בתור אמנית בתחילת דרכה, שמנסה להבין לאט לאט את יחסי השוק-כוחות בין האמנים, האוצרים, הגלריות, המוזיאונים והאספנים, למדתי שכדי להיות קיים כאמן, להציג ולהגיע לאנשים, אין מנוס מהתעסקות מרובה גם בפוליטיקה וקשרים, וגם במסחר.
אני זוכרת שבתערוכה של מיכל רובנר במוזיאון ת"א לפני כשנה, הדבר שמייד הבחנתי בו בכניסה לחלל, הוא שהתערוכה בחסות בנק הפועלים. למשך ימים השאלה הזו העסיקה אותי, יותר מהתערוכה עצמה.
בעיני הקשר ההדוק בין הון לאמנות נאלץ להיות קשר לגיטימי, בעיקר כיוון שהוא הכרחי לאמנים עצמם. מה גם שהוא מעלה שאלה ספציפית לגבי שדה האמנות, שאמנים מתעסקים ובוחנים אותה (דוגמא לכך היא התערוכה "דורון" שאצרו יהושוע סימון, רועי צ'יקי ארד, ומעיין שטראוס), אולם רפלקטיבי לגבי החברה כולה (שלטון, משפט, רווחה)
אני מניחה שככה זה מתחיל, שבהתחלה כל מה שרוצים זה שיציגו אותי, שאקבל חשיפה ותגובה. שיאהבו את מה שאני עושה, בהתחלה בקרב האמנים הוותיקים והאוצרים, ואח"כ גם בקרב האספנים.
ברור לי, שבמידה ואכן אציג, השלב הבא הוא שיקנו ממני. כי הרי ככה זה פועל, יש היררכיה של עשייה בשדה, בהתחלה סתם להציג זה מספיק טוב, אח"כ על מנת להשתרש, שיקנו גם.
בתור מישהי שעושה בעיקר עבודות וידאו, שהשוק עדיין מתקשה לעכל לגמרי, אין ספק שלא פעם אני חושבת שכרגע אני אמנית לא כל כך מסחרית - בעייתית עבור גלריות, ומוזיאונים ממילא לא משלמים לאמנים לרוב, ואפילו בוחרים עבודה לאוסף שלהם, בתמורה שהואילו להציג אותך....
חברי ללימודים כבר מוכרים ציורים ופסלים וצילומים לאספנים ובעיקר לאנשים פרטיים, כי זה הרבה יותר קומיוניקטיבי.
אבל אם זה עונה לשאלה שלך דבי, אין לי ברירה אלא להמשיך ולעשות (כי זה כבר לא רק אהבה, אלא ממש מקצוע), ווידאו זה המדיום שאני שוחה בו הכי טוב. אז אני מסתפקת בהצגה של העבודות, ולא מצפה באמת למכור משהו.
וכמו השאר, אני אתפרנס מדברים אחרים, אבל ליד סעיף המקצוע אכתוב: אמנית
זהו לבנתיים
אלהם
art.bezalel.ac.il
הוספת תגובה על "תשוקה או כסף?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה