היי אלונס
אי אפשר שלא להגיב לכתבים שלך היות וההזדהות שלי מוחלטת.
ושוב,רק סיימתי את התהליך שהחל לפני כחודשיים, זמן קבלת ההחלטה הסופית והמגובשת, ועד לפני שבוע,הגירושים עצמם.
בראשית אני באמת מחזקת את ידייך ומקווה שדברים יעשו ויסתיימו על הצד הטוב ביותר, עם מינימום "תקלות".
עלייך להתכונן לעובדה שההחלטות שאת עושה כרגע עלולות להשתנות בעוד שעות מספר.
לא אחת מצאתי את עצמי מחליטה ולמחרת מתחרטת, עד שבסופו של דבר אי אפשר היה לדחות יותר.
זה לגיטימי, שזה לא יפחיד או ידאיג אותך.מצאתי שיטה/דרך לנטרל את החרטה שעלתה בי מעת לעת.החלטתי שבכל פעם שאחזור בי מההחלטה הגורלית, אזכר בסיבות ובמניעים שהביאו אותי אליה. וזה עוזר.זה מחזק ונותן כח להמשיך הלאה בביצוע הלכה למעשה.
גם אחרי ישנה חרטה, בעיקר בגלל הדאגה הבלתי פוסקת שנובעת מהשאלה שמטרטרת בראש "מה יהיה" או "אוי איזו טעות עשיתי", כדאי להתכונן אליהן, אלו שאלות שתיתקלי בהן.
לאמיתו של דבר, שבוע אחרי והשד באמת לא נורא. לדעתי זה נובע מהעובדה שדברים מתו ביננו מזמן,עובדה שמקלה על תהליך הקבלה והעיכול.
ואמת בדברייך, כשכותבים דברים, אצלי זה קורה בכל אופן, הם נטמעים עמוק לתת המודע.
ושוב, תהיי חזקה ובהצלחה.
איריס
הוספת תגובה על "הטבעת נפלה (יש שיר כזה לא?)"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה