אני מעתיק תגובה אנונימית שנכתבה על ידי פקידת סעד לסדרי דין כנראה:

http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=25202&subjectId=3&talkBackId=938784

    מה לגבי טובת הילד?    

נושא התגובה   נראה אתכם מפרסמים את זה..  

 שם הכותב:   "מלכת הרשע"          

 זמן:   07:53 07/11/2008  

כתובת IP:   77.127.123.157

      כמי שכל היום מתמודדת עם זוג תינוקות מגודלים, שרוצים לפרק מערכת יחסים, עפ"ר בגלל מפגש בין 2 מופרעויות, אחרת הם היו מסתדרים בלעדי, כשבתווך ילדים קטנים, אני כואבת..
כואבת בשביל הילדים, שחיים עם הורים מטורפים, שעסוקים בעצמם, במלחמות שלהם אחד בשני, על גב הילדים. כן, גם הנשים מטורפות, אבל גם גברים מטוורפי, שעושים לידלים דברים איומים (הנשים והגברים!!!), לדרוש מילד להוריד בגדים כשמגיעים לאבא'אמא, להשמיץ את ההורה השני, לעבור חקירות דקדקניות, ללכת לבדיקות חוזרות ונשנות במיון, כדי להוכיח שאבא/אמא פגעו מינית ופקידת סעד חייבת להציל את הילד,
מי אתם בכלל? מי אתם שחשובים שיש לכם זכות להשמיץ עובדות בעלות ניסיון, ידע ומתמודדות עם משובים של רועף, שנאה ומופרעות כל זאת בשכר גבוהה של 6,000 ש"ח למשרה מלאה כולל כוננויות,
שבהם אתם מתקשרים להתלונן שאיחרו להחזיר את הידל ברבע שעה או לחילופין לא מורידים אותו להורה השני כי יש לו חום של 37.1.
למה יש תלונות רבות על פקידות סעד? פשוט, מי מכם שמע על משתנים מתערבים? בטח שמעתם כי רובכם משכילים, נבונים ובעלי תארים מתקדמים, בד"כ אנשים שפויים מתגרשים בלי בעיעות.
ומול הטירוף, העוצמות והכוח שאתם מסוגלים מתוך שיגעון להפעיל,לנו לפעמים אין כוחות.
ועכישו אני רק תוהה איך מתמודדים הילדים שלכם עם כל זה? איזה נזק? איזה דימוי עצמי, כמה פנויים ללימודים, להרגיש ולחוות דברים כאשר אתם כ"כ פועלים כמו שאתם פועלים.
הדברים שלי מכוונים לנשים וגברים כאחד, כ"א מכם עושזה זאת בדרך אחרת וכל אחד מכם משאיר אותם הנזקים.

מה הייתם עונים לה ?

אני הייתי עונה לה שמרגישים שהיא עייפה וכועסת וגם חסרת אונים לפעמים....שאי אפשר להציל את כולם ותמיד יהיה מישהו שיכעס עליה,שתזכור שהיא עושה הכי טוב שהיא יכולה במצב בעייתי מראש....

שהיא בחרה במקצוע כפוי טובה 
שתזכור את אותם הורים וילדים שכן אפשר לעזור להם ושבטח יש לה גם דוגמאות כאלה....

 ואם זה יותר מידי בשבילה היא לא חייבת להמשיך.....

(ולמען הגילוי הנאות אני עובדת סוציאלית....)

ואני הייתי גם משיב לשימוש במושג "כפוי טובה"

עבודה טובה אינה כפויית טובה,

מי שלא עושה עבודה טובה בוודאי שלא יכירו לו תודה.

אני אומר את זה גם בהקשר של פקידות הסעד לסדרי דין,

אם פקידת הסעד מרגישה שאינה יכולה להואיל היא רשאית

להמליץ לבית המשפט להעביר את התיק לגורם מומחה, מכון פרטי, פסיכיאטר וכדומה...

בפועל פקידות הסעד אוחזות בכוח בשליטה על הורים שהם אינם יכולים

להועיל להם בכדיי שאף אחד לא יצליח היכן שהן כשלו,

וגם מבקשות מבית המשפט שיאציל להם סמכויות ויאפשר להן לכתוב תסקירים נוספים

בכדיי לשמור את השליטה ולאפשר להם לפתור בעיות על ידי ניסויים בבני אדם.

מתנצל בפני הפקידות המקומיות שנאלצות לנהוג כך

עקב דורסנות וכוחניות הממונים עליהן,

אני לא מעריך את אלו שבכדיי להתקדם מעדיפים פירגון לממונים

על טובת הילדים.

צטט: ירוק בהיר 2009-02-03 07:17:36

ואני הייתי גם משיב לשימוש במושג "כפוי טובה"

עבודה טובה אינה כפויית טובה,

מי שלא עושה עבודה טובה בוודאי שלא יכירו לו תודה.

 

אני אומר את זה גם בהקשר של פקידות הסעד לסדרי דין,

אם פקידת הסעד מרגישה שאינה יכולה להואיל היא רשאית

להמליץ לבית המשפט להעביר את התיק לגורם מומחה, מכון פרטי, פסיכיאטר וכדומה...

בפועל פקידות הסעד אוחזות בכוח בשליטה על הורים שהם אינם יכולים

להועיל להם בכדיי שאף אחד לא יצליח היכן שהן כשלו,

וגם מבקשות מבית המשפט שיאציל להם סמכויות ויאפשר להן לכתוב תסקירים נוספים

בכדיי לשמור את השליטה ולאפשר להם לפתור בעיות על ידי ניסויים בבני אדם.

 

מתנצל בפני הפקידות המקומיות שנאלצות לנהוג כך

עקב דורסנות וכוחניות הממונים עליהן,

אני לא מעריך את אלו שבכדיי להתקדם מעדיפים פירגון לממונים

על טובת הילדים.

שוב ההכללות  ,יש היום את מרכזי הסיוע שליד בית המשפט המאוכלס בפקידות סעד שהן עובדות בית המשפט המטפלות בכל מי שמעוניין להגיע להסדר וגישור,המקרים הקשים ביותר מגיעים למחלקות הרווחה וכאן לרוב (לא הכל) מדובר בסיכסוכים קשים שלא משנה מה תמליץ פקידת הסעד מישהו יהיה כועס ,ובאופן כללי זה מקצוע במיוחד במחלקות הרווחה שהכרת תודה היא נדירה ולא רק אצל פקידות הסעד,ואכן לא כל אחד מתאים להיות עובד סוציאלי במחלקות הרווחה.

אני תמיד אומרת שקשה לבוא בטענות לעובד

כשהממונים עליו לא יודעים לנהל כמו שצריך

כשכללים והגבולות פרוצים

כששיקול דעתו רחב יותר

מאשר הברור והידוע...

יחד עם זאת

הייתי מצפה שבמקצוע כזה (לעוממת תפקידים "בלתי מקצועיים")

לפקידת הסעד תהיה את האינטיליגנציה

השכלית והריגשית

כדי לעשות מינימום טעויות

כל הטענות כנגד אותן פקידות סעד

נובעות מריבוי מקרים שבהן הן לוקחות לעצמן

את הדרור לקבוע

על סמך השקפת עולמן  הפרטית

ועל סמך מי "שמפעיל" אותן יותר חזק

ועל סמך הקשות ממקרה אחד למשנהו

ולא מתוך התבוננות אובייקטיבית על צרכי הילדים

ירון, דוד , נורית ומיכל , אלו הספציפיים

שעומדים מולה באותו רגע נתון.

אין מה לעשות

כשאומרים שאין עשן בלי אש

הכוונה שכנראה יש משהו שלוקה בחסר

בתפקוד שלהן

אחרת , לא היה קול רועם וגורף כלכך נגדן

אכן , זו עבודה לא פשוטה

ומי שאין לה את כוחות הנפש , שתעבור למקצוע אחר

זה פשע להשאר בתפקיד כזה

כשקצו כל הכוחות

איפה האינטגרטי?

אבל נדמה לי שלא תעדיף פקידת סעד ,משום מה ,

לעבוד באחזקה או בייצור או בתור מזכירה ...

יש מקצועות שחייבים לאהוב ממש את מה שעושים

כדי להשאר בהן

הנזק הוא לא תיוק של מסמך במקום הלא נכון

הנזק.... אין מילים לתארו

ונחזור למסגרת , זו שלא מנהלת נכון את פקידות הסעד

למשרד שאחראי עליהן , שלא שם קצוץ על מה שקורה שם

לבית המשפט שבוחר להסיר אחריות מעצמו

נמנע מבחינה עמוקה של הנתונים

ומסתמך על תסקירים כאלה או אחרים

בלי לבדוק אותם באמת

נו, כבר היו דברים מעולם , לא?

אנא מכן , פקידות סעד יקרות

תזכרו את מה שלמדתן בשיעורים...

אל תניחו לעולם הקשה שבחוץ

להחליף את האנושיות הדרושה

בקביעת גורלות של חסרי אונים

ולכן , פקידות הסעד השפויות באמת

חיזקו ואימצו

הפרידו עצמכן מכל השאר

באמצעות תוצאות מניבות ואנושיות

בשבירת מוסכמות חולות

ביצירת תקדימים ללא מורא

למען חברה טובה ובריא יותר

צטט: גמבה 2009-02-03 07:48:17

צטט: ירוק בהיר 2009-02-03 07:17:36

ואני הייתי גם משיב לשימוש במושג "כפוי טובה"

עבודה טובה אינה כפויית טובה,

מי שלא עושה עבודה טובה בוודאי שלא יכירו לו תודה.

 

אני אומר את זה גם בהקשר של פקידות הסעד לסדרי דין,

אם פקידת הסעד מרגישה שאינה יכולה להואיל היא רשאית

להמליץ לבית המשפט להעביר את התיק לגורם מומחה, מכון פרטי, פסיכיאטר וכדומה...

בפועל פקידות הסעד אוחזות בכוח בשליטה על הורים שהם אינם יכולים

להועיל להם בכדיי שאף אחד לא יצליח היכן שהן כשלו,

וגם מבקשות מבית המשפט שיאציל להם סמכויות ויאפשר להן לכתוב תסקירים נוספים

בכדיי לשמור את השליטה ולאפשר להם לפתור בעיות על ידי ניסויים בבני אדם.

 

מתנצל בפני הפקידות המקומיות שנאלצות לנהוג כך

עקב דורסנות וכוחניות הממונים עליהן,

אני לא מעריך את אלו שבכדיי להתקדם מעדיפים פירגון לממונים

על טובת הילדים.

 

שוב ההכללות  ,יש היום את מרכזי הסיוע שליד בית המשפט המאוכלס בפקידות סעד שהן עובדות בית המשפט המטפלות בכל מי שמעוניין להגיע להסדר וגישור,המקרים הקשים ביותר מגיעים למחלקות הרווחה וכאן לרוב (לא הכל) מדובר בסיכסוכים קשים שלא משנה מה תמליץ פקידת הסעד מישהו יהיה כועס ,ובאופן כללי זה מקצוע במיוחד במחלקות הרווחה שהכרת תודה היא נדירה ולא רק אצל פקידות הסעד,ואכן לא כל אחד מתאים להיות עובד סוציאלי במחלקות הרווחה.

היי פלפלת,

לעניין ההכללות, אני סבור שהמנגנון רקוב מלמעלה,

כך שלפקידת סעד מקומית שרוצה לפעול אחרת, אין את החופש, התמיכה והכלים לעשות כן...

ומה שכתבת לא מדויק עובדתית,

יחידות הסיוע אינן שייכות לבית המשפט, אלה למשרד הרווחה ומחויבות בתע"ס

ע"י מי שממנה ומשלם משכורות לפרגן ולתמוך בכל מקרה בפקידות הסעד שהן

בכלל עובדות עיריה.

בית המשפט לא מעסיק עובדים סוציאלים או פסיכולוגים, אלה עורכי דין ואנשי מנהלה בלבד.

שופט מחוייב לתיק, אפשר לערער עליו ולקבול עליו,

אין שום מנגנון מקביל לעובדי משרד הרווחה -  שביחסי הגומלין

בין השניים למעשה סירס משרד הרווחה את חופש הפעולה של בית המשפט

כאשר השופט תלוי לחלוטין בגחמות משרד הרווחה ופקידות הסעד.

יכולת השופט להעזר במומחים במקום עובדי משרד הרווחה או עיריה

די מחושקת ובעייתית, לכן כל כך מועטים המקרים בהם שופט אוזר אומץ וקונס

פקידת סעד או נוזף בה על חוסר תפקודה.

כמעט בכל שיחה שלי עם פקידת הסעד לסדרי דין אני מתנצל על הגנון בו היא מטפלת.

קצת מוזר שהמדינה צריכה להשקיע משאבים בטיפול בשני אנשים בוגרים.

מצד שני עד היום אני לא מצליח להבין את התגובות והתשובות כגון: "טובת הילדים" - רק כשזה תואם את טובת האם, "זה לא מקובל" - כשלטובת הילד גם האמא צריכה לעשות משהו.

לדעתי אפשר היה לעשות קצת יותר סדר בגנון הזה, לשים יד על ההורה שפועל בניגוד לטובתו האמיתית של הילד, ליצור תגובה שתבהיר לו מה מצופה ממנו, והכי הכי חשוב להבין סופסוף שלפעמים ההורה הזה זו האמא.

הריטואל שנוצר די מוזר, יש פקידת סעד שמשקיעה זמן, עושה את מה שמקובל, בסופו של דבר כשזה חוזר לכס המשפט, השופט מכניס שם שינויים לטובת הילד. על התהליך הזה המדינה ואני מבזבזים את הכסף של הילדים.

מדוע נוצרים תרחישים כאלה? כנראה התגובה שהבאת מעידה על כך, שחיקה גבוהה, חוסר יכולת וקיבעון של המערכת.

צטט: שמוליקיפiד 2009-02-03 11:28:05

כמעט בכל שיחה שלי עם פקידת הסעד לסדרי דין אני מתנצל על הגנון בו היא מטפלת.

קצת מוזר שהמדינה צריכה להשקיע משאבים בטיפול בשני אנשים בוגרים.

 

מצד שני עד היום אני לא מצליח להבין את התגובות והתשובות כגון: "טובת הילדים" - רק כשזה תואם את טובת האם, "זה לא מקובל" - כשלטובת הילד גם האמא צריכה לעשות משהו.

לדעתי אפשר היה לעשות קצת יותר סדר בגנון הזה, לשים יד על ההורה שפועל בניגוד לטובתו האמיתית של הילד, ליצור תגובה שתבהיר לו מה מצופה ממנו, והכי הכי חשוב להבין סופסוף שלפעמים ההורה הזה זו האמא.

הריטואל שנוצר די מוזר, יש פקידת סעד שמשקיעה זמן, עושה את מה שמקובל, בסופו של דבר כשזה חוזר לכס המשפט, השופט מכניס שם שינויים לטובת הילד. על התהליך הזה המדינה ואני מבזבזים את הכסף של הילדים.

מדוע נוצרים תרחישים כאלה? כנראה התגובה שהבאת מעידה על כך, שחיקה גבוהה, חוסר יכולת וקיבעון של המערכת.

זה קורה כי פקידת הסעד כותבת תסקיר מעייף ולא רלוונטי שאינו מנומק כראוי

ואינו מדבר בשפה משפטית ברורה המבהירה מהן האלטרנטיביות השונות

ומה מתבקש השופט להחליט,

כלומר פקידות הסעד בכלל לא מתאימות לעבודה מול בית המשפט, זה הכל,

לקחו גוף טיפולי שאנו מוכשר דיו אפילו לצד הטיפולי

והטילו עליו משימה סמכותית כאשר הוא בכלל לא למד ולא הוכשר לכך,

ואז מגיע מנגנון מנופח שמקיים וועדות רק בכדיי שכשלונה של העו"ס הבודד יחולק

על וועדת מטופשת ורבת עו"סים לא מועילים,

כל זה לא בגלל שאין משימות אחרות לתת ברווחה פקידת הסעד שהיא בעצם גם עו"ס,

אלה בגלל שיש מנגנון מנופח של פקידות סעד מחוזיות ופקידת סעד ראשית

שצריך להבטיח בכל מחיר את קיומו וכוחו.

הצנזור החדש אמיר לירן הסיר את כל תגובותי בשם חופש הדיבור ושימו לב לנימוק:

"אני לא מעוניין באנשים זועמים כועסים, שהכעס מעוור את החשיבה הרציונלית, שמחלקים זפטות זה לזה."

ידעתם שלימודי המשפטים הופכים אותך לפסיכולוג.

אני מניח שגם תגובה זו תצונזר.

אני פורש מהפורום שמנוהל על ידי משטרת מחשבות.

קראתי התרשמתי ואני חושבת שהיא צודקת

בחלק מדבריה.

שני אנשים בוגרים שבעבר חלקו אהבה צריכים גם לדעת להיפרד בהגינות

צריכים לזכור לכבד את הזולת וכשהם לא מצליחים הם צריכים גננת (פקידת סעד) עובדה.

ומותר לה לפקידת הסעד לחשוב את מה שהיא חושבת ,למרות שבהשכלתה בודאי רכשה כלים להתמודד

עם עניינים כאלה.

וכן זו עבודה שוחקת וכפויית טובה.ואוסיף שגם לא שכר ראוי בצידה.

צטט: ירוק בהיר 2009-02-03 09:54:46

צטט: גמבה 2009-02-03 07:48:17

צטט: ירוק בהיר 2009-02-03 07:17:36

ואני הייתי גם משיב לשימוש במושג "כפוי טובה"

עבודה טובה אינה כפויית טובה,

מי שלא עושה עבודה טובה בוודאי שלא יכירו לו תודה.

 

אני אומר את זה גם בהקשר של פקידות הסעד לסדרי דין,

אם פקידת הסעד מרגישה שאינה יכולה להואיל היא רשאית

להמליץ לבית המשפט להעביר את התיק לגורם מומחה, מכון פרטי, פסיכיאטר וכדומה...

בפועל פקידות הסעד אוחזות בכוח בשליטה על הורים שהם אינם יכולים

להועיל להם בכדיי שאף אחד לא יצליח היכן שהן כשלו,

וגם מבקשות מבית המשפט שיאציל להם סמכויות ויאפשר להן לכתוב תסקירים נוספים

בכדיי לשמור את השליטה ולאפשר להם לפתור בעיות על ידי ניסויים בבני אדם.

 

מתנצל בפני הפקידות המקומיות שנאלצות לנהוג כך

עקב דורסנות וכוחניות הממונים עליהן,

אני לא מעריך את אלו שבכדיי להתקדם מעדיפים פירגון לממונים

על טובת הילדים.

 

שוב ההכללות  ,יש היום את מרכזי הסיוע שליד בית המשפט המאוכלס בפקידות סעד שהן עובדות בית המשפט המטפלות בכל מי שמעוניין להגיע להסדר וגישור,המקרים הקשים ביותר מגיעים למחלקות הרווחה וכאן לרוב (לא הכל) מדובר בסיכסוכים קשים שלא משנה מה תמליץ פקידת הסעד מישהו יהיה כועס ,ובאופן כללי זה מקצוע במיוחד במחלקות הרווחה שהכרת תודה היא נדירה ולא רק אצל פקידות הסעד,ואכן לא כל אחד מתאים להיות עובד סוציאלי במחלקות הרווחה.

 

היי פלפלת,

 

לעניין ההכללות, אני סבור שהמנגנון רקוב מלמעלה,

כך שלפקידת סעד מקומית שרוצה לפעול אחרת, אין את החופש, התמיכה והכלים לעשות כן...

 

ומה שכתבת לא מדויק עובדתית,

יחידות הסיוע אינן שייכות לבית המשפט, אלה למשרד הרווחה ומחויבות בתע"ס

ע"י מי שממנה ומשלם משכורות לפרגן ולתמוך בכל מקרה בפקידות הסעד שהן

בכלל עובדות עיריה.

בית המשפט לא מעסיק עובדים סוציאלים או פסיכולוגים, אלה עורכי דין ואנשי מנהלה בלבד.

 

שופט מחוייב לתיק, אפשר לערער עליו ולקבול עליו,

אין שום מנגנון מקביל לעובדי משרד הרווחה -  שביחסי הגומלין

בין השניים למעשה סירס משרד הרווחה את חופש הפעולה של בית המשפט

כאשר השופט תלוי לחלוטין בגחמות משרד הרווחה ופקידות הסעד.

 

יכולת השופט להעזר במומחים במקום עובדי משרד הרווחה או עיריה

די מחושקת ובעייתית, לכן כל כך מועטים המקרים בהם שופט אוזר אומץ וקונס

פקידת סעד או נוזף בה על חוסר תפקודה.

 למרות שזה לא מאד חשוב הן עובדות מדינה ,ואינן שייכות לרשות המקומית.יכול להיות שאת משכורתן הן מקבלות ממשרד הרווחה ,אבל מה שרציתי בעצם להגיד זה שהן פנויות לקבל אנשים שמעוניינים בכך במסגרת ההליך המשפטי מה שיכול לקצר או לסייע לזוגות המתקשים להגיע להסדר.

שלום ויום מבורך לכל,

ברצוני לנסות להבין משהו שאומרת לנו כאן עובדת סוציאלית - גמבה. היא הזכירה כי ליד בימ"ש (לענייני משפחה)-יש עובדות סוציאליות שאפשר להעזר בהן. וכשטוען הפותח בדיון זה - שגם הן כמו העו"ס שבמחלקה הירונית, לא דואגות לילדים, בדיוק כמו שהעו"ס לצורכי התסקיר,זה דורש "תרגום והבנת השפה" כנראה.

לפי גמבה -  למרות שזה לא מאד חשוב הן עובדות מדינה ,ואינן שייכות לרשות המקומית.יכול להיות שאת משכורתן הן מקבלות ממשרד הרווחה ,אבל מה שרציתי בעצם להגיד זה שהן פנויות לקבל אנשים שמעוניינים בכך במסגרת ההליך המשפטי מה שיכול לקצר או לסייע לזוגות המתקשים להגיע להסדר.

גם העו"ס שמתפקדות במחלקה העירונית - הן עובדות מדינה שמקבלות שכרן מהמדינה - שמעבירה את הכסף דרךהתקציב העירוני...והן כפופות למנהלת שהיא מייצגת של "ויצו" ו"נעמת" . מנהל/ת המחלקה בעיריה, היא נבחרת פוליטית עם רקע של גישה מתואמת עם ארגוני הנשים. לכן - אין זה משנה מי משלם שכר העו"ס בבית המשפט או בעיריה - כי הכיס הוא של המדינה, ועובר דרך מוליך של תקציב במנגנון שתלוי בעמדות זהות. עם כל הכבוד לבימ"ש -   השופט הוא רק בן אדם וחוקתית הוא מוגבל ל "רק מה שמובא בפניו" .

אך בפועל , השופטים הם שמכוונים את הדרישות , הם אלו שאמורים לפול בהתאם לתיקונים וחידושים בפסיקה - אבל בפועל הם אלו ששומרים על הסניליות ועל הדרכים הישנות של ההחלטות ופסקי הדין, כי על כך נוח להם להתבסס.

באשר ל"פיקוח" וגם "הבקרה" של כל המערכת של הפונים לבימ"ש וגם המתמודדים בו וגם השופטים/ות - כל אלה אין להם אלא הפיקוח ש"ממנה" השופט בהחלטתו/פסק דינו, או  "כמקובל" .  את הבקרה על מעשי ההורים - הוא מפקיד וגם החוק כך - בידי הצד ההורי השני. את הצורך לדווח לבימ"ש על שינוי מהותי וכל הפרה - להורים שוב, ולעוכי הדין שלהם, שמוגדרים לפי החוק "קצינים של בימ"ש שחייבים לפעול לפי סדר הדין".  באשר לשמירה  ופיקוח על זכויות הילדים - משאיר השופט גם להורים וגם לעו"ס המקומית... כך שזהו הפיקוח, וזה טיבו. ההורים אינם אמורים לפקח על השופט/ת והחלטה שלו או פסק-דין, אלא "רשאים" לערער , לפי כללים מוגדרים בחוק- על החלטתו.

בכל אלו - קיימת גם הפעילות של המשטרה בפיקוח מאוד מוזר לדעתי- המשטרה מתערבת ברוב המקרים, רק אם הוגשה תלונה. וזה בלשון המעטה - בלי לבדוק את המתלונן/ת ולעיתים כשמתברר לחוקר כי התלונה בשקר יסודה - לא תמיד יביא את דבר השקר לידיעת בימ"ש....

עד כאן להתנהלות לכאורה של הפיקוח, מה שתמיד גורם לחיכוחים על טיב העבודה של העו"ס. מי שבכל מקרה אינם "מתלוננים על כך" הם המשטרה וגם - הילדים עצמם.

וכעת - אספר לכם על מה שקרה אותי. ראשית, זה קרה לפני הרבה שנים ובינתיים עברו הרבה עו"ס במשרדי הרווחה העירונית בארץ. ובנוסף, אין אלו דברים שקורים ברגיל גם כיום. את הבקשה לתסקיר סעד נתן בית דין, עוד בטרם נודע לי שאשתי הגישה תביעה לגט בו. הורי אשתי וגם היא- האמינו שאפשר לה לקבל "גט" ממני בבית הדין - מבלי שאצטרך להופיע בו או לדעת מהדבר... וזה קרה אחרי  שנודע לי דבר בקשת הגט, בעקיפין, ובאתי לבית הדין וגם אני הסכמתי לגט...מיד הפכה אשתי את רצונה וביקשה שלום בית. רצונה- בית הדין נתן לה. אחרי שנדחה היון הבא בחצי שנה - כאמור קיבלה במעמד צד אחד בבית הדין את הבקשה שלה לתסקיר סעד.

כך קרה לי שעו"ס במקום מגורי הקודם, טילפנה אלי למקום מגורי באותו זמן, כשנה לאחר גירושי מביתי - והסבירה לי כי על פי בקשת האם - היא המטפלת בתיק, וקבעה אתי פגישה ,רק אחרי ששהבעתי עמדה מנוגדת לזו שהאשה תיארה עלי באוזניה.  נפגשנו. העו"ס טענה כי היתה בבית אשתי וראתה הילדים שלי שם ,תחילה, אך מששאלתי שאלות אישיות מהכרותי אותם , אפילו את גילם לא ידעה לומר במדויק, ואז שבה מדעתה והסבירה לי כי מעולם לא ביקרה בביתי, בו נותרה אשתי... בעקבות הניגוד בין גרסת האשה וגרסתי - החליטה להגיע לבית אשתי. כמו כן קבעה סידורים שאפגוש את 2 ילדי . אך כמובן - שרק בנוכחות האשה שלי - במשרד של העו"ס...

 עד הפגישה שלי אצלה, לא "הצליחה" העו"ס להגיע לביתי ולמצוא שם את אשתי עם שני הילדים...

 כך שבים המפגש, העו"ס הושיבה אותי על כיסא באמצעו של חדר, ויצאה לפגוש את אשתי והילדים בטרם ניפגש, ו"לארגן" את המפגש. התוצאה היתה- שכשרק ראו ואתי הילדים, רצו אלי - והקטן קפץ עלי ונצמד ולא ירד עד סוף המפגש. ואילו הגדול אחז בידי ושניהם הודיעו לעו"ס חגיגית שהם אוהבים אותי ורוצים את "אבא איתם בבית"- כי הם כבר יודעים שאבא שלהם חי ולא מת כפי שאמא וסבתא שלהם סיפרו להם...

כך שהעו"ס הזו - הגישה תסקיר סעד טוב כלפי, כשהיא מעדיפה אותי כ"מגדל את הילדים"... כמובן שאשתי פנתה לבימ"ש וביקשה אז תסקיר סעד נוסף - וקיבלה עו"ס מעיר אחרת... שנתנה לה "תסקיר כבקשתה" מבלי להגיע לביתה... אך כשבימ"ש האזרחי קבע לי "מזונות הילדים" ושילמתי - היה זה בית הדין שקבע את סדרי "ראיית הילדים"....

כן, אני חושב שבכל מקרה - צריך כל אחד ואחת לדעת כי בלי כל תלות בעו"ס כלשהיא  - את הגט אפשר לערוך אך ורק ברבנות. הכללים של התורה וההלכה קובעים כי מעשים או מחדלים של אחד ההורים יכולים ליצור מצב שאינו ראוי בעיני ההורה השני/ה, וזו סיבה טובה מספיק כדי לחייב הזוג בגירושין....

עם כל החשיבות של הפיקוח על העו"ס , והצורך לדבוק באמת, יש גם להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.