כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    מדע וטכנולוגיה

    הקהילה עוסקת בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה. הדרך בה המדע התפתח, חיזויים לעתיד. כמו כן, תערוכות של וידאו וסטילס מהתחומים הנושקים לתחום המדע והטכנולוגיה. הסתכלות על המושג של טכנולוגיות במבט הרחב שלו, דרך העינים הקיימות המודדות את נושא ואת נושא ההשלכות של ההתפתחות לטוב ולרע.

    בריאות ומדע

    פורום

    מדע

    מבט על הטכנלוגיה וההתפתחות שלה , במראה ההיסטורית ,

    חברים בקהילה (1464)

    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוהידן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דני פולטין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    . אשר .
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    lorbhaim
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אתי לובלסקי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    GuyUrman
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Daniel....
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הרובוטית "סאיה": מה חדש באוניברסיטת בן גוריון?

    28/12/08 00:55
    2
    דרג את התוכן:
    2008-12-28 14:32:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קבלת פנים לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון: חידושים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב

    נתחיל את הסיור מפקידת הקבלה "סאיה".

    לפני קצת יותר משנה חוקרי אוניברסיטת בן גוריון רכשו רובוטית (ולא רובוט!) מדגם יפני כמובן ושמה גם כן יפני, "סאיה". שמה לא עוברת ל"פולה" או לשם אחר. ושמה נותר "סאיה".

    סאיה הוצבה בפתח הלובי של בנין אלון לטכנולוגיה עלית, וזאת כי נשאלת השאלה האם בבנין רצו למקם גם את הרובוט היפני של אינשטיין? או שמא סתם רצו למקם פיתוחים מתקדמים נוספים. הרובוטית סאיה מאז מתפקדת כפקידת קבלה.

    אולי תלחץ יד לאובמה?...

    ובאשר ללחיצות יד... אלברט אינשטיין האמיתי בכל אופן - כידוע לכם - נפגש עם בן גוריון. להלן סרט נדיר שמתעד את הפגישה:

    הסרט 

    ונשוב לפקידה הרובוטית סאיה באוניברסיטת בן גוריון.

    הבן שלי הגיע למקום לבנין אלון מספר פעמים וניסה להתחבר עם סאיה. הוא דיבר עמה והיא אינטליגנטית למדי. יש לה כמה משפטים קבועים שאותם היא פולטת באנגלית. אבל גם אמא שלו פולטת כמה משפטים קבועים כל יום – אומנם לרוב בעברית, כך שהוא לא הרגיש בהבדל גדול.

    ועתה משסאיה כוונה אותנו בשבילי אוניברסיטת בן גוריון נוכל להתמצא בחידושים.

    מובאים כאן שני חידושים בולטים. אולם יש עוד הרבה. אתם מוזמנים להגיב בתגובות ולהביא חידושים נוספים מבן גוריון.

    בשנת 2006 מדען מאוניברסיטת בן גוריון פתר חידה בת 20 שנה בננוטכנולוגיה.

    הפיזיקאי התיאורטי מאוניברסיטת בן גוריון, פרופסור יגאל מאיר פתר את אחת מהחידות עתיקות היומין ביותר בננו-אלקטורניקה שהטרידה פיזיקאים שמחפשים לייצר לנו רכיבי מחשב קטנים יותר ומהירים יותר מזה יותר מעשור.

    מהי ננואקלטרוניקה? ננואלקטרוניקה מתייחסת לרכיבים מניאטורים, יותר קטנים מרכיבי מיקרואלקטרוניקה. הרכיב הפשוט ביותר בן למשפחה זו ואבן היסוד של הננו אלקטרוניקה לבניית רכיבים יותר מורכבים הוא מה שקרוי "הנקודה הקוונטית".

    במאמר שפורסם ב-2006 במגזין היוקרתי "נייצר", הפרופסור מבן גוריון הסביר אנומליה – שקרויה "אנומלית 0.7" –  במוליכות של מגעי הנקודה הקוונטית, מה שחמק עד אז מזה 20 שנה מכל הסבר. לפי מכניקת הקוונטים, ובהתאם לטבע הגלי של האלקטרונים, המדענים ציפו שהמוליכות ברכיב כזה תוגבר בעוד המרווח גדל בצעדים שלמים של ערך אוניברסאלי.

    בעוד זה אכן נמצא בניסויים מוקדמים שבוצעו, נצפה צעד ראשון נוסף שהוא בערך פי 0.7 מהערך האוניברסאלי שלו ציפו. בהתחלה מדענים שייכו זאת לאי סדירויות ברכיב וכך עד אז זה נקרא בשם אנומלית 0.7.

    בעודו מבקר באוניברסיטת פרינסטון, מאיר וקולגה נוסף, נד וינגרין, הציעו מודל לפיו קיים משהו לא טהור, אי טוהר מגנטי, אלקטרון לוקלי, במגע עם הנקודה הקוונטית שיסביר את אנומלית ה-0.7. החישובים המתמטיים הסבירו את התלות בטמפרטורה ובשדה המגנטי, אבל נותר לזהות את הגורם הלא טהור כדי להסביר כיצד מבחינה פיזיקאלית יכול להיווצר מומנט, כוח מגנטי במערכת כזו.

    הפרופסור מבן גוריון והפוסט דוקטורט שלו יצרו בתחילה מודל קלאסי של ים אלקטרונים סביב גבעה ובהתאם למתרחש במודל המאקרוסקופי הם הבחינו במשהו לא רגיל שמתרחש. ומכאן ניתן היה להבין מה מתרחש מבחינת הכוחות ברמה הננומטרית.

    המאמר בכתב העת "נייצ'ר" סיפק מודל נומרי מתוחכם שלווה בהסבר פיזיקאלי מפורט לפתרון אנומלית 0.7.  

    ומה לגבי היישום של זה לרכיבי מחשב קוונטיים שמבוססים על נקודות קוונטיות שדורשות ששום גורם חיצוני לא ישפיע על המעגל? אי טוהרים מגנטיים במגעי נקודה יהפכו רכיבי מחשב כאלה לבלתי שמישים. אולם לא הכל חדשות רעות. יש גם חדשות טובות. אי טוהרים מגנטים נוצרים רק כאשר המוליכות דרך נקודת המגעים היא בסביבות 0.7. אם המוליכות של כל מגע היא מתחת לערך זה המעגל שנותר מהנקודות הקוונטיות יכול לפעול.

    נקפוץ מננוטכנולוגיה להיפנוזה... שנתיים קדימה.

    היפנוזה יכולה לגרום לחוויות "סינסתטיות" – כאשר חוש אחד מעורר את השימוש הלא רצוני באחר (למשל כאשר שומעים צליל כתוצאה מראיית צבע) במוח הממוצע, וזאת בהתאם למחקר חדש שפורסם השנה בכתב העת Psychological Science, כתב העת הראשי של האגודה לפסיכולוגיה. הממצאים מציעים שאנשים בעלי סינסתזיה, בניגוד לאמונה הרווחת בציבור, אין להם בהכרח קשרים נוספים במוח. במקום זאת, המוח שלהם יכול פשוט לבצע חציות – מה שיכול להיות מעורר על ידי תהליכים מעכבים משתנים במוח הממוצע.

    את המחקר שכותרתו "חוויה סינסתטית מודלית-חוצה מעוררת ללא קשרים עצביים אבנורמלים" ביצעה קבוצה בינלאומית של חוקרים שכללה את כהן קדוש, סטודנט לדוקטורט לשעבר באוניברסיטת בן גוריון תחת הנחייתו של פרופ' אבישי הניק מהמחלקה לפסיכולוגיה ועתה כהן קדוש הוא ב-UCL – אוניברסיטת קולג' בלונדון, אנדרס קטנה מאוניברסיטת גרנדה שבספרד ווינסנט וולש מ-UCL גם כן ולואי ג'יי. פואנטס מאוניברסיטת מאוריצ'יה שבספרד.

    אנשים החיים עם סינסתזיה חשים באינטראקציות אבנורמליות בין חושיהם. למשל הלוקים בסינסתזיה מספר-צבע, יחוו במספרים מסוימים בצבעים מסוימים. לדוגמא, הם עשויים לחוש במספר שבע כאדום. סיבה אפשרית שהוצעה לתופעה זו היא הקיום של קשרים נוספים בין אזורי המוח בסינסתזיה, אבל מחקר חדש זה מציע אחרת. כהן קדוש והקולגות שלו מציעים לעומת זאת הצעה פוסט-היפנוטית כדי להראות שניתן לגרום או לעורר אנשים שהם לא לוקים בתסמונת של הסינסתזיה כך שיהיה להם חוויות סינסתטיות. כהן קדוש והקולגות שלו ביצעו מחקר במתנדבים ועוררו אצלם באמצעות תהליכים היפנוטיים סינסתזיה מספר-צבע.

    המתנדבים דווחו על חוויות דומות לאלה שחשים בהן הלוקים באמת בתסמונת של סינסתזיה בחיי היום יום שלהם. למשל, משתתפת אחת בניסוי של כהן קדוש והקולגות שלו תארה את חוויותיה בעודה במצב פוסט היפנוטי במלים הבאות: "בעודי הולכת ברחוב, מספרי הרישוי של המכונית, אם אלה מספרי הרישוי של המכונית, אני רואה אותם בצבעים אלה". בנוסף, משתתפים שעברו היפנוזה לא הצליחו במבדק תפיסה שבו גם נכשלו הלוקים בתסמונת סינסתזיה. כאשר הנבדקים עברו היפנוזה והם דווחו ששבע הוא אדום (למשל) הם לא יכלו לזהות את המספר כאשר הוצג בפניהם שבע בצבע שחור על רקע אדום.

    כהן קדוש מסביר זאת כך: "מחקרנו מראה שההיפנוזה יכולה לעורר חוויות סינסתטיות באנשים, מה שמציע שקשרים נוספים במוח אינם נחוצים כדי לחוות אינטראקציות חושיות-נחוצות וזהו השינוי בתהליכים מעכבים – יותר דיבור נחצה במוח – שגורם לחוויות אלה. זה מביא אותנו צעד אחד קרוב יותר להבנה של הסיבות לסינסתזיה והאינטראקציות החוצות-במוח אבנורמלי".   



     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הרובוטית "סאיה": מה חדש באוניברסיטת בן גוריון? "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הרובוטית "סאיה": מה חדש באוניברסיטת בן גוריון? "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה