בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, הסכימה חברת נטויז'ן לנתק שרתים המאחסנים תכנים מפירי זכויות יוצרים וכן למסור את זהות בעלי האתרים.

הבקשה הוגשה בשם שלוש חברות שטענו שהם בעלי הזכויות בשירים ערביים שהועלו כקבצים על השרתים הפרים. הבסיס להסדר הוא ההסדר המוצע בהצעת חוק מסחר אלקטרוני, לפיו ניתן לפטור ספקי אינטרנט ובעלי אתרים מאחריות בנזיקין ובזכויות יוצרים, בתנאים מסוימים. הסכמה זו נותנת להצעת החוק מעמד של "דין ראוי" אשר אם ספק האינטרנט פועל על פיו הוא פטור מאחריות בנזיקין.

השופט גינת הורה לשלוח העתק מפרוטוקול הדיון לבעלי השרתים, תוך ציון שהם זכאים לפנות לבית המשפט בענין ואם תהיה פניה כזו, היא תידון במועד מוקדם למועד ניתוק השרתים ע"י נטויז'ן.

ת"א 764/08 בית המשפט המחוזי בחיפה.                                                  

צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2009-02-08 21:26:46

נטויז'ן הסכימה לנתק שרתים של אתרים מפירי זכויות יוצרים

בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, הסכימה חברת נטויז'ן לנתק שרתים המאחסנים תכנים מפירי זכויות יוצרים וכן למסור את זהות בעלי האתרים.

 

הבקשה הוגשה בשם שלוש חברות שטענו שהם בעלי הזכויות בשירים ערביים שהועלו כקבצים על השרתים הפרים. הבסיס להסדר הוא ההסדר המוצע בהצעת חוק מסחר אלקטרוני, לפיו ניתן לפטור ספקי אינטרנט ובעלי אתרים מאחריות בנזיקין ובזכויות יוצרים, בתנאים מסוימים. הסכמה זו נותנת להצעת החוק מעמד של "דין ראוי" אשר אם ספק האינטרנט פועל על פיו הוא פטור מאחריות בנזיקין.

 

השופט גינת הורה לשלוח העתק מפרוטוקול הדיון לבעלי השרתים, תוך ציון שהם זכאים לפנות לבית המשפט בענין ואם תהיה פניה כזו, היא תידון במועד מוקדם למועד ניתוק השרתים ע"י נטויז'ן.

 

ת"א 764/08 בית המשפט המחוזי בחיפה.                                                  

תודה על הפוסט,

נושא מעניין בפני עצמו לגבי מעגלי האחריות והגבולות שבין ספקי גישה לספקי אירוח וכן שרתי אחסון זמני.

לעניין אירוח, קרי על שרת של החברה יושב אתר מפר עוד ניתן להבין, אבל לעניין ספקי גישה? נראה לי

מורחב מהצורך, הרי די בכך שניתן לעקל את השרת עצמו של החברה המפרה כסנקציה מיידית, אפילו במעמד צד אחד כמו שתופסים דיסקים וספרים מפרים (אנטון פילר), אזי למה להטיל אחריות נזיקית (או סטטוטורית) על ספק הגישה, קרי על בעל החניון או כביש הגישה? מדוע לא אם כך גם נגד חברת חשמל או חברת בזק בעלת התשתית?

כל עוד הנושא הינו מודולרי, קרי רק קיום שרת בחוות שרתים, הרי לדעתי אין מקום להחיל אחריות על בעל החוה למה מכיל השרת, אלא פשוט לתפוס אותו.

(בתנאי שהבנתי נכון כי פס"ד לא צורף)

תודה יוסף. מעניין.

פסק הדין הזה מצטרף לגישה שהחלה להנקט לאחרונה בארה"ב במסגרתה RIAA עוברת מהליכי תביעות גולשים להליכים של שיתוף פעולה עם ספקי האינטרנט.

במקום לרדוף אחרי הגולשים, RIAA הסכימה לא לתבוע מצד אחד, כנגד הסכמה של ספקי האינטרנט לנתק גולשים ש"חטאו" בשיתוף קבצים. בעצם, העבירו את ההכרעה מבית המשפט לידי ספקיות האינטרנט, אשר יעדיפו to err on the side of caution. לא בטוח שהפתרון הוא פתרון טוב.

אני מסכים באופן עקרוני עם הגישה של הודעה והסרה כתנאי לפטור ספק שירות מקוון, אבל צריך לזכור שבכך בעצם אנחנו מנציחים צנזורה.

כן כן, כל אחד שבא להתייעץ איתי על אתר תוכן גולשים שהוא מבקש להקים מקבל את ההסבר שמוטב לו לא להתערב ואם מתקבלת תלונה פשוט להסיר. זה הסבר משפטי נכון, אבל מוסרית הוא פגום.ההליך מותיר את הכוח בידי המתלונן באופן בלעדי.

בפועל, בתקופה האחרונה החלו להתקבל פסקי דין אמריקאים לפים, גם מי שהתערב בתכנים יהיה פטור, ובלבד שנקט אמצעים מהותיים למניעת הפרות חוק, אבל זה בהחלט מחייב השקעת משאבים מצד האתר.

דרך אגב, למיטב זכרוני, הצעת חוק מסחר אלקטרוני כוללת מנגנון מעט שונה, לפיו אחרי ההסרה, אם מעלה התוכן המקורי שולח מכתב לספק האינטרנט כי אינו מסכים להסרה וכי הוא מוכן להתמודד עם הטוען לפגיעה בזכויותיו בבית משפט, הספק מחוייב להחזסיר את התוכן. אכן, מנגנון לא פשוןט המטיל על המבקש להחזיר את התוכן סיכון של עלות כלכלית של ניהול הליך בבית משפט והסרת האנונימיות, אבל בוודאי שפתרון כזה יותר טוב מאשר הודעה והסרה סתם.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-02-09 09:21:56

תודה יוסף. מעניין.

פסק הדין הזה מצטרף לגישה שהחלה להנקט לאחרונה בארה"ב במסגרתה RIAA עוברת מהליכי תביעות גולשים להליכים של שיתוף פעולה עם ספקי האינטרנט.

במקום לרדוף אחרי הגולשים, RIAA הסכימה לא לתבוע מצד אחד, כנגד הסכמה של ספקי האינטרנט לנתק גולשים ש"חטאו" בשיתוף קבצים. בעצם, העבירו את ההכרעה מבית המשפט לידי ספקיות האינטרנט, אשר יעדיפו to err on the side of caution. לא בטוח שהפתרון הוא פתרון טוב.

אני מסכים באופן עקרוני עם הגישה של הודעה והסרה כתנאי לפטור ספק שירות מקוון, אבל צריך לזכור שבכך בעצם אנחנו מנציחים צנזורה.

כן כן, כל אחד שבא להתייעץ איתי על אתר תוכן גולשים שהוא מבקש להקים מקבל את ההסבר שמוטב לו לא להתערב ואם מתקבלת תלונה פשוט להסיר. זה הסבר משפטי נכון, אבל מוסרית הוא פגום.ההליך מותיר את הכוח בידי המתלונן באופן בלעדי.

בפועל, בתקופה האחרונה החלו להתקבל פסקי דין אמריקאים לפים, גם מי שהתערב בתכנים יהיה פטור, ובלבד שנקט אמצעים מהותיים למניעת הפרות חוק, אבל זה בהחלט מחייב השקעת משאבים מצד האתר.

דרך אגב, למיטב זכרוני, הצעת חוק מסחר אלקטרוני כוללת מנגנון מעט שונה, לפיו אחרי ההסרה, אם מעלה התוכן המקורי שולח מכתב לספק האינטרנט כי אינו מסכים להסרה וכי הוא מוכן להתמודד עם הטוען לפגיעה בזכויותיו בבית משפט, הספק מחוייב להחזסיר את התוכן. אכן, מנגנון לא פשוןט המטיל על המבקש להחזיר את התוכן סיכון של עלות כלכלית של ניהול הליך בבית משפט והסרת האנונימיות, אבל בוודאי שפתרון כזה יותר טוב מאשר הודעה והסרה סתם.

זה בדיוק מה שקרה כאן וההחלטה של השופט היתה לאפשר לבעלי השרתים - לגביהם נטען שיש בהם חומר מפר זכויות יוצרים - לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה "להעביר את רוע הגזירה".

מה שעניין אותי יותר היתה "ההסתמכות" על נוסח הצעת החוק כ"דין ראוי".

בזמנו השתתפתי בהשתלמות נופש של הלשכה בנושא הקודקס האזרחי שפורסם אז ברבים. פרופ' מיגל דויטש "חזה" שהקודקס לא יחוקק במהרה, אבל העלה רעיון לפיו בתי המשפט יוכלו להעזר בפתרונות מתוך הקודקס לפרשנות של "הדין הראוי" במקום שאין פתרון חד משמעי בדין לסוגיה שבפני בית המשפט.

בלי להכנס לשיקולים המשפטיים שבדרך, ככה עשו כמה שופטים לאחרונה ביחס להצעת החוק האמורה (לדוגמא פלפל במחוזי בתל אביב).

אמנם הם ביססו את החלטתם על הדין הקיים, אך שאבו גם מהצעת החוק.

צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2009-02-09 10:08:15

 

בזמנו השתתפתי בהשתלמות נופש של הלשכה בנושא הקודקס האזרחי שפורסם אז ברבים. פרופ' מיגל דויטש "חזה" שהקודקס לא יחוקק במהרה, אבל העלה רעיון לפיו בתי המשפט יוכלו להעזר בפתרונות מתוך הקודקס לפרשנות של "הדין הראוי" במקום שאין פתרון חד משמעי בדין לסוגיה שבפני בית המשפט.

 

יוסי זה בדיוק מה שעשו לעניין זכויות יוצרים על ידי שימוש בתזכיר החוק, ראיתי לפחות פסיקה אחת (לא זכור לי כרגע),שבית המשפט לא קיבל שימוש בתזכיר.

אני עצמי ניסיתי לפני שבוע בקדם לטעון טענה שמתבססת על תזכיר חוק דיני ממונות לעניין שינויים בחוק הירושה, ובשלב זה בית המשפט לא קנה את זה.

יש פער בין האקדמיה לפרקטיקה בעניין זה, אולי בצדק כי הדבר מכשיר חקיקת חוק בדרך שיפוטית ולא בבית המחוקקים.

סוגייה בפני עצמה.