השבוע ובשנה שעברה ניתנו שתי החלטות בעלות חשיבות רבה לתחום זכויות היוצרים והכוחות שהדין מעניק בידי בעל זכות יוצרים, אף מעבר לקבוע בדין (שימו לב - 2 קישורים).

כן כן, קראתם נכון. הדין מעניק לבעל זכות היוצרים כוחות מעבר לאלו שהדין מעניק לו ...

המדובר בשתי החלטות בתביעה של בליזארד, מפתחת WOW, כנגד מפתח רובוט (WOWGlider) שאיפשר למשתמשים "לאטמט" (איך אומרים בעברית צחה – להפוך לאוטומטי? ואיך "השופשיק של הקומקום"?) פעילויות מסויימות וכך לעלות ברמות בצורה מהירה וקלה יותר, ולמעשה "לרמות" שחקנים אחרים שצריכים לבזבז שעות יקרות בביצוען של אותן פעולות כדי לעלות ברמות ולקבל דמות חזקה יותר.

בליזארד טענה שפיתוח והפעלת רובוט שכזה מפר את זכות היוצרים שלה מכיוון שהוא עוקף את אמצעי הנז"ק המגינים על המשחק ומנוגד לתנאי השימוש של המשחק (הסכם ה-EULA). הרובוט שנמכר ב-25$ ליחידה, נמכר במעל 100,000 עותקים ונציגי בליזארד דרשו ממפתחיו, חברת MDY ומר מייקל דונלי את כל הרווחים שנצמחו מהמכירות.

אין חולק שפעילות כזו "מעצבנת". מי מאיתנו שמשחק במשחקי מחשב לא שונא את כל אותם ה"רמאים" שיש להם את הקודים הנכונים שמאפשרים להם "לטחון" אותנו (באנגלית המציאו עבור זה שת המונח pwnd או pwn3d). הבעיה היא שטענותיה של בליזארד נושאות בחובן משמעות חמורה לתחום דיני זכויות היוצרים בכלל.

חוק זכות היוצרים קובע מונופול לא טבעי שמוענק על ידי החברה לבעל הזכות כנגד חריגים שמאפשרים ליחידי החברה שימושים שונים ומותרים באותה יצירה. המונופול וההגנה על היצירה הינם צידו השני של המטבע לאפשרויות יחידי החברה להינות מהיצירה במקרים מסויימים (לדוגמא – שימוש הוגן).

בליזארד טענה שהפעולה של הרובוט מהווה העתקה אסורה של תכנים באופן שמהווה הפרת תנאי השימוש ומשאלו הופרו, הרי השימוש ברובוט בלי רשיון מהווה הפרת זכויות יוצרים. כנגד בליזארד יצאו גופים שונים כמו Public Knowledge (גוף שמטרתו לרסן את ההתפתחות הבלתי נגמרת של דיני זכויות היוצרים) שהגישו נייר עמדה הטוען כי עמדתה של בליזארד רחבה מדי ותפגע בתחום כולו.

בעבר קיבלה בליזארד פסק דין חלקי לטובתה לפיו התוכנה מפרה את תנאי השימוש של בליזארד אך השאלה האם בכך הופר חוק המילניום הדיגיטאלי האוסר על עקיפת אמצעי נז"ק נותרה לדיון בתיק העיקרי (יחד עם עוד שאלות כמו עשיית עושר וגובה הפיצויים בגיןם הפרת הזכויות).

השבוע נתקבלה עמדתה של בליזארד גם ביחס לעקיפת אמצעי נז"ק ונקבע כי במקרה זה הרובוט מפר את הוראות ה-DMCA, יחד עם הטלת אחריות אישית על המתכנת.

שילובן של שתי החלטות אלו נושא נימה עגומה לדיני זכויות היוצרים.

על בסיסן, יכול כל מפתח תוכנה, אתר אינטרנט ומשחק מחשב לקבוע בתנאי השימוש כי השימוש במשחק הינו על פי רשיון המוגבל לאותם תנאי שימוש ולקבוע שלילה אוטומטית של הרשיון בכל מקרה של הפרת תנאי השימוש.

אפשרות זו חמורה ביותר, שכן היא הופכת כל פעולה חוקית של המשתמש, שמפתח המשחק והתוכנה לא היה מעוניין בה, לא רק להפרת הסכם אלא במישרין להפרת זכות יוצרים. מעבר זה מטיל על המפר את עוצמת הדין, לרבות הפיצויים הקבועים בחוק (בארץ עד 100,000 ש"ח לכל הפרה!).

כלומר, פעולה שאין בה פסול מבחינה חוקית, יכולה להפוך להפרת זכות יוצרים רק מכיוון שהיא מנוגדת להסכם המשתמש, ה-EULA, של האתר או המשחק.

דיני זכויות היוצרים הופכים בכך ל"כלב השמירה של דיני החוזים", ודי ברור שלא זו היתה כוונתם המקורית. יתר על כן, לעיתים הפרת זכות יוצרים היא עבירה פלילית, והסעדים בגינה משמעותיים – גישה שאינה מקובלת בדיני החוזים.

מפתחי משחקי מחשב, מקימי אתרי אינטרנט, ויוצרים אחרים שיהיו מודעים לאפשרות זו, יכולים ליצור מאזן אימה חמור וקיצוני מול הציבור בכללותו, לרבות שלילת זכויות שהדין הקנה להם.

אם נניח הקמתי אתר אינטרנט הכולל תכנים כאלו ואחרים, ואני מציין בתנאי השימוש שאין לעשת באתר כל שימוש לצרכי לימוד, ואפילו מדובר בלימוד אישי. כן אוסיף כי הרשיון המוענק למשתמש ישלל אוטומטית בכל מקרה של הפרת תנאי השימוש.

משתמש שיעשה שימוש באתר לצרכי לימוד אישי יהיה מוגן על פי חוק זכויות יוצרים, 2007. אולם אותו משתמש יחוב בהפרת זכות יוצרים, לא מכוח החוק, אלא מכיוון שתנאי השימוש הופרו, רשיון השימוש נשלל ופעולותיו שהיו חוקיות למהדרין הפכו לפתע להפרת זכות יוצרים המזכה אותי בפיצוי של עד 100,000 ש"ח.

האם המשפט צריך להתיר תוצאה חמורה שכזו?

הח"מ הינו עורך דין מומחה בזכויות יוצרים ובמשפט האינטרנט.

אני לא מכיר מספיק את הדינים נשוא ההחלטות, כדי להביע דעה אם מדובר בפרשנות לגטימית של החוק או בחקיקה שיפוטית, שאינה קבילה בעיני.

הפתרון כפי שאני מבין הוא בתיקון החקיקה והגבלת זכות הקנין כך שמקרים מעין אלה לא יחשבו הפרה. כאן נכנס אלמנט אחר והוא הסיכון שבהגבלת ההגנה וכניסת "משתמשים" לא הגונים לתוך לקונות שאולי תיווצרנה.

תודה יוסף. אני דרך אגב, הייתי מעדיף דווקא תיקון שמגביל את זכות בעל זכויות היוצרים להגביל זכויות שהמחוקק העניק ליציבור באמצעות הסכם.

בפועל התוצאה תהיה זהה למה שאתה הצעת. אבל ההצהרה העקרונית שלא ניתן לשלול במחי יד מהציבור יצירות שהציבור הסכים להגן עליהן, היא משמעותית.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-02-03 16:10:01

איך משנים את דיני זכויות היוצרים בהסכם?

השבוע ובשנה שעברה ניתנו שתי החלטות בעלות חשיבות רבה לתחום זכויות היוצרים והכוחות שהדין מעניק בידי בעל זכות יוצרים, אף מעבר לקבוע בדין (שימו לב - 2 קישורים).

כן כן, קראתם נכון. הדין מעניק לבעל זכות היוצרים כוחות מעבר לאלו שהדין מעניק לו ...

המדובר בשתי החלטות בתביעה של בליזארד, מפתחת WOW, כנגד מפתח רובוט (WOWGlider) שאיפשר למשתמשים "לאטמט" (איך אומרים בעברית צחה – להפוך לאוטומטי? ואיך "השופשיק של הקומקום"?) פעילויות מסויימות וכך לעלות ברמות בצורה מהירה וקלה יותר, ולמעשה "לרמות" שחקנים אחרים שצריכים לבזבז שעות יקרות בביצוען של אותן פעולות כדי לעלות ברמות ולקבל דמות חזקה יותר.

בליזארד טענה שפיתוח והפעלת רובוט שכזה מפר את זכות היוצרים שלה מכיוון שהוא עוקף את אמצעי הנז"ק המגינים על המשחק ומנוגד לתנאי השימוש של המשחק (הסכם ה-EULA). הרובוט שנמכר ב-25$ ליחידה, נמכר במעל 100,000 עותקים ונציגי בליזארד דרשו ממפתחיו, חברת MDY ומר מייקל דונלי את כל הרווחים שנצמחו מהמכירות.

אין חולק שפעילות כזו "מעצבנת". מי מאיתנו שמשחק במשחקי מחשב לא שונא את כל אותם ה"רמאים" שיש להם את הקודים הנכונים שמאפשרים להם "לטחון" אותנו (באנגלית המציאו עבור זה שת המונח pwnd או pwn3d). הבעיה היא שטענותיה של בליזארד נושאות בחובן משמעות חמורה לתחום דיני זכויות היוצרים בכלל.

חוק זכות היוצרים קובע מונופול לא טבעי שמוענק על ידי החברה לבעל הזכות כנגד חריגים שמאפשרים ליחידי החברה שימושים שונים ומותרים באותה יצירה. המונופול וההגנה על היצירה הינם צידו השני של המטבע לאפשרויות יחידי החברה להינות מהיצירה במקרים מסויימים (לדוגמא – שימוש הוגן).

בליזארד טענה שהפעולה של הרובוט מהווה העתקה אסורה של תכנים באופן שמהווה הפרת תנאי השימוש ומשאלו הופרו, הרי השימוש ברובוט בלי רשיון מהווה הפרת זכויות יוצרים. כנגד בליזארד יצאו גופים שונים כמו Public Knowledge (גוף שמטרתו לרסן את ההתפתחות הבלתי נגמרת של דיני זכויות היוצרים) שהגישו נייר עמדה הטוען כי עמדתה של בליזארד רחבה מדי ותפגע בתחום כולו.

בעבר קיבלה בליזארד פסק דין חלקי לטובתה לפיו התוכנה מפרה את תנאי השימוש של בליזארד אך השאלה האם בכך הופר חוק המילניום הדיגיטאלי האוסר על עקיפת אמצעי נז"ק נותרה לדיון בתיק העיקרי (יחד עם עוד שאלות כמו עשיית עושר וגובה הפיצויים בגיןם הפרת הזכויות).

השבוע נתקבלה עמדתה של בליזארד גם ביחס לעקיפת אמצעי נז"ק ונקבע כי במקרה זה הרובוט מפר את הוראות ה-DMCA, יחד עם הטלת אחריות אישית על המתכנת.

שילובן של שתי החלטות אלו נושא נימה עגומה לדיני זכויות היוצרים.

על בסיסן, יכול כל מפתח תוכנה, אתר אינטרנט ומשחק מחשב לקבוע בתנאי השימוש כי השימוש במשחק הינו על פי רשיון המוגבל לאותם תנאי שימוש ולקבוע שלילה אוטומטית של הרשיון בכל מקרה של הפרת תנאי השימוש.

אפשרות זו חמורה ביותר, שכן היא הופכת כל פעולה חוקית של המשתמש, שמפתח המשחק והתוכנה לא היה מעוניין בה, לא רק להפרת הסכם אלא במישרין להפרת זכות יוצרים. מעבר זה מטיל על המפר את עוצמת הדין, לרבות הפיצויים הקבועים בחוק (בארץ עד 100,000 ש"ח לכל הפרה!).

כלומר, פעולה שאין בה פסול מבחינה חוקית, יכולה להפוך להפרת זכות יוצרים רק מכיוון שהיא מנוגדת להסכם המשתמש, ה-EULA, של האתר או המשחק.

דיני זכויות היוצרים הופכים בכך ל"כלב השמירה של דיני החוזים", ודי ברור שלא זו היתה כוונתם המקורית. יתר על כן, לעיתים הפרת זכות יוצרים היא עבירה פלילית, והסעדים בגינה משמעותיים – גישה שאינה מקובלת בדיני החוזים.

מפתחי משחקי מחשב, מקימי אתרי אינטרנט, ויוצרים אחרים שיהיו מודעים לאפשרות זו, יכולים ליצור מאזן אימה חמור וקיצוני מול הציבור בכללותו, לרבות שלילת זכויות שהדין הקנה להם.

אם נניח הקמתי אתר אינטרנט הכולל תכנים כאלו ואחרים, ואני מציין בתנאי השימוש שאין לעשת באתר כל שימוש לצרכי לימוד, ואפילו מדובר בלימוד אישי. כן אוסיף כי הרשיון המוענק למשתמש ישלל אוטומטית בכל מקרה של הפרת תנאי השימוש.

משתמש שיעשה שימוש באתר לצרכי לימוד אישי יהיה מוגן על פי חוק זכויות יוצרים, 2007. אולם אותו משתמש יחוב בהפרת זכות יוצרים, לא מכוח החוק, אלא מכיוון שתנאי השימוש הופרו, רשיון השימוש נשלל ופעולותיו שהיו חוקיות למהדרין הפכו לפתע להפרת זכות יוצרים המזכה אותי בפיצוי של עד 100,000 ש"ח.

האם המשפט צריך להתיר תוצאה חמורה שכזו?

הח"מ הינו עורך דין מומחה בזכויות יוצרים ובמשפט האינטרנט.

אני מסכים, לא יתכן שבאמצעות הסכם משתמש ירחיבו בליזארד את ההגנה הקניינית על המוצרים שלהם. יש לזה משמעות פלילית רחבה, אבל גם אם נשארים במשפט האזרחי - ההגנה בקניין רחבה הרבה יותר מאשר ההגנה בדיני חוזים, ומאפשרת פיצויים ללא הוכחת נזק והוצאת צווי מניעה בקלות רבה יותר.

לא קראתי עדיין את פסקי הדין בקישורים, אבל יתכן שהם מתייחסים ל-DMCA, שהוא חוק שלא קיים בישראל, ולכן יתכן שפסקי הדין הללו לא ישפיעו בישראל.

אחד הדברים היפים אבל לעיתים גם המרגיזים הוא ה  Patches לאותם משחקים, חלק מהם מאוד

מושקעים אבל חלק אחר נעשים בצורה חובבנית ולעיתים "דופקים" את המשחקים.

חלק מה Patches האלה למטרות מירמה, לדוגמא במשחקי מלחמה של יחידים יש Patche שמכניס אותי כלוחם

מתחת לאדמה, ואני יורה בחברים שלי ממקום בלתי צפוי  וצובר נקודות, אלה נחשבים ל  Cheaters וכמעט

בכל סוגי המשחק הם קיימים.

מאידך, יש לדוגמא ב Flight Sim כתוכנת טיסה בסיסית, אפשרות להוסיף תוספות שבדרך כלל מבוצעות על ידי

חברות אחרות ולא של יצרן הסימלטור, לדוגמא נתקלתי בחברה שפיתחה תא טייסים של בואינג 737 עם רזולציה

היורדת עד לפקד הכי קטן בתא הטייסים וכן הכינה מדריך להפעלת מטוס בואינג בדיוק כפי שנעשה במציאות.

לגבי חוקיות התוספות מבחינת זכויות יוצרים שבוודאי מחייבת לבצע Reverse engineering כבר נכתב רבות,

האמת האי שאני לא בטוח שזה כבר לא חלק משימוש סביר כיום, ויתרה מכך מהווה אינטרס של אותם יצרנים.

השאלה היא האם זה הופך את המשחק ליצירה אחרת או שזה אותה יצירה עם תוספות שכל תוספת מודולרית הינה

יצירה בפני עצמה.

מוריארטי, מטבע הדברים ההתיחסות היא ל-DMCA, אבל איך אפשר אחרת. זה הדשין החל שם.

אבל בניגוד להגבלות על DRM שלא חלות בארץ, שאלת ההתניה על ההגנות בפני זכויות יוצרים חלות גם בארץ וגם בארה"ב באותה מידה.

ספיר,

אין לי מחלוקת איתך לגבי הפגיעה במשתמשים שמבצעים כאלו שמשתמשים ב"פאטצ'ס" על מנת לעקוף את כללי המשחק.  וגם זה בוודאי בניגוד לתנאי השימוש. אבל האם שימוש בפאטצ' כזה צריך להוות הפרת זכות יוצרים?

לגבי MODDING, למרותש בעבר חברות ניסו לךתקוף מודדרס הרי הנוש הולך ומשתרש, וטוב שכך. ההיקף הנרחב של התוצרים שנוצרים על ידי המשתמשים עצמם הוא מדהים. אני זוכר עוד את NeverWinter Nights שהיה המשחק המשמעותי הראשון שראיתי עם כזו תרומה ניכרת של הקהילה, בזכות העורך החדשני (דאז) שלו.

אני כמעט משוכנע שבתנאי השימוש, מציינים המפתחים שכל שינוי למשחק יהפוך אותו כחלק מהמשחק ושהם רוכשים זכויות בו. לא בדקתי אבל סביר והגיוני. מצד שני, אתה רואה מדי פעם מוד כזה הופך לחבילת הרחבה או אפילו משחק עצמאי כשהנבחרת שיצרה את המוד נשכרה על ידי החברה ליצור את המשחק השני.

האם יתכן לטעון שהחברה שמכניסה סעיף ההופך התנהגות המותרת על פי חוק זכויות יוצרים לאסורה על פי תנאי הרשיון, בעצם יוצרת לעצמה הרחבה מעבר למה שהחוק העניק לה במקור?

לדעתי הרחבה כזאת, אם היא מוכרת על ידי בית המשפט יכולה להיות מוכרת לפי ההגיון רק במישור החוזי, ולא במישור הקניני של ההגנה על זכות היוצרים. נראה לי שזו סתירה לוגית שאדם או חברה יוכלו להרחיב את זכויות היוצרים שלהם מעבר למה שהמשפט מעניק [להבדיל מלצמצמם את הזכות].

יורם ידידי,

מרתק. מה נעשה עכשיו [אנו השחקנים] עם ה WOW Gilder ?-)

ד"ר חנן גזית | מנכ"ל מטאוורסנס 

http://www.metaversense.com

צטט: pbhba 2009-02-13 21:43:07

האם יתכן לטעון שהחברה שמכניסה סעיף ההופך התנהגות המותרת על פי חוק זכויות יוצרים לאסורה על פי תנאי הרשיון, בעצם יוצרת לעצמה הרחבה מעבר למה שהחוק העניק לה במקור?

לדעתי הרחבה כזאת, אם היא מוכרת על ידי בית המשפט יכולה להיות מוכרת לפי ההגיון רק במישור החוזי, ולא במישור הקניני של ההגנה על זכות היוצרים. נראה לי שזו סתירה לוגית שאדם או חברה יוכלו להרחיב את זכויות היוצרים שלהם מעבר למה שהמשפט מעניק [להבדיל מלצמצמם את הזכות].

 באופן תיאורטי זה נכון, אלא שכאשר יש הפרה חוזית הרי השימוש בעצם הוא בלי היתר (כי החוזה הופר. שאלה היא האם הוא בטל אוטומטית, אבל מנסח חכם מבטל אותו אוטומטית), ואז חוזרים למצב של שימוש בלי הסכמה ודיני זכויות היוצרים.

דרך אגב, זה מזכיר לי קצת מצב בדיני עבודה בו מוגדרות שעות נוספות העולות על אלו הקבועות בחוק. למיטב זכרוני מרגע שקבענו חוזית שעות נוספות, חל הדין הסטנדרטי על שעות כאלו.

חנן,

זו באמת בעיה.

נדמה לי שאני לפחות אצטרך לחזור ממש לשחק... איזה באסה...

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-02-15 10:01:50

צטט: pbhba 2009-02-13 21:43:07

האם יתכן לטעון שהחברה שמכניסה סעיף ההופך התנהגות המותרת על פי חוק זכויות יוצרים לאסורה על פי תנאי הרשיון, בעצם יוצרת לעצמה הרחבה מעבר למה שהחוק העניק לה במקור?

לדעתי הרחבה כזאת, אם היא מוכרת על ידי בית המשפט יכולה להיות מוכרת לפי ההגיון רק במישור החוזי, ולא במישור הקניני של ההגנה על זכות היוצרים. נראה לי שזו סתירה לוגית שאדם או חברה יוכלו להרחיב את זכויות היוצרים שלהם מעבר למה שהמשפט מעניק [להבדיל מלצמצמם את הזכות].

 

 באופן תיאורטי זה נכון, אלא שכאשר יש הפרה חוזית הרי השימוש בעצם הוא בלי היתר (כי החוזה הופר. שאלה היא האם הוא בטל אוטומטית, אבל מנסח חכם מבטל אותו אוטומטית), ואז חוזרים למצב של שימוש בלי הסכמה ודיני זכויות היוצרים.

דרך אגב, זה מזכיר לי קצת מצב בדיני עבודה בו מוגדרות שעות נוספות העולות על אלו הקבועות בחוק. למיטב זכרוני מרגע שקבענו חוזית שעות נוספות, חל הדין הסטנדרטי על שעות כאלו.

יורם,

בהתחשב בעובדה שהחוזים האלה הם חוזים סטנדרטיים, שלקונה אין בכלל מה להגיד לגבי תכנם [בהנחה שמישהו קורא אותם עד הסוף, או קורא בכלל], לא הייתי רואה בהחלטת מנסח החוזה לקבוע בטלות אוטומטית, שהופכת לשמוש המפר זכות יוצרים, בהיקף הגדול מזה המוענק על ידי החוק - סוף פסוק.

הגיונית- "היצירה" הזו לא צריכה לקבל הכרת בית משפט. זו לא לקונה בחוק- אלא כפיה של הרחבה שהמחוקק לא נתן, ולדעתי בית משפט הגון , צריך שלא לאשר.

מה יהיה אם מישהו יכניס בחוזה כזה סעיף המחייב את הרוכש שאינו עומד בתנאי ההיתר לתת לו את בתו הצעירה [של הרוכש] לשפחה לשבע השנים הבאות? גם אז זו תהיה תניה אפשרית?

נקודת המוצא המאפשרת ביטול רטרואקטיבי של הוראות "שלא מוצאות חן בעיני בית המשפט" נראית לי.

השאלה היא כמובן היכן הגבול.