פורום
חברים בקהילה (5573)
מה קרה לצה"ל?
| 24/1/09 21:50 |
4
| ||
השבוע נזכרתי שבמהלך הטירונות שלי כחייל ובמהלך קורסי הטירונות שהעברתי כמ"כ בשיריון השתתפנו בסדרת חינוך בת שבוע ב"מחווה אלון" בה בעיקר דיברנו, התווכחנו ורבנו (דבר טוב כשלעצמו...) וה"אימונים" שעשינו לא היו בנשק אלא בחלק העליון של גופנו שבדרך כלל פחות משתמשים בו כשלובשים מדי זית...
במהלך הסדרה הראו לנו את הסרט "שתי אצבעות מצידון", סרט בהפקת דובר צה"ל (מי היה מאמין?...) שמעבר ל"אקשן" וסקס היה למעשה סרט חינוכי שניסה להציג באופן ויזואלי את הדילמות העומדות בפני חיילים במלחמה (נראה אותם היום מפיקים סרט כזה...). לפני הסרט למדנו מהם 10 הערכים מהם בנוי ה"קוד האתי" של צה"ל ולאחריו התנהל דיון לגבי מוסר במלחמה ועל ההבדלים בין "פקודה חוקית" "בלתי חוקית" ו"בלתי חוקית בעליל". אחת הסצנות שהיינו צריכים לנתח בסרט הראתה דילמה של קצין שיודע שישנו מחבל בבית מסוים בלבנון שבו נמצאים גם אזרחים, בהם אשה זקנה. אותו חייל התלבט אם לירות על הבית או לא. בקרב החיילים היו כאלה שחשבו שהקצין צריך לירות על הבית והיו כאלה שחשבו שלא. אם אני לא טועה בסוף הוא לא יורה על הבית ומוצא דרך אחרת ללכוד את המחבל. כשאני ומפקדים אחרים העברנו את השיעור הזה, נאמר לנו שהמקרה הזה הוא מקרה קלאסי של "פקודה בלתי חוקית בעליל" שאותה לא רק שמותר לא לקיים אלא חובה לא לקיים מכיוון שהיא נוגדת את ה"מוסר האוניברסלי". לאחר מכן דיברנו על הטבח בכפר קאסם שבעקבותיו הומצא המונח "פקודה בלתי חוקית בעליל" ונאמר לנו שאחרי המקרה הזה לא היו מקרים שחיילים ביצעו פקודות בלי חוקיות בעליל, ואנחנו נדרשנו לדקלם שאם אי פעם נתקל במקרה כזה (שכמובן לא יקרה כי אנחנו הצבא הכי מוסרי העולם), נדע מה לעשות.
בשבועות האחרונים אני שואל את עצמי האם החיילים והמפקדים שנמצאים היום בעזה עברו את אותו שיעור ב"מחווה אלון", או שאולי מחקו את השיעור הזה ואת כל השיעורים המאוד חשובים שנוגעים ל"קוד האתי" של צה"ל ממערכי השיעור. אחרת אין לי תשובה להדרדרות המוסרית שעברה על צה"ל בשנים הללו.
בפעם הבאה שאני אקרא למילואים אני אחשוב פעמיים (ואולי אפילו שלוש) אם להתייצב. המוסר והאתיקה של צה"ל כיום לא מתיישבים עם תפיסת עולמי ותפיסת עולמו של צה"ל עצמו כפי שלמדתי לפני 10 שנים, שלא ניתן לירות על אזרחים חפים מפשע סתם ככה, אפילו אם זה יגרום לפחות סיכון לחיילנו. ב"קוד האתי" של צה"ל אותו למדתי לפני 10 שנים ב"מחווה אלון", חיי אדם של חיילים לא היו קדושים יותר מחיי אדם של אזרחים חפים מפשע - ילדים, נשים וקשישים.
נשאלת השאלה - האם הקוד האתי השתנה או שמא האנשים שמעבירים את השיעורים הללו? (ואולי שניהם?...)
| |||
| 25/1/09 01:27 |
6
| ||
מה קרה לצה"ל?
סוף-סוף, אחרי הרבה שנים רעות, קרה לו משהו טוב.
לעניות-דעתי, מה שבאמת הרס במשך שנים את צה"ל והפך אותו לצבא מסורבל, מבולבל והססן, שמקטין ראש ולא דבק במטרותיו, שקציניו ומפקדיו וחייליו חוששים לבצע ולו צעד אחד ללא יעוץ משפטי צמוד, ולא משחררים כדור לפני קבלת אישור מפורש מהחטיבה-אוגדה-פיקוד-מטכ"ל-יועץ המשפטי לממשלה- ועד בג"צ - הוא אותו קוד אתי ארור - אותו חיטוט הרסני לכל צבא באשר הוא, בסוגיות של טוהר נשק ואתיקה. האם יש אקט הוא פחות אתי ופחות אנושי מהמלחמה עצמה? אבל המלחמה נכפית עלינו. איננו ששים למלחמה, אבל אין לנו ברירה אלא להילחם. בכל מלחמות ישראל בהן צה"ל לא הוגבל על ידי קודים אתיים, הוא ניצח ללא עוררין. אבל מאז שצה"ל החל להתלבט ולהתחבט ולחטט במוסר ובקודים אתיים, הוא פשוט הפסיק לנצח. גם מלחמת עזה על כל הישגיה, עדיין אינה ניצחון ברור. כי כנראה זה לא אתי ולא מוסרי להיות חזק ולנצח. מה למלחמות ולמוסר? מוסר ומלחמה לא הולכים ביחד. פשוט כי אין דבר כזה - "מלחמות מוסריות". גם המלחמה בעזה אינה "מוסרית". אתה יוצא למלחמה רק כשכלו כל הקיצין ובמטרה לנצח. אחרי שהאויב מוטל הרוג ושדוד ומרוסק, המטרות הושגו וברור לך שניצחת - אז אתה יכול לדרוש ולשאול ולהתלבט ולהתחבט בסוגיות אתיות. לא דקה אחת לפני. אני לא חושב שצריך לפגוע באזרחים, אבל אני גם לא חושב שזה מה שצריך למנוע מהצבא לנצח במלחמה. אם נלך הרבה שנים אחורה ונזכור איך בסופו של דבר ניצחו בעלות הברית את החיה נאצית - האם לא הופצצו ערי גרמניה מדי יום ולילה במשך חודשים תוך הרג מאות אלפי אזרחים? האם אותם נשים וילדים גרמנים היו חפים מפשע או לא? הם לא היו חפים מפשע פחות או יותר מהאזרחים הפלשתינים בעזה, ובכל זאת הם הופצצו ונשרפו. היום זה לא היה קורה, בגלל שאלות אתיות ומוסריות - והיטלר היה מנצח... גם אין דבר נבוב יותר מהמושג "טוהר נשק" - פשוט כי אין נשק שהוא "טהור" - יש נשק מתוחזק ונקי ויש נשק מוזנח ומלוכלך. בינינו, תמנה לי הבדלים אתיים או מוסריים בין פצצת זרחן לבין פגז ח"ש לבין כדור של רובה לבין מטעני הנפץ (בהם משתמש הצד השני) - כולם נועדו לקטול בני אדם. האם מוות אלים ופתאומי מצליפת כדור 5.56 מ"מ בודד הוא נקי או מוסרי או אנושי יותר ממוות אלים ופתאומי בפיצוץ פגז רסיק-אוויר או בשריפה מפצצת זרחן? ההבדל היחיד הוא במצב הפיזי של הגופה לאחר הפגיעה. בינינו - כל האמנות ו"חוקי המלחמה" נכתבו והומצאו כדי להגן על אוכלוסיה אזרחית, אבל בפועל הם מגינים ומשרתים את מטרותיהם של ארגוני טרור. האם נעלמה מעינינו העובדה ש"בית דין בינלאומי לפשעי מלחמה" שמתנפל כאחוז-אמוק על קציני צה"ל, לעולם לא ישפוט את הטרוריסטים שירו טילים במשך שמונה שנים על אוכלוסיה אזרחית?...
האויב שעומד מולנו אינו רק אכזר, מנוול, לא אנושי ופחדן - אלא שה"הגיבורים" וה"שהידים" המטונפים שלו גם מסתתרים ללא בושה מאחורי נשים וילדים וזקנים ותינוקות. זהו אויב ציני ופיקח שמכיר את הרגישות שלנו לחיי אדם. בז לה, רואה בה אקט של חולשה ורפיסות ומנצל אותה בקור-רוח מצמרר. הם יודעים שהעולם והתקשורת תמיד יהיו לצידם, בין אם מתוך אהדה אוטומטית לחלש, בין אם בשל אינטרסים כלכליים צרים שמכתיבים התייצבות לצידה של ציביליזציה איסלאמית רצחנית וצמאת דם (אינטרס שקוראים לו "נפט" למשל ) ועד לסיבות שמקורן סתם באנטישמיות ושינאת יהודים ישנה וטובה המושרשת באירופה למשל, מזה דורי-דורות. האויב שלנו אף פעם לא מהסס לפני שהוא שולח טיל מתוך כוונה-תחילה לפגוע בגן-ילדים, אבל הוא סמוך ובטוח שאנחנו נהסס לפני שאנחנו לוחצים על ההדק כשהוא חוגר חגורת נפץ ומסתתר מאחורי ילדיו-הוא, ובשיא חוצפתו עוד בונה על זה נרטיבים של "גבורה" ו"קדושה"....
בחרנו לנו חתיכת שכונה קשוחה לגור בה. בשכונה הזו אין מוסר ואין קודים אתיים. השכנים שלנו הם בבונים וניאנדרטלים שרוצחים את בנותיהם ונשותיהם על מה בכך, הורגים זה את זה בחדווה כעניין יומיומי, שפותרים כל סכסוך רק בכוח, מקדשים את המוות ואת האלימות כדרך חיים לגיטימית. היי - אפילו בחתונות שלהם הם שולפים נשק ויורים באוויר כאחוזי שיגעון... בשכונת הפטישים הזו כל דאלים גבר, והלפלף לא שורד זמן רב. מכיוון שאין לנו תוכניות לעזוב, הרי שכדי להמשיך לחיות כאן אנו צריכים להיות חזקים ולנצח - ולמרבה הצער בשכונה שלנו, מדי תקופה החזק צריך לבצע תצוגת תכלית מכאיבה מאוד לכל אלו שקוראים עליו תיגר. והם - הם לא חלשים דווקא - הם חזקים ועשירים וחמושים מקצה בוהן מטונפת ועד קצה כאפייה מזוהמת, והם מסוגלים לספוג תבוסות בזו אחר זו ולהמשיך להתקיים - חלשים יותר, מוכים, אבל קיימים. אנחנו, החזקים לכאורה? לא מסוגלים. תבוסתנו הראשונה תהיה גם האחרונה. אותם לא יטרידו שום סוגיות אתיות כשישחטו כאן מכל הבא ליד. הם כבר הוכיחו את זה.
"עופרת יצוקה" אינה ניצחון ברור ומוחלט, לא כי הצבא לא יכל לנצח אלא כי פוליטיקאים פחדנים חדלו אותו מוקדם מדי. אבל אני רוצה לקוות שמבצע "עופרת-יצוקה" ייזכר כנקודת המפנה שממנה ואילך, צה"ל לא יתחבט עוד בדילמות ההרסניות, ויפעיל את מלוא האמצעים והכוח כדי לנצח, להכות ללא רחמים באויב המצחין הזה ולצרוב בתודעתו שכל התגרות בישראל תיגבה ממנו מחיר כבד מנשוא. בכל פעם שיכפו עלינו מלחמה - נסיר את הכפפות ונטפל בהם טיפול שורש אכזרי ומכאיב כפי שהיינו צריכים לעשות כבר מזמן. ממש מזמן. במבט לאחור - "עופרת יצוקה" שכזו לפני שבע-שמונה שנים, וכל הסבל המיותר של שדרות וישובי עוטף עזה היה נחסך...
ולכן לדעתי הגיע הזמן לעשות הפרדה ברורה בין קודים אתיים ושאלות מוסריות לבין לחימה. לא בכל יום מוכרזות מלחמות, ואם הצבא מקבל את הפקודה לצאת למלחמה - עליו לעשות הכל כדי לנצח. בלי יועצים משפטיים, בלי קודים אתיים, כמ ושאומרים: "שקט-יורים!" ושום סיום אחר מלבד ניצחון מוחץ, לא בא בחשבון. וכמה שזה כואב - ממך כמפקד בצה"ל, אני מצפה שחיי חייליך יהיו חשובים לך הרבה-הרבה יותר מחייו של כל אויב - בין אם מחבל ובין אם אזרח. דור המפקדים של "עופרת יצוקה" - מהרמטכ"ל דרך אלוף הפיקוד, המח"טים והמג"דים, ועד לאחרון המ"מים והמ"כים - פעלו בדיוק כך בעזה והוכיחו שהם מפקדים ראויים באמת. אני גאה בהם. -- לעולם אל תאמינו לאדם שלובש חליפה. | |||
| 25/1/09 07:42 |
1
| ||
המלחמה האחרונה,התנהלה כמו שצריך ,לפי החוק . רצ"ב חחד' של מומחה מס' 1 לזכויות אזרח: By ALAN M. DERSHOWITZIsrael's actions in Gaza are justified under international law, and Israel should be commended for its self-defense against terrorism. Article 51 of the United Nations Charter reserves to every nation the right to engage in self-defense against armed attacks. The only limitation international law places on a democracy is that its actions must satisfy the principle of proportionality.Since Israel ended its occupation of Gaza, Hamas has fired thousands of rockets designed to kill civilians into southern Israel. The residents of Sderot -- which have borne the brunt of the attacks -- have approximately 15 seconds from launch time to run into a shelter. Although deliberately targeting civilians is a war crime, terrorists firing at Sderot are so proud of their actions that they sign their weapons.When Barack Obama visited Sderot this summer and saw the remnants of these rockets, he reacted by saying that if his two daughters were exposed to rocket attacks in their home, he would do everything in his power to stop such attacks. He understands how the terrorists exploit the morality of democracies.In a recent incident related to me by the former head of the Israeli air force, Israeli intelligence learned that a family's house in Gaza was being used to manufacture rockets. The Israeli military gave the residents 30 minutes to leave. Instead, the owner called Hamas, which sent mothers carrying babies to the house.Hamas knew that Israel would never fire at a home with civilians in it. They also knew that if Israeli authorities did not learn there were civilians in the house and fired on it, Hamas would win a public relations victory by displaying the dead. Israel held its fire. The Hamas rockets that were protected by the human shields were then used against Israeli civilians.These despicable tactics -- targeting Israeli civilians while hiding behind Palestinian civilians -- can only work against moral democracies that care deeply about minimizing civilian casualties. They never work against amoral nations such as Russia, whose military has few inhibitions against killing civilians among whom enemy combatants are hiding.The claim that Israel has violated the principle of proportionality -- by killing more Hamas terrorists than the number of Israeli civilians killed by Hamas rockets -- is absurd. First, there is no legal equivalence between the deliberate killing of innocent civilians and the deliberate killings of Hamas combatants. Under the laws of war, any number of combatants can be killed to prevent the killing of even one innocent civilian.Second, proportionality is not measured by the number of civilians actually killed, but rather by the risk posed. This is illustrated by what happened on Tuesday, when a Hamas rocket hit a kindergarten in Beer Sheva, though no students were there at the time. Under international law, Israel is not required to allow Hamas to play Russian roulette with its children's lives.While Israel installs warning systems and builds shelters, Hamas refuses to do so, precisely because it wants to maximize the number of Palestinian civilians inadvertently killed by Israel's military actions. Hamas knows from experience that even a small number of innocent Palestinian civilians killed inadvertently will result in bitter condemnation of Israel by many in the international community.Israel understands this as well. It goes to enormous lengths to reduce the number of civilian casualties -- even to the point of foregoing legitimate targets that are too close to civilians.Until the world recognizes that Hamas is committing three war crimes -- targeting Israeli civilians, using Palestinian civilians as human shields, and seeking the destruction of a member state of the United Nations -- and that Israel is acting in self-defense and out of military necessity, the conflict will continue.Mr. Dershowitz is a law professor at Harvard. His latest book is "The Case Against Israel's Enemies" (Wiley, 2008).
| |||
| 25/1/09 08:12 |
1
| ||
דברייך רק מוכיחים את מה שאני אומר... כנראה שגם אתה לא עברת את השיעור הזה... :(
אני לא רוצה להרחיב בסוגיה של "דווקא במחלמה צריך לשמור על המוסר". אני רק אזכיר לך שכל הפשעים הכי גדולים באנושות נעשו בהצדקה של מלחמות (מישהו אמר מלחמת העולם השניה?...).
אני מאוד מקווה שהדעה שלך היא לא הדעה הרווחת הציבור. אם כן, אבוי לנו...
| |||
| 25/1/09 09:59 |
2
| ||
תוכל להפנות אותנו לדילמות המוסריות שלך בענין פגיעות ירי של החמאס באוכלוסיה אזרחית יהודית בדרום הארץ?
כי אם באמת אתה איש שפגיעות באזרחים מפריעות לו, אז הזעקה הראשונה שהיה עליך לזעוק, היתה זעקת תושבי עוטף עזה. אם הפגיעות בתושבי עוטף עזה לא כל כך נוגעות לך, סלח לנו ש"הדילמות המוסריות" לכאורה שאתה מעלה, מעלות צחנה פוליטית באפנו במקום אמפטיה. -- יוסף פרידמן, עו\"ד ונוטריון מנהל קהילת יעוץ משפטי | |||
| 25/1/09 10:40 |
1
| ||
-- "אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים" (צ.צ'פלין) | |||
| 25/1/09 12:00 |
2
| ||
אז אל תוסיף.
יש לך ילדים? כשהבן שלי יתגייס בעוד 10 שנים, (ואני באמת מקווה שעד אז יימצא כאן איזה שהוא פיתרון - למרות שאני מאוד סקפטי לגבי רצונו של הצד השני בפתרונות שאינם לרצוח את כולנו ואת מי שיישאר לזרוק לים) אני אשן הרבה יותר בשקט אם אדע שהמפקדים שלו נחושים ולא מתלבטים, ושהוא עצמו יהיה נחוש ולא הססן. ממש כמו שאח שלי הגולנצ'יק שעכשיו חזר מעזה היה נחוש, ומפקדיו בחטיבת גולני היקרה (ורובם ככולם גיבורים אמיתיים, בלי מליצות) היו נחושים.
די להססנות עומר, ולהבדיל ממך אני לא מערב כאן שום פוליטיקה. אני חושב שאין צורך להטיל שום ספק במוסריותו של צה"ל, שהוא הצבא היחיד בעולם שהקהילה הבינלאומית הצבועה והמתחסדת בוחנת יותר מ-60 שנה בשבע עיניים גדולות ורעות תחת זכוכית מגדלת ומיקרוסקופים, ומחפשת כל הזמן איך להכפיש אותו להדביק בו רפש. ולא שההסטוריה שלנו נקייה מכל רבב - מקרים בודדים וראויים לכל גינוי כמו טבח כפר קאסם או הרג שבויים במלמות ששת הימים ויום הכיפורים קרו אצלנו בעבר, אבל אלה יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. בהשוואה ישירה לאויב המצחין מולו אנחנו עומדים, ומול הנורמות המקובלות בצבאות אחרים בעולם, כולל צבאותיהן של מדינו תהמערב התרבותיות והמתוקנות, נראה לי שאין צל של ספק שצה"ל הוא צבא הומאני, מוסרי וצח כשלג. אני מדגיש שאני לא מצדיק שום סוג של פשע מלחמה - אבל אף אחד בתקשורת העולמית לא מעז לפצות פה ולצפצף על התנהלותם של צבאות ארה"ב ובריטניה בעיראק, על מלחמת הבזק המוחצת של הרוסים בגיאורגיה ועל הטיפול העקוב מדם שלהם בצ'צ'ניה, על השיטות בהן פועל צבא סין בטיבט, על המלחמה הבלתי נגמרת בסומליה ועל הטרגדיות הבלתי מסתיימות באפריקה. מלחמות התנהלו בין בני אדם מאז שחר ההיסטוריה, והן מעולם לא היו משחק הוגן או הגון. מלחמה היא עסק מזוהם, היא אינה טורניר-פלייסטיישן ואין לה חוקים. מי שחושב לנהל מלחמות על פי חוקים ואמנות בינלאומיות, סופו להפסיד בהן. מפקדים וחיילים בשטח לא רואים רק את המשימה ואת האינטרס הלאומי ואת אמנות ז'נבה אלא גם את חייהם-הם. אז כן - לפי הנורמות שלי (לא, אני לא הייתי ב"מחווה אלון". כשאני שירתתי בצה"ל עוד לא היה לו קוד אתי והיו הרבה פחות היסוסים והתלבטויות לגבי הדרך שבה יש לטפל באויב) חיי וחייך וחיי החיילים שלנו שווים מאות ואלפי מונים יותר מחייו של האויב הנאלח הזה. יודע מה עומר? גם האויב עצמו מכיר בזה וזו אפילו מדיניותו הרשמית - ראה כמה שבויים ואסירים אנו משחררים תמורת שבוי בודד או אפילו גופה...
כל מלחמה בהגדרתה היא פשע אחד גדול כנגד האנושות. אבל במקרה הפרטי של הסכסוך במזרח התיכון, יש בו שני צדדים מאוד ברורים: הצד שהוא פליט של מלחמה נוראה ושעבורו מלחמה היא רק כורח, אין ברירה - והצד השני שתמיד שש אלי קרב ומלחמות, שמקדש את המוות ואת הדם, שבגני הילדים שלו חוגרים לפעוטות חגורות נפץ ומלמדים אותם להיות שהידים. שחור ולבן? כן. בפירוש. ולכל אלה שינסו למרוח את הדיון הזה לכיוונים פוליטיים אנ ימזכיר - אנחנו לא מתווכחים כאן על סוג הפיתרון למצב הזה אלא על איך ומה עושים במלחמה. -- לעולם אל תאמינו לאדם שלובש חליפה. | |||
| 25/1/09 12:21 |
2
| ||
זה מעניין שהזכרת את מלחמת העולם השניה, משום שאם ישנה הצדקה כלשהי למה שקורה וקרה ביננו לבין הפלסטינים דווקא המלחמה ההיא מאירה אותה. במלחמת העולם השניה הובהר שכאשר צד אחד מוותר על כל מעצור מוסרי הצד הלוחם בו לא מסוגל לנצח אלא אם כן יהה בו העוז והקרביים לבצע פעולות הסותרות את צו מצפונו. אנו עומדים מול אוייב חסר כל עכבות מהסוג שאנו מכנים מוסריות, יותר מכך, בחמאס בונים על כך שחייל צה"ל לא ירה לתוך בית עם זקנה גם אם משגרים מהבית הזה טיל לעבר זקנה בשדרות, גם אם יורים מהבית טיל לעבר פקודיו. עם כל הכבוד לזקנה הפלסטינית, הזקנה בשדרות חשובה לי יותר, זה מאד נחמד להניף אצבע ולצקצק על "צה"ל שאבד" אבל זו צביעות ממדרגה ראשונה, אתה לא עומד מול בית ממולכד עם פלוגת חיילים, בנים, אחים ואהובים וצריך להחליט האם להכניס כיתת חיילים לתוך המלכודת ולהסתכן באובדן של 3 חיילים או לפוצץ את הבית גם אם יושבת בו זקנה בקומה השלישית. אתה לא אמור להחליט האם להפציץ את המשגר על גג הבית המאוכלס שיירה בעד שניה גראד על אשדוד ועלול לחסל משפחה, אתה לא אמור להחליט אם לרות פגז טנק על חוליית מרגמות שרוגמת גדוד חי"ר מחצר של בית חולים, אתה רק יושב בבית ומצקצק על הבחירות האיומות שאנשים צריכים לבצע במצבים בהם חיים ומוות הם עניין של שניות. אין אפשרות להלחם בחמאס ללא פגיעה רצינית מאד באוכלוסיה האזרחית שבחייה הוא מזלזל לחלוטין ומאחוריה "לוחמיו" הפחדנים מסתתרים. אבל הנה יש לך הזדמנות להיות מפקד וירטואלי ולא רק צדקן כורסה. הרי לך מצב, אתה המפקד: מפצמ"רים אותך מלב השכונה הסמוכה, אבדת כבר חייל אחד יש עוד שניים פצועים לא קל, יש מטוס של חיל האויר בגזרה, הוראה אחת שלך בקשר וטיל יורד על החוליה, יש סיכוי גדול מאד לאבדות אזרחיות. עד פצמ"ר נפל, עד חייל נהרג, מה אתה עושה? נותן פקודה? הנה עוד פצמ"ר מגיע, תחליט, החלטת? לא? עד פצמ"ר, החלטת? שתף אותנו...
| |||
| 25/1/09 12:31 |
3
| ||
עומר תקשיב, אין לך מה להתווכח, הם לא מבינים ולא יורדים לעומקם של דברים, הם לא רואים שהסכנה האמיתית למדינה שלנו מתחילה דווקא מבפנים ו/או מבידוד בינלאומי ולא מכמה טילי חמאס, תעזוב אותם, הם עוד מעט יירדו לחיים האישיים שלך. אני מבין אותך, צה"ל הפך להיות צבא לא מוסרי על זה אי אפשר להתווכח - הוא הרג 400 ילדים (כולם חפים מפשע ורק חלקם שימשו כחומת מגן) , ואני אומר את זה מתוך נקודת הנחה שהמלחמה הזאת מוצדקת, צה"ל איבד צלם אנוש!! לשיטטתם כאשר אתה נמצא בסכנה, אין התלבטות, תפציץ ותהרוס, ואנחנו אומרים, ממש לא!!!, דבר ראשון זה מנוגד להלכה היהודית, דבר שני זה לא מוסרי, דבר שלישי זה מנוגד לחוק הבינלאומי והתוצאות עוד יגיעו, דבר רביעי זה יחזור אלינו כחרב פיפיות (כבר אפשר להרגיש עליה משמעותית באלימות וכרסום בדמוקרטיה) - הם לא מבינים את העניינים הללו - בדיוק כמו שהחמאס לא מבין שהוא פוגע באוכלוסייה שלו. כמו מנטרה שחוקה הם יחזרו שוב לחמאס - הם יגידו שהוא בחר את הדרך, אבל הם לא מבינים ש"לטנגו צריך שניים" - ככה זה עובד מבחינה חוקית ומוסרית כאחד, ואז הם יחזרו אל המוסר שלך "איפה היית ב - 8 שנים אחרונות?", אבל לך תסביר להם שהמלחמה מוצדקת אבל לא דרך ההתנהלות שלה ואז עוד פעם בצורה מעגלית הם יחזרו לחמאס "הם השתמשו בהם כחומת מגן" לך תסביר להם שזה לא פוטר את צה"ל מבחינה חוקית ומוסרית וגם לא נכון לגבי כל ההרוגים הילדים - ואז שוב לשדרות ול - 8 שנים של קאסמים - אך לא יוכלו לרדת לעומקם של דברים. עזוב. | |||
| 25/1/09 12:32 |
1
| ||
בסברה ושתילה, שלאחריו התחיל הלחץ הציבורי שבעקבותיו יצאנו מלבנון וכרנאה גם נזכה באוסקר, נרצחו כ- 300 איש (ואפילו לא על ידינו...). בעזה הרגנו 1,314 אזרחים, מתוכם 412 ילדים!
עם כל הכאב שלי להרוגים הפלסטינים, מה שיותר מדאיג אותי זה החברה שאנחנו הופכים להיות... ההדרדרות המוסרית הזאת לא רק משפיעה על היחס שלנו לפלסטינים אלא גם ליחס שלנו כלפי עצמנו - לאלימות במשפחה, לתאונות הדרכים, לפשע המאורגן... חיילים "נחושים" ולא חושבים הופכים להיות לאזרחים לא חושבים. וזאת כבר נקודה למחשבה... | |||
| 25/1/09 13:17 |
1
| ||
אם שירתת בשק"ם, אז מה הבעיה שלך מבחינה אתית ?
זו הפעם הראשונה שהצבא הגיב למשהו הדומה לצבא, ולא למה שאתה קורא צבא. הצבא ב 2000 בעידן ברק, היה חסר אונים ברמות שלא יתוארו. התוצאות בשטח.
אולי תודה שאתה פשוט סרבן מלידה, כזה המחפש תירוץ להשתמט ?
מרק.
-- מרק. גם אם אלך בגיא צלמות לא אירא רע. את תמיד תסוככי עלי...מה, לא ? | |||
| 25/1/09 13:19 |
0
| ||
אההה - לא הבנו . וטהנה הגיע הגאון שמסביר לנו. איזה מזל שהקדשת מעט מהנוירונים הגאונים במוחך המזהיר כדי להסביר לכסילים ומטומטמים שכמותנו את מה שלא הבנו.
רוצה להביע עמדה - בבקשה תביע - אבל תזכור למותר לא להסכים איתך גם כשמבינים. | |||
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "מה קרה לצה"ל?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה