כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    מחקר ופיתוח

    ביקורת קפה מו"פ: דבר בחזותו הסטנדרטית של בית קפה יחודי זה אינו מסגיר את היותו מקום מפגש יומי קבוע של האנשים העסוקים ברחבי המדינה – אנשי המו"פ. יחודיות המקום המותאם לדרישות הקהל שלו הוא בראש וראשונה באיכות הבלתי מתפשרת של הקפה המפותח מתערובת יחודית המיוצרת מפולי ג'אווה ועוד זנים יחודיים שיובאו מהודו,סין וארצות הבלקן. המקום עוצב כך שיתאים גם לאנשים עסוקים הממהרים לשגרת יומם ובו שולחנות גבוהים המשמשים לשיחות עמידה מהירות, וכן כורסאות נוחות לקריאה ודיונים טכניים עמוקים וארוכים יותר. בין הטיפוסים המגיעים לכאן ניתן למצוא מנהלי מו"פ, אנשי מוצר, בדיקות, מהנדסי פיתוח ואפילו אנשי אקדמיה.   אז – בואו לבקר. קפה ומאפה על חשבון הבית. טיפים טובים יתקבלו בברכה!

    אינטרנט והייטק

    פורום

    מו"פ - כללי

    דיונים בכל נושא הקשור למו\"פ

    חברים בקהילה (1519)

    אמיר לשם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רובינזוןקרוזו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Tuli Gilai
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אביאן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון טל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אפרת....
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פטנטבילי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נס המו"פ הצבאי - פרק א'

    21/7/07 15:38
    1
    דרג את התוכן:
    2007-09-01 22:44:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ממבט ראשון זה נראה טבעי – צה"ל, כמו גופי בטחון אחרים, מסתמך המון על פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. צה"ל גם יכול לגייס לשורותיו ולשבץ ליחידות הפיתוח את מיטב האנשים שיש בנמצא – וכל זאת כמעט בחינם. אז זה ברור שיהיה לנו מו"פ צה"לי לתפארת עולם הטכנולוגיה? אז זה נכון, אבל ממש לא ברור מאליו. 

     

    אני לא רוצה לדבר על פרויקטים חיצוניים של עשרות מיליוני דולרים. במקרים כאלה הפיתוח נעשה ע"י חברה אזרחית (גם אם בטחונית) ובצה"ל בד"כ יש צוות תומך, מעלה דרישות ומפקח. כמו כן אתרכז כאן בתחום פיתוח התוכנה. על נושאים אחרים יכתוב אולי מישהו אחר. 

    יכולות הפיתוח הפנימיות של הצבא בנויות על מספר יסודות: כ"א, תשתית פיזית, תשתית ותרבות ארגונית, תקציבים ועוד כמה דברים חשובים (שיוזכרו בהמשך). 

     

    פרק א – האנשים.

     

    אנשי הפיתוח בצבא מתחלקים למספר אוכלוסיות. האוכלוסייה הראשונה היא עתודאים למדעי המחשב (ומקצועות קרובים) שצריכים להיות הבסיס האיתן עליו מתבסס הפיתוח. מכיוון שכדי להתגייס לעתודה צריך בין השאר להתקבל לאוניברסיטה ולשרוד שם 3 או 4 שנים, מדובר בסך הכל באוכלוסיה חזקה. חלק מהעתודאים מגיעים גם עם נסיון של עבודה תוך כדי לימודים. נשמע טוב, לא? אבל הבעיות ברורות – רוב העתודאים הם חסרי נסיון מקצועי. עם כל הכבוד לאוניברסיטאות (ודנו בזה בפורום הזה ממש) הן אינן מלמדות את הכישורים הבסיסיים הנדרשים לעבודה מקצועית – עבודה בצוות (הסיסמא הריקה בדרך כלל היא בעלת משמעות רבה כאן) בדיקות ונושאים חשובים נוספים. התיאוריה המקובלת היא שמקום העבודה הראשון הוא המשפיע ביותר על ה"זהות המקצועית" של איש התוכנה – השיטות, היחס לאיכות, סגנון הפיתוח וכד'. לכן רוב העתודאים החדשים "יתיישרו" לפי הסטנדרטים של היחידה אליה הם מגיעים. זה כמובן טוב ליחידות "טובות" ופחות טוב ליחידות שהרמה המקצועית בהן פחות גבוהה.

      

    אני אכליל קצת את שאר המפתחים (בוגרי הקורסים צבאיים, "ילדים", "גאונים") למרות ההבדלים הגדולים בין הקבוצות. לא מדובר באנשים פחות מוכשרים מעתודאים, אלא בדרך כלל במי שלא רואה את עצמו עוסק בתחום התוכנה כקריירה או שלא התאים להם ללכת לעתודה. חלקם לא תכנתו לפני הקורס, והקורס מלמד אותם את יסודות התחום ושפת תכנות אחת או שתיים. לאחרים דווקא יש נסיון בפיתוח קוד, לפעמים אפילו נסיון מקצועי בחברה מסחרית או בעולם הקוד הפתוח. אם זאת, כהכללה אפשר לומר שבגלל שלא למדו את התיאוריה של מדעי המחשב, בדרך כלל יותר קשה להם להתמודד לבד עם פרויקטים מורכבים והם צריכים ללמוד לא מעט מאחרים, שמה לעשות – גם הם בעלי רקע נסיון דומה. 

    הנסיון החסר הזה לצד ההתלהבות הרבה שאופיינית לעבודת הפיתוח הרצינית הראשונה, מתבטא לפעמים ברצון להמציא את הגלגל מחדש (לפעמים בצורות גיאומטריות די משונות), פיתוחים מורכבים ומסובכים שמרוב מורכבותם מפסיקים להיות שימושיים וכד'. ה"יופי" הוא כמובן שהלקחים נלמדים. הבעיה היא שאותם לקחים נלמדים שוב ושוב, שנה אחר שנה – על ידי אנשים חדשים. אבל כדי למנוע בדיוק את זה יש מנהלים, לא? 

     

    מנהלים/מפקדים זוטרים

    מכיוון שרוב אנשי הפיתוח הם כאמור חסרי נסיון, המנהלים הם אלה שאמורים להנהיג את הצוותים והמדורים, להחליט על כיווני פיתוח/טכנולוגיות וכד'. אך דא עקא, המנהלים באים מתוך אותם אנשים שהוזכרו קודם. כמעט לכולם זהו התפקיד הניהולי הראשון וגם הנסיון המקצועי שלהם רובו ככולו מגיע מהצבא. לא נדיר למצוא אנשים עם כשנתיים/וחצי של נסיון מקצועי שמגיעים לתפקידי ראש צוות. בנוסף, משכי התפקידים הקצרים (בסביבות השנה וחצי ולפעמים הרבה פחות) גורמות לרוב הנסיון שנצבר אצל אותו ר"צ לרדת לטמיון. כבר אמרו שהאנשים החכמים יכולים ללמוד מהטעויות שלהם, אבל האנשים החכמים יותר, יכולים גם ללמוד מטעויותיהם של האחרים. 

    תופעה מעניינת נוספת שנתקלתי בה (לפחות במקום שאני הייתי בו) היא מקרים של שיבוץ מנהלים לניהול צוותים/מדורים שעסקו בתחום טכנולוגי/מקצועי שונה בתכלית מהתפקיד הקודם שהם התחילו בו – אולי מתוך ראייה של "בשביל להיות רועה לא צריך להיות כבשה" או "אם אתה יכול לנהל מפעל נקניקיות, אתה יכול גם לנהל חברת הייטק". לדעתי יש בכך פספוס קל, שכן נקניקיות שונות מתוכנה, ופיתוח סקריפטים שונה מפיתוח אפליקציות של 3+ שנות אדם בג'אווה. 

     

    מנהלים בכירים יותר.

    הם "המבוגר האחראי", לצד המעטים ביותר שהחליטו על קריירה צבאית לא פיקודית. ברמה זו הניהול הוא אולי יותר "אסטרטגי" ופחות מקצועי, אבל צורת המנהיגות של אותו מנהל/מפקד משפיעה מאוד על העשייה המקצועית. יהיו כאלה שישימו דגש על נושאים כמו איכות, מצוינות, טיפוח כ"א, מיקוד ושיווק (ואכן היו מפקדים שדיברו על שיווק!). הרקע המקצועי שלהם אולי נדרש פחות, אבל הוא מחזק את החיבור בין המנהל לדרגי העבודה ואותם מסרים נשמעים אמינים הרבה יותר. מצד שני, יהיו גם מנהלים שכל עניינם הוא בתפקיד הבא. מטרתם היא להעביר את 3 השנים שלהם ללא תקלות חמורות וכשיקבלו את אותו תפקיד הם עלולים להשאיר אחריהם אדמה חרוכה. הראשונים יקפידו "לרדת לשטח", בעוד שהאחרונים יעדיפו לבקר בשטח של הבוס. הראשונים ימנו תחתיהם אנשים שיחזקו את הארגון וימשיכו לפעול לטובתו גם כאשר המנהל הבכיר כבר יהיה בתפקיד הבא. מנהלים מהסוג השני יעדיפו למנות את מלככי פנכתם. כל זה כמובן לא שונה בהרבה ממה שיכול לקרות גם בחברה מסחרית, אבל ההשפעה היא גדולה בהרבה. 

     

    הגיע זמן הבקו"ם

    יש הרבה תלונות פנימיות על כך שהאנשים בורחים מהצבא ברגע שהם יכולים. למשל העיסוק החביב על כל עתודאי בצבא הוא ספירת הימים עד לשחרור ונסיונות למצוא דרכים יצירתיות להקדים אותו. השכר הוא כמובן אינו המרכיב היחיד, אבל אין ספק שהוא בהחלט מרכיב מרכזי. אחרי 3 שנות קבע, המשכורת מגיעה לכ-7000 שקלים וקצת בנטו (ולפעמים עולה למשהו כמו 9,000), די רחוקה מאוד מכל מה שמופיע בטבלת שכר ממוצעת. שכרם של הלא עתודאים נמוך עוד יותר עד כדי מחפיר (יש למשל כאלה שמקבלים השלמה עד לשכר המינימום!). בצבא גם אין כמעט אפשרויות לפיתוח מסלול קידום "מקצועי". למרות הרצון הטוב של חלק מהמפקדים לפתח מסלולים כאלה, "המערכת הצבאית" עדיין אינה ערוכה לטפל באנשים כאלה (מבחינת שכר, תנאים, וכד'). היה נסיון לפתוח תוכניות ל"קשירת המרכיב האיכותי" (כדי שלא יברח...) בסביבות שנת 99-2000 אבל היום גם מהם לא נשאר כמעט זכר...אז אחרי 4, 5 או 6 שנים – האנשים אומרים "שיהיה לכם בהצלחה, אנחנו בחוץ!".  

     

    אלמלא המצב המיוחד של הצבא, משך השירות הזה היה נראה נורמלי ודומה (בגדול) למה שקורה בשוק האזרחי (שבו בתקופות של בועות התחלופה הרבה יותר גבוהה) ולא צריך היה להדאיג. אבל לצבא יש מצב מיוחד – להבדיל מחברות אזרחיות ומגופי בטחון אחרים, הוא כמעט ואינו מגייס אנשים בעלי נסיון, אלא רק חיילים בני 18 (ועתודאים בני 21-22). מה שיוצא הוא שהפיתוח הצבאי מתבסס רובו ככולו על אנשים עם 0-6 שנות נסיון ומנהלים זוטרים בעלי נסיון ניהולי של 0-2 שנות נסיון! הצבא מעניק להם את הנסיון הבסיסי ואז משחרר אותם החוצה. בהקשר דומה מעניין לקרוא את מה שנכתב ב-Wall Street Journal לגבי תכנית התלפיות - http://startup.wsj.com/runbusiness/hiring/20070709-rhoads.html 

     

    זהו לפרק א'. בפרק ב' – "האם אנחנו קודם כל יחידה צבאית או חברת היי-טק".

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נס המו"פ הצבאי - פרק א'"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    24/7/07 00:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-24 00:58:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קודם כל - הניתוח נכון. ישנה בעיה בהכשרה הבסיסית של מרבית אנשי הפיתוח בצבא. הדבר מאלץ את היחידות למצוא פתרונות בתחום ניהול הפרויקטים לשם המשך של מודל הקיום של הפיתוח העצמי.

    למשל: הבאת יועצים מהחוץ בעלי נסיון וותק רב, לשמש כמנחים מקצועיים. החדרה של מתודולוגיות ניהול פרויקטים מסודרות - כך שגם הפיתוח וגם הניהול יהיו שקופים ונתונים לבקרה (אצלנו מתחילים עכשיו פרויקט של מטריקות אוטומטיות לאיכות הקוד). פיתוח במעגלים קצרים - גרסאות קטנות במקום גרסאות גדולות, דבר היותר קל לעיכול עבור החבר'ה הצעירים יותר. שימוש מאסיבי בתשתיות מדף. מעבר לטכנולוגיות מתקדמות המפשטות את הפיתוח (.Net).

    וכמובן, צריך לזכור שבהרבה מהמקרים המוצר המתקבל הינו: פשוט יותר, אמין פחות וזול יותר מאשר פיתוח חיצוני (האמת, צריך לחשב את ה-LCC על מנת לוודא שהוא זול יותר בטווח הארוך) - אך אין לו מתחרים על המדף.

     

    ולגבי תלפיות, הכתבה יחסית מאוזנת ונכונה. כמעט ואין לצבא מסלולי קידום מקצועיים אלא ניהוליים, כך שאף ששליש מהבוגרים מאריכים את השירות מעבר לחתימה המקורית, רק מעטים נשארים. מאידך, אני חושב שמרביתם ממשיכים לפעול בארץ - דבר שבעיני משלים את יעוד התוכנית (הובלה טכנולוגית-ציונית, לאו דווקא בצבא). ובעלות הנמוכה של התוכנית, היא בהחלט משתלמת.

    למען גילוי נאות: אני לא אוביקטיבי.


    --
    עומר גרטל, קלפקה - החולצות שלכם: http://klapka.co.il
    שק.לי - יזמות פליאה ציבורית: http://shuk.li
    24/7/07 01:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-24 01:12:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: omergertel 2007-07-24 00:58:57

    למשל: הבאת יועצים מהחוץ בעלי נסיון וותק רב, לשמש כמנחים מקצועיים. החדרה של מתודולוגיות ניהול פרויקטים מסודרות - כך שגם הפיתוח וגם הניהול יהיו שקופים ונתונים לבקרה (אצלנו מתחילים עכשיו פרויקט של מטריקות אוטומטיות לאיכות הקוד). פיתוח במעגלים קצרים - גרסאות קטנות במקום גרסאות גדולות, דבר היותר קל לעיכול עבור החבר'ה הצעירים יותר. שימוש מאסיבי בתשתיות מדף. מעבר לטכנולוגיות מתקדמות המפשטות את הפיתוח (.Net).

    לצערי לא ראיתי את זה קורה. לפי הכרותי, "יועץ" היה שם קוד להבאת איש מילואים של היחידה לעבודת פיתוח רגילה. יש בכך כמובן גם השפעה חיובית על המפתחים ה"סדירים", אבל במרבית המקרים זאת לא היתה המטרה.

     

    לגבי מתודולוגיות ניהול פרייקטים - אתה כמובן צודק, ופה צריכה להיות בעיקר הנהלה שמבינה בניהול פרוייקטי פיתוח ומחויבת לנושא. ככלל, הבעיה המרכזית לדעתי היא בדרגי הניהול הזוטרים שמקבלים מעט מאוד הנחיה מלמעלה (מנסיוני האישי ומתצפיותי) והם חסרי נסיון אישי בניהול של פרוייקטי פיתוח.


    --
    מנהל קהילת מחקר ופיתוח:
    http://randd.cafe.themarker.com
    24/7/07 01:21
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-24 01:21:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אתה צודק לחלוטין. במקרה שלנו מביאים יועצים בשכר, לשעות ייעוץ. הדבר מתבצע תחת קישור עם מספר חברות ייעוץ שהן שותפות עסקיות של מייקרוסופוט, אורקל ודומיהן שעמן יש לצבא חוזים ארוכי טווח.

    ולגבי מתודולוגיית הניהול - אכן דבר חדש אצלנו, שמוכיח את עצמו לאט לאט. במתודולוגיה נקבעות אבני דרך בעלות תוצר ניתן לבקרה, וכן מודל בקרה שבועי ועוד מיני טובין שכאלה. הרבה מהצעירים (בעיקר לפני הפעם הראשונה שהם עושים את זה כמו שצריך) רואים במתודולוגיה סחבת ובירוקרטיה מיותרים ומעצבנים. מצד שני, תבניות המסמכים הן כאלה שכל אחד יוכל לעבור על כל השלבים הנדרשים במהלך תכנון הפרויקט והוצאתו אל הפועל. זה מאט את העבודה - ומכריח אנשים לחשוב (זה דבר חיובי). בד"כ בפעם השנייה שיוצא לנהל פרויקט, העסק עובד הרבה יותר טוב.

    והדבר הכי טוב: זה מחלחל לאט לאט גם לחיילים בצוותים (כמו שאמרת, הם יספגו את התרבות של הארגון, בהיעדר נסיון אישי).


    --
    עומר גרטל, קלפקה - החולצות שלכם: http://klapka.co.il
    שק.לי - יזמות פליאה ציבורית: http://shuk.li
    24/7/07 10:25
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-24 10:25:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פוסט מעניין ומחכים!

     

    גנאדי - איך אתה רואה את תפקידם של תעשיות ביטחון כמו רפא"ל ואלביט? אני חושב שגם חיילים עובדים שם ואולי הם חשופים כך להשפעה אזרחית טובה...

     

    האם אוכלוסית אנשי התוכנה בתעשייות הבטחוניות דומה ברמתה ובתרבות האירגונית להייטק האזרחי או זה יותר מזכיר מערכות צבאיות היררכיות?


    --
    אריאל כץ -
    אתם מוזמנים להצטרף לקהילת המו\"פ הראשונה בישראל: randd.cafe.themarker.com
    24/7/07 11:20
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-24 11:24:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: אריאל-כץ 2007-07-24 10:25:13

    פוסט מעניין ומחכים!

     

    גנאדי - איך אתה רואה את תפקידם של תעשיות ביטחון כמו רפא"ל ואלביט? אני חושב שגם חיילים עובדים שם ואולי הם חשופים כך להשפעה אזרחית טובה...

     

    האם אוכלוסית אנשי התוכנה בתעשייות הבטחוניות דומה ברמתה ובתרבות האירגונית להייטק האזרחי או זה יותר מזכיר מערכות צבאיות היררכיות?

    תעשיות בטחוניות - אני לא כל כך מכיר את מה שקורה בתעשיות הבטחוניות, פרט לכך שמעט מאוד חיילים מגיעים לשרת שם (לפני כמה שנים אני זוכר שהיה מדובר בבודדים בשנה או אפילו פחות מזה). בחלק מהמקרים אותם חיילים הם "פרוייקטורים" - נציגים של החיל המזמין והם עוסקים יותר בבקרה/דרישות ולא בפיתוח עצמו.

     

    העירוב המעניין יכול להתרחש בגופי הבטחון ה"אזרחיים". למיטב הבנתי, שם עובדים אזרחים בעלי וותק ונסיון לצד מספר כלשהו (אני מניח שגם די קטן) של חיילים/עתודאים מצטיינים. יישום של המלצת וועדת שטייניץ הקוראות להוציא את 8200 מאמ"ן יכול לגרום להיות מועיל מבחינה זו.  אבל שם הבעיה היא הפוכה - קשה לגופים אזרחיים להחזיק אצלם את האזרחים "הטובים", בגלל תנאי השוק. ראו כדוגמא את הקמפיינים שהיו בשנים האחרונות ("המוסד נפתח" ואת אתר הגיוס לשב"כ).

     

    לגבי הרמה המקצועית - זה כמובן תלוי ביחידות השונות. לפחות לגבי העתודאים אני יודע שהיה וכנראה עדיין יש סדר שבו היחידות בוחרות את האנשים מתוך מאגר החוזרים לשירות (אחרי הלימודים). היחידות בעלות העדיפות בוחרות ראשונות ולכן יכולות להגיע למועמדים טובים יותר.  בסך הכל, במקום שבו שירתתי, הרמה המקצועית של אנשי התוכנה המובהקים הייתה מאוד גבוהה, ולדעתי בממוצע גבוהה יותר מהממוצע ברוב חברות התוכנה בארץ. הבעיה היא רק שכל אותו ידע ומרץ לפעמים לא מנוצלים כראוי...

     

    לגבי התרבות הארגונית - זה כמובטח יהיה בפרק ב'.


    --
    מנהל קהילת מחקר ופיתוח:
    http://randd.cafe.themarker.com
    24/7/07 17:44
    1
    דרג את התוכן:
    2007-07-24 17:44:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום יבגני !

    ראשית, אני רוצה לומר שאני מסכים עם הערותיך לגבי האיכות האנושית (הגבוהה מאוד) של אנשי התוכנה בצבא.

    מהיכרותי עם דוחות ביקורת על פרויקטי תוכנה בצבא, אני יכול להעיד שאכן הסיבה המרכזית לכשלונם הוא התחלופה הרבה של כ"א. התכניתנים ור"צ המקצועיים מתחלפים בתדירות רבה, מה שגורם לאיבוד ידע וזיכרון ארגוני יקר.

     

     

    הסיבות לכך מגוונות, החל מאופי השירות המעודד קפיצה מהירה בין תפקידים שונים, רמת השכר הירודה שאינה מאפשרת להשאיר אנשים טובים בשירות לאורך זמן (רוב העתודאים לפחות  מנסים להשתחרר עוד לפני תום החתימה הקשיחה) וגם היחס מצד המפקדים שאינו תמיד מה שרצוי לצפות לו, במיוחד כשהמפקד אינו עתודאי ואינו מבין את עולם העתודאים והתכניתנים.

     

     

    אני גם רוצה להוסיף סיבה נוספת, שהיא חשובה ביותר להבנת כישלונות אלו. פרויקטי תכנה רבים בצבא יצאו לדרך ללא תכנית מסודרת, ללא עמידה בנהלים צבאיים לפיתוח פרויקטים בכלל וללא הגדרה ברורה של צרכי המשתמשים באותם מערכות. במקרים רבים גם כשהצרכים הוגדרו בתקופה כלשהי, במהלך הזמן שעובר הם מתעדכנים ומשתנים וכך יוצא שתוצרי הפרויקטים האלו אינם נחוצים או לא רלוונטיים.

     

    יש הרבה על מה לדון בנושא ואני מחכה לחלק ב' של הפוסט שלך.

    24/7/07 17:47
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-25 14:42:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: alik akerman 2007-07-24 17:44:45

     

    יש הרבה על מה לדון בנושא ואני מחכה לחלק ב' של הפוסט שלך.

    יגיע בשבוע הבא.

    גנאדי


    --
    מנהל קהילת מחקר ופיתוח:
    http://randd.cafe.themarker.com
    25/7/07 22:40
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-25 22:40:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מכל הדיון לא הבנתי - למה לאזעזל יש צורך בבתי תוכנה צבאיים?

    למה לא להסתמך על חברות חיצוניות, אם הן מוכנות לבצע עבודה יותר מהר ויותר איכותי?

    הרי אין ולו סיבה אחת להחזיק כל כך הרבה תכנתים במדים... 

