כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות. המלחמה בעזה, שוב עשתה זה, מחקה את סדר היום האזרחי לחלוטין.

מרוב דיבורים על הלחימה, על הגראדים, על החמאס ועל גנרלים, לא נשאר אפילו סדק לנושאים, שהטרידו את המדינה בשנתיים האחרונות.  

החינוך בישראל נמצא במלחמה אמיתית. במלחמה הזו כולם מפסידים. התלמידים , המורים וכל החברה הישראלית. מערכת החינוך נמצאת בתהליך מזורז של קריסה. מזה עשור, נושאים חברתיים כלכליים, מעסיקים את דעת הקהל בישראל, מפתיע כל פעם מחדש כיצד בכל מערכת בחירות נכנסים נושאים המשנים את סדר היום: פעם זה הגרעין האיראני, פעם זה רוחות מלחמה בלבנון ועכשיו המלחמה בחמאס.

מה עם הנושאים שהעסיקו אותנו, למשל:

• מי יהיה שר החינוך הבא?
• מי יהיה שר הרווחה והעבודה והתשתיות ?
• מי ישמור שהחברה האזרחית תתפקד כפי שמצופה בחברה מודרנית?
• מי ישמור על המשאבים הציבוריים, של כל הציבור, ולא רק של מגזרים שהצליחו לתפוס עמדות מפתח?
• מי ישמור שלא יפגעו בסביבה?

האם מישהו עוסק בעניינים האלו, המלחמה דחקה את כל הנושאים האלו לפינה נידחת ובלתי נראית.

להזכיר לכולנו עוד כשלושה שבועות אמורות להתקיים בחירות בישראל. בחירות שישפיעו על כל אחד מאיתנו.

מי יהיה שר החינוך הבא של מדינת ישראל ?