חברים,
כמו בהרבה דברים אין תשובות חד משמעיות לשאלה האם רכב חשמלי טוב או רע לסביבה. מי שאומר שזה רק טוב- שוגה, ומי שטוען שיש רק חסרונות, שוגה אף הוא. גם בישראל אינספור יזמים מתעסקים עם נושא רכב חשמלי כבר שנים רבות כולל חברת אלקטריק פיול מבית שמש שניסתה אוטובוסים חשמליים לפני 12 שנים או אקומוטורס של חיים קארו שהחלה ליבא קטנועים חשמליים.
במוזיאון הרכב בבריסל תוכלו למצוא כלי רכב חשמליים מתחילת המאה ה-20, כאשר כל משבר נפט חזרו לבחון את החשמל (אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי מלחמת יום כיפור, וכמובן ה - EV1 הידועה של GM). בימינו- יש קלנועיות, אופניים חשמליים, כלי רכב חשמליים סדרתיים קלים עירונים ( בעלי רישוי מיוחד שאינו מתיר נסיעה בכביש בינעירוני), אופנועים חשמליים מהירים, רכבי ספורט יוקרתיים כגון טסלה , רכבים מסחריים עירוניים וצפוי יצור של כלי רכב חשמליים עם או ללא גנרטור נלווה ממגוון יצרנים.
יתרונות ידועים:
- אפס זיהום אוויר בתוך מרכי הערים - יש משמעות חיובית למיקום פליטת הזיהום, לא רק הכמות האבסולוטית.
- יכולת לצרוך אנרגיה שאינה מבוססת על נפט, בשעה שמקורות הנפט מדלדלים ולטווח הארוך רוב העולם יהיה תלוי במדינות כמו איראן, עיראק, סעודיה או כווית (60% מכלל עתודות הנפט נמצאים במדינות המזרח התיכון).
- תמריץ לשימוש באנרגיות מתחדשות כגון סולארית, הידרואלקטרית (לא רלוונטי כמעט לארץ), רוח, גיאותרמית וכיוצ"ב דרך מערכת החשמל, לתחבורה.
חסרונות ידועים:
- משקל גבוה מאד של המצבר - מאות קילוגרמים.
- טווח נסיעה מוגבל מאד ביחס לרכב בנזין, דיזל, גז טבעי( CNG ) , אתנול ( Flexi-Fuel Vehicle ), ביודיזל או היברידי.
- זמן טעינה איטי מאד (שעות). טעינה מהירה בעיתית מסיבות שונות ואינה פתרון קסם.
- צורך בהקמת תשתית טעינה יקרה ומורכבת ברחובות, חניונים וכיוצ"ב.
- צורך בהרחבת מערכת החשמל - ייצור, חלוקה, השנאה.
- הקמת מערך טיפול במצברים.
שאלות שיש לשאול כל פרויקט וכל מיזם באשר הוא:
לרוב המתדיינים אין ידע מספיק בנושא וזה בסדר, כי מדובר בנושא חדש לרובנו. בכל מקרה יש לשאול כמה שאלות חשובות לגבי כל סוג של מיזם, וכל סוג של כלי רכב המכיל הנעה חשמלית מלאה או חלקית כגון היברידית פלאג-אין:
- מה צריכת האנרגיה בקוט"ש - KWH לקילומטר בנסיעה עירונית, בין עירונית ומשולבת בתנאי אמת הרלוונטיים לכל מדינה; בישראל יש צורך במיזוג אוויר רוב השנה.
- הכפלת KWH לק"מ בפליטת המזהמים מייצור חשמל (יש נתונים של חברת החשמל באינטרנט) תיתן את הפליטה לק"מ.
- באילו שעות תהה הטעינה והאם ניתן לנהל אותה באופן שימזער עלויות הקמת תחנות כוח נוספות והרחבת תשתית חלוקה והשנאה.
- אילו תשומות ישמשו ליצור החשמל- בצרפת למשל רוב החשמל הוא מאנרגיה גרעינית והידרואלקטרית, יש מדינות בהן חלק ניכר הוא מטורבינות רוח. בישראל אחוז משמעותי מהחשמל מיוצר מפחם אך יש כוונות להגדיל את יצור החשמל מאנרגיה סולארית ולהתקין אמצעי הפחתת מזהמים בתחנות הכוח הפחמיות בעשור הקרוב.
- יש להשוות בין כלי רכב חדשים העומדים בתקנים חדשים; את הפליטה לק"מ מרכבי החשמל העתידיים (גזי חממה ומזהמי אוויר רעילים) יש להשוות לכלי הרכב הנכנסים מינואר 2009 ועומדים בתקן יורו 5 ויצרכו בנזין או סולר נטולי גופרית לגמרי (עד 10 PPM). למרבה השמחה - צפויה תחרות בין טובים. התשובה לא חד משמעית כי זה תלוי בסוג הרכב החשמלי שייובא לארץ, בשעות הטעינה בחשמל, באילו תשומות יש כוונה להשתמש וכיוצ"ב. אין לשאלה הזו פתרון בית ספר.
לסיכום - כשדנים בנושא כה מורכב יש לנסות ולאתר כמה שיותר מידע. כמו כל דבר בחיים, לא ניתן לקבל תשובות חד משמעיות. סביר להניח שבטווח הארוך נראה תמהיל של כלי רכב שונים מקטגוריות שונות המתחרות זו בזו מי טובה יותר לרבות - רכבים חשמליים (אני מקווה שקלים, קטנים וחסכוניים בחשמל), רכבים חשמליים עם גנרטור כמו השברולט וולט, רכבים היברידיים ופלאג אין היברידיים, רכבים עם מנוע בעירה פנימית נקיים ויעילים במיוחד כולל סוג מנוע חדיש של מנוע דיזל על בנזין (יש דבר כזה), מנועי בעירה פנימית על בסיס גז טבעי שיהיה רלוונטי עם פריסת רשת חלוקת הגז הטבעי בישראל ועוד. כרגע אני קצת סקפטי לגבי מימן ותאי דלק אבל מי יודע?
דווקא לגבי אוטובוסים יש סבירות גבוהה יותר לעבור לחשמליים, בעיקר אם זה יקדם גריטת אוטובוסי דיזל ישנים ומזהמים. אוטובוס חשמלי הוא אופציה הגיונית לטווחי נסיעה מוגבלים עירוניים כגון אוטובוסי דן בתוך תל אביב והסביבה החוזרים בכל סבב לאותה נקדת מוצא המקילה על הקמת תשתית טעינה.
/null/text_64k_1#