אלהם -

 

קןראים לזה גם:

 

"הקשר בין הון לשלטון" 

שכחתי:

 

אני מבקשת או קונה עבודות מחבריי ללימודים בינתיים. רק עבודות שאני ממש אוהבת. אבל ברור שאני גם מקווה שיום אחד הערך של העבודות יהיה גבוה גבוה.....

 

אני מאמינה שרוב האנשים ככה. וכמו קודם אני חושבת שאין פסול בזה. השקעה של אספנים באמנות, משרתת גם את האמנים. וזה תמיד חיובי :)

אין פסול באספנים שקונים עבודות מסיימות ויוצריים אופנות שונות באומנות כפי הזכר הכסף בידם ומה שבה להם הם קונים.

 

השאלה שלי שונה, מה נוצר קודם הביצה או התרנגולת?

כאשר אמן בתחילת דרכו מנסה לסלול את דרכו ומגיע לגלרייות או מקומות אומנות אחריים והם סוגרים בפניו את הדלתות, כי אין בידיו מספיק רזומה .

 

כיצד אפשר לשרוד ??? 

איריס,

 

קצת לחם, קצת מים והרבה רצון וכח רצון.

 

קלישאה אבל יש אמת מאחוריה אומרת כי לעיתים יצירות אומנות נוצרו דווקא חתחת תנאים קשים..

 

 

 

צטט: irisy 2007-08-11 20:28:39

אין פסול באספנים שקונים עבודות מסיימות ויוצריים אופנות שונות באומנות כפי הזכר הכסף בידם ומה שבה להם הם קונים.

 

השאלה שלי שונה, מה נוצר קודם הביצה או התרנגולת?

כאשר אמן בתחילת דרכו מנסה לסלול את דרכו ומגיע לגלרייות או מקומות אומנות אחריים והם סוגרים בפניו את הדלתות, כי אין בידיו מספיק רזומה .

 

כיצד אפשר לשרוד ??? 

הי איריס,

ראשית, אספנים אינם יוצרים אופנות. הם בוחרים מתוך יצירות קיימות. מי שיוצר את האופנות הם דווקא אמנים - ראי את החזרה לציור - בכל תערוכות סוף השנה שראיתי, היה פתאום ציור פיגורטיבי מוקפד. לאן נעלם המופשט? אף אחד לא אומר לסטודנטים - עכשיו צריך לצייר כך ולא כך. כולם מושפעים ממגזינים ותערוכות בעולם וזה כנראה אנושי.

 

לגבי גלריות ורזומה - גלריה, בניגוד לחברת הייטק לא דורשת ניסיון קודם כדי לקבל אמן. כל מה שצריך זה שהגלריסט יאהב את מה שהוא רואה, שיהיה רצף של עבודה איכותית ורצינית. לימודים זה חשוב אבל, בניגוד למה שקראתי כאן, אם יש כישרון ואמירה, לא כל כך משנה באיזה בית ספר למדת.

 

שבוע טוב לך,

 

דבי לוזיה

מנהלת הקהילה

אני שמעתי טענה,

 

שסותרת את מה שדבי אומרת,

 

הטענה התבססה על איזה יום עיון שהיה בבצלאל,

ושם טענו, כי הדרך להצלחה באומנות אינה קשורה לכשרון, אלא יותר לקשרים,

לימודים, הכרות עם אנשים, וכן לרקע כלכלי שיאפשר לך לעמוד בתלאות החיים..

 

 

היי לכולם,

בליידי גלובוס האחרון התפרסמה כתבה על הצלמת אלינור מילצי'ן (גליון 107, אוגוסט 2007,ע'38). את האמת, זה כן עשה לי חשק להכיר יותר עבודות שלה ואולי אפילו לרכוש תמונה.(נגיד, בחלום).
אני רואה את העיתון הזה גם בתור סמן לא רק כלכלי אלה גם ערכי איכותי לרוב ובדר"כ.

לאחר שהיא הופיע בתערוכה מכובדת, קיבלה כתבה מאוד מכובדת והיא על המפה. אני אהבתי מאוד את העבודות שהופיעו בכתב, שהיית מענינת מאוד.

זה מידע שלא ידעתי אליו אבל אני כבר לא יכולה להתעלם ממנו.

מצב נורא ואיום! המלה להשקיע היא נוראית כשאני עובד על משהוא לא חושב על איזה עשיר או עשירה ממיאמי !אסור להשקיע באמנות.על ממשלות כאן לאמץ מעשים שעושים בארצות אחרות ."המדינה על כול משרדיה ומוסדותיה המתרבים מיום ליום,אין היום משרד ממשלתי זה קניון של משרדים.אז שימלאו את כול קירות המשרדים האלה בעבודות מקוריות.ולא בזבל הנוראי שקונים מהחנויות.מי ישמור על העבודות?כאן יש להחזיר את העובדים של פעם ההיפך מהייטק .ובא לציון גואל. מציון. לא ממיאמי! לא צריך שיקנו ציור שלי שיקנו מהגויים שם מלא זבל בפרוטות.לא סובל את המלה להשקיע באמנות.נקודה

מוטי ובהר נבו,

אני מעריך את דעותיכם וכתיבתכם,

 

אך בדיון זה אתם מעלים בי חיוך אירוני.

 

אתם משווים את מדינת ישראל למדינות סקנדביה.

 

שם אין 50% תקציב ביטחון לאומי, עוד אחוז ניכר לבתי כנסת ותלמידי ישיבות,

ומה שנשאר הולך לכיס השר והשורר.

 

אני חושב שעדיין לא התגלו שחיתויות בקנה מידה גדול במשרד התרבות (יש כזה משרד בכלל?)

כי התקציב שם הוא יחסית כ"כ קטן..

 

אבל בואו נעשה מעשה פרודייקטיבי,

 

בואו נצעד לירושליים, סוחבים מכחולי ענק,

ומשאירים פס ורוד, או משירים פסים צבעוניים.

 

עד יזרמו תקציבים,

שאח"כ יחולקו בין מוקדי הכח,

שוב יתעורר ויכוח וקריאות גנאי,

ושוב הכסף ימצא את עצמו בכיס אחר.

 

יש לי רעיון עוד יותר טוב,

בואו

תנו לי לנהל את התקציב שיתקבל (אם יתקבל).

תאמינו לי שתהיו יותר מרוצים.

 

בהערכה

 

צטט: מוטי צייר 2007-08-13 17:00:17

מצב נורא ואיום! המלה להשקיע היא נוראית כשאני עובד על משהוא לא חושב על איזה עשיר או עשירה ממיאמי !אסור להשקיע באמנות.על ממשלות כאן לאמץ מעשים שעושים בארצות אחרות ."המדינה על כול משרדיה ומוסדותיה המתרבים מיום ליום,אין היום משרד ממשלתי זה קניון של משרדים.אז שימלאו את כול קירות המשרדים האלה בעבודות מקוריות.ולא בזבל הנוראי שקונים מהחנויות.מי ישמור על העבודות?כאן יש להחזיר את העובדים של פעם ההיפך מהייטק .ובא לציון גואל. מציון. לא ממיאמי! לא צריך שיקנו ציור שלי שיקנו מהגויים שם מלא זבל בפרוטות.לא סובל את המלה להשקיע באמנות.נקודה

תגובה מוזרה, אני מוכרחה לומר.

אתה עושה מאמצי על בשביל לשווק את עצמך - האם לא בשביל שישקיעו באמנות שלך?

 

 

תתפלאי אבל לא! אני לא רוצה למכור.אני מקושר בחו"ל עם גלריה וזה מספיק.להציג כן!למכור אני לא רוצה ולא יכול.דבי תקלידי את שמי בגוגל אז יתברר לך עד כמה אני לא צריך. את המאמצים אני משקיע בגלל הבנות שלי, שמתחילות לעסוק בתחום ולמען אלה שאין להם מושג ושנים מוכרים להם כזבים. הבורות גם של אלה שסיימו ללמוד היא בלתי נתפסת עדיף שכולם היו עורכי דין ורואה חשבון,כי חוץ מכסף לא ממש מדברים על אמנות.וצר לי על כך מתי היה דיון על תפקידה של האמנות במאה ה-21 ?ועוד דיון האם על האמנות (לא רק אמנות פלסטית )להיות מחוברת?שקועה בעצמה?מה בעצם תפקידה של האמנות לספק גחמות של בעלי ממון?לקשט סלון? או כפי שאני רואה  את זה לשקף את התקופה ולהיות מעורבת ואקטיבסטית גם אם עשויה להיראות בוטה בחריפותה.או מצחיקה היא חייבת להיות משהוא מלבד הצורך להימכר בכול מחיר.תתחילו לדבר על זה!!!!!

מוטי,

זה בדיוק המקום לפתוח דיון על הדברים שעליהם אתה רוצה לדבר!