לאחרונה אני מוצאת את עצמי מסרבת לגברים בצורה ברוטאלית.
הם מציעים ואני אומרת... תודה, לא מעוניינת.
כאשר אני מתבקשת לספק סיבה אני פשוט אומרת שאבי ילדיי כבר לא כמעט ולא רואה את ילדיו ולכן אני עסוקה, עייפה בערב, אין לי רצון לקחת ביביסיטר ולכן אין סיכוי שאצא עימם לדייט.
העקשנים מנסים שוב ושוב עד שמתייאשים.
החלשים יותר מרפים מיד.
ואני תמיד צוחקת לעצמי אח"כ.
הרי כל מחזריי הם גרושים. הם יכולים להבין את המצב לאשורו מכיוון שבני מינם גורמים למצב הזה.
אז על מה יש להם להלין אח"כ?
נשמע כאילו איבדת אימון במין בגברי.
את כועסת ויורה לכל עבר.
העניין הוא - כשאנו יורים לכל עבר קיים סיכוי גבוה לפגיעה בחפים מפשע.
המציאות שלך כפי שמובאת על ידך היא כזאת: איתרע מזלך והתחתנת (והתגרשת) מגבר שלא לוקח אחריות עלייך ועל הילדים. בפוסטים אחרים את מתארת מציאות דומה בזמן הנישואין.
הקשיבי, זה מה יש! אלו הם הקלפים שחילקו לך ושיחקת בהם.
את רוצה להמשיך להתווכח עם המציאות שלך לעד? עוזר לך? משפר במשהו את מצבך?
הוא צריך..., הוא חייב..., למה שהוא לא.....
הוא זה הוא. אלו הם חייו ובחירותיו. זה לא שלך לשנות (וגם לא ביכולתך - אפשר לעזור רק למי שמוכן לעזור לעצמו)
את רוצה בשינוי?
הוספת תגובה על "מה אומרים למחזרים?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה