צטט: ra ami 2009-01-28 21:55:40
צטט: a#mili 2009-01-28 21:43:28
צטט: ra ami 2009-01-28 20:40:57
אבל מה קרה עם האמנות ?
טוב תודה, אני רואה תערוכות מידי פעם.
ומה קרה שלמדת אצל אמנים נפלאים כאלה וטיילת איתם בפריז וגם ב,,, אולי רומא?
והיום אתה לא עוסק בזה?
דווקא אני מטייל בפריז וגם ברומא ומחלק את הזמן בין
מסעדות לאמנות, לפעמים אפילו שופינג.
מה קרה לרוב התלמידים שלהם ? מה הם בדיוק הסבירו להם?
את מה שאודי כתב, שהחיים קודמים לאמנות.
אז היה לי מזל שלא פגשתי אותם? או שהתמזל מזלי שלא פגשתי אותם?
כל פגישה עם אמן היא מחכימה ומעשירה את דרך ההסתכלות על אמנותו
כל מפגש עם מורה, הוא פוטנציאל לרווח, זה לא קשור למזל
עמילי
כנראה שלא הבנת את ההומור וגם לא את הפואנטה.
אני ממש לא צריך לעשות אמנות כדי לחיות.
למדתי שהחיים שלי יכולים להיות מלאים ורבי עניין גם
בלי לייצר אמנות.
ומה קרה לרוב התלמידים, לא רק שלהם?
מה שקורה בכל מקום וידוע מראש, רק אחוז קטן
הופך את האמנות לחלק עיקרי מחייו, השאר, לפחות אלו
שלמדו איתי הפכו לארכיטקטים, כותבים, במאים, וחלקם
עושה עדיין אמנות...עוד הוכחה שלא המורה קובע אם תהיי
אמנית או לא. בסופו של יום כל אחד והבחירות שלו.
אמנות לא מייצרים, כנראה זו הטעות של המורים שלך ,
אבל יש גם צדק בחלק מדבריך ,
אני אומרת לתלמידים שלי שילמדו מקצוע נוסף במקביל לאמנות.
מקצוע שיכול לפרנס אותם בכבוד
כי תמיד אפשר ליצור ולהעמיק באמנות גם שעובדים בעבודות נוספות.
לי היו מורים לא מפורסמים ורמי דרג "פרסום" כשלך אבל ,
אני מודה לאלוהים ,אני חושבת שהוא אהב אותי בגלל שהוא הגיש לי במתנה לכל אורך חיי מורים לאמנות ענקיים שהם היו האוצרות בחיי.
יכול להיות שאם הייתי פוגשת מורים אחרים כשלך , לך תדע מה היה קורה לי.
לא רוצה לחשוב אפילו. ניראה לי שחור משחור.
ובלי האמנות מה אפשר לעשות בעולם הזה. הוא הרי תפל ודלוח.
/null/text_64k_1#