למרות שאני מודה שאני מה"פרידמנים" שלא צפו אפילו בפרק אחד של ה"אח הגדול", אפילו אני שמעתי על העץ של שיפרה.

יצירת סריגה סביב עץ שעזרה לה להעביר את הזמן ולשמור על שפיות.עד כאן חינני, צבעוני ונחמד.

אבל כששמעתי שמוזאון רמת גן פנה בבקשה להציג את היצירה בין דלתותיו חשבתי "עד לאן נסחפנו?!"

מאחר והעבודה נעדרת כל מקוריות ,ראה לינק מצורף

  http://deputy-dog.com/2008/11/urban-knitting-worlds-most-inoffensive.html 

נשאלת השאלה ,למה?!

למה המוזאונים, התאטראות והמוסדות האומנותיים שלנו במקום להיות הלפיד שלפני המחנה. נכנע לתרבות הריטינג והפופוליזם ומפנה מקום בחיבוק חם לתכנים יחצניים במקום לאומנים מקוריים וצעירים שיכולים רק לחלום על הזדמנות כזאת.

יש כבר עץ כזה 

אם מדובר ביצירה טובה (כמו במקרה דנן) אין שום מניעה שהיא תוצג במוזיאון

מדוע זה רלוונטי למוזיאון שהאמן הופיע בראליטי?

 

צטט: roie shiloah 2008-12-25 14:54:44

אם מדובר ביצירה טובה (כמו במקרה דנן) אין שום מניעה שהיא תוצג במוזיאון

מדוע זה רלוונטי למוזיאון שהאמן הופיע בראליטי?

 

בדיוק מה שהוא אמר

 

קודם כל במקרה של העץ של שיפרה היצירה לא מקורית (ראה קישור למעלה). כל עוד לא התימרו להציב אותה במוזאון לא הייתה עם זה כל בעיה, אבל ברגע שנותנים לה תוקף אומנותי שלא בקונטקסט של תוכנית הטלביזיה בה הוצגה, זאת העתקה.

אין לי בעיה עם ראליטי כפורמט לגיטימי של חשיפת כישרונות או יצירה מקורית, כמו ב"כוכב נולד" או "נולד לרקוד", נהפוך הוא.

שי (מלמעלה), תודה על ההפניה. לא הייתי מודעת . שמחה שזה מעסיק לא רק אותי.

אבל למה לא לפרגן למה ?

מה זה משנה מה כמה למה ואיך

מוזיאון רמת גן מעוניין להציג אתה היצירה הזאת מכיוון שמדובר באמנית חדשה שנולדה (ויש להציגה כי יש לה הרבה כוח פתאום כאמנית) לגבי היצירה עצמה - עבודה נהדרת (אם כי לא הכי מקורית), שחלק גדול מהמורים לאמנות היו קוראים לה "אוננות" - היא נעשתה בשביל להעביר את הזמן, ליצור משהו לשם ההנאה (ולפחות תהיה לו מטרה טובה - הכסף ממכירתו יתרם לצדקה לאילן).

אני לא בטוחה שצריך לרוץ ולהכריז ש"אמנית חדשה נולדה". שפרה יצרה את העץ כדי לשמור על שפיותה ולהעביר את זמנה עד כמה שניתן בנעימים (קצת - ואולי לא קצת - כמו אמנות אסירים).

 

אני די בטוחה שלא היתה לה כוונה ליצור Fine Art. ועם זאת, שאפו על היצירתיות ועל המקוריות. העץ הזה לא "נסרג" באופן סטנדרטי. הבחורה גזרה בגדים שלה => "חוטים", ושייפה מקלות למסרגות - ממש יש מאין.

 

עזבו ריאליטי לא ריאליטי. פרגון לא פרגון לשפרה כ"אמנית". התצוגה של העץ במוזיאון תוסיף לערכו - והכסף הולך למטרה טובה. בזה זה יתחיל וייגמר.  אני ממש בספק אם אמנות מסוג זה הוא ייעודה של שפרה...

זאת בדיוק השאלה.

למה דברים שמצאו את דרכם למוזאון הופכים בעלי ערך (בעיקר כספי).

במקום שדברים בעלי ערך יוצגו במוזאון...

אולי משום שכל מה שאייקון עושה אמור להיות מזהיר..

זכור לי שכשדן בן אמוץ כיפף כמה מזלגות בזמנו,  יצאו המבקרים מגדרם, ואיש לא העז לזעוק אז שזה היה שומכלום.

לכו תדעו, אולי יוקם פעם מוזיאון הגימיק, כל מה שאי פעם יוצר ע"י אייקון כל שהוא יוצג שם, בלי כל קשר בינו לבין אמנות.

אני משוכנעת שתנועת המבקרים שם תעלה בכמותה על תנועת מבקרים ממוצעת במוזיאון תל אביב.  

 

 

בניגוד לרבים שענו כאן, ביקרתי במוזיאון וראיתי שם גם את העץ של שפרה. ליד העץ מצאתי את התשובה לשאלה שעלתה כאן, למה העץ של שפרה עושה במוזיאון. אני מביאה צילום של התשובה:

צטט: בר-בר 2008-12-26 02:02:12

בניגוד לרבים שענו כאן, ביקרתי במוזיאון וראיתי שם גם את העץ של שפרה. ליד העץ מצאתי את התשובה לשאלה שעלתה כאן, למה העץ של שפרה עושה במוזיאון. אני מביאה צילום של התשובה:

 אכ, תודה - הסביר כמה דברים והיה מידע על התהליך שלא הייתי מודע לא (כמו הכנת המסרגות והעבודה סביב העץ, והעובדה שלמדה עיצוב תעשייתי - כבוד !! - אני אומר זאת כמשהו שבתחום גם של עיצוב תעשייתי).

כל שנותר לומר -well done ! 

 

דרך אגב - מי כתב את הטקסט ?