אין ספק. תוחלת החיים במאה השנים האחרונות עלתה באופן ניכר. פעמים רבות שמעתי את הטענה שהתרופות הכרוניות (נגד לחץ דם, דלקת, קרישה וכולסטרול) הן "שחקניות מפתח" בעליה בתוחלת החיים. האומנם?
הסיבות העיקריות לתוחלת החיים הקצרה במאה הקודמת היו מגיפות (שפעת, מלריה, שחפת, טיפוס, פוליו, כולירה...), מלחמות ורעב. בעולם המערבי סיבות אלו פחתו מאד בחשיבותן עקב תהליכים רפואיים ושאינם רפואיים (שפעת - עקב חיסון טבעי, מלריה עקב הדברת יתושים, שחפת, טיפוס, פוליו וכולירה - בעיקר ע"י שיפור תזונה, הגיינה וחיסונים). המנוחה הארוכה ממלחמות עולם (נקווה שתמשיך) תרמה גם היא לעליה בתוחלת החיים, שהרי תוחלת החיים היא ממוצע, ומוות בגיל 20 מוריד בהרבה את הממוצע. ההבנה שעישון הוא מקצר חיים משמעותי והמלחמה העיקשת בעישון תרמה להפחתתו בעשורים האחרונים (בעיקר בקרב גברים).
ומה לגבי תרופות? ייצור אינסולין מהונדס הוא ללא ספק מהפכה שתרמה מאד להארכת חיי חולי סכרת – אחת מהמחלות השכיחות בגיל המבוגר ושהייתה קטלנית בגיל ילדות. גם הכליה המלאכותית היא מהפיכה כזו – לסובלים מאי-ספיקת כליות מתקדמת. שתי המצאות אלה משלימות (למרות שלא באופן מושלם) חסרים ברורים בגוף, וניתנות לחולים רבים.
אבל מה לגבי אספירין, תרופות נגד לחץ דם, מורידי כולסטרול וכד' – תרופות שמשווקים כעת גם לאנשים ש"מחלתם" מתבטאת רק בבדיקות ולא בתסמיני מחלה? ההוכחה שתרופות אלו מאריכות חיים של אנשים כאלה אינה מרשימה כלל. אמנם, במצבים מוגדרים, תרופות אלו מאריכות חיים (גברים בשנתיים הראשונות אחרי אוטם שריר לב למשל). אך מדובר בהשפעה של אחוזים ספורים בלבד לשנה. וכאשר מחפשים הוכחה ליעילות של התרופות במסגרת "מלחמה ברוצחים השקטים" – יתר לחץ דם, כולסטרול, ניתן למצוא הפחתה משמעותית של אוטמי-לב אבל באופן מפתיע – לא של התמותה. ואולי זה לא מפתיע. שהרי תרופות אלה הן בעצם מין רעלים – הן מפריעות לתפקוד הרגיל של חלבונים טבעיים של הגוף (אנזימים, קולטנים). מי יודע מה היה קורה אילו נחשף כל המידע שאספו חברות התרופות בניסויים שלא פורסמו (לפי הערכה – בערך כפליים מכמות המידע שפורסמה)? אולי היינו מגלים שגם התרופות הללו הן "רוצחות שקטות". נ.ב. על תרופות נגד סרטן אכתוב בנפרד.
הוספת תגובה על "האם התרופות באמת מאריכות את חיינו?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה