לפני כמה שבועות בשיעורשל דוד פולונסקי (המאייר שייצר את "ואלס עם בשיר") בהתייחס לעבודה של אחת הסטודנטיות הוא אמר ש"אים זה אמנות- אין לי את הכלים לשפוט את זה".

המשפט הזה עורר בי הרבה מחשבה- אם פולננסקי שהוא צייר מדהים לא יודע לשפוט אמנות- אז מה זה אמנות<?
בעבר לאמנים היה תפקיד חשוב בחברה,

(בדומה נגיד לסופרים היום, למשל דויד גרוסמן בכיכר רבין קורא מהתנ"ך אחרי מלחמת לבנון השניה "בימים ההם אין מלך בישראל"- וכל העם מצתמרר)

כמה שמות אמנים מהעשרים שנה האחרונות אתם יכולים לשלוף- כאלה שמוכרים ליותר משתיים וחצי תל אביבים?, (ואתם עוד בתעשייה)

האים  אמנים משפיעים כיום  בשיח התרבותי והפוליטי בישראל?, (התשובה היא כמובן לא)

 

כדי להבין איך הגענו למצב הזה אפשר למשל בתערוכת הגמר של המחלקה לאמנות בבצלאל (של שנה שעברה)ולהזדעזע,

אילולי התאריך והמקום - סביר להניח שבסיטואציה אחרת לא הייתם אפילו מסובבים את הראש,

אולי בהשפעת דלות החומר- הגענו למצב שהאמנות היום מתנשא על הצופה שמרגיש במקרה הטוב שמדובר במשהו שנשגב מבינתו, ובמקרה הרע הוא מבטל את זה בקשקוש- אולי אפילו לא נעמד להביט,

לדור הבא של האמנים  (ברוב המקרים) אין מה להגיד שמעניין יותר מאת עצמם. ברוב המקרים אין לזה גם ערך אסטטי

 

הבשורה הטובה מגיע מהצד של האיור,

שורה של ארועים פורצי דרך, כמו פתיחת מוזיאון הקומיקס, פריחה של ספרי איור, הצלחה של מאיירים ופרסום שלהם ברחבי העולם, (רותו מודן למשל), פריחת האיור בעיתונות.

התליה של הברווז על גג עריית תל אביב- לזכרו של המאייר האגדי דודו גבע.. ועוד ועוד..

כמעט כל יומים אנו קוראים על ידיעה שואלס עם בשיר" קטף עוד פרס- מדובר בסרט מאוייר שמביע אמירה רלוונטית על החיים שלנו כאן,

אי אפשר להתעלם מהמהפך הזה- האיור דחוחק את מקומה של האמנות- תופס מקום בשיח התרבותי בישראל- והוא מתקשר עם כולם ולפעמים מצחיק את כולם רלוונטי להרבה אנשים- ולא מתנשא.

היום אני חושב שמי שרוצה באמת לעשות אמנות- עדיף לו ללמוד במסלול איור "במחלקות לתקשורת חזותית" שמה לפחות הוא ילמד לצייר כמו שצריך ולהעביר מסר כמו שצריך- אולי המטרה היא מסחרית- אבל בתום הלימודים הוא יוכל לקחת את זה לאן שירצה,

גם ככה שאמן מצליח הוא הופך להיות מותג- וההצלחה שלו היא ביכולת לשמר את ערכי המותג שלו (הכבשים של קדימשמן או סקלת הצבאים של אגם) ככה שאחרי שהוא קבע לעצמו את הDNA שלו הוא לא בדיוק עושה את מה שהוא רוצה.

אני חושב שדוד פולונסקי אולי לא חושב שהוא יכול לשפוט אמנות- מה שהוא עושה יותר מעניין מזה- הוא עושה אמנות רלוונטית- שיותר מתמיד יש לה אמירה על החיים שלנו כאן.

 

 

 

-פורסם גם בפורום "איור"

עוד פעם הורגים את האמנות?

 

אני מתחיל לחשוב שהיא הרבה יותר שורדת מאשר חתול..

הרגו אותה כבר 666 פעמים..

ומשום מה היא מסרבת למות!

 

רק לצורך העניין, אפילו לא קראתי את הטקטס.. הכותרת כבר עושה לי נדישות.

אבל אולי אח"כ אחזור לקרוא..

אם לא אמות בדרך.. ;-)

 

 

צטט: מרקורי 2009-01-15 15:33:48

 

היום אני חושב שמי שרוצה באמת לעשות אמנות- עדיף לו ללמוד במסלול איור "במחלקות לתקשורת חזותית" שמה לפחות הוא ילמד לצייר כמו שצריך ולהעביר מסר כמו שצריך- אולי המטרה היא מסחרית- אבל בתום הלימודים הוא יוכל לקחת את זה לאן שירצה,

מרקורי ידידי, אולי תגדיר מהי אמנות לפני שאתה הורג אותה.

... ביחוד ללמוד איור לגיל הרך ששם יש גם את קהל הפעוטות המדהימות, וגם את ההורים המשקיעים שקוראים בשקיקה ומסבירים לילדים! באותה ההזדמנות גם הסבא והסבתא יקשיבו ויתמוגגו על הנכדים, שוק ענק, מבטיח ביותר .

צטט: avimedia 2009-01-15 15:59:16

 

צטט: מרקורי 2009-01-15 15:33:48

 

היום אני חושב שמי שרוצה באמת לעשות אמנות- עדיף לו ללמוד במסלול איור "במחלקות לתקשורת חזותית" שמה לפחות הוא ילמד לצייר כמו שצריך ולהעביר מסר כמו שצריך- אולי המטרה היא מסחרית- אבל בתום הלימודים הוא יוכל לקחת את זה לאן שירצה,

מרקורי ידידי, אולי תגדיר מהי אמנות לפני שאתה הורג אותה.

... ביחוד ללמוד איור לגיל הרך ששם יש גם את קהל הפעוטות המדהימות, וגם את ההורים המשקיעים שקוראים בשקיקה ומסבירים לילדים! באותה ההזדמנות גם הסבא והסבתא יקשיבו ויתמוגגו על הנכדים, שוק ענק, מבטיח ביותר .

 

 

אבי,

שמת לב שהוא רוצה להרוג את ה"אמנות" ואז להפוך את האיור לאמנות?

 

נו מה רוצים, לפי דעתי איור זה סוג של אמנות, כמו שציור זה סוג אחר, אם היוצר הוא אמן זה כבר שאלה אחרת... גם לא כל צייר הוא אמן. לגבי ואלס עם באשיר - כל הכבוד ואני שמחה שהוא מצליח.

צטט: רונתי 2009-01-15 16:39:06

נו מה רוצים, לפי דעתי איור זה סוג של אמנות, כמו שציור זה סוג אחר, אם היוצר הוא אמן זה כבר שאלה אחרת... גם לא כל צייר הוא אמן. לגבי ואלס עם באשיר - כל הכבוד ואני שמחה שהוא מצליח.

 

לגטימי לגמרי,

אבל בשביל זה צריך להרוג את האמנות שוב פעם?

 

הניסוח -מותה של האמנות נראה לא מתאים,

כי נראה שמה שאתה מנסה לומר הוא שאיור

הוא סוג אמנות רלוונטי יותר כרגע,

ואולי במדיום הזה אפשר באמת לומר משהו.

 

או -מה שתמונה אחת לא יכולה לעשות יכול לעשות סרט,

בניגוד ל-תמונה אחת שווה אלף פריימים.

האמנות בימנינו רדודה מפני שהיא זקוקה למתווכים הרבה.

כמילה שזקוקה לפרשנות של פסוק ,ופסוק לפסקה,ופיסקה לעמוד

ועמוד לדף ודף לספר (או סרט).

 

 

 

את האמנות אף אחד באמת לא יכול להרוג-

בתור אחד שמצייר ועושה אמנות- זה לא משהו שעוצרים איתו-

אבל את העולם הזה מבחינה תרבותית אפשר לסרס- תמיד אמנות פרחה איפה שהיה כסף- אבל עכשיו נדמה שהיא מעניינת רק קבוצה אחת באוכלוסיה שיש להם כסף-

כי כל השאר מספיק אמיצים להודות בזה שזה לא מעניין אותם וזה לא רלוונטי בעניהם

- זה עצוב בעני,

ואני חושב שמהסתכלות על עולם האיור- אפשר לראות- איך תחום שלם בייצירה- פורח

מגלה עולמות אחרים- רלוונטי מתמיד ומתחבר לכולם במיוחד בארץ בחמש שנים האחרונות,

זה גם מעורר מחשבות בעני על ההבדל בין מעצב לאמן- ועל עליה באמנות שקשורה "בעיצוב"

כמו שכתבתי- התשובבה נמצאת בממסד האומנותי של המחלקות לאמנות- (ואולי בגלריסטים?)

הבעיה מתחילה שם- והיא קשה מאוד,

בתור סטודנט בבצלאל- אני שם לב לתופעה שהמון אמנים מדירים עצמם מהמחלקה לאמנות-

תפיסות חולות השתתרשו במחלקה- ואני מקווה שעם הזמן יתחיל השינוי המיוחל.

אתה רואה פרוייקטי גמר שבוגרים לא יודעים להחזיק בהם מכחול.

זה מעורר הרבה שאלות שבטוח עסקו בהם כאן- עד כמה אמן צריך להיות תקשורתי וכו..

 

 קחו לדוגמא את מוזיאון ישראל, (שעובר עכשיחו שיפוץ מקיף)

אני תושב י-ם בשנים האחרונות, הייתי שם פעם אחת בתקופה הזאת בפסטיבל יין.

נראה שהמוזיאון שוכן על ההר ולא מחובר לאיש בעיר- שמעתי שמועה שמספר המבקרים בו קטן,

ובלי השמועה הוא פשוט לא רלוונטי לחיים של הסטודנטים לאמנות או בכלל...

 

צטט: מרקורי 2009-01-16 10:44:22

את האמנות אף אחד באמת לא יכול להרוג-

בתור אחד שמצייר ועושה אמנות- זה לא משהו שעוצרים איתו-

אבל את העולם הזה מבחינה תרבותית אפשר לסרס- תמיד אמנות פרחה איפה שהיה כסף- אבל עכשיו נדמה שהיא מעניינת רק קבוצה אחת באוכלוסיה שיש להם כסף-

כי כל השאר מספיק אמיצים להודות בזה שזה לא מעניין אותם וזה לא רלוונטי בעניהם

- זה עצוב בעני,

ואני חושב שמהסתכלות על עולם האיור- אפשר לראות- איך תחום שלם בייצירה- פורח

מגלה עולמות אחרים- רלוונטי מתמיד ומתחבר לכולם במיוחד בארץ בחמש שנים האחרונות,

זה גם מעורר מחשבות בעני על ההבדל בין מעצב לאמן- ועל עליה באמנות שקשורה "בעיצוב"

כמו שכתבתי- התשובבה נמצאת בממסד האומנותי של המחלקות לאמנות- (ואולי בגלריסטים?)

הבעיה מתחילה שם- והיא קשה מאוד,

בתור סטודנט בבצלאל- אני שם לב לתופעה שהמון אמנים מדירים עצמם מהמחלקה לאמנות-

תפיסות חולות השתתרשו במחלקה- ואני מקווה שעם הזמן יתחיל השינוי המיוחל.

אתה רואה פרוייקטי גמר שבוגרים לא יודעים להחזיק בהם מכחול.

זה מעורר הרבה שאלות שבטוח עסקו בהם כאן- עד כמה אמן צריך להיות תקשורתי וכו..

 

 קחו לדוגמא את מוזיאון ישראל, (שעובר עכשיחו שיפוץ מקיף)

אני תושב י-ם בשנים האחרונות, הייתי שם פעם אחת בתקופה הזאת בפסטיבל יין.

נראה שהמוזיאון שוכן על ההר ולא מחובר לאיש בעיר- שמעתי שמועה שמספר המבקרים בו קטן,

ובלי השמועה הוא פשוט לא רלוונטי לחיים של הסטודנטים לאמנות או בכלל...

 

אתה מתבלבל בין יצירת אמנות לצריכת אמנות.

אמנות תיווצר גם אם לא יהיה איש שיקנה אותה (זהו צורך קיומי כמו נשימה).

מה עושים אחר כך עם התוצרת (יצירה) זה סיפור אחר.

לכן, מות האמנות קשורה למות פיזי של יצרניה.

יצרניה =אמנים... כול עוד נשימה באפם הם ייצרו אמנות, כפי שדבורים מטבען מייצרות דבש).

ואילו צרכניה, אותם כפי שציינת הורג כנראה הכסף...

אגב אתה סטודנט במחלקה לאמנות?

 

מרקורי היקר -

דבריך נעמו לי, נורא קשה להצליח לנסח אמירה כמו שלך אל תוך תוכן מובנה של תפיסת אמנות. אני יכול רק להסכים עם מילותיך ולהוסיף על דבריך מילים נוספות להעמקה במחשבה שאתה מנסה לתפוס.

 

אמנות גרפית (או קומיקס או איור או אנימציה וכ'ו) אכן ,כדבריך,

מהווה היום את העשייה המקורית המובילה בכל קונטקסט כמעט של יצירה חדשה. אין היום כמעט מקום למי שלא נמצא לפחות בהתכתבות עם סוג התוכן הזה.

 

כדבריך - אכן התפיסה הגרפית היא כיום תוכן היצירה החופשית היחידה שמהווה קריאת כיוון גבוהה להמשך היצירה האמנותית.

 

העשייה האמנותית הארכאית שאתה מתאר במחלקה לאמנות בבצלאל חולקת את תפיסותיה עם רוב הנעשה בעולם הגלריות הישראליות ולפי כך גם ברוב השיח האמנותי בארץ.

 

"יצירה גרפית" הינה בעלת גבולות קבועים מראש ולכן מהווה היום את המחשבה הבהירה היחידה בתוך עולם ללא משמעת ומשמעות.

 

תמשיך, תמשיך.

צטט: נבות גיל 2009-01-16 13:00:56

 

"יצירה גרפית" הינה בעלת גבולות קבועים מראש ולכן מהווה היום את המחשבה הבהירה היחידה בתוך עולם ללא משמעת ומשמעות.

 

 

דהינו היא מנותקת מהמציאות?

...כולם השתגעו ונוסעים נגד כיוון הנסיעה, פרט "יצירה גרפית" שממשיכה בכיוון הנכון

 

אהלן

האמנות לא מתה ובטח שגם היצירה לא .

החיים ,כמו גם בני האדם ,האמנים והיצירות משתנים ומשתנות בהתאם לדינאמיקת החיים .

 

כל אדם או אמן אשר ניבהלים מאותה הדינאמיקה או מקצב השינויים בחיים יכול להגדיר את ההתפתחות או ההתקדמות של החדש כמוות של הישן .

 

אני חושב שהשינוי שחל היום לטובה לדעתי ,

הוא בעצם העובדה , שהיום להרבה מאוד נושאים בהרבה תחומים ניתן לשייך לתחום האמנות .

 

מכאן אולי נובע " התיסכול " של אותם האמנים אשר מגיעים ללמוד אמנות מתוך תפיסה שרק דרך לימודים מוסדיים ניתן יהיה לקבל את התואר , אמן .

בשעה שעוד הרבה אנשים שעוסקים בכל מיני תחומים ובעלי כישרון טבעי וללא רכישת השכלה אמנותית מרשים לעצמם בעצם ליצור ולהתבטא אמנותית ואפילו הנועזים שביניהם משווקים עצמם ולפעמים טוב יותר מהאמנים המלומדים אשר מעדיפים להישאר תקועים אי שם בסיפורי ההיסטוריה של האמנים הגדולים .

 

חברים ואמנים יקרים , הגיע הזמן להבין שלאמנות אלף פרצופים .

 

 

 

 

אני מסכים אם כל מילה שלך. הייתי מוסיף (ואולי לא יסכימו איתי ) שכדי ליצור משהו טוב צריך לעבוד מאוד מאוד קשה, אני לא מאמין בקיצורי דרך, אם משהו בא בקלות זה רק לאחר עבודה קשה של אימון ונסוי, חיפוש אמיתי שנובע מעשיה. אומנות אפשר לקחת לכיוון פילוסופי אבל מה שקרה זה שהפילוסופים החליפו את האומנים או שיותר נכון מנסים לתפוס את מקומם תוך כדי שהם מסבירים לנו מהם עשו. אבל זה בסדר זייני מח תמיד ישארו זייני מח כי בזה הם טובים וכנראה שלא ממש משתלם להם לפתוח את העיניים, זה גם לא מחזיק המון זמן והם גם לא ממש אומנים לא צריך להגדיר כל הזמן ולנסות לנתח.

 

לגבי האיור, קצת יותר קשה לחרטט בגלל זה הוא נשאר חזק והוא לא מחליף את האומנות הוא תחום באומנות. אז ככה שהואמנות לא נפלה יש עליה של יוצרים שעובדים לצד זייני שכל שמנסים לעלות בדרכים שלהם.