    25/7/07 22:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-25 22:49:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: אריאל-כץ 2007-07-24 10:25:13

    האם אוכלוסית אנשי התוכנה בתעשייות הבטחוניות דומה ברמתה ובתרבות האירגונית להייטק האזרחי או זה יותר מזכיר מערכות צבאיות היררכיות?

     זה מאוד תלוי.

    אלביט ורפאל הם עולמות שונים בהרבה.

    אפשר להגיד שרפאל  די רחוקה מהיי-טק כמעט בכל היבט - משכורות, תרבות אירגונית, אנשים, אופי של משימות.

    25/7/07 23:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-25 23:12:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1. בניתוח עסקי פשוט של Make or buy - את יכולות הליבה לא מייצאים. רק את כל מה שאפשר למצוא בחוץ מן המוכן, שבו אין לך ייתרון עסקי.

    2. כאשר אתה שוכר חברה לפתח עבורך מוצר שהוא מותאם אישית (אם אין כלי מדף רלוונטיים), אתה מוצא את עצמך תלוי בחברה לתמיכה והמשך פיתוח. לגרסה השנייה אתה נאלץ לשלם כל סכום שהם ידרשו.

    3. הגמישות של פיתוח עצמי גדולה יותר. היכולת ליצור מענה מהיר בשבועיים שעוזר למבצע חד פעמי שלא יחזור, אינה קיימת ב-outsourcing.

    4. כאשר אתה מתקשה להגדיר מראש אץ המוצר אותו אתה צריך, כמות השינויים שמתבצעים במהלך חיי הפרויקט אינם סבירים. אנו מבצעים גרסאות אינקרמנטליות של חודשיים שלושה בדיוק כדי להתגבר על הבעיה הזו, כולל אבי טיפוס וגרסאות פיתוח עובדות - ועדיין מתקשים לייצר מערכות אשר עונות על הצרכים של המשתמשים.

     

    יש גם טיעונים בעד פיתוח חיצוני, אבל זו לא הייתה השאלה שנשאלה כאן.


    --
    עומר גרטל, קלפקה - החולצות שלכם: http://klapka.co.il
    שק.לי - יזמות פליאה ציבורית: http://shuk.li
    26/7/07 00:07
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-26 00:09:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: omergertel 2007-07-25 23:12:00

    1. בניתוח עסקי פשוט של Make or buy - את יכולות הליבה לא מייצאים. רק את כל מה שאפשר למצוא בחוץ מן המוכן, שבו אין לך ייתרון עסקי. צבא אינו גוף עיסקי - השיקול לא רלוונטי.

     

    2. כאשר אתה שוכר חברה לפתח עבורך מוצר שהוא מותאם אישית (אם אין כלי מדף רלוונטיים), אתה מוצא את עצמך תלוי בחברה לתמיכה והמשך פיתוח. לגרסה השנייה אתה נאלץ לשלם כל סכום שהם ידרשו. ולמפתחים פנימיים לא צריך לשלם משכורות, בין הם עובדים או לא? חוץ מזה גם בפיתוח פנימי יכולה להיווצר (ובהרבה מקרים נוצרת) תלות באנשים שהשתתפו בפרויקט ואחרי זה עזבו, והמחליפים שלהם לא מבינים כלום במה שנעשה...

     

    3. הגמישות של פיתוח עצמי גדולה יותר. היכולת ליצור מענה מהיר בשבועיים שעוזר למבצע חד פעמי שלא יחזור, אינה קיימת ב-outsourcing. לא נכון בעליל. הכל קיים, כולל תמיכה מיידית במקום. במקרה הכי גרוע אפשר לגייס את אנשי תמיכה בצו מילואים.

    4. כאשר אתה מתקשה להגדיר מראש אץ המוצר אותו אתה צריך, כמות השינויים שמתבצעים במהלך חיי הפרויקט אינם סבירים. אנו מבצעים גרסאות אינקרמנטליות של חודשיים שלושה בדיוק כדי להתגבר על הבעיה הזו, כולל אבי טיפוס וגרסאות פיתוח עובדות - ועדיין מתקשים לייצר מערכות אשר עונות על הצרכים של המשתמשים. אז תפנו ליועץ חיצוני, שיתכנן לכם מערכת טובה יותר. אתה הרי לא חושב, שרק צבא שורד מהבעייה הזאת? הרבה חברות סובלות מזה וכולן מוצאות דרכים להתמודד עם הבעייה. לכן גם שיקול זה לא מתקבל

     

    יש גם טיעונים בעד פיתוח חיצוני, אבל זו לא הייתה השאלה שנשאלה כאן.

     

    26/7/07 00:54
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-26 01:08:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: lego 2007-07-26 00:09:08

    צטט: omergertel 2007-07-25 23:12:00

    1. בניתוח עסקי פשוט של Make or buy - את יכולות הליבה לא מייצאים. רק את כל מה שאפשר למצוא בחוץ מן המוכן, שבו אין לך ייתרון עסקי. צבא אינו גוף עיסקי - השיקול לא רלוונטי.

    לגו - אני מסכים פה מאוד עם עומר, וגם לארגון שאינו למטרות רווח יש יכולות ליבה. על מנת לפתח את היכולות הטכנולוגיות המדוברות, נדרשת בדרך כלל הכרות מעמיקה מאוד עם עולם הבעיה, דבר שלא תוכל להעביר לבית תוכנה. יחידות שפיתוח התוכנה אינו מרכזי בהן, בדרך כלל יצליחו יותר עם יוציאו את הפיתוח החוצה (מה שקורה לא מעט בחילות הים והיבשה - והתייחסתי לכך גם בהקדמה וגם בתשובה לאריאל). ליחידת לוגיסטיקה אין טעם להחזיק יחידת תוכנה שתפתח את מערכת ניהול המלאי או שיבוצי נסיעות. בית חולים לא צריך לפתח את מערכת זימון התורים. מצד שני, תחשוב על התסריט הבא (ווריארציה קלה על הסיפור הידוע) - לילה. שני סוכני מוסד באים להתקין את מכשיר הציתות בדירתו של עוד מחבל פלשתיני. אך אבוי - המכשיר מצפצף - השכנה עלולה להתעורר ולהזמין משטרה. סוכן א' מתקשר בבהילות לארץ. "למה הוא מצפצף?!" הוא מנסה לצעוק מבלי להרים את הקול. "אין לנו מושג" אומרים לו מהארץ. "מה השעה אצלכם? ותשיגו לי דחוף את רפי מה'תוכנה לכל ובזול'!" מתערב סוכן ב'. "חכה...." עונים לו מהארץ ושמים אותו בממתינה. אחרי 30 דקות, כשהם מסתתרים בפח הזבל הנפרד של השאריות האורגניות, חוזר אליהם רפי. "אתם רואים את הנורית האדומה דולקת?" הוא שואל? "כן!" - צועקים לו שניהם. "אז תחליפו את הסוללה!" משיב להם רפי ברוגע של אדם שהתעורר על רגל שמאל. "אבל למה זה מצפצף?!" מנסים להבין סוכננו המהוללים. "ככה זה אצלנו" מתעצבן רפי, "מאז הפרוייקט של ניהול הבקר ברומניה, כל המכשירים שלנו ככה". בשלב זה השכנה כבר התעוררה מהצעקות, וסוכננו המהוללים מנסים להידמות לשאריות של פילה רומני...

     

    2. נכון, הבעיה קיימת וכואבת. הייתרון של הצבא כאן הוא שבדרך כלל אתה יכול לצפות זמן רב מראש מתי מישהו משתחרר - לעומת הודעה של 30 יום מראש. לצבא יש גם פטנט נפלא וקוראים לו מילואים שלא קיים בחוץ. (לפעמים כמובן דווקא בגלל האפשרות להזמין אנשים מילואים רמת תיעוד הפרוייקטים אינה גבוהה)

     

    3. אבל הם עושים בכלל מילואים בגולני. איפה הם יהיו לדעתך במלחמה?


    --
    מנהל קהילת מחקר ופיתוח:
    http://randd.cafe.themarker.com


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נס המו"פ הצבאי - פרק א'"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה