מסתבר שישנה תוכנית להרחיב את שכונת "עין כרם" בירושלים ולמלא אותה בקוביות בטון מצופות באבן מסותתת כמיטב המסורת הקבלנית.

בסך הכל אין לי בעיה עם בניה , כל זמן שהיא מתרחשת במדבריות ובישימון כדוגמת אלו המקיפים את ירושלים מצפון וממזרח , אלא שעין כרם - היא כפר פאסטוראלי דו קומתי המזכיר לי לפחות את העיירה ברי מ"שר הטבעות" וגם כרגע היא סובלת מחוסר מקומות חניה שנובע מעודף פיתוח תיירותי.

הבנייה המתוכננת בסדר גודל נרחב , בהחלט עשויה לפגוע באופי המיושן והחביב של הכפר ולהשמיד פינת נוי המשמחת אזרחים רבים המטיילים ברחובות הכפר , או סועדים במסעדות הרבות.

מי שמעוניין לחתום על עצומה למניעת תוכנית הבנויה , מוזמן להכנס לקישור הבא:

http://www.hakfar.org/wp/

מי שמעוניין ללמוד עוד על "עין כרם" מבחינה אדריכלית , גיאוגרפית והיסטורית יוכל להכנס לקישור הבא:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9D

הורסים כל חלקה טובה במדינה הזו

טייקוני הנדל"ן זוללים זוללים כאילו אין מחר

להזכירכם ללא עבר גם אין עתיד

צריך לעצור זאת ומייד

כמו המגדל שהקימו בשכונת נוה-צדק בתל-אביב כל כך תלוש מהסביבה-

.

תודה דראל שהערת את הנושא -ניכנס לחתום על העצומה

והנה צילום של פינה בעין כרם

א. מודה שאיני מכיר מספיק את עין-כרם, כך שקשה יהיה לי להכנס לדיון מעמיק מידי ספציפית כאן.

ב. עם זאת, חשיבה סביבתית, לעולם תנחה בתכנון ופיתוח מטרופוליני, להשתמש בחכמה במשאב היקר בישראל, הוא משאב הקרקע.

רוצה לומר- גם אם אנחנו נמצאים במרכז, התפישה צריכה להוביל לאישור תוכניות בינוי ע"ב שכונות ישנות, להתכנס "פנימה" (בראש ובראשונה "לתוך" הישוב), ולנצל את האזור האורבני בצורה המיטבית.

אם מדובר בשטחים שטרם נוצלו "בפנים", ואם להתייחס לשכונות ישנות שבהן ניתן לייעל לתקן ולשנות את התב"ע. 

מדבריות אין במרכז הארץ למעט זה המצוי בצל-גשם ממזרח לי"ם ונמשך דרומה במעין נקניק "מוצל".

אני משער שתוכניות בינוי במדבר יהודה, על הפאונה/פלורה המיוחדת שלו, נאהב הרבה פחות מאשר תוכניות בתוך עיר X במרכז הארץ (או בדרומה/צפונה). כנ"ל לכיוון מערב (ספדי למשל) צפון או דרום (שם מצטרפת גם פוליטיקה לחשיבה הסביבתית).

האלטרנטיבה אותה זרקת נשמעת לא הגיונית!

אבל אם כבר-אז כבר:

נכון. מדובר במינהל וכבר מזה עולה חשד לטעם נפגם. האם התוכנית נידונה כבר במחוזית? האם פניתם לסיועה של המועצה לשימור אתרים (שנפרדה סוף-סוף השנה מהחברה להגנת הטבע)?  

לא ברור לי למה העדיפו את תכנית המתאר7192  על פני תכנית6729 

ומה ההבדל בין השתיים, לדעתי המקום צריך להשמר כמו שהוא , זהו אחד המקומות היפים בארץ שיד נדל'ן עוד לא נגעה בהם, כנראה שמשקיעים לטשו עיניים לאיזור כדי להפיק את מלוא התמורה הכספית ,

וטובת התושבים בעינהם כקליפת השום, על התושבים לדעת שבכל מקרה הם המפסידים האולטמטיבים,

יותר צפיפות יותר מכוניות יותר רעש יותר זיהום אויר יותר סטרס ,והרבה פחות איכות חיים,

ואני לא נגד הקידמה, פשוט שירכזו אותה באיזורים שמיועדים לכך שיבנו גבוה אדרבא,

אבל שלא יחליפו יערות בנהרות של בטון כי הבניה מלבד שהיא עצמה כבר כפופה לחוקי הבטון הרי שהיא זקוקה לתשתית שזה כבישי בטון וכל כביש דו מסלולי הופך לאחר זמן לארבעה  מסלולים, והפרדה ושוליים אנחנו מדברים על רוחב של כמה עשרות מטרים ובאורך של מספר קילומטרים, ואם תהיה בניה בשני איזורים יצטרכו גם כבישי גישה, ובסוף יבוא תורם של הקניונים ומגרשי חניה,  אם אין ברירה צריך לעשות הכל כדי לעכב את הבניה ,דרך עתירות בבית משפט ערעורים וכל העיכובים שעורכי דין יודעים לנצל ,במקרהה זה כל עכבה לטובה ויש לרתום עורכי דין שליבם בנושא של שימור הסביבה

צטט: shilo south 2009-01-27 20:31:40

א. מודה שאיני מכיר מספיק את עין-כרם, כך שקשה יהיה לי להכנס לדיון מעמיק מידי ספציפית כאן.

ב. עם זאת, חשיבה סביבתית, לעולם תנחה בתכנון ופיתוח מטרופוליני, להשתמש בחכמה במשאב היקר בישראל, הוא משאב הקרקע.

רוצה לומר- גם אם אנחנו נמצאים במרכז, התפישה צריכה להוביל לאישור תוכניות בינוי ע"ב שכונות ישנות, להתכנס "פנימה" (בראש ובראשונה "לתוך" הישוב), ולנצל את האזור האורבני בצורה המיטבית.

אם מדובר בשטחים שטרם נוצלו "בפנים", ואם להתייחס לשכונות ישנות שבהן ניתן לייעל לתקן ולשנות את התב"ע. 

מדבריות אין במרכז הארץ למעט זה המצוי בצל-גשם ממזרח לי"ם ונמשך דרומה במעין נקניק "מוצל".

אני משער שתוכניות בינוי במדבר יהודה, על הפאונה/פלורה המיוחדת שלו, נאהב הרבה פחות מאשר תוכניות בתוך עיר X במרכז הארץ (או בדרומה/צפונה). כנ"ל לכיוון מערב (ספדי למשל) צפון או דרום (שם מצטרפת גם פוליטיקה לחשיבה הסביבתית).

האלטרנטיבה אותה זרקת נשמעת לא הגיונית!

אבל אם כבר-אז כבר:

נכון. מדובר במינהל וכבר מזה עולה חשד לטעם נפגם. האם התוכנית נידונה כבר במחוזית? האם פניתם לסיועה של המועצה לשימור אתרים (שנפרדה סוף-סוף השנה מהחברה להגנת הטבע)?  

צר לי שאנשים שמתיימרים להיות סביבתיים מטיפים למען הפנטזיה של כרישי הנדל"ן לדחוס ולצופף את האזרחים המסכנים במגדלי כוכים ובמחסני אדם. הפנטזיה הזאת גם משרתת את הפוליטיקאים המושחתים ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה המעוניינים להעמיס עוד אוכלוסיה על התשתיות הקיימות.

ירושלים מוקפת בישימון וטרשים מהגבעות הצחיחות של בית איכסה מצפון מערב  דרך המזבלות של חיזמה מצפון מזרח ועד למדבר זרוע הגרוטאות בדרך לנוקדים בדרום. מי שיטרח לצאת מירושלים בכל דרך חוץ מכביש מספר אחד, לא ימצא ערכי טבע ונוף אלא בעיקר שטחים ריקים , אבודים מלאים בפסולת בניין. את השממה הזאת ניתן להפריח באמצעות בנייה כפרית מתונה ועדינה , בתוך פיתוח סביבתי , גנים וחורשות.

זהו החזון הסביבתי הנכון , אותו ביריוני הנדל"ן מנסים לטשטש באמצעות תעמולה פסאודו ירוקה.

בכל אופן,

לא ברור כרגע , אם קיימת באמת מצוקת קרקעות , או שהמזימה להחריב את עין כרם , היא רק ספקולציה יזמית שעיקרה ניצול אזור שנחשב אטרקטיבי במיוחד בזמן ששוק הנדל"ן שוקע. 

drall
לדעתי זה בדיוק כפי שרשמת במשפט:

"...לא ברור כרגע , אם קיימת באמת מצוקת קרקעות , או שהמזימה להחריב את עין כרם , היא רק ספקולציה יזמית שעיקרה ניצול אזור שנחשב אטרקטיבי במיוחד בזמן ששוק הנדל"ן שוקע. "

.

זאת בדיוק המזימה!

עין כרם בערפילים:)

איזה מקום מופלא

* הצילום נלקח מהרשת

הי דראל.

א. כפי שכבר אמרתי, אני לא מכיר טוב את עין כרם, כך שקשה לי להכנס לדיון ספציפי. הרמה הקונספטואלית היא כבר עניין אחר.

ב. במסגרת הכנותיכם להגשת ההתנגדויות במחוזית, חשוב להמנע מהטענות אותן אתה מעלה מכיוון שאתה מאפיין אותן כסביבתיות. הטענות הסביבתיות בהן נהוג להפגש במחוזיות "באשמתנו" הפוכות לטענותיך. עם זאת, אם אני חושב על זה פעם נוספת, אם מדובר על תכנית מפורטת של ממ"י, אני משער שהיא מעוגנת כבר בתוך תב"ע מאושרת (=?). כדאי להקדיש רגע ולבדוק במשרד הפנים. מי המתכננים עליהם אתם נסמכים? "משלנו"? מוכרים?

ג. הפרדיגמה של ציפוף אוכלוסין באזורים אורבנים וייעול המערכות, לעולם יהיו מאפיין מוצהר של תפישות סביבתיות. לאלטרנטיבה של פריסת תשתיות ו"זלילת" קרקע יש משמעויות בעייתיות מאד, בטח באזור כמו י"ם שחנוקה באזורים רגישים מכל צדדיה.

ד. אני יותר ממסכים שי"ם סובלת מהיעדר תיכנון כולל מתאים. אפשר לראות את זה גם בעין "לא מיומנת" כשנכנסים אליה מכיוון כביש1. אם אתה רוצה להעמיק בנושא, וחשוב שתכיר אותו טוב כעירוני שחי בי"ם, כדאי מאד ללמוד קצת על קוריטיבה בברזיל כדוגמא. זאת עיר שהפכה (ככורח מציאות) ממרכז כפרי לעיר בעלת מוקד תעשייתי-מסחרי פורח, ונהוג לתת אותה כדוגמא לפיתוח אורבני סביבתי.

עם כל הצער והכאב, בשינוי אופיים של האזורים האורבנים (אם זו תל-אביב המתחדשת או י"ם שכבר מזמן אינה י"ם). ישראל היא מדינה שקצב הצמיחה שלה מטורף מעבר לכל סוג של הגיון.

חשוב מאד לתכנן חכם ורגיש ולא באמצעות סיסמאות (של כרישי נדל"ן, פוליטיקאים וכו'). 

לגבי קוריטיבה- הנה, נסה למשל כאן:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1144

ולסיום- בישראל ישנה מצוקת קרקעות ממטולה עד אילת ומנאות הכיכר ועד כיסופים. כדאי לפתוח מפות תכנון ולהכיר.

חשוב מאד לא לדחוק את בעיות התכנון לכיוון השטחים הפתוחים אלא דווקא להתכנס ולנצל בצורה המיטבית את השטח המבונה הקיים (אני יודע ש"שטח מבונה" הוא הגדרה אחרת...).

לא לבנות מגדלים (למגורים) בעין כרם? ייתכן מאד וזו באמת טעות. לא מכיר. השאלה היא איך תוכנית המתאר למחוז י"ם נותנת מענה לצרכי הפיתוח ופוטנציאל הכלת אוכלוסיה מתגבר, בלי לגרום לקטסטרופות סביבתיות ופגיעה במעט השטח הפתוח שסובב לה. החברה להגנת הטבע פירסמה תוכנית בזמן האחרון, המנסה לתת מענה תכנוני לבעיות אצלכם. טרם התעמקתי בה. כדאי לך לנסות לאתרה.

צטט: shilo south 2009-01-30 22:00:18

 

ולסיום- בישראל ישנה מצוקת קרקעות ממטולה עד אילת ומנאות הכיכר ועד כיסופים. כדאי לפתוח מפות תכנון ולהכיר.

זו אולי נקודת המחלוקת הבסיסית בינינו , כיוון שאני לא רואה מצוקת קרקעות בארץ בשום פנים ואופן.

יכולות להיות בעיות נקודתיות , נניח בגבעתיים שסגורה מכל צדדיה על ידי שטח עירוני צפוף , אבל זו באמת דוגמא חריגה, כי אפילו תל אביב פעורה מכיוון צפון מזרח (לא שאני חושב שצריך לבנות שם).

יש לי את הרושם ש"מצוקת הקרקעות" היא עוד מזימה נדלניסטית שעיניינה לחץ על הממשלה לצופף דיור עירוני או להפשיר קרקעות באזורים אטרקטיביים.

בירושלים המוקפת ממזרח , מצפון ומדרום על ידי ישימון , בוודאי אין שמץ של מצוקה.

חוזר שוב- כדאי מאד (לכל מי שקרוב לנושאים שלנו) לפתוח וללמוד את מפות התכנון הקיימות. אפשר להתחיל מתוכניות המתאר המחוזיות ולרדת לרזולוציות המפורטות ברמת השכונות אפילו. מי שסובל מעודף זמן פנוי יכול לטפס לתמ"אות הרלוונטיות, אבל רלוונטיות היא מילה אמביציוזית בהקשר הזה... (מתנצל על הביקורת המרומזת).

רק למען האנקדוטה- המלחמות "שלנו" עם הנדל"ניסטים הן בדיוק נגד תופעת הפירבור הלא מושכל וכדו'!

הנדל"ניסטים הם אלו הלוטשים עיניים אל עבר השטח הפתוח במקום להעדיף פיתוח צמוד דופן בד"כ.

צטט: shilo south 2009-02-01 20:50:29

רק למען האנקדוטה- המלחמות "שלנו" עם הנדל"ניסטים הן בדיוק נגד תופעת הפירבור הלא מושכל וכדו'!

הנדל"ניסטים הם אלו הלוטשים עיניים אל עבר השטח הפתוח במקום להעדיף פיתוח צמוד דופן בד"כ.

 

לא המלחמות שלנו , אולי המלחמות שלך.

אני בעצמי עובד עם נדלניסטים כל הזמן. אפשר לומר שאני נדלניסט בעצמי.

ההבדל בין העלות של דיור צמוד קרקע לדיור צפוף הוא 20%.

ההבדל בין בניה על שטח פתוח לבין בניה  בתוך שטח עירוני קיים הוא 30% שלא לדבר על התשלום שמשרד השיכון דורש בנוסף למחיר הקרקע על פיתוח השטח , שהוא בסביבות 12%.

 את המספרים האלו , אולי אתה לא יודע , אבל הנדלניסטים מכירים טוב , הם חיים מהם.

 זה ההבדל בין עלות הבניה הכפרית הפרברית לבין ציפוף הדיור הקיים , 62%.

 לכן דבר אחד ברור ומובהק, מי שתומך בציפוף הדיור באיזורים העירוניים , עושה קודם כל שירות שאין דומה לו לנדלניסטים.

 חוץ מזה , הוא פוגע באיכות החיים של הדיירים.

 על שני הדברים האלו אין שום ויכוח.

 על מה יש ויכוח? על השאלה האם צריך לבנות על שטחים פתוחים.

 כאן יש מקום להרבה דעות והרבה דעות ישנן.

 דעתי היא שישנם שטחים פתוחים שצריך להמנע מלפתח אותם וישנם כאלו , ואלו הרוב, שניתן להשתמש בהן לעת הצורך כשטחים המיועדים לבניה דלילה איכותית וצמודת קרקע.

זה הכל. 

יפה.

אם גם אתה קרוב לתחום הנדל"ן אתה יודע שהנתונים שהבאת דינאמים מאד ומשתנים מאזור לאזור ע"פ איפיוניו, בעלי הקרקע עלותה ופיתוחה (אפילו תשתיות ראש שטח), ייעודים, תמריצים, צפיפות תכנונית ומיקום גיאוגרפי (וחוזר שוב שאיני מכיר את י"ם).

ב. אין לי כל בעיה לעשות שירות שכזה לאנשי הנדל"ן. יותר מזה, אם ייזכו אלו לסיוע הנכון כנראה שנצליח לפתור לא מעט בעיות סביבתיות בארץ.

ג. לבניה צפופה ורוויה יש משמעויות סוציאליסטיות שיש לתת עליהן את הדעת. אין שום סיבה שתוך תכנון מושכל וטוב תהיה פגיעה כלשהי באיכות החיים של התושבים. הם כן ייאלצו לחיות פיסית קרוב בהרבה אחד לשני, ממה שהיו חיים לו היו במסאי מארה, אבל זה כורח המציאות בישראל 2009 ובוודאי בישראל2020. אין מה לעשות. צריך לתכנן חכם.

נגעת באחת הבעיות הסביבתיות החריפות בעולם, ובוודאי החריפה בישראל, היא פגיעה בשטחים הפתוחים.

נכון, ישנו הבדל תפישתי לא פעם, לפעמים אפילו עד רמת קונפליקט, בין תכני איכות סביבת האדם לתכני איכות הסביבה.

נושא הסולאר הוא דוגמא מצויינת לקונפליקט הזה. הנה למשל, ע"מ לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה לשני העשורים הקרובים צריך יהיה ככל הנראה (בטכנולוגיות הקיימות בארץ) שטח של כ200,000 דונם (דו"ח חלה"ט). איפה יימצא כזה זו שאלה טובה (מי שימלמל "נגב" נא לדסקס עם עצמו האם הוא מכיר את הנגב יותר מאשר כסיסמא ולהציע הצעה פרקטית. במקרה שלי באמת אשמח לשמוע). אין ספק שחובה לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות.

אני בהחלט מסכים שישנם שטחים "פתוחים" הפוטנציאלים לבניה. הפוטנציאל גם הוא כורח מציאות מכיוון שהאוכלוסיה גדלה (בקצב מהיר מאד) וצריך יהיה לשכן אותה בעתיד. ישנם מקומות נטולי ערכיות כמעט, עליהן אין בעיה לבנות, והם יכולים לשמש אלטרנטיבה לא רעה לבניה במקומות רגישים אחרים. 

אדריכלית, חשוב מאד לקדם את האזורים האורבנים כמקומות שיימשכו אליהם אוכ' (שימוש למגורים).

בסופו של יום לשמחתי היום כבר מובן בסה"כ הצורך לצופף את האוכלוסיה האורבנית בצורה המושכלת ביותר.