מזהים של בעלי הדין" (בש"פ 2484/05 הנ"ל), "ברם, בהתנגשות בין זכויות מתחרות  לבין עקרון פומביות הדיון, שביסודו כאמור גם חופש הביטוי, נשמר לעקרון פומביות הדיון מעמד בכורה של "זכות עילאית"...מקום שבו נתון לבית המשפט שיקול דעת לאסור פרסום פסק דין או לפגוע בדרך אחרת בעקרון הפומביות "לעולם תטה הכף אל עבר פומביות הדיון" (ע"א 2800/97 הנ"ל) "לא בנקל יסטה בית המשפט מכלל זה ויורה על איסור פרסום ההליך המשפטי" (בש"פ 2484/05 הנ"ל).

     

    1. סעיפים 68- 71 לחוק בתי המשפט דנים בחריגים לעקרון פומביות הדיון. סעיף 68 דן במקרים בהם בית המשפט רשאי לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות, כאשר בסעיף 70(א) נקבע איסור פרסום גורף על דיון שהתקיים בדלתיים סגורות. דיון בדלתיים סגורות יכול להתקיים לשם שמירה על בטחון המדינה; מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה; הגנה על המוסר; הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית; הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית; במקרה בו הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מעדות חופשית; הגנה על סוד מסחרי או בבקשות לצווי ביניים, צווים זמניים או החלטות ביניים אחרות; בענייני משפחה. ניתן לראות כי עניינה של המבקשת אינו נכלל בגדר מקרים אלו ואכן הדיונים בתיק זה לא התקיימו בדלתיים סגורות.

     

    1. סעיף 70 מונה גם מקרים נוספים בהם רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לאסור פרסומים. סעיף 70(ד) לחוק קובע כך: "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים אם מוגבלות, של אחד מהם". על מנת להורות על איסור פרסום מכוח סעיף זה, על המבקשת להוכיח כי איסור פרסום פסק הדין נחוץ לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיותה.

     

    1. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 (להלן:"חוק הגנת הפרטיות") מונה שורת מקרים העולים לכדי פגיעה בפרטיות. סעיף 2(11) דן ב"פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד". עוד נקבע כי אין מדובר ברשימה ממצה: "הפרטיות הוגדרה בחוק (סעיף 2) באופן שאינו מכסה את כל מקרי הפרטיות המקובלים. בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות  שמעבר להגדרת החוק, ממשיך לחול המשפט המקובל הישראלי" (בג"צ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה, 14.5.06). עם זאת, גם אם מדובר בפגיעה בפרטיות, הן על פי חוק הגנת הפרטיות והן מעבר להגדרותיו, הרי שלעניין איסור הפרסום, נקודת האיזון בה בחר המחוקק בין שני הערכים החוקתיים – פומביות הדיון מצד אחד, והזכות לפרטיות מהצד האחר, היא הנקודה בה נגרמת "פגיעה חמורה בפרטיות", ולא כל פגיעה בפרטיות. "בהוראה זו גילה המחוקק דעתו כי לא די בפגיעה "סתם" בפרטיות כדי להביא להטלת איסור פרסום...נזכיר, כפי שנפסק לא אחת, כי  את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש על דרך הצמצום" (ע"א 4963/07 הנ"ל).     

     

