הממונה על ההגבלים העיסקיים, הגב' דורית קן,

דורשת מהבנקים כופר ע"ס 290 מיליון ₪

בגין תיאום מוקדם בנושא העמלות.

 

נותרת השאלה, מה יקבל הציבור הרחב כהחזר

בגין התיאום המרושע הזה.

 

ואולם, למביט על התנהלות הבנקים בנושא שיעורי הריבית

בחודשיים האחרונים צפויה הפתעה לא נעימה.

 

הנגיד הוריד את ריבית הפריים ב 2% לפחות,

ואילו מרבית הבנקים העלו את "מרווח הסיכון" ב 3% ויותר.

 

המשמעות הנה, שהריבית בפועל אותה משלם הציבור

על הלואותיו רק עלתה, וזאת בניגוד למגמה של בנק ישראל

לעודד את הצמיחה במשק באמצעות שערי ריבית נמוכים.

 

האם זו אינה התנהלות "קרטלית" של אותם הבנקים ?

בל נשכח ששני שלישים מההכנסות במאזניהם

נגזרים ממרווח הריבית, ולא מן העמלות.

 

דומה שאייטם העמלות השנוי במחלוקת של בנק-ישראל

הנו שולי למול הכסף הגדול הזורם לבנקים

בגין התנהלות ציבורית נפסדת.

 

תירוצים לא חסר. טענתם העיקרית הנה שבעיתות משבר

הבנקים חייבים להגן על עצמם.

 

הטיעון נכון רק בחלקו.

 

תפקידם להגן על המשק מפני שקיעה במיתון קודמת,

מכיוון שהמיתון פוגע בראש וראשונה ברווחיות הבנקים עצמם.

 

בריל מרק-כלכלן תעשיה ותיק

 

• 

להלאים את בנק לאומי. ולהוריד שם את העמלות.

 

אני מאמין בכלכלת שוק חופשי. אני מאמין שצריך להפריט שירותים שבהם יכולה להיות תחרות. אבל אם יש כשל בשוק החופשי - אז צריך להלאים! הרשות להגבלים עסקיים קובעת שיש כשל שוק ואין תחרות בין הבנקים. בנק לאומי עדיים בשליטת המדינה - אז במקום לחוקק חוקים פופוליסטים ובמקום עצומות - המדינה צריכה להתערב בניהול של בנק לאומי ולהורות להנהלה להוריד שם את העמלות.

כשם ששרי אריסון ומשפחתה לא משלמים עמלות בפועלים - כי היא הבעלים, כשם שעובדי המדינה שהם בעלים של יהב - לא משלמים שם עמלות - כך אזרחי ישראל שהם בעלי השליטה בלאומי - צריכים לקבל שם הנחה ניכרת בעמלות.

ככה פועלת מערכת המפקחת על הבנקים

 

קראו, והפנימו. אפס בקרה. זו התשובה למכתבי על העלאות הריבית כשהנגיד הורידה כמעט לאפס:

שלום,

פנייתך אל המפקח על הבנקים הועברה להתיחסותנו.
====================================


במענה לפנייתך נבקש להבהיר כי בעיתות משבר במשק, כפי שאנו חווים עתה, מוטל על המערכת הבנקאית הנטל של השגת איזון נכון בין הצורך בהרחבת היקף האשראי לעסקים ובין הצורך בניהול מדיניות זהירה ושקולה של הסיכונים בפניהם הם ניצבים. הצורך בהשגת איזון מחייב את התאגידים לבחון בזהירות מתן אשראי חדש ולהעלות את מחיר האשראי כתגובה לעליה בסיכון, וזאת ללא קשר לשיעור הריבית במשק.

בנק ישראל, בשיתוף עם רגולטורים אחרים עוקב באופן רציף אחר ההתפתחויות במשק וכפי שפורסם אף פנה אל התאגידים הבנקאים וקרא להם להירתם ולהקל על הלקוחות הנזקקים לאשראי. עם זאת, אין בסמכותו של הבנק לחייב את התאגידים הבנקאיים לשנות את שיעורי הריבית בבכל מקרה של שינוי הריבית ע"י בנק ישראל. החלטתם של התאגידים הבנקאים על הורדת ריבית היא מורכבת, וריבית בנק ישראל מהווה רק אחד מהפרמטרים בהחלטה זו. ניתן גם להניח כי הפחתות הריבית שביצע בנק ישראל באחרונה אכן השפיעו בפועל על שיעורי הריבית ללקוחות, וכי לולא בוצעו היו שיעורי הריבית כיום גבוהים יותר.

בברכה,

בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים