אחת הטראומות של מפוטרים בהייטק היא הרגע בו מתלווה אליהם איש הביטחון ביציאה מהמשרד. זה לא קורה כל הזמן, אלא יותר בחברות הגדולות שיש להן ערכת עזיבה מובנית ואנשי ביטחון במתקניהן. אך גם בחברות הקטנות יותר, לרוב הבקשה לעזיבת מתקני החברה היא לאלתר.

אין ספק שיש פה סוג של דיסוננס. בימים היפים עמלות מחלקות משאבי האנוש על יצירת זהות מקסימלית בין המונחים "בית ומשפחה" לבין מקום העבודה. זה בא לידי ביטוי בטרמינולוגיה, באינטראקציה ובפעולות הרווחה השונות. אך הזוגיות הזו, כמו הזוגיות הפרטית, יכולה להוביל לגירושין- חדים, מהירים וכואבים.

המעסיקים גורסים שמוטב כך. עובד שפוטר עלול להיות פצצה מתקתקת ומוטב לו ולמעסיק שדרכיהם ייפרדו לאלתר.

המקרה המדובר ביותר הוא של טרי צ'יילדז, בן 43, מהנדס מחשבים שעבד במחלקת הטכנולוגיה של עיריית סן פרנסיסקו, שנעצר בחשד לחבלה ברשת המחשבים העירונית החדשה FiberWAN.

לטענת גורמים רשמיים, הצליח צ'יילדז להשתלט על FiberWAN באמצעות יצירת סיסמה שנתנה לו גישה וחסמה אותה עבור משתמשים אחרים. בכך השיג צ'יילדז גישה בלתי מוגבלת למאגרי המידע של העירייה אשר הכילו תכתובות אימייל של עובדי העירייה, נתוני שכר, מסמכים מסווגים של רשויות החוק ומידע על אסירים. 

עלות הקמתה של FiberWAN עמדה על מיליוני דולרים. להערכת מומחים, צפויה כעת העירייה להוציא מיליוני דולרים נוספים על שיקומה, אולם היקף הנזק המדויק נמצא עדיין בבדיקה. צ'יילדז מסר למשטרה את סיסמת הכניסה, אולם היא לא עבדה וצ'יילדז סירב לתת את הסיסמה הנכונה, גם כשאיימו עליו במעצר. מנהלי רשת המחשבים עמלו בימים האחרונים לפצח את הסיסמה של צ'יילדז. אם לא יצליחו, תיאלץ עיריית סן פרנסיסקו לסגור את המערכת ולהקים אחת חדשה, דבר שיימשך 6-8 שבועות. כמו כן חוששים המומחים כי בטרם נעצר, צ'יילדז יצר דלת אחורית שתאפשר לגורם אחר לגשת למערכת באמצעות תקשורת טלפונית או אמצעי אלקטרוני אחר ולהשמיד מידע.

סיפור נוסף הוא של מהנדס ממורמר של פאני מיי, שהטמין "פצצה לוגית" במערכת המחשבים של ענקית המשכנתאות, שאלמלא נחשפה בזמן היתה עשויה לשתק את עבודת החברה לכשבוע ולגרום לנזקים במיליונים.

כתבה שפורסמה בכלכליסט מתארת דו"ח חדש של ספקית האנטי-וירוס מקאפי ומרכז חקר אבטחת המידע של אוניברסיטת פורדו, שהוצג במהלך כנס הכלכלה העולמית בדאבוס. עובדים מפוטרים וממורמרים ניצלו את הידע שברשותם כדי לדפוק את הבוס-לשעבר עד העצם. הם הונו את המעביד וחיבלו במתקניו. מסקר שערכו שני הגורמים, 42% מהנשאלים העריכו כי עובדים לשעבר הם מוקד הסכנה הבולט ביותר לחברה - ועל פי הערכות, הם גרמו למעסיקיהם לשעבר בשנת 2008 נזק כולל של כטריליון (!) דולרים.

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3206164,00.html

מיכל כרמי

מנהלת זירת התעסוקה

CEO - טריפלטק

השמה כח אדם היי-טק ביוטק בכירים פיננסי מיכל כרמי

דרושים

מיכל את צודקת לחלוטין.

אפשר להבין את שני הצדדים

אבל אפשר גם אחרת.

אצלנו פוטרו 50 אחוז. התהליך הראשוני היה קשה אבל העזיבה עצמה

הייתה בקצב סביר והגיוני. כל אחד בקצב שלו. מי שרצה עוד קצת (למשל רכב חברה)

לא הייתה בעיה והייתה גמישות.

לפחות זה...

את קצת מבלבלת בין הי טק ל IT.

שימי לב שהמקרים שציינת לא היו בחברות הי טק (שמפתחות מוצרים) אלא בגופי IT (שמתחזקים נתונים) של אירגונים.

בחברת הי טק המצב קצת שונה.

בדרך כלל המהנדסים לא חשופים למידע העיסקי או החשבונאי במידה שמאפשרת נזק משמעותי.

הנזק הזדוני של מהנדס הי טק מפוטר לחברה שבה הוא עובד (אם הוא לא התכוננן לפיטורים הרבה מראש ושתל תכונות בעיתיות במוצר) הוא מוגבל.

העובד יכול להשמיד עת ה source control ובכך למחוק את הקוד של החברה אבל בצורה כזו ניתן יהיה לשחזר את המידע מגיבויים ורוב הסיכויים שבין הגיבוי האחרון למחיקה היו כמה עובדים שהורידו גירסא מעודכנת למחשב האישי שלהם ככה שהנזק לא גדול.

הפגיעה היותר משמעותית יכולה להיות אם העובד מעביר מידע על התוכנה למתחרים. הוא יכול לספר למתחרים באיזה מצב עומד הפיתוח של תכונות שונות, בעיות שבהן נתקל הפיתוח או באגים שהחליטו "להחליק".

זה מדהים אבל המדינה כנראה לא מבינה באיזה סיכון של נתונים וכסף היא נמצאת...

אחלה כתבה

מור הללי- היוצר והמייסד של "כל הצעדים להצלחה בשיווק הרישתי"

אני גם מסכים שבחברות היי טק אמיתיות (מהנדסי חומרה ותוכנה),

זה לא המצב.

ולו מכמה סיבות:

1. המדינה קטנה, ואף אחד לא ילכלך את השם שלו

2. זה ממש לעשות נזק, ואנשים יכולים להישפט, לקבל קנסות, להידרש לפצות ואף לשבת בכלא.

3. מפתחי היי טק מבינים את המניעים לפיטורין.

אני אבל כן חושב שהתהליך הזה של שומרים והרחקה מידית, יש בו כפיות טובה כלפי העובדים שיכולה לגרום לתרעומת.

אפשר להבין,

אם כי אין ספק שהתחושה היא מאוד לא נעימה עבור שני הצדדים..

צטט: ווטיצקי 2009-02-02 16:03:26

מיכל את צודקת לחלוטין.

אפשר להבין את שני הצדדים

אבל אפשר גם אחרת.

אצלנו פוטרו 50 אחוז. התהליך הראשוני היה קשה אבל העזיבה עצמה

הייתה בקצב סביר והגיוני. כל אחד בקצב שלו. מי שרצה עוד קצת (למשל רכב חברה)

לא הייתה בעיה והייתה גמישות.

לפחות זה...

הי יוסי,

העיקר שאתה עובד... :-)

אני יודעת שבד"כ יש התלבטות בנושא הזה כשמפטרים,

הטענה של מנכל"ים היא שפוטנציאל ההרס של עובד תוכנה זועם עלול להיות גבוה מאוד

אז חוששים להסתכן...

פיטורין ,או שינוי סטאטוס בעבודה[בעיקר הרעה]

מערער בדרך כלל את הביטחון העצמי גם כשהתרוצים[צמצומים,ביטולי פרויקטים ]

ראציונאליים. הכשרת גברים[בעיקר] להיות פונקציונאליים ולתהיות providers פיננסיים

ומעמדיים ,עומדים להם לרועץ עם מכתב הפיטורין. יחסים שסבלו מבעיות שיתוף פעולה

יסבלו יותר במצבים אלו.

פעם קראתי באנגלית ספר פסיכולוגי מבריק שנועד לחנך ילדים להיות מתכננים כלכליים עתידיים-

כשהמוטיב אומר שהכל מתחיל ממש בראשית התפתחות הילד. והכלים קשורים לעבודת צוות ושיתוף.

ומשם אני שואבת רעיון שהומלץ על ידי הפסיכולוג כדי להמחיש לילדים "שהכסף אינו גדל על העצים"

ישיבות אחת לשבוע של תכנון  ושיתוף פעולה [כמובן עבודת צוות עומדת במבחן]

אך בזוגיות בעייתית זה יהיה הרגע ש"יתחילו ההתחשבנויות" . לכן צריך זוגיות בסיסית הנהנית משיתוף

פעולה כדי לעבור תקופת משבר. 

קונקרטית:

ישיבה אחת לשבוע, כשדנים בהוצאות שאפשר לוותר, הוצאות לא הכרחיות כשכל אחד מבני המשפחה תורם

דבר אחד "כהקרבה" לימות החורף הקשים. ובודקים כל שבוע כמה נחסך על מנת ליהנות מרגעים של תחושת שליטה.

למשל בספר הוצע לילד לקבל שכר טירחה על נקיון הגינה, על שטיפת הרכב, על ביביסיטר .

ואני מציעה למבוגרים המפוטרים להיות גאים לעשות כל עבודה, אלו עיתות משבר וזה יהיה מובן יותר מלשבת מסוגרים בבית. מי שלא עובד , עד מציאת עבודה,:

ניתן לחלק עיתונים לפנות בוקר, ניתן לאפות עוגות, לארוז

מתנות ,לעשות שליחות לאוכל,פרחים,שליחות מסמכים , הכנת סנדביצ'ים ולמכור במשרדים..ועוד רעיונות

עד "יעבור הזעם".  טלמרקטינג,. נכון צריך להתפשר על השכר, אך עדיף "מהשתבללות" והתכנסות לדיכאון..........

ואני חושב לעצמי,

אם יפטרו אותי פעם.

לא איש ביטחון יצטרכו להביא אלא פלוגה של הימ"מ.