כותרות TheMarker >
חברים בקהילה (2277)
פורום
מערכת היחסים הכואבת בין מכורים לאהבה ומכורים להתחמקות
| 12/1/09 12:29 |
0
| ||
מכורים לאהבה ומכורים להתחמקותאהבתם של המתמכרים לאהבהזה עשוי להתחיל כשני אוהבים, להוטים, מתלהבים. אט אט הם הופכים מכורים זה לזה ולאהבתם המשותפת. שני מכורים לאהבה. זה נראה לכאורה נפלא – הם מאד קשורים זה לזה, צמודים זה לזה, מבלים הרבה זה עם זה, מדברים הרבה, מתערבים הרבה זה בחייו של זה. הם מפתחים תלות רבה זה בזה ומשום שאינם זקוקים עוד לאחרים, הם לרוב גם ירחיקו אותם ויסתגרו מהם.הם ירחיקו אפילו את הילדים שלהם, העלולים להרגיש נטושים כיוון שכל אחד מההורים עסוק בבן זוגו ובמערכת העוצמתית שיצרה ביניהם עירוב וחיבור בל יינתק, עד כי אין שם מקום ואנרגיה פנויה לאף אחד אחר. זה נראה מאד "אינטימי" אך זה רק נראה כך. בעצם זה רחוק מאד מהמציאות כיוון שיחסים אלה מבוססים על הפנטזיות שכל אחד מהם השליך על האחר ולא על היכרות חושפת ונוגעת במקומות עמוקים ואמיתיים. באנגלית קוראים לזה Enmeshment. אני מדמה מערכת כזו ל"פירה". מן מחית כזו. עיסה שאי אפשר עוד להבדיל מיהם שני תפוחי האדמה שהשקיעו עצמם ביחסים הללו. הם איבדו את ה"עצמי" שלהם בתבשיל שיצרו, כשכל אחד מהם מנסה לעצב את רעהו כך שיתאים לפנטזיה הרומנטית שהייתה לו. כיוון שאיבדו את עצמם, אינם יכולים ליצור אינטימיות שמשמעה לחלוק את ה"עצמי" האמיתי שלהם זה עם זה. אין עצמי, אין איך לחלוק אותו באינטימיות. הם אבדו לעצמם בתהליך ומתוך כך גם אבדו זה לזה, איבדו זה את זה. היהפוך כושי עורו?לעיתים אחד מהם חזק פחות מרעהו, ומצליח פחות במלאכת העיצוב – וכך מוצא עצמו נחנק במערכת היחסים שאינה מספקת עוד את צרכיו. אט אט הוא משנה דרכיו ומתחיל להתרחק ולהימנע מקרבת היתר שיצר בתחילה. הוא משנה עורו ולוקח את תפקיד המכור להתחמקות והימנעות במערכת היחסים הזו.על אהבתם של המכור לאהבה עם מכור להתחמקות, נדבר בהמשך. אהבתם של שני מכורים להתחמקות והימנעותזה מתחיל לאט ובזהירות, כשני קווים מקבילים היוצרים מערכת יחסים שעוצמתה נמוכה. "יחסי נוח", אני קוראת לזה, נעים ונוח לשני הצדדים. לא כל כך נפגשים, לא כל כך מפריעים זה לזה, אין כל כך יחסים זה עם זה. פשוט, כי הם מאד עסוקים במשהו אחר, ה"פרוייקט", ההתמכרות האחרת השומרת אותם בפעילות אינטנסיבית, אובססיבית, כפייתית – עם משהו אחר, מחוץ למערכת היחסים.זו כמובן יכולה להיות העבודה, או התחביב (אופנוע, מחשב, חוגי יצירה, ריקודי עם) או התנדבות או סדנאות הרוחניות. זו יכולה להיות התמכרות שנראית "בריאה" לכאורה – לטיפול בילדים. מעין "אמא אווזה" שכל כולה מוקדש לטפח את גוזליה עד שלא נותרה אפילו עצם אחת פנויה בה, לבן זוגה. זו יכולה להיות התמכרות משותפת, עיסוק שהם חולקים שעות רבות, הבא במקום היחסים. זו יכולה להיות התמכרות קשה יותר, לאלכוהול או סמים, לבזבוז כסף או לסקס עם אחרים. כל פעילות המהווה מכשול וחומה ביניהם, המבטיחה אותם מפני קרבה אמיתית ואינטימיות. כל דבר שיאפשר להם להתחמק זה מזה ולהימנע מחשיפה ופגיעות שהם תנאי ליצירת קשר. ונמר חברבורותיו?גם כאן, לעיתים צורך ההתחמקות של האחד חלש יותר מזה של רעהו, והוא חושף את היעדר הקרבה ביניהם. בנסותו להתקרב, הוא מבקש לעצב מחדש את בן זוגו, המפרש זאת כחנק וקרבת יתר, התערבות במעשיו וניסיון "לשנות אותו". הוא מגביר את המרחב ביניהם, ליתר ביטחון רגשי ומעצים את התמכרותו להתחמקות. בהימנעותו מבן זוגו, הוא מעצים אצלו את ההיזקקות לאהבתו ותורם להעצמת התמכרותו לאהבה.אהבתם של מכור לאהבה עם מכור להתחמקותמה מאפיין טלנובלה? דרמה מתמשכת הבנויה על מחזוריות בין אינטנסיביות חיובית – געגועים, השתוקקות, אהבה, משיכה חייתית, תשוקה, רומנטיקה, לאינטנסיביות שלילית – כעס, זעם, טינה, נקמה, שתיקה רועמת, הענשה.הם חוזרים על המחזוריות הזו שוב ושוב עד שאינם יכולים לעמוד בזה שוב – לכן הם נפרדים בדרמטיות ומהר מאד הם חוזרים על אותם מחזורים עם בן זוג אחר. הם חוזרים על הדפוסים שיש בהם יחסי משיכה –דחייה, מבחינת "לא יכולם איתם ולא יכול בלעדיהם". למה התמכרות?התמכרות מסייעת לנו להתחמק מלהרגיש את הרגשות האינטנסיביים, השליליים העולים בנו אל מול מצבים במציאות, הנתפסת בעיננו כבלתי נסבלת. אנו מוכנים לעשות הכל כדי להפסיק את ה"סבל" הזה, מלבד להסכים להרגיש את הרגשות הללו.התמכרויות, כמו גם התנסויות אובססיביות-כפייתיות, מצליחות, כביכול, לסלק את הרגשות העולים כתוצאה מחוויות המציאות הכואבת. הן מחזירות לנו, לכאורה, את תחושת ה"נוחות". גם אם תוצאות ההתמכרות הופכות עם הזמן לנוחות פחות, אנו נעדיף אותן על אי הנוחות הרגשית. ההתמכרות מקבלת יחס מועדף ומקבלת מקום מרכזי בחיינו. אצל המכור לאהבה – ההתמכרות, היא בן הזוג והפנטזיה הרומנטית שפיתח לגביו. הוא הופך את בן הזוג לחשוב יותר מכל דבר וכל אחד אחר. הוא הופך את האחר למרכז חייו ומיקוד למחשבותיו האובססיביות עד אשר הוא יוצר איתו מערכת יחסים אינטנסיבית שיש בה מיזוג ועירוב שלא מאפשרים אינטימיות אמיתית ובריאה. אצל המכור להתחמקות הקדימות היא להימנעות ממערכת היחסים ולמיקוד במשהו מחוצה לה - כמו התמכרות לאלכוהול, סמים, הימורים, בזבוזים, עבודה, סקס, דת, רוחניות, טיפול בילדים, פעלתנות יתר, דברנות יתר. כל התמכרות מתאימה, אם היא משרתת את הצורך הכפייתי להימנע מקרבה ביחסים. מכורים להתחמקות יוצרים את האינטנסיביות מחוץ למערכת היחסים במקום ליצור אינטימיות בריאה בתוך מערכת היחסים. ואם יש לי ריבוי אישיות – אני גם כזה וגם כזה?כדי לסבך את הדברים עוד ועוד, ניכר שאצל רבים מאיתנו נמצא את שתי ההתמכרויות גם יחד – בתוכנו. נוכל, למשל, להיות בעיקר מכורים לאהבה במערכת הזוגית שלנו ומכורים להתחמקות עם אחד ההורים או החברים שלנו. נוכל גם לעיתים להחליף תפקידים בתוך אותה מערכת יחסים, פעם מכורים לאהבה ופעם מכורים להתחמקות או שנהפוך עורנו במערכת יחסים חדשה שיצרנו.היחס לשינוימכורים לאהבה מבקשים כל הזמן שינויים כדי לשפר את מצבה של מערכת היחסים; כדי להשיג מבן זוגם יותר ממה שהם רוצים – עוד קשר.הם רואים במכור להתחמקות כבעיה בקשר, משום שאינו רוצה להשתנות. המכורים להתחמקות מבקשים מנוחה, השלמה עם המצב הקיים ושימור מערכת היחסים כיציבה, צפויה ורגשית פחות. הם אינן רואים בשינוי – יתרון ורואים במכור לאהבה ותאוות השינוי שבו, ניסיון לשליטה בהם. לכן לא יסכימו להיכנע ו"להשתנות". אז מי צריך את זה בכלל?מה קרה להם שבחרו זה את זה לאהבה? זה לא נראה מוזר שהם בכלל נמשכים זה לזה? הרי מהר מאד הם מגלים את התסכול והכאב שיהיו מנת חלקם.אז בשביל מה להם? כי כל אחד מהם נמשך אל התכונות ה"מוכרות" שבן זוגו מציג. תכונות שיחד עם היותן כואבות ומתסכלות, הן מוכרות מהתנסויות קודמות, מחוויות הילדות. הם מכורים ל"מוכר" ולכואב הזה. ה"מוכר" המאפשר לפצעים מן העבר לעלות שוב לפני השטח ולבקש לעצמם מזור ומרפא. המוכר שמאפשר לפנטזיות היחסים מן הילדות לבוא לידי ביטוי ולבקש את הגשמתן. ואם בכל זאת נפגוש מישהו שאינו כזה?מערכת יחסים עם מי שאינו כזה, תיתפס בעיניהם, בדרך כלל, כ"משעממת" ו"חד גונית", חסרת "כימיה" ו"קליק". או במילים אחרות - אין שם "אקשן", אין שם "דרמה", אין שם "קוטביות" ולכן אין שם גם "משיכה".אך ברמה העמוקה יותר, ליקום אין מטרה לעודד אותנו לבחור במי שאינו כזה, בטרם נעשה את המסע לרפא את אותם כאבי ילדות, זכר לחוויות העבר. האמונות והכאבים הפנימיים ימשכו לחיינו את נסיבות החיים והיחסים שיתאימו למציאות הפנימית שנוצרה כתוצאה מכאבי העבר – מבחינת דומה מושך דומה. הכאב הפנימי ימשוך לחיינו את מי שיעורר ויכאיב שוב ושוב באותו מקום "מוכר" עד שנשחרר עצמנו מן הכאב הזה ונשתחרר מן הצורך לשחזר את הכאב המוכר במערכות היחסים שלנו. ומניין הוא מוכר לנו, הכאב הזה?מכורים לאהבה התנסו לרוב בנטישה רגשית וחוסר קשר במשפחה שלהם, אותה פירשו כמסר אליהם, כאילו אינם שווים וראויים שיהיו בחברתם. כילדים, הם למדו להיות שקטים, לבד, בלי צרכים ורצונות, כדי לא להטריד יותר מדי את ההורים שלהם.כך הם נמשכים בבגרותם אל בני זוג שלא יתחברו אליהם יותר מידה, שיהיו פעילים ועסוקים בענייניהם כמו שהיו ההורים שלהם. כאלה שיודעים לטפל בענייניהם בעצמם, שאין להם זמן להעניק להם תשומת לב רבה ולא רצוי להטריד אותם יותר מדי. מכורים להתחמקות התנסו בבני משפחה נזקקים, תלותיים וחסרי ישע, אותם יכלו להציל עוד בילדותם. יכולת זו העניקה להם תחושת שליטה, ביטחון ועוצמה. אך אחריות יתר כזו פצעה את נפשם כילדים שנוצלו, נסחטו וננטשו רגשית. יש הקוראים להם ילדים "הוריים", כיוון שמילאו את תפקיד ההורה במערכת המשפחתית שלהם, במקום להיות הילדים. הצורך התלותי של המבוגרים בחייהם נחווה כפלישה, חדירה למרחב הפנימי ומאז הם לא מאפשרים לאיש להתקרב. לא עוד. קרבה נחווית כקרבת יתר ומעוררת תחושת מחנק. בבגרותם הם מחפשים את אלה אותם יוכלו להושיע, אלה שאין להם כוח והם תלותיים ופגיעים. כך, נראה להם, יהיה להם קל לשלוט בהם, כדי להבטיח שלא ישלטו בהם, לא יהיו עוד לכודים ולא יחדרו למרחב שלהם ויסחטו אותם רגשית.ולשם מה לשחזר את הכאב הזה?זוהי ההזמנה של היקום, הזמנת האהבה, למסע השחרור הפנימי מכל כאב ופגע. כאב הקם ועולה לפני השטח בזכות אותה מערכת יחסים, בזכות בן הזוג והתכונות שהוא מגלם בפנינו. אותו כאב "מוכר" היכול להשתחרר רק בזכות הנכונות שלנו לשוב ולחוות אותו, באמת לחוות ולהרגיש עד תום, את אותו כאב שמקורו בעבר. טריק מוזר – להסכים לשוב ולחוות, באמת להרגיש, את אותו כאב מוכר. טריק, שרק הוא ירפא באמת את הקושי וישחרר אותנו מן הסבל. אנו סובלים ומתמכרים כי אנו "לא סובלים" רגשות. לא מוכנים לסבול אותם. לא מוכנים לסבול מהם. אנו מספרים לעצמנו שאין לנו יכולת סיבולת להרגיש אותם. ואז – אנו סובלים כל חיינו מתוך ניסיון עקר להתחמק מהם. איזה סבל!!! אז לאן נעלמה האהבה?מכורים לאהבה ומכורים להתחמקות נמשכים זה לזה, מגלמים את מחזורי האינטנסיביות החיובית (משיכה, תשוקה) והשלילית (כעס, תסכול, טינה).המכור לאהבה חווה שוב את תחושת הנטישה הרגשית ולעיתים גם הפיזית. כאבו וכעסו מתקשרים אל זיכרונות הילדות וחווית הנטישה המקורית ויוצרים סבל רב. הכאב והטינה המצטברים יוצרים תחושת היזקקות ותובענות מצד המכור לאהבה, כלפי המכור להתחמקות, המתקשרים אצלם ללחץ הסוחט שחוו בילדותם ולתביעה לטפל בצרכים ולפתור את בעיותיהם של המבוגרים במשפחתם. הם חשים דחייה כלפי תחושת הניצול החוזרת וכך דוחים ונוטשים רגשית את המכור לאהבה. תמרוני ההתחמקות, הבריחה מהעוצמה הרגשית העולה ומתגברת, ההיזקקות והאינטנסיביות הרגשית של המכור לאהבה, אך מפעילים ומעצימים את פחדי הנטישה שלו.המכור לאהבה הננטש, האינטנסיבי והנזקק אז מפעיל מצידו את תחושת המלכודת והחנק המעוררת את פחדיו העמוקים של המכור להתחמקות. כל אחד מהם מתנסה בפחד הראשוני העמוק שלו (המכור לאהבה ופחד הנטישה שלו – המכור להתחמקות ופחד מקרבה וחנק שלו) והתנהגותם מעוררת את ההתנהגות הבלתי נסבלת, לדעתם, של האחר. מי אומר שלום ראשון?לרוב מתיש המרדף את המכור לאהבה, ראשון, הוא עוזב את מערכת היחסים כדי לנוח ולהחלים, או כדי להתחיל מערכת יחסים חדשה או כדי להטביע יגונו בהתמכרות כלשהי.המכור להתחמקות, המגלה להפתעתו שנותר לבדו במערכה ואיש אינו רודף אחריו עוד – חווה אז את פחדי הנטישה שלו. כן, גם לו יש כאלה. רק סמויים, מעיניו. הוא עשוי לנסות לשוב ולהתקרב למכור לאהבה ולהצית את הריקוד הסוער מחדש. מן טנגו שכזה – האחר רודף השני בורח. כשהרודף משיג את הבורח, הם פורצים קשר רומנטי קצר וסוער או בריב דרמטי נוראי. המכור להתחמקות משתמש באמצעי הפיתוי השגורים על פיו ועושה את כל אותם דברים שבן זוגו רצה תמיד שיעשה. והמכור לאהבה יוצא במחול של שמחת האישור לאהבה בה זכה. בביטחונו באהבת המתחמק, הוא מעז ומתקרב אליו עם כל ההיזקקות והעוצמה הרגשית שלו – והמכור להתחמקות מקבל אז את אות הזינוק למרוץ ובורח כל עוד נפשו בו. אופס, מי החליף את הריקוד שלי?יש דפוסים רבים של יחסים, אך יחסי תלות הדדית די חוזרים על עצמם כמו בתבנית צפויה מראש.מכור לאהבה החווה את החיזור והפיתוי של המכור להתחמקות – חווה אינטנסיביות חיובית. הוא חווה התעלות רגשית המשחררת את פנטזית הילדות הרומנטית ומעצימה את ההיזקקות והתובענות. כשמכור להתחמקות חווה זאת כחנק ופלישה למרחב ופוחד מאובדן השליטה – הוא מסתלק ובורח בעודו מרגיש כך חזק ושולט. הוא מעורר בכך את האינטנסיביות הרגשית השלילית של המכור לאהבה החש נטוש ודחוי. שהמכור לאהבה מסתלק מהיחסים, פחדי הנטישה של המכור להתחמקות מתעוררים והוא מתחיל להרגיש בעצמו את האינטנסיביות השלילית כפאניקה וכאב כתוצאה מאבדן השליטה. ברגע שהנרדף המתחמק עוצר ממנוסתו ומסתובב בחזרה אל המכור לאהבה – הם חווים יחד שוב את האהבה המתלהטת, את האינטנסיביות החיובית. אך לא לעולם חוסן. ככל שמערכת היחסים מתמשכת, מחזורי האינטנסיביות החיוביים והשליליים מתקצרים והולכים עד שהם הופכים למריבה אחת מתמשכת וארוכה או לפרידה רועמת וסופית. עזה כמוות, אהבהכתבו על זה רומאנים ונובלות. חרזו על זה שירים ופואמות. ביימו על זה סרטים ומחזות. ואנחנו היינו ונשארנו השחקנים הראשיים.מה, לא לזה קוראים אהבה? זהו, שלא! מה שנחשב מקובל ו"נורמאלי" – הוא פשוט רווח ושכיח, אך לאו דווקא בריא או הכרחי. אין קשר הכרחי בין המחול האינטנסיבי המחליף כוון בין אינטנסיביות שלילית לחיובית – לבין אהבה. למדנו לראות באינטנסיביות – תשוקה ואהבה. אך בעצם זה תהליך התמכרותי. ההתמכרות היא הגורם היוצר ומלבה את האינטנסיביות, בשתי התצורות שלה. במערכת יחסים התמכרותית של אהבה שהיא בעצם תלות-הדדית, אחד או שני בני הזוג חיים בעצם באשלייה בקשר למערכת היחסים שלהם. בפנטזיה. הם מתנהגים כילדים מפונקים ומייללים או מעליבים וכועסים. אף אחד מהם אינו בריא יותר או פוגעני יותר. כל אחד למעשה "מתעלל" באחר ומחזורי היחסים אינם בוגרים או בריאים. מה דרוש לריפוי מהתמכרות לאהבה ולהימנעות ביחסים?בהתמכרות, כמו בהתמכרות דרוש תהליך גמילה. תהליך כזה לא קל בכלל והוא מורכב ממספר חלקים, שהטיפול בהם דרוש להיעשות במקביל.החלק הראשון דורש ההכרה בהתמכרות ליחסים, תחילתו של תהליך אבל על האובדן והתפכחות מהפנטזיה על יחסים, שפיתחנו בילדות המוקדמת. היקום מזמין אותנו להתבגר מפנטזית הילדות על היחסים המופלאים שיהיו לנו, בהם סוף סוף יהיה שם מישהו שיראה אותי, ישים לב אלי, ייתן לי מקום מרכזי וימלא את כל צרכי ורצונותיי במלואם. אהבה כזו – כמו שרצינו שתהיה לנו מהורינו, והם התקשו למלא אחריה. לא כי הם לא רצו. לא כי הם לא עשו כמיטב יכולתם. פשוט כי אי אפשר ולעולם לא יהיה אפשר. זהו חלום ילדות שלהתבגר משמעו להתעורר ממנו ולוותר עליו מתוך התפכחות. כדי להתחיל בתהליך הגמילה מהתמכרויות ביחסים, דרוש שלב של אבל – אבל על אובדנם לעד של דפוס היחסים ומודל ההורים ה"אידיאליים", שמעולם לא היו לנו, שאין לנו כיום, וגרוע מזה – לעולם לא יהיו לנו. תהליך עמוק וכואב של אבל על אותו דפוס נחשק של יחסים מופלאים בהם כל צרכינו ורצונותינו ימולאו על ידי האחר, שהכמיהה אליו יצרה את הפנטזיה שלנו על יחסים. מהו תהליך האבל על הפנטזיה של היחסים ה"אידיאליים"?מקובל לאמור שלתהליך האבל חמישה שלבים (ע"פ אליזבט קובלר-רוס) –א. הכרה = יציאה מהתכחשות/ הלם; ב.כעס; ג. מיקוח; ד. כאב/ געגוע/ ייאוש/דיכאון; ה. השלמה/ הסתגלות. רבים יסכימו שסדר השלבים לאו דווקא מחייב כמו גם שמדובר בתהליך מעגלי בו ניתן לעבור בין השלבים ולחזור אליהם כמו גם להיות בו זמנית ביותר משלב אחד. תהליך העיבוד אינו פשוט וכדי להשיג את שלב ההשלמה וההסתגלות המקנה שווי משקל חדש, נדרש לעבור בתוך הכאב ולחוות אותו. מה עוד נדרש בתהליך הריפוי?1 – תהליך ה"אבל" והתפכחות מפנטזית היחסים.2 - הכרה וטיפול בהתמכרויות הנלוות, הגלויות והסמויות הממלאות תפקיד בתוך ומחוץ למערכת היחסים. 3 – הכרה בתוצאות המזיקות הקשות של ההתמכרויות – עלינו ועל בני זוגנו. 4 – טיפול רגשי ושחרור משקעים ורגשות מודחקים פרי התנסויות בלתי פתורות מחוויות העבר המשוחזרים ומשפיעים על מערכות היחסים. 5 – פיתוח הקשבה, היכרות ומודעות עמוקה לתהליכים הקורים לנו – נכונות להיות נוכח ברגע כדי לחוות אותם באופן אינטימי ועמוק, מתוך קבלה מלאה ללא דחייה, שיפוטיות או דרישה לשינוי. להגיש ולחוש כאב בשעה שהוא עולה בנו, תוך מוכנות לשתף בו את בן זוג בכנות ובפתיחות. 6 - פיתוח הקשבה, היכרות ומודעות לתהליכים שקורים לבן הזוג – כדי להכיר אותו באמת, באופן אינטימי ועמוק, מתוך קבלה מלאה ללא כל ציפייה או תובענות לשינוי. 7 – שחרור פאן ההתמכרות במערכת היחסים עצמה - ויתור על האינטנסיביות, הנדנדה הרגשית, הדרמה, הריגושים, ההפצצות הרגשיות, הריחוק ומניעת התקשורת, הכעסים הגלויים והסמויים והפיתויים שאנו יוזמים ביחסים. 8 – שחרור מהפיתוי להגיב להפצצות הרגשיות ומעגלי האינטנסיביות השליליים והחיוביים שיוזם בן הזוג, על כל צורותיהם וגווניהם. 9 – שלושת הכללים של אגודת אל-אנון (מכורים אנונימיים) – 1. רד מגבו של בן הזוג - הפסק לבחון אותו, את מה שהוא עושה או לא עושה . אל תביע דעתך, רגשותיך, עצותיך ופתרונות משלך כדי לסייע לו להשתנות. 2. סור מדרכו של בן הזוג – הנח לו לנפשו - פשוט כי אין זה עניינך. אל תתערב, תייעץ, תבקר, תעיר הערות שליליות, תציל או תושיע אותו. 3. המשך בחייך - התמקד בעצמך, בצרכים, ברצונות, בחלומות ובמאוויים שלך. קבע לעצמך גבולות, יעדים ותוכניות, תן לעצמך הכרה והוקרה כדי להגביר את הערכתך לעצמך וצור לעצמך את חייך כמו שאתה רוצה אותם. זה לא תפקידו. מהי אינטימיות בריאה?אינטימיות, אם נשחק עם המילה באנגלית = In to me I see. יכולת ההתבוננותלתוך עצמנו ושיתוף עצמנו בצורה הדדית. אינטימיות מתקיימת במספר רמות: פיזית, מינית, מנטאלית, רגשית, נפשית, רוחנית, נשמתית. במערכת יחסים בריאה, עם עצמנו ועם אחרים, אנו מפתחים גבולות בריאים המאפשרים לנו לשתף במה שבאמת מתרחש בתוכנו ולקבל תגובות מהאחר, בלי להתגונן ולהגיב כלפיו ובלי לתקוף או לפגוע. אנו משתפים ומגיבים בשלווה ובביטחון מתוך הגבולות הבריאים שיצרנו לעצמנו, המאפשרים לנו להעז להסתכן לחשוף ולחלוק את המציאות הפנימית שלנו בפתיחות, בלי אינטנסיביות או דרמה והעצמה ובלי רתיעה או חשש. אנו יכולים אז לקבל מחמאה כמו גם ביטויי קושי, כאב וצער מבן הזוג, ואנו יכולים לתת לו הוקרה ותודה כמו לבטא בפניו קושי שיש לנו במערכת היחסים. בהיעדר גבולות פנימיים בריאים, אף אחד מבני הזוג לא יכול להגיע ליחסי קרבה ואינטימיות. במקום זה אנו מנסים לשנות את האחר, להתאים אותו אלינו. אנו מרבים להצדיק ולהתגונן, להתווכח על נקודת מבטו של האחר, לפגוע בו מתוך "כנות" כביכול, להפריז וללעוג, לכנות בשמות או להתבדח בסרקזם וציניות. ומהי מערכת יחסים בוגרת ובריאה, עם עצמנו ועם אחרים?יש מאיתנו המצפים שבן הזוג "ישלים" אותנו או ישלים עבורנו חלקים החסרים בנו, כדי שנוכל להרגיש סוף - סוף "שלמים". אך לכל אחד מאיתנו יש את הפוטנציאל להרגיש שלם ומסופק מתוך עצמו. מסופק, כי למד לספק בעצמו – לעצמו, את צרכיו. כי למד לפתח את יכולתו לאהבה עצמית, להגנה עצמית, לביטחון עצמי, לערך ודימוי עצמי, למודעות עצמית, לדאגה עצמית ולהסתפקות עצמית.כי אין זה תפקידו של האחר לספק את צרכינו ולמלא אחר הרצונות שלנו, אלא במידה שבחר בכך, לאחר שמילא אחר צרכיו ורצונותיו שלו. וכך גם אין זה מתפקידנו לטפל בו ובצרכיו, אלא בזמן ובמידה שבחרנו בכך, אחרי שטיפלנו בצרכים וברצונות שלנו. כך, אין איש יוצא חסר כי מילא צרכיו בעצמו ואינו תובעני ודורש מהאחר למלא אותם. ואילו המקבל שקיבל מבן זוגו סתם כך מרצונו, ללא כל תנאי – יכול לשמוח בחלקו ולהוקיר את השפע שנפל בחלקו. יחסים כנותנים משמעות לחיינולא נוכל להטיל על היחסים את כובד משקל משמעות החיים שלנו.לא נוכל להתאים את עצמנו לתפיסת עולמו של האחר, כדי לזכות ממנו לאישור ואהבה. לא נוכל גם להתאימו לתפיסת העולם שלנו, כתנאי לאהבה, לקבלה ולהכרה שלנו כלפיו. לחיים יש משמעות. עמוקה, מלאה, אישית. על כל אחד מאיתנו למצוא לעצמו, בעצמו, את משמעות החיים, את המשמעות לחייו שלו, את תפיסת העולם שלו. כי תפיסת העולם שלנו, מתאימה רק לנו כמו ששלו מתאימה רק לו. כשנדע מה המשמעות העמוקה של חיינו, נרגיש שלמים. כשצרכינו ורצונותינו ימולאו על ידינו, נרגיש שאיננו חסרים. ואם קיבלנו תוספת מבן הזוג – נהיה עוד יותר מלאים ושמחים בחלקנו. כאשר נחווה עצמנו כשלמים, כמלאים מתוך עצמנו ב"עצמנו", לא יקשה עלינו גם להכיל אותו, את בן הזוג, על תפיסת עולמו כפי שהיא, גם אם שונה משלנו. שהרי אין בתפיסת עולמו כדי לערער את עולמי שלי, המרגיש שלם ויציב. וייתכן גם שיש בתפיסת עולמו כדי להרחיב ולהגדיל את שלי, כך ששלי תהיה אף שלמה יותר. ובאותו אופן, יכול גם בן זוגי להרגיש שלם ויציב בעולמו ולהזמין עצמו להרחיב עצמו לדעת ולהכיל גם את עולמי, כדי שיצמח וירחב גם הוא לכדי עולם מלא ושלם יותר. שהרי השלם – שלם. והכל – אחד. ולזאת קוראים אהבה. | |||
ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
/null/cdate#
/null/text_64k_1#
מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
הוספת תגובה על "מערכת היחסים הכואבת בין מכורים לאהבה ומכורים להתחמקות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה