ובכן.

 

התחתנתי, מיד נכנסתי להריון, שנינו לא צעירים.

 

כשרצה ילד אמרתי לו- ראשית תתיצב בעבודה, כשהכרנו למד ורק למד ולא התפרנס מעבודה.

 

לקראת סיום הלימודים קיבל עבודות קטנות אך סה"כ הייתה הכנסה יפה מצידו.

 

כשהתחלנו לצאת באינטואציה שלי שמתי לב שיש לו בעיה בלעבוד. נפרדנו בגלל זה וחזרנו. עברנו לגור יחד והחלטנו להתחתן. התחתנו.

 

במהלך ההריון איבד את כל מקורות הכנסתו. הבנתי שיש בעיה. הוא לא לקח את זה קשה מכיון שאלה ה ם חייו.

 

ואז החליט ללמוד להמשיך, אני התנגדתי ומה ששבר אותי יותר זה משפחתו שלא ניערו אותו והסבירו לו שעכשיוו הדברים הם אחרת, הייתי בשוק. הכיצד.

 

אימו אישה קשה ובעיתית מאוד התערבה לנו בחיינו מאוד, חייתי בטירוף היא הייתה עושה איתי מלחה ע ליבו של גבר. נשמע לכם מטורף? אכן מטורף.

 

זה הגיע לרמות הכי נמוכות.

 

ממש שיגעה אותי, מה גם שהייתה מתיחסת אליי לא יפה ולא בכבוד. יורדת עליי. אם הייתי במטבח גם כהנאה וגם כי צריך לאכול הייתה יורדת עליי, אם הייתי מטפחת את הבית הייתה יורדת עליי הייתי לומדת הייתה יורדת עליי. עשתה הכל נגדי. ואפילו זה הגיע להמצאות גרועות יותר. זה יחסה לעולם לרדת על כולם פרט לאנשים שהיא זקוקוה להם, היא יודעת לשלוט בהתנהגותה.

 

רוצה את בנה רק לצידה. נשמע בעיתי? היה יותר גרוע, תשמעו את ההמשך.

 

אם עבדתי רחוק מהבית ועבדתי כל ההריון- נוסעת שעתיים ביום מתחזקת בית וכו' היא הייתה מציגה אותי כאישה קשת יום, לא אחראית חרוצה לא ולא!

 

הייתה מכנסת את משפחתה וחברותיה והייתה רק יורדת עליי. כולם יודעים שהיא בעייתית אבל איך שהוא אנשים מסוגה רעים, איכשהוא מקשיבים להם.

 

ואז נולדה ביתי- הייתה משגעת אותי, מגיעה כל יום ומשתלטת על התינוקת וגם מרביצה את לשונה בי. אני אחרי לידה קשה .

 

סיפרתי לבנה והוא היה מגן עליה.

 

ואז הגעתי הבייתה - הייתה חוטפת מידיי את התינוקת לא נותנת לי להרדימה הגבולות שהצבתי לה לא עזרו הייתה משגעת אותי ורותה את התינוקת לעצמה.

 

דיברתי עם בנה שדיבר איתה אבל היא החמירה את המצב ועשתה ברוגזים והקצינה.

 

הייתי סההרורית: בנה לא מתפרנס חי על חשבוני והיא מוסיפה אש למדורה שמחה על מעשיה ועל יחסינו הלקויים שמתדרדרים.

 

ואז-

בנה מחליט לסוע להתאוור אצל בני משפחה בחול אותי זורק לאימי והוא נופש, לא הסכמתי אבל קיבלו אותו שם בזרועות פתוחות והיא הייתה מתקשרת ועוקצת אותי " איך זה להינטש ?" וכו'

 

הייתי מתקשרת אליו בוכה והא בשלו, הייתי מתקשרת המון והא בשלו יושב אצל בני משפחתו ואני "על הפנים", אני מתקשרת אליו והיא מתקשרת אליי רוטנת מה את מתקשרת המון את נודניקית.

 

ואז-

החליט לעזוב,

 

נסע שוב לחול לחודש

 

בזמן עזיבתו הייתי יוצא לעבוד,לאחר מכן מחפשת בעיר בקצה השני של קום מגוריי דירה וגן לילדתי והוא חי אצלה. חהייתי חוזרת בלילה והוא היה עוזב אותי עם הילדה והולך לעיניניו.

 

חייתי בשקר.

 

שיחקו אותה אם ובן למופת. פתאום אומר שי דברים שלא ראיתי- יחסיהם מכוסחים.

 

היום אני כבר שנתיים בלעדיו. הוא פתאום מעונין לראות את הילדה המון, מחפש את דרכו בעבודה חי על חשבון אימו ומשתולל. מהרגע שעזב את הבית . חיפש נשים. נסע לידידה הוללת גרושה.

 

שבר אותי לגמרי.

 

היום הוא "משחק " אותה שהוא רוצה את ביתו. אין לאו כסף לאכול. נלחם על ביתי. איך? הוא רוצה לערוך את הביקורים בביתי, להשתתף באמבטיות ובשינה .

 

אני לא מסכימה.

 

פתאום מספר לי שיחסיו עם אימו אף פעם לא היו טובים. האומנם לידי שיחקתם אותה זוג לתפארת.

 

בנוסף נהגו כלפיי בגזענות. השפילו את משפחתי. אמרו שהם אצילים ונאורים. אימו מקללת את כל העולם, פרט לעצמה לדעתי היא שונאת את עצמה אפילו.

 

אני אינני מעונינת ביחסים איתו. הוא לוקח את הילדה בשעות שלו וזהו.

 

שיא השיאים הוא מעונין לעבור טיפול זוגי כגרושים.

 

הזוי.

 

הושפלתי התעללו בי. כשילדתי אפילו מזל טוב לא אמרו לי, משפחתו. כל הזמן נתנו לי להרגיש שאני סוג ב'.

האמת היא להתחתן עם ה"גורטאה" שהתחתנתי , זה באמת לא מחמאה.

 

אבל להשפיל?

 

הייתי בוכה לו מראה לו את מעשיה והא ממשיך להגן עליה. יש לה בעיית שליטה ברמות של מחלה. אסור להגיד לה מילה.

 

שניהם תיכננו את הגרושין מאחורי גבי. בשיחות שלי איתו הוא טוען שהוא מגבה שאימו התיחסה אליי בנבזות והיא בעייתית. ולכן ניהל איתה שיחות קשות בענין. היא הכחישה הכל. גם שהראה להנ עובדתית את מעשיה.

 

היא אישה קשה בלשון המעטה.

 

היא בדרכה הנוראית, משמע אצל אדם נורמלי שמתנצל את מאמינה לו, היא משחקת באנשים מתיחסת לחולשות של האנשים משיגה דברים בדרך ערמומית. נפךלתי בפח איתה המון. ולכן עכשיו על אחת כמה וכמה אני לא רוצה לחזור לזה.

 

אף אחד לא מבין את הטירוף שחייתי בו. היא מספרת סיפורים שנשנמעים אמיתיים אבל האמת היאש שהיא ממש מהתלת בי. לכן אני לא רוצה איתה שום קשר.

 

בעצת יעוץ נאמר לי שאין שום ענין פסיכולוגי משמעותי לגבי הבת שננהל יחסים חבריים, הדבר היליד שצריך זה לא לריה ליד הבת.

 

מה דעתכם. שמראש אני אומרת לכם - הושפלתי עד כדי התעללות. 

 

 

 

 

 

 

 

היי יקירה

הסיפור שלך בהחלט מורכב, ואינני בטוחה שאת יכולה לקבל תגובות עיניניות דרך האתר.

התמונה שמתקבלת , כמו שאומרים  - הכתובת היתה על הקיר, ולא ראית אותה. אבל דברים שקורים לנו בחיים

באים ללמד אותנו דברים על עצמנו, האנשים שמלוים אותנו, עוזרים לנו לעשות את העבודה.

במקרה שלך , לדעתי את צריכה לפנות ליעוץ מקצועי, מפני שגם לך היה חלק בזה -  שאפשרת לדברים לקראת.

ולא מפני שרצית אותם, אלא מפני שלא ידעת איך למנוע אותם. ולכן יש לך פה עבודה רצינית, ורק איש מקצוע יעזור לך

לטפל בה. כאשר אנו לא מעריכים את עצמנו, אנו מזמנים אנשים לחיינו, שלא מעריכים אותנו. 

בהצלחה אסתי 

יום טוב ונעים, לפעמים הילדות שלנו - מקבעת בנו אופי שבמשך החיים אחר כך מתברר שהוא אופי שגורר אותנו להיתקל שוב ושוב באותן בעיות , מבלי שנעשה כל מאמץ לפתרן.  כך אני רואה בניתוח ה"תמונת מצב" שמציגה לנו כאן יסלא.  איננה האשה היחידה, שלא למדה מהבית על האפשרות כי "מי שהיא יוצאת איתו - אינו אמין".גם לגברים זה קרה ,קורה וימשיך לקרות. בייחוד בישראל, שיש בה עדות ומנהגים הרבה, ויש הורים שאינם יודעים איך לחנך את ילדיהם לחיות בעתיד בחברה שתהיה כאן - נאמר-בעוד 20 שנה.

 

יסלא, הרשי לי לפנות אליך ישירות, ולכל מי שעבר/עובר חיים שכאלה, כדאי שיקרא וילמד.

 

    ראשית, את עדיין לא מתה, לכן את תמיד יכולה ללמוד, לרצות לשנות ת'מצב, ולהשתנות בעצמך, מה שיגרום למצב סביבך להשתנות בהתאמה , בהרמוניה. אבל - את חייבת לרצות להשתנות, ואת חייבת ללמוד קודם כל להבין את הסיבה למה את בעלת אופי כזה , כמו שקוראים"ילדה טובה של אמא'לה". את הלימוד, לא מספיק לעשות בקריאת ספר, אלא ממש בקורס, עם עוןד אנשים כמוך ,כתלמידים, עם "שיעורי-בית" שאת תעשי, ועם מורה שהוא/היא ילמדו אתכם להבין מה גורם לאדם לפתח אופי, ומה גורם לאדם לשנות אופי. לדעתי - את כבר מבינה, מתוך המצב שבו את נמצאת ש1. את לא נהנית, ולא רוצה להמשיך בו כמו שהוא.וגם - 2. את לא יודעת איך לייצר , לעשות את השינוי, אבל מבינה שזה משהו "שאת מוכרחה להשיג את זה"....

 

שנית - הכתיבה שלך מראה שאת לא קוראת את הדברים שכתבת , לפני שאת לוחצת על "enter"ומעבירה אלינו את ההודעה. בגלל שלא הכנת שיעורים בילדות, העברית שלך, לא כל כך ברורה לקוראים. לקריאה השניה, שבה את מתקנת את הטעויות לפני השליחה לאינטרנט, קוראים "הגהה(HAGA-HAH)". המחשב מאפשר כיום גם לבני אדם שאינם כל כך "מלומדים וחכמים" להיות בדיוק כמו ה"חכמים" , בעברית ובכל הדברים שהם עושים. ממליץ לך לקחת ספרון על "הדפסה עיוורת" ולתרגל - והדבר יסתדר. תתחילי בכתיבה איטית. כך יהיה לך זמן לחשוב ולהכין במוח שלך את המילים וכך ,בקריאה השניה, בכל פעם יהיו לך פחות תקלות לתקן. קוראים לזה "להתפתח". גם "להשתפר".  ההבנה שלי מההתנהגות שאת מסבירה אותה, במצב שלך עם החתונה ועם הגירושין - שאת לא למדת כיצד,/איך ליצור את החיים שאת רוצה, מסביבך ובשביל האמהות שלך. עד היום, את מספרת לנו - שאת לא מצליחה. וזה ומר לי שאת עוד לא עשית את הדברים נכון מהפעם הראשונה. נסחפת אחרי. התפתית למשהו שנראה לך יפה ונעים, אבל לידיעתך - השודדים - הם אנשים עם פנים יפות והם "מפתים" אותך בסוכריה על מקל - לפני שהם אונסים אותך באכזריות. הסוכריה = טעימה ל5 דקות. האונס- כואב לכל החיים...

 

      את משדרת, מסבירה את עצמך - כאילו שאת "אשה שנסחפת, שלא שוחה אלא מובלת על ידי אחרים" וגם  - לא משתדלת להתעקש ולגרום לזולת, למי שקרוב אלייך - להבין שאת לא מוכנה לדברים שהם עושים לך... את לא אומרת בתקיפות מספיקה ולא בהתמדה מספיקה - שזה לא דבר שאני אשלים איתו" וגם את לא מבדגישה מספיק את הסירוב שלך להיאנס. אם האנס יודע שהוא לא יקבל את האונס כמו שהוא רוצה- אצלך, הוא פשוט יפנה לאשה אחרת, כי הוא לא ירצה "להסתבך עם עבודה קשה". כן, זו בדיוק "המחלה" של הגבר שממנו התגרשת. לדעתי האישית- טוב שהתגרשת, וחבל שהתחתנת איתו. היית צריכה כבר להתגרש ממנו - ביום שאחרי החתונה... אבל - מי היה יכול לדעת? אף אחד לא.

 

ה"מחלה" של הגרוש שלך היא כנראה שאין לו חינוך מאבא שלו. כל "הסיפור שלך" חסר את האבא שלו. האם האשה ש"משגעת אותך ואחרים" - היא אלמנה הרבה שנים? או שהיא גרושה מעל 25 שנים? ברור שהיא "חושבת רק על עצמה" כשהיא לא רוצה לתת ל"ילדון המתוק שלה" להיות "רחוק מהעין שלה". היא אינה רואה בך - את זו "שכעת צריכה לטפל בו" אלא רק את"זו שאיתה הילדון ייתן לה קצת מנוחה ממנו" ... והיא רואה אותו - כמו כיסא שלה, כמו שולחן שלה, כמו הארנק שלה. היא הבעלים שלו "כי הוא הרכוש שלה והיא הבוסית שלו בגלל שגידלה וסבלה אותו כל השנים"...

    בשום מקום לא "כתוב" שאת חייבת לה משהו. בשום מקום לא כתוב שאת צריכה להיות "גם שלה כמו הגרוש".

 מה את צריכה לעשות? - אגיד לך בפירוש, במילים קשות אך מדויקות, בצורה שתישמע כבדיחה, אך זו הדרך לחשוב נכון ןלצאת לחופשי מהאונס הפסיכולוגי הזה.

 

יסלא. את אשה שיש לה המון לתת. תני את הגרוש שלך - במתנה לאמא שלו. שהיא תמשיך לגדל אותו כמו הכיסא שלה, כמו הארנק שלה. שהיא ורק היא "תטפל בו". בלי שום קשר ותקשורת איתך. בלי שום "משפחתיות איתך". אמרי לגרוש שלך בעברית ברורה: אתה כבר לא המשפחה שלי - התגרשנו כבר. עכשיו תחזור עם הזנב לאמא שלך. רוצה ילדים משלך - שאמא שלך תתן לך.

תפני בבקשה לבית משפט, עם עורך דין שתמורת כסף שאת מרוויחה בעבודתך - יוציא צווים שיקבעו את המצב הזה ביניכם. דרשי שינוי ב"הסכם הגירושין" בשם הבת שלך, שלה מגיעים חיים שונים וטובים יותר מאלו שאת עברת איתו ועם האמא שלו. תדרשי בבית משפט "גט מהאמא שלו בשביל הבת שלי". מבטיח לך - שעו"ד טוב ובימ"ש ייתנו לך זאת אם העו"ד שלך יידע לבקש זאת.

הדברים האלו ידועים, מאוד נפוצים ומוכרים בציבור ובבתי משפט לענייני משפחה.

מאחל לך הרבה אושר והצלחה .

צטט: ספרלי 2009-01-12 16:47:36

יום טוב ונעים, לפעמים הילדות שלנו - מקבעת בנו אופי שבמשך החיים אחר כך מתברר שהוא אופי שגורר אותנו להיתקל שוב ושוב באותן בעיות , מבלי שנעשה כל מאמץ לפתרן.  כך אני רואה בניתוח ה"תמונת מצב" שמציגה לנו כאן יסלא.  איננה האשה היחידה, שלא למדה מהבית על האפשרות כי "מי שהיא יוצאת איתו - אינו אמין".גם לגברים זה קרה ,קורה וימשיך לקרות. בייחוד בישראל, שיש בה עדות ומנהגים הרבה, ויש הורים שאינם יודעים איך לחנך את ילדיהם לחיות בעתיד בחברה שתהיה כאן - נאמר-בעוד 20 שנה.

 

יסלא, הרשי לי לפנות אליך ישירות, ולכל מי שעבר/עובר חיים שכאלה, כדאי שיקרא וילמד.

 

    ראשית, את עדיין לא מתה, לכן את תמיד יכולה ללמוד, לרצות לשנות ת'מצב, ולהשתנות בעצמך, מה שיגרום למצב סביבך להשתנות בהתאמה , בהרמוניה. אבל - את חייבת לרצות להשתנות, ואת חייבת ללמוד קודם כל להבין את הסיבה למה את בעלת אופי כזה , כמו שקוראים"ילדה טובה של אמא'לה". את הלימוד, לא מספיק לעשות בקריאת ספר, אלא ממש בקורס, עם עוןד אנשים כמוך ,כתלמידים, עם "שיעורי-בית" שאת תעשי, ועם מורה שהוא/היא ילמדו אתכם להבין מה גורם לאדם לפתח אופי, ומה גורם לאדם לשנות אופי. לדעתי - את כבר מבינה, מתוך המצב שבו את נמצאת ש1. את לא נהנית, ולא רוצה להמשיך בו כמו שהוא.וגם - 2. את לא יודעת איך לייצר , לעשות את השינוי, אבל מבינה שזה משהו "שאת מוכרחה להשיג את זה"....

 

שנית - הכתיבה שלך מראה שאת לא קוראת את הדברים שכתבת , לפני שאת לוחצת על "enter"ומעבירה אלינו את ההודעה. בגלל שלא הכנת שיעורים בילדות, העברית שלך, לא כל כך ברורה לקוראים. לקריאה השניה, שבה את מתקנת את הטעויות לפני השליחה לאינטרנט, קוראים "הגהה(HAGA-HAH)". המחשב מאפשר כיום גם לבני אדם שאינם כל כך "מלומדים וחכמים" להיות בדיוק כמו ה"חכמים" , בעברית ובכל הדברים שהם עושים. ממליץ לך לקחת ספרון על "הדפסה עיוורת" ולתרגל - והדבר יסתדר. תתחילי בכתיבה איטית. כך יהיה לך זמן לחשוב ולהכין במוח שלך את המילים וכך ,בקריאה השניה, בכל פעם יהיו לך פחות תקלות לתקן. קוראים לזה "להתפתח". גם "להשתפר".  ההבנה שלי מההתנהגות שאת מסבירה אותה, במצב שלך עם החתונה ועם הגירושין - שאת לא למדת כיצד,/איך ליצור את החיים שאת רוצה, מסביבך ובשביל האמהות שלך. עד היום, את מספרת לנו - שאת לא מצליחה. וזה ומר לי שאת עוד לא עשית את הדברים נכון מהפעם הראשונה. נסחפת אחרי. התפתית למשהו שנראה לך יפה ונעים, אבל לידיעתך - השודדים - הם אנשים עם פנים יפות והם "מפתים" אותך בסוכריה על מקל - לפני שהם אונסים אותך באכזריות. הסוכריה = טעימה ל5 דקות. האונס- כואב לכל החיים...

 

      את משדרת, מסבירה את עצמך - כאילו שאת "אשה שנסחפת, שלא שוחה אלא מובלת על ידי אחרים" וגם  - לא משתדלת להתעקש ולגרום לזולת, למי שקרוב אלייך - להבין שאת לא מוכנה לדברים שהם עושים לך... את לא אומרת בתקיפות מספיקה ולא בהתמדה מספיקה - שזה לא דבר שאני אשלים איתו" וגם את לא מבדגישה מספיק את הסירוב שלך להיאנס. אם האנס יודע שהוא לא יקבל את האונס כמו שהוא רוצה- אצלך, הוא פשוט יפנה לאשה אחרת, כי הוא לא ירצה "להסתבך עם עבודה קשה". כן, זו בדיוק "המחלה" של הגבר שממנו התגרשת. לדעתי האישית- טוב שהתגרשת, וחבל שהתחתנת איתו. היית צריכה כבר להתגרש ממנו - ביום שאחרי החתונה... אבל - מי היה יכול לדעת? אף אחד לא.

 

ה"מחלה" של הגרוש שלך היא כנראה שאין לו חינוך מאבא שלו. כל "הסיפור שלך" חסר את האבא שלו. האם האשה ש"משגעת אותך ואחרים" - היא אלמנה הרבה שנים? או שהיא גרושה מעל 25 שנים? ברור שהיא "חושבת רק על עצמה" כשהיא לא רוצה לתת ל"ילדון המתוק שלה" להיות "רחוק מהעין שלה". היא אינה רואה בך - את זו "שכעת צריכה לטפל בו" אלא רק את"זו שאיתה הילדון ייתן לה קצת מנוחה ממנו" ... והיא רואה אותו - כמו כיסא שלה, כמו שולחן שלה, כמו הארנק שלה. היא הבעלים שלו "כי הוא הרכוש שלה והיא הבוסית שלו בגלל שגידלה וסבלה אותו כל השנים"...

    בשום מקום לא "כתוב" שאת חייבת לה משהו. בשום מקום לא כתוב שאת צריכה להיות "גם שלה כמו הגרוש".

 מה את צריכה לעשות? - אגיד לך בפירוש, במילים קשות אך מדויקות, בצורה שתישמע כבדיחה, אך זו הדרך לחשוב נכון ןלצאת לחופשי מהאונס הפסיכולוגי הזה.

 

יסלא. את אשה שיש לה המון לתת. תני את הגרוש שלך - במתנה לאמא שלו. שהיא תמשיך לגדל אותו כמו הכיסא שלה, כמו הארנק שלה. שהיא ורק היא "תטפל בו". בלי שום קשר ותקשורת איתך. בלי שום "משפחתיות איתך". אמרי לגרוש שלך בעברית ברורה: אתה כבר לא המשפחה שלי - התגרשנו כבר. עכשיו תחזור עם הזנב לאמא שלך. רוצה ילדים משלך - שאמא שלך תתן לך.

תפני בבקשה לבית משפט, עם עורך דין שתמורת כסף שאת מרוויחה בעבודתך - יוציא צווים שיקבעו את המצב הזה ביניכם. דרשי שינוי ב"הסכם הגירושין" בשם הבת שלך, שלה מגיעים חיים שונים וטובים יותר מאלו שאת עברת איתו ועם האמא שלו. תדרשי בבית משפט "גט מהאמא שלו בשביל הבת שלי". מבטיח לך - שעו"ד טוב ובימ"ש ייתנו לך זאת אם העו"ד שלך יידע לבקש זאת.

הדברים האלו ידועים, מאוד נפוצים ומוכרים בציבור ובבתי משפט לענייני משפחה.

מאחל לך הרבה אושר והצלחה .

 

תודה על תשובתך. קראתי וחלק מן הדברים בהחלט אשקול. תודה גם על הערתך שעליי לשלוח רק לאחר קריאה נוספת. ההערה מתקבלת בברכה.

 

לגבי האקס מה שהכי עצוב שפתאום הוא דואג לעצמו, יש לו כסף מנין אני לא יודעת. אבל מה שבטוח יש לו כסף.

אבל אין לו כסף לקנות פרוסה לילדה שלו בביקורים. משחק קטן או בגד כלום הוא לא קונה לילדה.

כלום כלום

 

 

 

 

 

כן, מורכב המצב אבל גם יכול להיות פשוט... מאוד חשוב שתתנקי כי כרגע את פועלת מתוך תיסכול וכאב.

שני דברים-

א. את הבאת את עצמך למצב הזה, לדעתי היית להוטה להקים משפחה- חשוב שתקחי אחריות על הטעויות שעשית לאורך התקופה הזו

ב. הקשר בינך לגרוש ומשפחתו לא יכול לפגוע בקשר שלהם עם ביתך. תחשבי על טובת ביתך ועשי הפרדה בין השניים

 

אם תרצי להאריך במילים תפני אליי לפרטי. בהצלחה

אני קודם כל חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך שאלות למה נכנסתי לקשר כזה עם גבר לא מתפקד.למה נתת שישפילו אותך.היחסים בין שני אנשים מורכבים.כל אחד מביא על גב שלו היסטוריה משפחתית מסוימת.המטרה היא לא לחזור לאותו מצב בקשר הבא.כי הרבה אנשים בזוגיות מחפשים אותה  זוגיות חוזרים על אותם טעויות .משחזרים היסטוריה משפחתית כי זה מצב מוכר ובטוח למרות הקושי.הבין אדם החשוב בסיפור זאת את.לא הוא.
 אני מקווה שנתתי לך קצה חוט.בהצלחה.lucie