    1. המבקשת, בענייננו, טוענת כי פרסום  פסק הדין שניתן בעניינה מהווה פגיעה בפרטיותה. פסק הדין כולל, מטבע הדברים, דיון והכרעה בטענות המבקשת והמשיבים בדבר הנזקים שנגרמו למבקשת עקב תאונת הדרכים שעברה ובכלל זה התייחסות לפגיעתה הגופנית, קביעות מומחים רפואיים שניתנו בעניינה, השכלתה, מקומות עבודתה, תפקודה בתחומים שונים והפסדי השתכרותה.  גם אם הייתי מקבלת את הטענה כי מדובר בפגיעה בפרטיות, ומקובל עלי כי יש בפרסום פרטים אלו משום פגיעה מסויימת בפרטיות, הרי שאיני יכולה לקבוע כי מדובר בפגיעה "חמורה" בפרטיות, אשר צריכה לגבור במקרה זה על עקרון פומביות הדיון. הנזק  לו טוענת המבקשת במסגרת בקשתה זו הוא נזק מהסוג הנלווה באופן טבעי ורגיל למהלך של הגשת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. אין מדובר במקרה חריג, בו יגרם למבקשת נזק חמור במיוחד, השונה מכל מקרה אחר. קבלת טענתה של המבקשת תביא למצב בו ניתן יהיה לאסור פרסומם של כל פסקי הדין שעניינם תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף, שהרי בכל תיק כזה מתקיים דיון בדבר מצבו הרפואי של התובע, תפקודו, מצבו הכלכלי, התעסוקתי, השתכרותו ועוד. זו אינה תכליתו של סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט. פרשנות האוסרת פרסום פסק הדין תרוקן מתוכן את עקרון פומביות הדיון ותביא לשלילתו בכל התיקים בהם נחשפים במסגרת פסק הדין פרטים אישיים מסוג זה או אחר לגבי מי מבעלי הדין. ההלכה היא, כאמור, כי את החריגים לעקרון פומביות הדיון ולחופש הפרסום, הנובע ממנו, יש לפרש בצמצום רב. כדי למנוע פרסום יש להוכיח פגיעה חמורה בפרטיות, מעבר לפגיעה בפרטיות ואי הנוחות הנובעות באופן רגיל מעצם החשיפה הכרוכה בניהול הליך משפטי, פגיעה ואי נוחות אשר מי שמגיש תביעתו לבית המשפט צריך לקחת בחשבון מראש את התרחשותן. פגיעה חמורה בפרטיות לא הוכחה בענייננו.

     

    לאור כלל האמור, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

     

    ניתנה היום, ‏י"ז כסלו תשס"ט, ‏14 דצמבר 2008, בהעדר הצדדים.

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פרסום פסק דין באינטרנט - "פגיעה מסוימת בפרטיות שעקרון פומביות הדיון גובר עליה"..."

    התוכן ננעל על-ידי מנהלי הקהילה ולכן לא ניתן להגיב.

    18/12/08 12:25
    0
    דרג את התוכן:
    2008-12-18 12:38:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אני סבור שהניתוח קצת חסר, לשיטתי היה מקום לדון ספציפית לעניין פסקי דין הנוגעים לתביעות "נזקי גוף" כמו גם לשלב בניתוח את הרציונל של חוק זכויות החולה לעניין שמירת סודיות (קשה לטעון בהקשר זה שהתובעת ויתרה על סודיות במובן הרחב כאשר הגישה תביעת לפיצויים), אני סבור שכאשר מדובר בתביעות שעניינם נזקי גוף בהם נחשפים פרטים רפואיים ומצב בריאותו של התובע, אפשר ורצוי לפרסמם מבלי לציין את שמות המתדיינים. כך נזכה כולנו להחשף לפסיקה וההלכה שנקבעה ונשמור במקביל על צנעת הפרט של התובע. אני מתקשה לראות את הנחיצות הציבורית שבפרסום פרטי תובע במקרה זה.

     

     

     

     


    --
    סער סיקלאי, יועץ מדיה חברתית ועו"ד

    socialclick.wordpress.com
    18/12/08 12:43
    6
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 12:43:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נראה לי , שכמו בדיון אחר על המצאת כתבי בי"ד , בית המשפט נאחז במילותיו של החוק מבלי להתגמש נוכח שינויי המציאות שנובעים מהתקשורת בימינו . אין לי ספק שכשהמחוקק דיבר על פומביות דיון בבית משפט הוא לא התכוון לכך שכל חייו הפרטיים של אדם , מצבו ומיגבלותיו הרפואיות יהיו פתוחים ונגישים לעין כל ברשת האינטרנט רק משום שבחר לנהל תביעה בבית משפט . לפיכך , וכל עוד לא תוקן החוק , יש לאפשר, לדעתי, לאדם שעותר במיוחד לחסיון , לקבל את בקשתו או כמו שנהוג בפסקי דין של דיני משפחה לפרסם את השם בראשי תיבות . לנהוג בשיטת ייקוב הדין את ההר נראה לי לא נכון ומנותק מהמציאות.
    18/12/08 12:54
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 12:54:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    גם אני מצטרפת לדעה שבמקרה זה, כמו גם במקרים דומים, הדרך הנכונה היא לפרסם את פסק הדין ללא שמותיהם המלאים של הצדדים אלא רק בר"ת. פסקי דין מסוג זה חושפים פרטים אישיים של בעלי הדין לא פחות - ואולי אף יותר - מפסקי דין בענייני משפחה, ואין כל היגיון שפסקי הדין בענייני משפחה נהנים מחיסיון ואילו פסקי דין מסוג זה - לא.
    18/12/08 14:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 14:03:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
     

    אני סבורה שההחלטה נכונה.

     

    דנה, העובדה שהיום בעידן האינטרנט הפרסום יותר רחב לא צריכה להביא להגבלת עקרון הפומביות. אנחנו לא מדברים על כמות אלא על עקרון. עקרונית, גם קודם לעידן האינטרנט הייתה הזדמנות לכל מי שרצה להגיע לפסקי הדין ולקרוא אותם. ההזדמנות הזו נשמרת גם היום אלא שהיום יותר קל לממש אותה ואני לא חושבת שקלות הנגישות פוגמת או צריכה לפגום בעקרון.

     

    סער, הבעייתיות שאתה מצביע עליה הייתה נכונה גם בשעה בה עוגן עקרון הפומביות בחוק. למיטב ידיעתי (ואני לא מומחית בנזיקין) - התובע חותם על כתב ויתור סודיות כדי לחשוף חומר רפואי פרטי לבית המשפט, לנתבע, למומחים ובכך "מאבד" שליטה על פרטיות המידע.

     


    --
    אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון
    18/12/08 14:10
    0
    דרג את התוכן:
    2008-12-18 14:14:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עו"ד אילנה דור 2008-12-18 14:03:54

     

    אני סבורה שההחלטה נכונה.

     

    דנה, העובדה שהיום בעידן האינטרנט הפרסום יותר רחב לא צריכה להביא להגבלת עקרון הפומביות. אנחנו לא מדברים על כמות אלא על עקרון. עקרונית, גם קודם לעידן האינטרנט הייתה הזדמנות לכל מי שרצה להגיע לפסקי הדין ולקרוא אותם. ההזדמנות הזו נשמרת גם היום אלא שהיום יותר קל לממש אותה ואני לא חושבת שקלות הנגישות פוגמת או צריכה לפגום בעקרון.

     

    סער, הבעייתיות שאתה מצביע עליה הייתה נכונה גם בשעה בה עוגן עקרון הפומביות בחוק. למיטב ידיעתי (ואני לא מומחית בנזיקין) - התובע חותם על כתב ויתור סודיות כדי לחשוף חומר רפואי פרטי לבית המשפט, לנתבע, למומחים ובכך "מאבד" שליטה על פרטיות המידע.

     

    בוודאי, אבל זה לא ויתור במובן הרחב, זה ויתור לצורך ספציפי (ויש מקום לומר - כמעט כפוי) על מנת לאפשר את הבירור המשפטי. כך למשל תובע מוותר על סודיות בבואו בפני וועדה רפואית בביטוח לאומי  ועדיין הוא מוגן מפני זליגת המידע לכולי עלמא.

     

    תחשבי למשל על הנזק האפשרי שבמציאת מקום עבודה - נניח שהתובעת מבקשת לעבוד במקום מסוים והמעביד מחפש בגוגל פרטים אודותיה ומוצא שיש לה בעיות רפואיות שונות.... אני חושב שהניתוח של השופטת חסר את הנזקים האפשריים, כמו גם נימוק חד משמעי להזדקקות הציבורית שבמידע.

     

     

     


    --
    סער סיקלאי, יועץ מדיה חברתית ועו"ד

    socialclick.wordpress.com
    18/12/08 14:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 14:26:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: סער סיקלאי 2008-12-18 14:14:34

    צטט: עו"ד אילנה דור 2008-12-18 14:03:54

     

    אני סבורה שההחלטה נכונה.

     

    דנה, העובדה שהיום בעידן האינטרנט הפרסום יותר רחב לא צריכה להביא להגבלת עקרון הפומביות. אנחנו לא מדברים על כמות אלא על עקרון. עקרונית, גם קודם לעידן האינטרנט הייתה הזדמנות לכל מי שרצה להגיע לפסקי הדין ולקרוא אותם. ההזדמנות הזו נשמרת גם היום אלא שהיום יותר קל לממש אותה ואני לא חושבת שקלות הנגישות פוגמת או צריכה לפגום בעקרון.

     

    סער, הבעייתיות שאתה מצביע עליה הייתה נכונה גם בשעה בה עוגן עקרון הפומביות בחוק. למיטב ידיעתי (ואני לא מומחית בנזיקין) - התובע חותם על כתב ויתור סודיות כדי לחשוף חומר רפואי פרטי לבית המשפט, לנתבע, למומחים ובכך "מאבד" שליטה על פרטיות המידע.

     

    בוודאי, אבל זה לא ויתור במובן הרחב, זה ויתור לצורך ספציפי (ויש מקום לומר - כמעט כפוי) על מנת לאפשר את הבירור המשפטי. כך למשל תובע מוותר על סודיות בבואו בפני וועדה רפואית בביטוח לאומי  ועדיין הוא מוגן מפני זליגת המידע לכולי עלמא.

     

    תחשבי למשל על הנזק האפשרי שבמציאת מקום עבודה - נניח שהתובעת מבקשת לעבוד במקום מסוים והמעביד מחפש בגוגל פרטים אודותיה ומוצא שיש לה בעיות רפואיות שונות.... אני חושב שהניתוח של השופטת חסר את הנזקים האפשריים, כמו גם נימוק חד משמעי להזדקקות הציבורית שבמידע.

     

     

     

     

     

    ברגע שהחומר הרפואי מגיע לתיק בית המשפט - קיימת עקרונית נגישות אליו. די בכך שהחומר חשוף לעיני הנתבע, לעיני בא כוחו ואם יש כמה נתבעים וכמה באי כוח - התובע איבד שליטה על פרטיות המידע הרפואי. איבוד השליטה הוא כבר עקרוני. עד כמה הוא מאבד שליטה זה כבר אף אחד לא יודע ולא יכול לצפות.

     

    הוסף לכך את עקרון הפומביות של פסק הדין - והנה לך איבוד שליטה מוחלט.

     

    לעניין הנזק שבכך - עידן האינטרנט הופך כל מידע, לא רק פסקי דין,  נגיש וזמין בקלות ובעיני עדיף להתחיל להתרגל לכך וללמוד להתנהל עם זה מאשר להלחם בזה.

     


    --
    אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון
    18/12/08 16:08
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 16:08:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    האיזון הנכון הוא אופקי, בין הוראות ממדרג נורמטיביב זהה, ולא כפי שקבע בית המשפט, קרי בין חוק-יסוד: השפיטה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חבל שבית המשפט לא טרח לערוך איזון כאמור, ובמקום זאת ערך איזון אנכי בין חוק-יסוד: השפיטה וחוק הגנת הפרטיות. התוצאה, כצפוי, אבסורדית ומקוממת.
    18/12/08 16:10
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 16:10:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עו"ד אילנה דור 2008-12-18 14:26:51

    ברגע שהחומר הרפואי מגיע לתיק בית המשפט - קיימת עקרונית נגישות אליו. די בכך שהחומר חשוף לעיני הנתבע, לעיני בא כוחו ואם יש כמה נתבעים וכמה באי כוח - התובע איבד שליטה על פרטיות המידע הרפואי. איבוד השליטה הוא כבר עקרוני. עד כמה הוא מאבד שליטה זה כבר אף אחד לא יודע ולא יכול לצפות.

     

    הוסף לכך את עקרון הפומביות של פסק הדין - והנה לך איבוד שליטה מוחלט.

     

    לעניין הנזק שבכך - עידן האינטרנט הופך כל מידע, לא רק פסקי דין,  נגיש וזמין בקלות ובעיני עדיף להתחיל להתרגל לכך וללמוד להתנהל עם זה מאשר להלחם בזה.

     

    זהו בדיוק ,אילנה , המילה שנקטת בה "עקרונית" היא המפתח לכל הסיפור.

    עקרונית היתה נגישות למידע ( אם כי גם היום עיון בתיקים פיזית אפשרי לאחד מהצדדים בתיק בלבד )

    אבל מה את משווה . כתב ויתור סודיות רפואית שמאפשר לנתבע לברר מצב רפואי של תובע לא דומה למצב שהחבר שלך מהיסודי או החברה שלך מהצבא יוכלו בלחיצת כפתור להקיש את שמך בגוגל ומיד יצאו להם פסקי דין הסוקרים את מגבלותייך הרפואיות . איך את משווה בכלל מצב למצב.

    אגב , בשולי הדברים אומר לך שאני כעורכת דין מעולם לא ריכלתי על מידע שידוע לי על צד בתיק . גם אם הוא לא הלקוח שלי אלא הצד שכנגד. אני יכולה לספר על מקרה מעניין שקרה לי שאיזה תיק אבל לא אנקוב בשמות הצדדים . אני חושבת שרב עורכי הדין נוהגים כך ומרגישים איזו חובת חסיון על עניינים אישיים של צד לתיק גם אם הוא הצד שכנגד. אני רוצה לקוות כך בכל אופן.

    אני חושבת שהאינטרנט יצר מצב חדש . אני ממש לא מסכימה איתך שקלות השגת המידע פורצת לחלוטין את הזכות שיש לאדם על חסיון של מידע אישי . חייבים להציב גבולות

     

    18/12/08 21:41
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-18 21:41:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    שלום לכולם,

    כחסיד של חופש המידע, פומביות ושקיפות שנועדה להבטיח ניהול תקין והעדר שחיתות אני מסכים עם סער.

      

    אכן עקרון פומביות הדיון, הוא עיקרון רב נעלה, ובאותה מידה גם נעלה ביותר הזכות לפרטיות.

     

    האם תועלתו של הציבור תינזק אם הציבור לא ידע כי לפלונית קוראים XXX והיא תבעה את YYY ? התשובה היא לאו רבתי.

      

    ניתן לשמור על פומביות הדיון, ומצד שני להגן על הפרטיות בכך שבסופו של יום הגברת תכונה בפסק הדין פלונית ולא דינה, אילנה, ירדנה וכו' - זהו הפתרון הראוי.

      

    במה שונה אותה פלונית מתביעה בבית המשפט למשפחה ? למה שם יהנה התובע מחיסיון על פרטיותו ? רק כי נקבע בחוק שם דיון בדלתיים סגורות ?

      

    למרבה הצער התובעת הלכה על פתרון קיצוני של סילוק פסק דין, במקום על פתרון שיאזן בין הזכויות המתנגשות.


    --
    הופך עבורך את הבלתי אפשרי לאפשרי
    18/12/08 22:18
    1
    דרג את התוכן:
    2008-12-18 22:26:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    בעיניי פסק הדין הוא שגוי אבל לדעתי מן הראוי שהעניין יוסדר בחקיקה/חקיקת משנה.

    עקרון פומביות הדיון הוא עקרון חשוב אבל חשוב לזכור שהחוקים העוסקים בכך נחקקו לפני מהפיכת האינטרנט ואין ספק שהמחוקק לא ראה לנגד עיניו את הבעייה המתעוררת כיום בה ניתן "לעשות גוגל" על כל אחד ובדרך זאת לצוד פרטים שצנעת הפרט יפה להם.

    יש הבדל תהומי בין עקרון פומביות הדיון במובן הרגיל המאפשר לכל אחד להיות נוכח בדיוני בית המשפט ו/או לקרוא פסקי דין המתפרסמים שכן מטבע הדברים החשיפה הינה מצומצמת הן מבחינת היקפה והן מבחינת יכולת איחזור המידע.

    לעומת זאת כיום בעידן האינטרנט החשיפה היא אדירה והיכולת לאחזר מידע בכלל ומידע ספציפי על אנשים הינה בלתי מוגבלת. העלאת פסקי הדין באינטרנט מביאה לחשיפה של מידע שחלקו אינו חיוני ואינו משרת את פומביות הדיון ואיני סבור שניתן לומר שבעצם הפנייה לערכאות ניתנה הסכמה לחשיפת המידע הנ"ל. האם יש לאדם שנפגע בתאונת דרכים ברירה, האם צריכה להיות רתיעה לפנייה לערכאות בשל החשש מפני חשיפת מידע. התשובה מובנת מאליה בוודאי שלא.

    הפיתרון הראוי הוא קביעת מדרג בכל הנוגע לרמת החשיפה של פסקי דין ומידע אחר באינטרנט שיקבע כללים בנוגע לרמת החשיפה. גם אין כל בעיה טכנולגית לדאוג שפרטים מסויימים שיסומנו כמסווגים יוסתרו.


    --
    NOTHONG IS IMPOSSIBLE
    www.melnik.org.il
    19/12/08 15:51
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-19 15:51:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    לעו"ד אילנה דור,

     

    אולי לא רק הנפגעים [בפועל ובפוטנציה] צריכים ללמוד לחיות עם הפרסום הנובע מהנגישות של כל העולם לאינטרנט, ושל האינטרנט לכל העולם - אלא גם בתיהמ"ש.

    האפשרות של פרסום הדיון תוך סגירת הגישה לשם הנפגע, כפי שהועלתה לעיל, היא למשל אופציה שנראית לי מתקבלת על הדעת.

    הקורא יכול לדעת שבמקרה של פגיעת גוף כזאת או אחרת- נפסקו פיצויים בסכום מסוים, וההנמקות לכך,

    ועדיין הוא לא חייב לדעת במדויק את שמו ומענו של זה שאיבד שליטה על סוגריו, או על צלילות נפשו.

    19/12/08 18:59
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-12-19 18:59:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
     

    עקרון הפומביות קבוע בחוק ויכול בית המשפט לחרוג ממנו רק על פי החוק. החוק קובע חריגים לעקרון הזה ובמקרים בהם ניתנת בחוק לבית המשפט שיקול דעת הוא חייב לעשות זאת בצמצום ורק במקרים של פגיעה חמורה בפרטיות. (תראו בהחלטה).

     

    הדיון שסער מעלה מעורר שתי שאלות מהותיות:

     

    שאלה אחת - במישור העקרוני והיא: אילו המחוקק היה מעגן את עקרון הפומביות היום, בעידן האינטרנט, כאשר הפומביות ניתנת למימוש בקלות רבה (בלחיצת כפתור) - האם הוא היה מחוקק את אותם חוקים שמגנים על עקרון הפומביות או שמא הוא היה נוקט בזהירות רבה יותר ומצמצם אותו?

     

    על שאלה זו אני משיבה בשלילה. עקרון הפומביות הוא עקרון הפומביות. אם הוא טוב ונכון במקום בו הנגישות למידע בכלל ולפסקי דין בפרט קשה - הוא לא יכול להיות לא טוב במקום בו אותו הנגישות לאותו מידע ופסקי דין נעשה קל יותר.

     

    העובדה שהמידע נעשה נגיש יותר לא הופך את עקרון הפומביות לפחות נכון אלא ליותר מובהק ואני מתכוונת שהיום, יותר מאי פעם, ניתן להבין טוב יותר את המשמעות וההשלכות של עקרון הפומביות.

     

    השאלה השנייה היא במישור המעשי והיא: האם הפגיעה עליה הצביעה התובעת היא פגיעה חמורה המצדיקה צמצום של עקרון הפומביות במקרה הספציפי הזה?

     

    על שאלה זו השיב בית המשפט בשלילה (ראו הפסקה האחרונה בהחלטה) ואני מסכימה לכך.

     

    התובעת לא הוכיחה במקרה הספציפי הזה נזק שנגרם לה מעבר למה שיכולה הייתה לצפות בשעה שהגישה את תביעתה. הרי תביעתה התבררה בדלתיים פתוחות מה שאומר עקרונית שכל אחד יכול היה לשבת באולם בית המשפט ולעקוב מקרוב אחרי בירור התביעה. התובעת לא ביקשה לברר את תביעתה בדלתיים סגורות ויתכן שגם אילו ביקשה הייתה בקשתה זו נדחית אם לא הייתה מצליחה להראות סיכון לפגיעה חמורה.

     

    הסיכון שאותה תובעת תתקשה למצוא מקום עבודה - הוא סיכון אפשרי אבל במקרה הספציפי לא הוכח. מה עוד שאני יכולה לחשוב גם על זכותו של המעביד להעסיק עובדים שיוכלו לבצע את העבודה המוצעת על ידו ולא יסתירו ממנו מידע רלוונטי שעשוי לפגוע בעסקו.

     

    מאותו הטעם אני לא חושבת שיש למחוק את שמה המלא של התובעת מפסק הדין. לא בית המשפט צריך למצוא נימוק שיצדיק את חשיפת פסק הדין (זה לטענתך, סער) אלא הפוך: נטל הראיה לצמצם במקרה הספציפי את עקרון הפומביות הוא על התובעת והיא לא עמדה בנטל הזה.

     

    ולבסוף, כאשר מדובר בעקרון יסוד כמו עקרון הפומביות (כמו גם בעקרונות יסוד אחרים) אני מסכימה עם הטענה שצריך להיות מאוד זהירים ולשקול היטב את המשמעויות וההשלכות של צמצום העיקרון ויותר מכל לבדוק אם לא מרוקנים את העיקרון מתוכנו.

     

     

     

     

     


    --
    אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פרסום פסק דין באינטרנט - "פגיעה מסוימת בפרטיות שעקרון פומביות הדיון גובר עליה"..."

    התוכן ננעל על-ידי מנהלי הקהילה ולכן לא ניתן להגיב.