פרטי קהילה
עורכי דין ומתמחים
חברים בקהילה (3686)
פורום
משמורת זמנית על הילדים במעמד צד אחד
| 22/1/09 15:30 |
0
| ||
משה,
אני חייב להתערב כאן ולומר לך, קבל עם ועדה, שדווקא לעוה"ד יעל גיל יש Record אדיר של עשיה אמיתית לתיקון העיוותים המופעלים נגד גברים במדינת ישראל בהליכי הגירושין, הן ע"י החוק, הן בבתי המשפט והן בתחומים פריפראליים. -- No dream is too big © כל היצרים שמורים | |||
| 22/1/09 15:31 |
0
| ||
-- No dream is too big © כל היצרים שמורים | |||
| 22/1/09 15:56 |
0
| ||
בבקשה אמיר,
בוא נדון בכמה רעיונות כאלו... לנו נגמרו הרעיונות איך ליישר עץ עקום.
-- No dream is too big © כל היצרים שמורים | |||
| 22/1/09 16:24 |
0
| ||
לנרי, אני פועלת ועושה כפי שכתב לך ניב, כבר כמה שנים למען חקיקה מתאימה. לא רק מדברת ומזמינה לדיונים, אלא עושה בפועל. גם דיון כזה שהגיע להיקף גדול מאוד של צופים ומשתתפים, הוא מאוד חשוב במובן של העשיה, כי הוא מגיע לציבור רחב ביותר ומפעיל לחץ ציבורי לתיקון העוולות. כיום מתגבש משהו חשוב ועקרוני שאני מבצעת עם הגורמים המתאימים. איני יכולה לדבר על כך כרגע עד שיבוצע. -- עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה. | |||
| 22/1/09 18:25 |
0
| ||
מהעמדות והגישה שהצגת כאן, אני שמח שאת בעושים
הרבה הצלחה, זה חשוב לכולנו.
-- ואהבת לרעך כמוך, והיית אח שמח. http://integraldesign.co.il | |||
| 22/1/09 20:15 |
0
| ||
יעל, השוואת עורכי דין לבעלי מקצוע אחרים אינה במקומה. עורך דין מעצם הוויתו עסוק ב"נגד" - במלחמה נגד מישהו אחר, כאשר מדובר בדיני אישות אז זה עוה"ד של אבא נגד עוה"ד של אמא, כאשר לפחות אחד מהם מנסה למחוק את הורותו של השני. כך שאיך שנסובב את זה, בעוד ששרברב כמעט תמיד בא בכדיי לפתור בעיה, לפחות מחצית מעורכי דין מגיעים בכדיי לייצר אותה.
ועם כל הכבוד לכך שאת שייכת בצד של אלו שמנסים להביא טוב, את יכולה לעשות זאת רק ב"זכות" עורכי הדין שמחפשים לעשות רע.
ראי מה קרה בוועדת שניט, עורכי הדין דאגו שהדו"ח יקדם קודם כל את עורכי הדין ופקידות הרווחה, כמעט ואין שם המלצות המועילות לילדים. | |||
| 22/1/09 21:38 |
0
| ||
לקחת את הדברים למקום ריאלי.
חייבים לומר שהכעס והזעם אינו רק בשל העובדה שמשמורת זמנית ניתנת לאם בתנאים כאלה או אחרים או תוך מתן סעדים כאלה או אחרים באופן מפלה לצד זה או אחר.
ע"מ לחדד את העובדות יש לומר שהמערכת כולה, מהעו"ס, עובר לפק"ס, לביהמ"ש, ולשאר העוסקים "בעבודת הקודש" הזאת (אנחנו עם של כוהנים ולוויים ופתאום כל דבר שעושים כאן זוהי "עבודת קודש" גם אם בעליה מרוויחים הון עתק) יוצרים את הקונפליקט הנורא הזה במתכוון, וכפי שכבר אמרנו זהו נתח כלכלי שלא יסולא מפז.
אילו כוונתה של המערכת הזאת הייתה באמת להביא לכך שהשקט ישרור והמשפחה תמשיך לתפקד בכל צורה שהיא, בין אם כמשפחה חצויה, או בין אם הליכה לשלום בית, אסור היה להעמיד את הילדים בתווך!!!
שהרי רוב התביעות ולפחות של אלה המביעים דעתם כאן, אינם רק בשל העובדה למי תהיה המשמורת הזמנית, אלא גם כאשר נפסקת משמורת כזאת או אחרת הנוחה מבחינה טכנית (שכן אינך יכול לפעמים לקבוע את חלוקת הילדים או מסירתם להורה זה או למישנהו בחטף בתוך האנדרלמוסיה השוררת עם הגשת תביעה למשמורת) יש לשמור על גישה חופשית ביותר של שני ההורים לילדיהם, ללא פשרות, ללא סייג, באופן מוחלט!!!
מה שקורה בפועל זה שהילדים ניתנים בד"כ לצד אחד (ולא אכנס כאן לעניין של נשים וגברים כי זה באמת לא העניין, דהיינו, מרגע שהגיעו הדברים לידי הסמכות, לעניינו סמכות = המדינה, בימ"ש, תהיה המדינה אחראית לראות שהילדים לא ישמשו קלף מיקוח בידי צד זה או אחר) והצד הזה משתמש בילדים כקלף, כל יום שחולף מרחיק הורה אחד מילדיו ולמעשה מאותת לילדים:
"ההורה הלא משמורן, זה שהולך ומורחק ע"י ביהמ"ש הוא אינו הורה ראוי, עבריין, חולה נפש או כל דבר אחר".
מה שקורה בפועל הוא שנוצר כאן חוסר איזון יזום, ומי שיודע פיסיקה או קינטיקה יודע שתנועה או כל אנרגיה אחרת נוצרת מחוסר איזון, ככל שיגדל הפער בין שני עצמים, ככל שיופר האיזון, כך תגדל האנרגיה, כך בחשמל, ההפרש בין 0 לכל ערך אחר של יחידת מתח חשמלי, כך היחס התרמי בין השמש ללילה הגורם לרוח חזקה יותר, וכו'.
פתאום הורה אחד אינו כשר, פתאום ההורה הזה מתעלל מינית, פתאום הוא מכה ילדים, וביהמ"ש והמערכת כולה פשוט מגלגלים את העניין כאילו זה דבר של מה בכך, מה קורה עם הילדים באותו הזמן?
המערכת יודעת לכסות את עצמה היטב וכאשר בא ההורה המופלה וטוען מולם שאינם עושים את עבודתם הם ממהרים להטיל את האחריות על בני הזוג, "אתם אשמים" הם אומרים, "אתם אלה שלא מגיעים להבנה".
אבל זה הפשע של המאה מפני שמרגע שהדברים הובאו לפני ביהמ"ש העניין הזה באחריות ביהמ"ש, דהיינו באחריות המדינה.
ואסביר זאת כך, כפי שאדם עותר לפני ערכאה מסויימת וייאמר לו שמוסד זה או אחר אינו יכול לדון בעניינו מפני שהדבר נדון בביהמ"ש, כפי שעניין שנדון בבית הדין הרבני אינו יכול להיות נדון במקביל בביהמ"ש לענייני משפחה, שכן יש פה עניין של סמכות המוקנית לגוף מסוים, כך הדברים והאחריות למחדלים, לעולם ועד עולם הם בידיו של ביהמ"ש.
ערכם או תפקידם של בני הזוג בזמן שעניינם נמצא בביהמ"ש הוא להביא את טענותיהם בלבד, אין להם כל סמכות, האחריות השיפוטית ותוצאותיה הם על המדינה בלבד ומכאן שלמדינה לא תהיה כל חסינות בעתיד מתביעות של הילדים האלה על עבירות שהם בפירוש פשעים נגד האנושות (למרות שהעו"ד לירן אמיר וכמה אחרים מנסים להקטין את העוולות והפשעים) ולא יעזור לאיש מאומה, כאשר אתה נוטל מילד את זכותו הראשונית, הכי מהותית, זכות שאיני יכול לתארה במילים, כשם שזכותו של הורה להיות הורה לילדיו ומותר לו להרוג ע"מ לקיים זכות זאת שכן זהו אינסטינקט מובנה שאף בימ"ש אינו יכול ליטול אותה או למנוע אותה, כך זכותו של ילד להורה.
אפילו השפל שבחי זכאי לכך, קל וחומר בן-אנוש אשר יצר לו היכלי צדק מרשימים ומפוארים.
ותצפו לכך, שכן הפעם זה משהו אחר, אנחנו נדע להגיע לשם!!!
| |||
| 23/1/09 00:10 |
0
| ||
הכוכב זה המעט שאני יכול להעניק לך על הדברים שכתבת.
הדברים שכתבת הם כמעט תורה מסיני, אם לא הדבר בעצמו.
נכון, רק הרוח, רק הישיבה על אותו כס מלכות, מתוך אנושיות שמיימית, מתוך הרמת השכם מעבר לשכמים הכפופים מעול הפחד, השגרה, והפחד מהיום שאחרי, רק ההבנה כי הניצחון הוא לאלה שמגיעים ללא דחיפות וללא מרפקנות, ללא התחנפות וללא רמיסת הזולת.
זהו, פרי, כל השאר אינו נכנס במילים...
| |||
| 23/1/09 00:32 |
1
| ||
פעם קוסם, פעם מתאבד, ומה הלאה?
אז מה אתה מציע אמיר לירן? שאנחנו נתאבד בגלל שכמה עורכי דין רוצים לעשות הון מתיק גירושין?
אמיר לירן, אם אתה מאמין באנושות, אם אתה מאמין שאתה ואני בני אותו עם, אם אתה מאמין שביום מן הימים כאשר יקומו כאן אנשים בארצנו אחרי שהוציאו סטיגמה לעורכי הדין כאנשים צמאי דם ואגן עליך ואומר: "זה לא נכון, עורכי הדין הם לא כאלה" ואני לא אחשוב שזו התאבדות מכל סוג שהוא, אז קום ולמען הילדים שלנו כאן (לפני הילדים של עזה) גנה את המהלכים הפאשיסטיים האלה, זוהי לא התאבדות, מדובר ביצירת חיים, בהשבת נפשות, בהשבת ילדים לאבותיהם.
אחרי הרצח של עו"ד יורם חכם ז"ל וגם אחרי הרצח של העו"ד פלינר וגם אחרי רציחות של אחרים השייכים לסקטור הזה, נשמעים בציבור קולות בנוסח: "מגיע להם, הם חלאת האנושות, הם שוחטים אנשים, מאמללים אנשים, אז מגיע להם".
איך אתה רוצה שאני אגיב כאשר אני נוכח בסביבה?
האם עלי להסכים? לגנות? או להיעלם ככה בצד כדי שלא איחשב לשונה בחברה סקטוריאלית שרובה רואה את הדברים כך?
האם עלי לעמוד ולגנות ולהתאבד חברתית?
ושאל את עצמך כיצד הגיע הציבור למחשבות כאלה, ואני אענה לך על כך.
ובהקשר הזה אענה גם על אותה גרסה האומרת שמי שנפגע מעו"ד יאשים את עורכי הדין, ומי שנפגע מרופא אז הוא יאשים את הרופא, וכו'.
מה שקרה כאן שישנה התנשאות מסוימת בסקטורים מסוימים, לחלק גדול מהמקצועות החופשיים עלה השתן לראש, עו"ד הוא לא רק אדם, הוא לא רק בעל מקצוע, הוא גם סלבריטאי, וההוכחה הניצחת היא הסנוביזם הרווח אצל חלק גדול מהאנשים האלה.
יותר מכך, נוכחתי לדעת שבמיוחד אנשים אשר עובדים עם/עבור/בסמוך למערכת החוק נעשו כאן כוחניים להחריד.
כל שוטר מושתן חושב שהוא מלך, עו"ד חושב שהוא יכול לדבר עם אדם בטון מאיים, וככה זה מגיע גם לזה שעורכי דין יכולים גם להסית ולהדיח לפשעים חמורים.
ואפשר לראות את זה כאן בפורום, בקהילה הזאת, המחיקות הברוטאליות והמיידיות, חוסר הטולראנטיות.
אז אמור נא לי אמיר לירן, מדוע שלא תנהגו באותה תקיפות כלפי חבריכם מהשורה העוברים על החוק?
התאבדות חד כיוונית?
ובעצם הדברים שלך, "התאבדות כלכלית", האם לא בעגל הזהב עסקינן?
האם לא בצע כסף וממון הוא הוולד השחור בן השטן?
אז בדיוק כפי שאתה חרד לכלכלתך בקלקלתם של חבריך, ועשרת אלפים מונים אנו חרדים לחיי ילדנו ולחיינו.
והפנם זאת.
אנו לא נתאבד!!! | |||
| 23/1/09 00:54 |
3
| ||
חלילה מלגדוע עץ, רק כי חלק מפירותיו רקובים. אך דבר אחד חשוב חייב לעמוד מול עיניכם עורכי הדין. מקצועכם הוא מקצוע מחייב. מקצוע הרופא הוא מקצוע מחייב. אינכם יכולים לעמוד חסרי אונים מול חוקים אשר ברורים לכם כלא הגיוניים או לא הוגנים. אסור לכם להשלים עם מציאות חולה ולהמשיך לעבוד כאילו אין בכוחכם לעשות דבר. אתם הכח האמיתי והיחיד לשינויים משמעותיים בחוקי המדינה. מבחינת הבנתי שופטי בית המשפט העליון ביושבם "בעבודתם" ובראותם את המערכת המשפטית הלקויה ובהעמדת פנים כאילו הצדק מול עינהם,הם הרבה יותר מלא ממלאים חובתם. מה טעם בזכות לתפקידים רמי מעלה ו/או בעלי כח אם אינם ממומשים ע"י הנושא אותם. ביי -- אמנון | |||
| 23/1/09 00:59 |
1
| ||
הגב' יעל גיל,
צר לי אבל את רחוקה מאוד מהאמת, ואת מנסה לתפוס איזה מקום באמצע ולרצות את כולם.
דעי לך שהשימוש במונח "פגועים" שגור בפי התובעים של המדינה כאשר הם באים להפליל אב גרוש וחף מפשע.
למה את קוראת פגועים?
את רוצה ציטוטים של נשים אשר תודרכו ע"י עורכי דין להגיש תלונה כוזבת?
ואני מדבר על נשים שהזדהו בשמן המלא!!!
מעבר לכך שאת כותבת שאנחנו צריכים לעשות משהו אמיתי ואמיץ, ושאנחנו פגועים ומנסה למרוח אותנו עם זה שעורכי דין רק עושים את עבודתם...
יעל, את שוכחת דבר אחד, אני בא מהגהינום הזה, אני חי בו, וכל מה שאני כותב הוא אמת, בדיוק כמו הקליינטים שלטענתך את מייצגת.
אז קודם תגידי מהו הדבר האמיתי והאמיץ שאנו צריכים לעשות.
ולעניין החיקוק, אין צורך בזה, אין צורך בחוקים חדשים, אלה רק יגבירו את הצורך בהתדיינות ובהתפלספות, בואי נראה קודם שהחוקים הקיימים ייאכפו ואח"כ את תראי שאין צורך בחוקים בכלל.
אז מה? ישנו חוק של הגשת תלונה כוזבת למשטרה, ישנם יותר מעשרת אלפים תלונות כוזבות בשנה, החוק קיים, מי ייאכוף אותו?
ואם יעבור חוק חזקת הגיל הרך, אז מה?
זה יפתח בפני עורכי הדין מטמון חדש, אם עד היום לא היה צורך להתדיין בעניין הזה, אם עד היום היה ברור שהרכים הולכים לאימהותיהם, אז ממחר תוכלו להתפלמס גם על העניין הזה ולגרוף עוד הון.
אל תטעי, השינוי צריך לבוא בהתנגדות האבות להליכים נגדם, השינוי צריך לפגוע בשורש הרע, ככלל, אני מייעץ לכל גבר שפונה אלי לא לשכור עו"ד בענייני משפחה שכן זהו בזבוז ממון אמיתי, ראי נא שבדיון האחרון שהיה לי אמרתי בבית המשפט במפורש את הדברים הבאים:
"אני אינני מתכוון לפרנס כאן חצי מדינה"
מה שנחוץ זה ללמד את החברים מהי הבעיה האמיתית, ללכד אותם סביב רעיון אמיתי ולהבהיר להם שאף אחד לא יושיע אותנו מלבדנו.
כאשר החברים שלי יפסיקו להיות נאיביים ויפסיקו להתנהג כגולים בארץ לא להם, כאשר הם באמת ירצו להיות אבות לילדיהם, כאשר הם יבינו שהזמן נוקף והאתמול לא יחזור, כאשר הם יבינו שזוהי מתת אל ולא קניין של המדינה, כאשר הם לא יסמכו יותר מידי על לשונם ועל שיכלם אלא יפנו גם מקום לליבם ולנפשם, כאשר הם יבינו שאף אחד לא יתאבד בשבילם, אז אנו ננצח.
ואנו ננצח.
ולניב עמית:
אני יודע שיעל גיל היא...והיא....והיא...
אבל אף אחד לא יעשה עבורנו את העבודה ובטח לא מי שלוקח שכר טרחה שהוא בשמיים.
| |||
| 23/1/09 01:40 |
0
| ||
היי אמנון , אני כבר הכרזתי שאת הדיון הזה מיציתי , אבל בכל זאת אגיב לתגובה שלך בפתגם יפה האומר : "כאשר ברק מכה בעץ רקוב והעץ נופל אין זו אשמתו של הברק , אלא בעץ עצמו" (מבלי לפגוע בכבודם של כל עורכי הדין)
| |||
/null/text_64k_1#