כתבתי הרבה על הבעיות הקיימות לטעמי בהערכת משימות ועמידה בזמנים בשיטות המוסרתיות, הפוסט החדש מתחיל להציג אלטרנטיבה להערכת משימות מהעולם האג'ילי.

קריאה מהנה. 

הנושא מעניין והבעיה היא קיימת, אבל אני חושב שבנקודה הזאת agile הופך להיות משהו שמתנתק מהמציאות ומפליג למחוזות הדמיון. בסופו של דבר מה שקובע הוא כמה features הספקנו לפתח (לתעד ולבדוק) בזמן נתון. אנחנו מודדים ועם הזמן משתפרים בהערכות שלנו, לא?

גנאדי,

אתה צודק בדברך, מה שאני לא מבין זה איפה בדבריך אתה רואה קונפליקט עם התפיסה האג'ילית, התיאור שלך "מה שקובע הוא כמה features הספקנו לפתח (לתעד ולבדוק) בזמן נתון. אנחנו מודדים ועם הזמן משתפרים בהערכות שלנו" הוא ממש סיכום של הדברים שכתובים, מלבד העובדה שאנחנו לא מנסים מראש להעריך כמה זמן, אלא בשיטה המוצעת, את הזמן אנו מסיקים מתוך הניסיון, ולא מנסים להעריך אותו מראש, וככל שאנו צוברים יותר ידע (כמה זמן שווה כל נקודה) אנו הופכים להיות מדויקים יותר.

ואולי חשוב יותר מכל התאוריות, זה עובד! אני לא ראיתי פעם אחת שהשיטה הזאת לא הוכיחה את עצמה והתבררה כמשמעותית טובה יותר  מהגישה המסורתית. ואני לא אומר את זה בהגזמה.

 

אלעד.

הי אלעד,

אם כך - הוויכוח הוא רק על איך מודדים. התחושה שלי היא שהדרך שתיארת לא מדברת במושגים יומיומיים אלא במושגים מופשטים וזה מקשה על התרגום בחזרה לשפת היום-יום.

 

והכי חשוב - זה להכפיל את כל הערכות הזמנים ב-2 :)