דברים טובים מגיעים למי שמחכה- זהו אחד השיעורים החשובים שלמדנו כילדות.
בעוד שהאחים שלנו צעקו, רקעו ברגליים והרעישו במטרה לקבל את מבוקשם, לנו הסבירו שאם נשב יפה ובשקט ונמתין בסבלנות, כמו ילדות טובות, נקבל מה שנרצה.
את המסר הזה לקחנו רחוק מידי – למקום העבודה, שם אנחנו מצפות שהעבודה הטובה שאנו עושות תדבר בזכות עצמה ושנקבל את הגמול הראוי לנו.
אלא שבאופן לא חינוכי עדיפה דווקא הרקיעה ברגליים.
כמה אנחנו שוות? לכאורה אתן חושבות על כסף, אך למעשה אני מדברת על עוצמה, מי אני?כמה אני חזקה?
את שמזיזה הרים על בסיס יום-יומי מוצאת את עצמך מתקפלת כמו חתולה סיאמית עדינה מול ציפורני הרוטווילר, גם אלו שמתורגלות באסרטיביות, נוטות להפוך לרכיכות כשהן מגיעות למשא ומתן, בעוד שבתחומים אישיים הן יודעות לדרוש ולקבל.
הגיע הזמן פשוט להרים את הראש, להיות בטוחות שאנחנו הכי טובות, שאנחנו ראויות לכל תפקיד שנרצה, וללכת עליו, עם כל האמת הכוח והנשמה שלנו, ואל תבלבלו על אפליה וכל השטויות האלה!!
איזרו אומץ, צאו ממרחב הנוחות שלכן מהפחדים שלכן, תעיזו לדרוש יותר ממה שמגיע לכן, ובצדק ולא בחסד, חפשו לעצמכן מודל חיקוי, האמינו בו..ורוצו קדימה..
כמו לביאה היוצאת לקרב....זה הזמן לשלוף ציפורניים!!
האם נשים יודעות לנהל מו"מ בצורה טובה, או שמא נכשלות רק כשהמו"מ קשור ישירות אליהן?
] 
הוספת תגובה על "כמה אנחנו שוות??"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה