כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3832)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    irisoded
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    friend :)
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מצדה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Buna
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאל.זי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א ל22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לשם מה האמנות?

    25/1/09 12:13
    8
    דרג את התוכן:
    2009-01-27 23:56:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    השאלה הזו נשאלה רבות גם כאן בפורום ולמרות זאת אני רוצה לכתוב על זה דיון חדש,

    וממקום של צופה ביצירות בלבד.

    אני לא אמן, לא צייר, לא פסל ושנים רבות לא התעניינתי באמנות כלל,

    ולמרות זאת ישנם רגעים מקריים שאני צופה בתמונה ונאלם דום.

     

     בספריו של גורדייף מופיע תיאור של אמנות אובייקטיבית ומהותה.

    התיאור להבנתי הוא לדוגמא אמן המתכנן ומצייר במדוייק כשהוא קשוב לעצמו,

    כששום פרט בציור שהוא מצייר אינו מקרי.

    יצירה שכל מי שיצפה בה ירגיש בדיוק את הרגשות שהאמן ניסה להעביר באמצעותה.

    כמובן שנדרשת גם מהצופה יכולת מסויימת להתבונן בקשב.

     

    לפני שנים עברתי שיעור קצר מאד לציור עם סטפורד אורדל , אמן ניו יורקי , צייר ופסנתרן בחסד.

    הוא סיפר לנו שאמן בניו יורק, משתמש בשימפנזה המתיזה צבעים על בד כדי ליצור אמנות חדשה

    התמונות כמובן נמכרות היטב.

     השאלה שהרהרנו בה היא איזו משמעות ואיזה רגש יכול לעלות בצופה לכתמי הצבע שנזרקו באופן

    מקרי ע"י שימפנזה?

     לדעתי האישית כל רגש שיעלה בצופה בציור כזה הוא דימיוני בלבד ולכן חסר ערך אמנותי, לטעמי כמובן.

     

    לפעמים אני נתקל בציורים שמעלים בי קריאת וווואאאו ראשונית אבל רגע לאחר מכן בהתבוננות נוספת,

    אני לא מוצא דבר משמעותי ואפילו לא רעיון זעיר בציור פרט לכשרון המדהים של הצייר, לדייקנות למשל.

    לא נותר דבר ולא נשאר בי שום זכרון מאותו ציור.

     

    פעם ביקרתי בבית ידידה שעל הקיר היה תלוי ציור שקיבלה במתנה מהאמן  שהזכרתי.

    במבט ראשון הציור לא הרשים אותי במיוחד, אך לאחר מכן התבוננתי ביותר קשב.

    הציור הראה מבט מתוך המטבח אל דלת היציאה הפתוחה לרווחה, אור בהיר חדר דרך הדלת

    אל פנים הבית והאיר מדפים עם כלי מטבח ומחוץ לדלת הייתה צמחייה ורקע בהיר מסקרן ולא ברור.

    כשהמבט יורד לרצפת המטבח, אל הצופה מביט כלבלב, במבט תמיהה.

     

    זו תמונה שחרוטה בי לפרטים עד היום.

     

     

     

     

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "לשם מה האמנות?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    25/1/09 12:34
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 12:34:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איזה פוסט מקסים.
    25/1/09 13:35
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 13:35:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: משה ס. 2009-01-25 12:48:27

    לשם מה האמנות? 

     בספריו של גורדייף מופיע תיאור של אמנות אובייקטיבית ומהותה.

    התיאור להבנתי הוא לדוגמא אמן המתכנן ומצייר במדוייק כשהוא קשוב לעצמו,

    כששום פרט בציור שהוא מצייר אינו מקרי.

    הייתי רוצה לראות עבודה כזאת... ואין!

    הרי מה שהאמן קשוב לעצמו ברגע היצירה יהיה שונה ברגע הבא, בעוד יום, שנה....

    שלא נדבר על אדם אחר שיצפה באותה היצירה...

    ראה את הפוסט "רגע היצירה החמקמק".

    אבי.

     

     


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    25/1/09 13:36
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 13:36:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    Quote: משה ס. 2009-01-25 12:48:27

    לשם מה האמנות?

    השאלה הזו נשאלה רבות גם כאן בפורום ולמרות זאת אני רוצה לכתוב על זה דיון חדש,

    וממקום של צופה ביצירות בלבד.

    אני לא אמן, לא צייר, לא פסל ושנים רבות לא התעניינתי באמנות כלל,

    ולמרות זאת ישנם רגעים מקריים שאני צופה בתמונה ונאלם דום.

     

     "מה מאפיין את אותם רגעים "מקריים? מה המטען העיקרי בתודעה שלך באותם רגעים? מהו הלך הרוח?

     אני זיהיתי על עצמי שיש סוגים מסויימים של ביטויים ויזואליים שמעוררים בי לרוב תהודה חזקה. תיאור של סיטואציות מסויימות, של סכמות צבעים מסויימות, של קומפוזיציות מסויימות, ישנה אמנות שמדברת אלי 9 מתוך כל 10 םעמים וכזו שאינה מדברת אלי 9 מתוך 10 פעמים...

     בספריו של גורדייף מופיע תיאור של אמנות אובייקטיבית ומהותה.

    התיאור להבנתי הוא לדוגמא אמן המתכנן ומצייר במדוייק כשהוא קשוב לעצמו,

    כששום פרט בציור שהוא מצייר אינו מקרי.

    יצירה שכל מי שיצפה בה ירגיש בדיוק את הרגשות שהאמן ניסה להעביר באמצעותה.

    כמובן שנדרשת גם מהצופה יכולת מסויימת להתבונן בקשב.

     כמידת העומק של האמן, כך מידת העומק של האמנות שהוא מייצר. כמידת העומק של האמנות שהוא מייצר צריכה להיות מידת עומקו של המתבונן על מנת לרדת לסוף דעת האמן... אבל כמובן שזה לא מפתח להבנה, כי האמן הוא ישות בפני עצמו על אינסוף מטעניה - הוא יקום בפני עצמו והמתבונן הוא יקום אחר, כך שסביר להניח שהבנה מלאה לעולם לא תהיה, גם בין "נפשות תאומות".

    אני רוצה להאמין שישנה הגדרה אובייקטיבית לאמנות, אבל אני יודע שאין. הגדרות מתחילות היכן שהפחד מסמא את עיננו. חוסר ביטחון מוביל לרצון לקבע אל תוך הוודאות את זה שהוא יחסי במהותו.

    אמנות היא הכל, היא יכולה להיות הכל - כל מה שניתן לה להיות. אני מאוד הייתי רוצה להאמין שהאמנות שאני עושה למשל הינה איכותית באופן אבסולוטי וחד ערכי, אבל לצערי היא לא. במסגרת בועת האגו האדירה שלי היא כן ויש לי את כך הצידוקים האפשריים לכך, אבל מה לעשות שכל אחד, במסגרת עולמו הפרטי, חושב כמוני על עצמו.

    הכי אובייקטיבי שיש זה התפיסה הסובייקטיבית הארעית שלנו, ועם מספיק קשב אפשר להתחבר דרכה לחוויה הישירה, שנמצאת לפחות רמה אחת מתחת לדימוי העצמי.

     

    לפני שנים עברתי שיעור קצר מאד לציור עם סטפורד אורדל , אמן ניו יורקי , צייר ופסנתרן בחסד.

    הוא סיפר לנו שאמן בניו יורק, משתמש בשימפנזה המתיזה צבעים על בד כדי ליצור אמנות חדשה

    התמונות כמובן נמכרות היטב.

     השאלה שהרהרנו בה היא איזו משמעות ואיזה רגש יכול לעלות בצופה לכתמי הצבע שנזרקו באופן

    מקרי ע"י שימפנזה?

     לדעתי האישית כל רגש שיעלה בצופה בציור כזה הוא דימיוני בלבד ולכן חסר ערך אמנותי, לטעמי כמובן.

     

    פה אנחנו מסכימים. אני מלא בביקורת על עולם האמנות המודרנית, שמשקף באופן יוצא דופן את הריקנות והשטחיות והרמה המוסרית הרדודה המאפיינת את העידן המודרני.

    אדם שטחי הינו אמן שיטחי, אמן שיטחי מייצר אמנות שיטחית. אמנות שיטחית אינה מעבירה מסר ואם כן אזי הוא רדוד, הוא שמועבר דרך תפיסה רדודה של מהותו. עמוק זה יוכל להיות רק אם אתה תהיה עמוק, ותראה דרך היצירה השטחית של האמן השטחי את העומקים שבנפש, שהוא עצמו אינו מודע להם.

    היצירה שלו תחדל אז מלהיות יצירת אמנות גרידא, בלא כל קשר לעומקה ואיכותה בכל קנה מידה, היא תהפוך לפרוזדור אל נפש האמן, וכמידת העומק שלך כבן אנוש, כמידת הקיבולת של התודעה שלך, כל תעמיק לצלול אל תוך נפש האמן.

    את זה לא לומדים בבצלאל ולא מתרגלים עם מכחול. זו עבודה רוחנית נטו, בלי כל קשר לאמנות. את אותו עומק האבחנה וההתבוננות תוכל להכיל על כל היבט בחייך.

     

    לפעמים אני נתקל בציורים שמעלים בי קריאת וווואאאו ראשונית אבל רגע לאחר מכן בהתבוננות נוספת,

    אני לא מוצא דבר משמעותי ואפילו לא רעיון זעיר בציור פרט לכשרון המדהים של הצייר, לדייקנות למשל.

    לא נותר דבר ולא נשאר בי שום זכרון מאותו ציור.

     

    פעם ביקרתי בבית ידידה שעל הקיר היה תלוי ציור שקיבלה במתנה מהאמן  שהזכרתי.

    במבט ראשון הציור לא הרשים אותי במיוחד, אך לאחר מכן התבוננתי ביותר קשב.

    הציור הראה מבט מתוך המטבח אל דלת היציאה הפתוחה לרווחה, אור בהיר חדר דרך הדלת

    אל פנים הבית והאיר מדפים עם כלי מטבח ומחוץ לדלת הייתה צמחייה ורקע בהיר מסקרן ולא ברור.

    כשהמבט יורד לרצפת המטבח, אל הצופה מביט כלבלב, במבט תמיהה.

     

    זו תמונה שחרוטה בי לפרטים עד היום.

     

    תחשוב על זה שהתגובה שהתעוררה בך לא קשורה לעומק העבודה. נשמע שהיא הותירה בך רושם עז, אך יכול להיות שעלי היא לא היתה משפיעה כלל. משהו בך התחבר. ככל שהרושם היה עז יותר גם העומק שממנו התחברת ליצירה היה גדול יותר, כך העומק של משקע התודעה שלך שממנו נוצרה זיקה, תדר שדגרו מעגל עם היצירה, ואפילו לא בהכרח עם נפש היוצר. ואולי זהו בעצם עומק היצירה מבחינתך. אולי ביחס לאמן זו היתה דווקא יצירה שטחית ואגבית... לא?

     

     

     

     

     

     

    גג

    --
    www.findigart.com
    Art of Awareness and Contemplation
    25/1/09 13:46
    2
    דרג את התוכן:
    2009-01-25 13:48:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: משה ס. 2009-01-25 13:36:37

    לשם מה האמנות?

     

    זו תמונה שחרוטה בי לפרטים עד היום.

    מעבר לזה שתכליתה של האמנות היא עוד כמה וכמה דברים ,

    היא גם חוויה-ויזואלית ריגשית

    מהסוג הזה,

    ולכן הנה, אתה ענית לעצמךחיוך

     


    --


    likush_s@walla.co.il









    25/1/09 13:50
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 13:50:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: findigart 2009-01-25 13:36:37

    Quote: משה ס. 2009-01-25 12:48:27

    לשם מה האמנות?

    תחשוב על זה שהתגובה שהתעוררה בך לא קשורה לעומק העבודה. נשמע שהיא הותירה בך רושם עז, אך יכול להיות שעלי היא לא היתה משפיעה כלל. משהו בך התחבר. ככל שהרושם היה עז יותר גם העומק שממנו התחברת ליצירה היה גדול יותר, כך העומק של משקע התודעה שלך שממנו נוצרה זיקה, תדר שדגרו מעגל עם היצירה, ואפילו לא בהכרח עם נפש היוצר. ואולי זהו בעצם עומק היצירה מבחינתך. אולי ביחס לאמן זו היתה דווקא יצירה שטחית ואגבית... לא? 

     

    רולאן בארת  ב"מחשבות על צילום" מתייחס לאופן בו צילום מסויים "פוגע" בו ... הוא מביט בצילום, עיניו נעות עליו...  חוקר בצילום - הוא קורא לזה ה'סטודיום', אזי מגיע ה'פונקטום' של התמונה עצמה שפוגע בו, חודר לתודעתו...


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    25/1/09 14:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 14:09:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ליאור שטיינר likush- 2009-01-25 13:48:55

    צטט: משה ס. 2009-01-25 13:36:37

    לשם מה האמנות?

     

    זו תמונה שחרוטה בי לפרטים עד היום.

    מעבר לזה שתכליתה של האמנות היא עוד כמה וכמה דברים ,

    היא גם חוויה-ויזואלית ריגשית

    מהסוג הזה,

    ולכן הנה, אתה ענית לעצמךחיוך

     

     

     מעניינת אותי התכלית והעוד כמה וכמה דברים..

    תוכלי להרחיב?

     

    25/1/09 14:18
    0
    דרג את התוכן:
    2009-01-25 14:20:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אבי נגמרו לי כרגיל הכוכבים והנה הפתעת אותי שוב,

    חודר לתודעתו... "אבי

     


     

    אמנות מהי ?"

    זו  חדירה וחקירה של יצירה ,ובאמצעות כך  נוצרת תגובה ראקציה לצופה מבט ראי לצופה.


    ולמשה , אותו ספר שקראת אתה יכול לזרוק אותו היום לפח , כי הוא מתבסס על מילים גבוהות שלא נותנות לך להבין את מהות האמנות  .כנראה שאותו אדם חקר את האמנות ממרחק בלי נגיעה אמיתית במהות,

    כי הדברים שהתבסבס עליהם הם חסרי משמעות שלעיתים לא מתקיימים.

    אמנות היא לעולם לא יכולה להיות אובייקטיבית ואמנים רבים עסקו ביצירתם במיקריות שנוצרה .

    תוכל לראות דוגמא ליציירת לאה  ניקל  ז"ל שאמרה שאהבה ביצירתה להפתיעה  את עצמה כל פעם מחדש .

    להבין את המהות לעומק  צריך ללכת ללמוד , כמו שלומדים כל שפה ,או מקצוע , לא פחות.

     


    --
    עמילי גלבמן
    25/1/09 14:28
    0
    דרג את התוכן:
    2009-01-25 14:40:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    התגובות רחבות מרתקות ובהחלט מעוררות חומר למחשבה, אז אני אנסה להגיב במקטעים:

     

    תחשוב על זה שהתגובה שהתעוררה בך לא קשורה לעומק העבודה. נשמע שהיא הותירה בך רושם עז, אך יכול להיות שעלי היא לא היתה משפיעה כלל. משהו בך התחבר. ככל שהרושם היה עז יותר גם העומק שממנו התחברת ליצירה היה גדול יותר, כך העומק של משקע התודעה שלך שממנו נוצרה זיקה, תדר שדגרו מעגל עם היצירה, ואפילו לא בהכרח עם נפש היוצר. ואולי זהו בעצם עומק היצירה מבחינתך. אולי ביחס לאמן זו היתה דווקא יצירה שטחית ואגבית... לא?

     

    אני רוצה להאמין, ואין לי כלי אחר כרגע מאשר הרצון להאמין, שהתמונה שתיארתי נוצרה ע"י האמן במדוייק

    כדי לעורר רגש מדוייק בצופה - תמיהה.

     

    כל היצירה לפרטי פרטיה נועדה ליצור בצופה רגש מסויים, בסיסי ומשותף לכל אדם, שעם הזמן, התקופה וההשפעות המשתנות בלי הרף, מתקהה.

     

    היכולת ליצור יצירה שמעוררת בצופה נגיעה ברגשות שנתקהו ולגרום לו להרהר ולחוות תמיהה שנים אחרי שצפה

    בתמונה היא לטעמי יצירה ואת זה אני כותב בזהירות.. אובייקטיבית.

     

    הכוונה, לפחות בחוויתי, ליצור או להעלות את הרגש -תמיהה- לכשעצמו

    בלי לכוון את הצופה לתמוה על נושא כזה או אחר.

     

    תחשוב על זה שכיום כל תמיהה כנה ואמיתית שתעלה בך תעלם מייד עם שטף מחשבות ותשובות מן המוכן

     ואולי בעיקר תשובות של אחרים, ש-"יודעים".

     

     

    האפשרות שהעלת שייתכן שעליך היצירה לא הייתה משפיעה כלל, גורמת לי להרהר במספר אפשרויות

    שאותם אכתוב בנפרד.

    25/1/09 15:43
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 15:43:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: משה ס. 2009-01-25 14:40:43

    לשם מה האמנות?

    השאלה הזו נשאלה רבות גם כאן בפורום ולמרות זאת אני רוצה לכתוב על זה דיון חדש,

    וממקום של צופה ביצירות בלבד.

    אני לא אמן, לא צייר, לא פסל ושנים רבות לא התעניינתי באמנות כלל,

    ולמרות זאת ישנם רגעים מקריים שאני צופה בתמונה ונאלם דום.

     

     בספריו של גורדייף מופיע תיאור של אמנות אובייקטיבית ומהותה.

    התיאור להבנתי הוא לדוגמא אמן המתכנן ומצייר במדוייק כשהוא קשוב לעצמו,

    כששום פרט בציור שהוא מצייר אינו מקרי.

    יצירה שכל מי שיצפה בה ירגיש בדיוק את הרגשות שהאמן ניסה להעביר באמצעותה.

    כמובן שנדרשת גם מהצופה יכולת מסויימת להתבונן בקשב.

     

    לפני שנים עברתי שיעור קצר מאד לציור עם סטפורד אורדל , אמן ניו יורקי , צייר ופסנתרן בחסד.

    הוא סיפר לנו שאמן בניו יורק, משתמש בשימפנזה המתיזה צבעים על בד כדי ליצור אמנות חדשה

    התמונות כמובן נמכרות היטב.

     השאלה שהרהרנו בה היא איזו משמעות ואיזה רגש יכול לעלות בצופה לכתמי הצבע שנזרקו באופן

    מקרי ע"י שימפנזה?

     לדעתי האישית כל רגש שיעלה בצופה בציור כזה הוא דימיוני בלבד ולכן חסר ערך אמנותי, לטעמי כמובן.

     

    לפעמים אני נתקל בציורים שמעלים בי קריאת וווואאאו ראשונית אבל רגע לאחר מכן בהתבוננות נוספת,

    אני לא מוצא דבר משמעותי ואפילו לא רעיון זעיר בציור פרט לכשרון המדהים של הצייר, לדייקנות למשל.

    לא נותר דבר ולא נשאר בי שום זכרון מאותו ציור.

     

    פעם ביקרתי בבית ידידה שעל הקיר היה תלוי ציור שקיבלה במתנה מהאמן  שהזכרתי.

    במבט ראשון הציור לא הרשים אותי במיוחד, אך לאחר מכן התבוננתי ביותר קשב.

    הציור הראה מבט מתוך המטבח אל דלת היציאה הפתוחה לרווחה, אור בהיר חדר דרך הדלת

    אל פנים הבית והאיר מדפים עם כלי מטבח ומחוץ לדלת הייתה צמחייה ורקע בהיר מסקרן ולא ברור.

    כשהמבט יורד לרצפת המטבח, אל הצופה מביט כלבלב, במבט תמיהה.

     

    זו תמונה שחרוטה בי לפרטים עד היום.

     

     

     

     

     

     

     

    הדברים הכתובים כאן גרמו לי לתהות ולחפש תשובה מדוע הציור המתואר   לעיל נחרט בזכרונו של המתבונן.

    אפשר להרחיב את התהיה לכלל יצירות אמנות באשר הם.

    מסקנתי היא, ואני מחזיקה בה לא מהיום, שהבסיס ליצירת ענין אצל הצופה טמונה בבניית הקומפוזיציה.

    שימו לב שהכותב מתאר את התמונה בכללותה כנוף פנימי די שגרתי, אבל במבטו המנתח הוא מצליח להבדיל בין שתי מערכות, ומציין את הכלב כבעל מבט תמיהה, וכן גם את מיקומו.

    אינני יודעת אם הכלב היה ממוקם במקום אחר, היה אותו ציור מקבל אותו כח, ונחרת בזכרונו של המספר.

    הצייר יכול להיות בעל כשרון רישום פנומנלי, וידע רב בהנחת צבעים והתאמתם, אבל אם אינו מצליח לבנות קומפוזיציה מעניינת, סופו שיקבל אולי קריאת וואו מצופיו בראייה ראשונה, אבל כל הסיכויים שרישומו לא ייזכר לאחר זמן.

    רות

     

     


    --
    אמנית סקרנית ודעתנית
    25/1/09 20:19
    4
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 20:19:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    "... בספריו של גורדייף מופיע תיאור של אמנות אובייקטיבית ומהותה.

    התיאור להבנתי הוא לדוגמא אמן המתכנן ומצייר במדוייק כשהוא קשוב לעצמו,

    כששום פרט בציור שהוא מצייר אינו מקרי.."

     

    באופן אישי לגמרי, אם הכל כבר סגור וגמור אצלי בראש - זה פשוט לא מעניין אותי "לבצע / לייצר" את זה.. אני תמיד משאירה לעצמי מקומות לא סגורים גם שמדובר ביום צילום (שהרי מעורבים ביום כזה הרבה אנשים וכסף רב ), אני תמיד מנסה להפתיע את עצמי.  ההתנסות מעניינת אותי. היצירה בסופו של דבר מסכמת תהליך. 


    --
    www.duprass.com
    http://www.myspace.com/duprassart
    25/1/09 22:17
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 22:17:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני גדלתי על אומנים שאיירו ספרי פנטזיה.היתה להם את היכולת לעצב עולמות ולהכניס אותך לתוך מימד קסום מלא ביצורים ומפלצות תוך כדי שהם שולטים ומבינים את הדמויות לעומק. מהמכינקה והכישוף, האנטומיה והתנועה.הם בנו ועדיין בונים סיטואציות מורכבות ואתה מבין שכן, זה קיים יש דרקונים ויש מכשפות ופיות וגיבורים והינה הם כאן לפניך.האומנים האלו העשירו את חווית הילדות שלי. יש כאלה שזה ידבר אליהם ויש כאלה שלא. מה שחשוב זה שלכל אחד יש מקום. האנשים האלה עזרו לראות שהשמים הם הגבול.

    כשאתה מצייר אתה בורא עולם וזה כיף גדול מאוד להיכנס פנימה ולהרגיש אותו פועם( ואם יש גוינט אז פי כמה וכמה:)

     

     

     

     

    25/1/09 22:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-25 22:26:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    --
    "איזהו העשיר השמח בחלקו"
    - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
    אתר האמנות שלי www.erezart.co.il
    www.weba.co.il - עיצוב,בניה ופיתוח אתרים


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "לשם מה האמנות?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה