הראשון גדעון לוי בטור שהתפרסם בהארץ. בטור זה מברך גדעון לוי את ניצן הורביץ על כניסתו לפוליטיקה, 

אך מביע זלזול בסוגות סביבתיות ומציג אותן כפופולסטיות (!!!) ופחותות ערך לעומת פתרון הסכסוך הערבי-ישראלי

לינק לטור זה: "ניצנים נראו בארץ" 

 

השני נחמיה שטרסלר שנחלץ להגנתו של היזם יואב איגרא ותוקף בצורה חריפה את המעורבים בהתנגדות לפרויקט התיירותי שמיועד להקמה בתימנע (עמק ססגון)

לינק לטור של שטרסלר: "הירוקים ניצחו, העתיד יבכה"

 

מה אתם אומרים?

גדעון לוי מציג בסה"כ דיעה מקובלת.

כדאי להכיר אותה כי היא רווחת מאד בציבור.

הדיעה הזו היא התירוץ השכיח להעדר הדיון בסוגיות הסביבתיות מסדר היום.

אם שמים על סקאלה אחת מדרג של חשיבות, אפשר להתווכח מה חשוב יותר ומה פחות.

הבעיה הגדולה היא שלא מדובר כאן בפריביליגיות, ומצב בו מתעסקים רק בבעיה אחת (מדינית-בטחונית) ללא עיסוק בבעיה הסביבתית וללא עיסוק בבעיה החברתית הוא בלתי אפשרי יותר.

שלושת הפרקים לא רק שלא יכולים לסתור האחד את השני, אלא שהם גם קשורים זה בזה, ומשפיעים זה על זה (בגלל נגזרות דמוגרפיות בעיקר). 

שטרסלר הוא שטרסלר.

דיעותיו מוכרות ולא צריך להבהל.

לא נשארתי לקרוא. אני מנחש מה כתב.

אני בקושי קורא כבר את המנטרה החוזרת שלו.

 יישר כח למתמידים.

אין שום דבר מפתיע, שטרסלר כותב בצורה הזאת כי הוא חושב על האינטרסים של חבריו בעלי ההון. גדעון לוי, זה ברור כי התפיסה שלו היא חד מימדית. למרות נהוג להתייחס אליו כאיש שמאל מובהק, אין לו תפיסת עולם לגבי דבר מלבד הנושאים המדיניים. אין לו תפיסה חברתית-כלכלית ולא תפיסה סביבתית.

אותם כותבים פשוט עוד לא הפנימו שמאבק על איכות הסביבה הוא לא למען חייהם של זן סנאים נכחד, אלא למען ילדינו ונכדינו.

 

מה הטעם להילחם על פיסת אדמה, אם בשוך עשן הקרבות, נמצא את עצמנו תקועים במרכזו של זיהום אויר/מים/קרקע?

המאבק הקיומי של מדינת ישראל לא יכול להתקיים בנפרד מהמאבק לשמירה על הסביבה שבה אנו חיים.

 

מדינת ישראל נמצאת במאבק קיומי כבר 60 שנה, סוף המאבק לא נראה באופק, האם אפשר לדחות את הטיפול בסביבה עוד 60 שנה?

אני שוטח פה בצורה תמציתית את הטיעונים של נחמיה שטרסלר ושל גדעון לוי כדי שיהיה נח להתיחס אליהם בצורה פרטנית:

טיעוניו של נחמיה שטרסלר

1. יואב איגרא הוא אחד המשקיעים היחידים שמוכן להיכנס להשקעה בסדרי גודל כאלה בחבל ארץ שומם זה לפיכך יש לקבל את ההצעה העיסקית שלו בשתי ידיים.
2. אט"ד עושה ככל יכולתה לעקב את המיזם התיירותי הזה בטענה שהוא לא חוקי למרות שקיבל את כל האישורים המתאימים על פי חוק וזכה לברכת רשות הטבע והגנים וכל משרדי הממשלה.
3. מה הבעיה להקים מיזם על פינה קטנה במדבר ענק ושומם? מיזם שיצור 600 מקומות עבודה לתושבי האיזור ויפתח אותו בצורה דרמטית. כניראה שלסביבתיים  יותר חשובה פיסת מידבר קטנטונת מחוסנה הכלכלי של ישראל ומרווחתם של תושביה.
4. הסביבתיים גורמים עוול לתושבי הדרום במעשה זה בדיוק כשם שעשו עוול לתושבי הצפון כעיקבו את כביש 6.

 

1. ציטוט של אחד לאחד:

 

"..יואב איגרא, בעל השליטה במלון הרודס באילת, הוא מבין גדול בתחום. התוכנית שלו היא להקים קומפלקס תיירותי-אקולוגי, יחיד במינו בישראל, ליד פארק תמנע. לפי בקשת רשות הטבע והגנים, המלון יהיה בן 2 קומות במקום 3, כדי לא לפגוע בנוף. יהיו שם אולמות לכנסים, בריכות שחייה ואפילו ערוץ מים זורמים. המים יגיעו ממתקן אקולוגי שיטהר את מי השופכין של המלונות באתר, למים ראויים לשימוש בנחל המלאכותי..."

1.  הסביבתיים עושים שימוש בסיסמה מזויפת של הגנה על הטבע, שמאחוריה אינטרסים פוליטיים ציניים וקידום אישי.

 

 

טיעוניו של גידעון לוי:

1. עם כל הכבוד לאג'נדה הפוליטית המתקדמת של ניצן הורביץ לגבי סוגיות סביבתיות והומולסביות אסור לשכוח שפה זה לא סקנדינביה ואסור לו לפרלמטר להזניח את המישור המדיני (כלומר עיסוק בסיכסוך הערבי-ישראלי) שדוחק כל נושא אחר לשוליים מבחינת חשיבות וסדר עדיפיות והן מה לדוש בכל סוגייה אחרת על סדר היום עד שהנושא יפטר.
2. המלחמה בשלטון הכיבוש היא כפויית טובה. היא הרבה יותר קשה ודלה בהישגים מה המאבק הירוק האופנתי כלכך שנמצא בקונצנזוס.

סוף סוף האדם לו חיכינו שייצג אותנו נכנס לכנסת מרצונו החופשי וכל מה שגדעון לוי עושה הוא לקטול (בייחוד כמי שנחשב לתומך השמאל) אותו ולהשפיע על דעת הקהל בצורה שהיא לטעמי קצת מניפולטיבית -ביניינו למי לא מציק המצב בארץ, מה לעשות שהמצב המדיני-(פוליטי),הוא סטטי והמלחמה עם הפלשתינאים לצערי לא כלכך בשליטתינו(אנחנו נלחמים נגד קב' ארעית ששמה את עצמה בשלטון ולא נגד מנהיגות מסודרת שחושבת על תושבייה ואזרחיה).

בכל אופן הנושא הסביבתי הוא נוגע בכל ודרכו ניתן להשפיע גם על הפוליטיקה (דוג' פרוייקטים סביבתיים משותפים), כמו כן אם לא נפעל למען הסביבה בה אנו חיים אזי בטווח הרחוק גם המצב המדיני לא כלכך משנה- הקרקע אומנם תישאר אבל לגבינו המצב בכלל לא בטוח ...

ניצן הורוביץ הוא בדיוק הרוח הרעננה שההנהגה והממשל שלנו צריך, נק' מבט חדשה ולא מקובעת שמתחשבת ביותר מאספקט אחד.

לטעמי השינוי המדיני יבוא בעקבות תחלופה של רוב החכ"ים לכאלו שיבואו עם רוח צעירה וחדשה וכאלו שמבינים שהסביבה שלנו היא בלתי נפרדת מכל נושא בוער אחר סביבינו..