אני ממשיך לי להנות מספרה של מיכל פלג "פנים, שיחות עם יאן ראוכוורגר" הוצאת כרמל ירושלים. (בסוף אולי אכתוב פוסט בנושא...)
במקום אחד יאן ראוכוורגר מסביר על מורו ורבו במוסקבה האמן וייסברג:
"וייסברג היה פטור מכל דבר. היה לו...נבע ממנו איזה כוח, כך שכל אחד עשה בשבילו, אחד קנה לו בשר, ואחד כרטיסים לקונצרטים, ואחד את הספרים, ומה לא. וכל אחד היה מאושר אם היה עוזר במשהו... אז כמה אשתו היתה צריכה להיות מאושרת? אני חושב שאם מסתכלים בציורים שלו, ורואים לאן הוא הגיע, אז גם לאשתו מגיעה תודה. כי אשתו, ואמא שלו, יצרו לו תנאים כאלה שבהם היה מסוגל בכלל לעבוד, ולהישאר בחיים. וכך גם ראינו את זה. אלה דברים שלא כתובים בשום מקום... אבל אלה היו חיים כאלה, קשים, והן אלה שעזרו לו להישאר אמן".
דיוקן הילדים יאן ראוכוורגר האסוציאציה היהודית היא שהאמן "תורתו אומנותו"...
מהי ההגדרה של מי שתורתו אומנותו שהאמוראים אמרו במסכת ברכות כגון רשב"י ותלמידיו אבל אנו לא (לא ילמדו רק תורה ויסמכו על כך שהגויים יפרנסו אותם)?
תשובה: אין קשר בין תורתו אומנותו לבין זה שהגוים יפרנסונו. תורתו אומנותו הוא מי שהלימוד שלו כולל בשכל את מדרגת התפילה.
מה אתם אומרים?
הוספת תגובה על "תורתו אומנותו"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה