כשאנחנו הולכים לביקור בספארי אני מבהיר לילדיי שלא יתקמצנו על הג'ירפה, ויזרקו לה את כל הבמבה, כולל האריזה. ואם בטעות הם זרקו במבות והשקית נותרה ריקה בידם, שחלילה לא יעזו לחשוב אפילו להשליך אותה אל הפח. פשוט ישליכו אותה ארצה ברגע שהתרוקנה מתכולתה.

. 

ילדיי למדו, כשהם רואים שיירת נמלים עמלות, יש לדרוך עליהן תוך קריאות שמחה קולניות. כמו כן, בהיתקלם בחתול רחוב, הם יודעים שיש לרוץ לקראתו ולצרוח בככככ, בכככ, וברגע שהחתול נס על נפשו לצחוק צחוק גדול מלא סיפוק.

.

קניתי לילדיי שולחן קטן מפלסטיק. הם כבר מתורגלים, ברגע שאני אומר "היכון, הכן, צא" הם מיד מסתערים על השולחן והופכים אותו.

.

 אני מקפיד להעיר את ילדיי באישון לילה, להדליק את האור ולצרוח: מי לא פראייר? מי לא פראייר?

הילדים שלי, בני שלוש, כבר יודעים לדקלם: "אני רק שאלה"; "הייתי פה קודם, תשאל אותו"; "מי אחרון?"

.

אם בטעות אני שומע מילדיי מילים כמו "תודה", "בבקשה", "סליחה". אני מכניס להם באבי אביהם.

.

הילדים שלי עדיין לא מבינים בכדורגל, אבל הם יודעים שהשופט בן זונה.

.

כשילדיי חוזרים מהגן ומספרים לי שרועי הרביץ להם. אני מסביר להם שביצים זה לא רק שקשוקה ושבעיטה זה לא רק כדורגל.

.

בנים לא בוכים. לבת אני מרשה לבכות, למרות שגם זה מעצבן אותי

.

.

.המשך יבוא. באבו אבוה יבוא. אתם לא תפריעו לי. 

צטט: st13 2009-01-05 17:29:02

נראה לי שהילדים שלך ממש "קולים". אני אנסה את זה גם על הילדים שלי....

לכי על זה

צטט: שירי'ס 2009-01-06 22:24:14

זה חינוך !!!

בדיוק