צדק לכל..   

ראובן וענת נפגשו לפני שנים, 

הם החליטו להקים יחדיו עסק בו יהיו שותפים שווים וישקיעו כל אחד 50% מההון העצמי שלהם ומזמנם,

מאחר שהם האמינו שהעסק יצליח ויצבור תנופה, הם שכרו מבנה לתקופה ארוכה וכל אחד מימן חצי מעלות המבנה שווה בשווה...  

העסק היה בתחום השילוח חבילות ולשם כך הם נזקקו לרכב, 

ראובן נתן 15,000$  , וענת 15,000 $ ויחדיו קנו מכונית חדישה ב- 30,000 $.  

עברו הימים ונפח העסקים גדל והם נזקקו לרכב גדול יותר,            

הם החליטו לקנות רכב מסחרי,       

ראובן שם 20,000 $, וענת גם 20,000 $ ויחדיו קנו מסחרית חדישה ב- 40,000 $.        

העסק הרוויח וצבר תנופה והם נזקקו לרכב הובלות גדול יותר,                  

הם החליטו על רכישת משאית, 

ראובן נתן 50,000 $ וענת 50,000 $ ויחדיו קנו משאית גדולה ב- 100,000 $.    

לאחר מספר שנים החליטה ענת שנמאס לה מהשותפות עם ראובן וסיבותיה עימה...

היא פנתה לבית המשפט וביקשה לפרק את השותפות עם ראובן,

כמו כן ביקשה בתביעתה שראובן יפנה את עצמו מהעסק המשותף ותופסק לאלתר גישתו החופשית לרכבים המשותפים.       

ראובן התנגד לפירוק השותפות בטענה שענת מפרה באופן חד צדדי את ההסכם, ובקשתה לפירוק אינה נובעת כתוצאה מאי התנהלות תקינה שלו או כשל אחר שהוא הגורם לו,

אלא מגחמה אישית שלה ואם חשקה נפשה לפרק את השותפות, אזי מן הצדק והדין מקסימום לתת לה רק חצי משווי העסק ונכסיו, מאחר וההשקעה האישית הייתה לאורך כל התקיימות העסק -  50% - 50% .

פינויו מן העסק יפגע בהכנסתו ופרנסתו, וכן במצבו הנפשי ולכן הוא דורש את חציו גם בכלי הרכב שבהם השקיע 50% .          

לאחר דיונים מעטים בביהמ"ש המיוחד (לעמ"ש) קבעה השופטת כלהלן:

פס"ד:  

 1 .    ראובן יעזוב את בית העסק לאלתר.!  

 2.    ראובן ימשיך לממן את שכ"ד של המבנה במלואו כולל החלק שעד כה שילמה ענת. !    

 3.    ראובן ישלם את כל הוצאות המבנה, חשמל, מים, גז, ארנונה וכו'  

 4.    הרכב, המסחרית והמשאית יעברו לבעלותה ולרשותה של ענת. !  

5.    ראובן יוכל להשתמש בכלי הרכב פעם בשבועיים בשישי שבת, ופעם בשבוע בימי רביעי   למשך 3 שעות.                   

6.    ראובן יממן את כל ההוצאות הנלוות ואחזקת הרכבים, ביטוח, דלק, טסט והוצאות חריגות. 

7.    ראובן יישא בכל העלויות הללו  לגבי כל רכב, עד אשר יעברו 21 שנה מיום רכישת כל רכב בנפרד.                           

8.    כמו כן ישלם ראובן לענת חצי מכל תגמוליו העתידיים המגיעים לו מקרנות שונות והכנסותיו העתידיות...    

הדיון המשפטי הנ"ל ופסק הדין הנ"ל, עשוי אולי ממבט ראשון להראות כלא הוגן והזוי משהו,

אך הוא התקיים ומתקיים כל יום במדינה שמוכרת לכם מאוד,

מדינה שחרטה (לפחות כלפי חוץ) על דגלה את השוויון והצדק בין המינים, הגזעים. והמגדרים השונים, מדינת כל אזרחיה.

אני סבור שכבר הובנה  ההקבלה...                                                                                                                          ומה דעתכם על החוק ופסק הדין הנ"ל ?  

צטט: טובה. 2009-02-13 00:06:07

כמאמר הגששים: "ילד הוא לא כבל-מאריך" וגם לא משאית...

כמאמר מיליוני אבות שנותקו מילדיהם: " אבא הוא לא כספומט ותורם זרע "

צטט: * המלאך * 2009-02-13 00:46:15

צטט: טובה. 2009-02-13 00:06:07

כמאמר הגששים: "ילד הוא לא כבל-מאריך" וגם לא משאית...

כמאמר מיליוני אבות שנותקו מילדיהם: " אבא הוא לא כספומט ותורם זרע "

גם נכון, אך לטענתי [בהרחבה מרובה, במקום אחר] בחלק מהמצב הזה, גם לאבות יש יד בדבר. ושלא אובן שוב לא נכון - אני לא אומרת זאת בהאשמה אלא דווקא לצערי, כעובדה. 

צטט: טובה. 2009-02-13 01:03:19

צטט: * המלאך * 2009-02-13 00:46:15

צטט: טובה. 2009-02-13 00:06:07

כמאמר הגששים: "ילד הוא לא כבל-מאריך" וגם לא משאית...

כמאמר מיליוני אבות שנותקו מילדיהם: " אבא הוא לא כספומט ותורם זרע "

גם נכון, אך לטענתי [בהרחבה מרובה, במקום אחר] בחלק מהמצב הזה, גם לאבות יש יד בדבר. ושלא אובן שוב לא נכון - אני לא אומרת זאת בהאשמה אלא דווקא לצערי, כעובדה. 

 

בקושי יש לאבות יד בדבר.

האבות ולצורך הדיון - ראובן, 

ראובן לא רצה בפירוק השותפות, !

הוא הניזוק והמפסיד העיקרי ממנה,!

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

וכנימשל לאנשים ,העובדים קשה מאד,,

כל חייהם,,צוברים נכסים וכסף,,,

הורסים את "הבריאות"

ובסוף ימיהם :

משלמים את הכסף שצברו כל חייהם

כדי לתקן את נזקי הבריאות!!

צטט: * המלאך * 2009-02-13 01:23:05

צטט: טובה. 2009-02-13 01:03:19

צטט: * המלאך * 2009-02-13 00:46:15

צטט: טובה. 2009-02-13 00:06:07

כמאמר הגששים: "ילד הוא לא כבל-מאריך" וגם לא משאית...

כמאמר מיליוני אבות שנותקו מילדיהם: " אבא הוא לא כספומט ותורם זרע "

גם נכון, אך לטענתי [בהרחבה מרובה, במקום אחר] בחלק מהמצב הזה, גם לאבות יש יד בדבר. ושלא אובן שוב לא נכון - אני לא אומרת זאת בהאשמה אלא דווקא לצערי, כעובדה. 

 

בקושי יש לאבות יד בדבר.

האבות ולצורך הדיון - ראובן, 

 

ראובן לא רצה בפירוק השותפות, !

הוא הניזוק והמפסיד העיקרי ממנה,!

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

השאלה המתבקשת היא לא מה ראובן לא רצה לעשות

אלא מה ראובן כן רצה לעשות  ולא עשה

צטט: טובה. 2009-02-13 02:09:26

צטט: * המלאך * 2009-02-13 01:23:05

צטט: טובה. 2009-02-13 01:03:19

צטט: * המלאך * 2009-02-13 00:46:15

צטט: טובה. 2009-02-13 00:06:07

כמאמר הגששים: "ילד הוא לא כבל-מאריך" וגם לא משאית...

כמאמר מיליוני אבות שנותקו מילדיהם: " אבא הוא לא כספומט ותורם זרע "

גם נכון, אך לטענתי [בהרחבה מרובה, במקום אחר] בחלק מהמצב הזה, גם לאבות יש יד בדבר. ושלא אובן שוב לא נכון - אני לא אומרת זאת בהאשמה אלא דווקא לצערי, כעובדה. 

 

בקושי יש לאבות יד בדבר.

האבות ולצורך הדיון - ראובן, 

 

ראובן לא רצה בפירוק השותפות, !

הוא הניזוק והמפסיד העיקרי ממנה,!

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

השאלה המתבקשת היא לא מה ראובן לא רצה לעשות

אלא מה ראובן כן רצה לעשות  ולא עשה

 

 פיספסת את כל הנקודה של הדיון, - הצדק.

מי שרצה זאת ענת !

היא הפרה את האידיליה והשותפות !

מראובן נשללה מראש, בשל חוקים מפלים, כל חלוקה צודקת ושיוויונית של הנכסים.

ובעצם מה שאת אומרת זה, שהשופטת פסקה כהלכה וזה צודק ושיוויוני פס"ד שלה.

צטט: * המלאך * 2009-02-13 02:16:57

צטט: טובה. 2009-02-13 02:09:26

 

השאלה המתבקשת היא לא מה ראובן לא רצה לעשות

אלא מה ראובן כן רצה לעשות  ולא עשה

פיספסת את כל הנקודה של הדיון, - הצדק.

מי שרצה זאת ענת !

היא הפרה את האידיליה והשותפות !

מראובן נשללה מראש, בשל חוקים מפלים, כל חלוקה צודקת ושיוויונית של הנכסים.

ובעצם מה שאת אומרת זה, שהשופטת פסקה כהלכה וזה צודק ושיוויוני פס"ד שלה.

סליחה, אבל אני לא פיספסתי כלום.. להזכירך, גם אני הייתי שם.

ומי זאת ענת? היא אלוהים, חס ושלום?

כשאומרים שלמטבע יש שני צדדים, זה תופס גם כאן

כשאומרים שלטנגו צריך שניים, אני בהחלט מסכימה, זה תופס גם כאן.

בוא לא ניתמם - אף אחד לא קם מתוך אידיליה שהוא שוחה בה בעונג ומפרק אותה.

ולגבי מה שאני אומרת - זה אך ורק מה שאני אומרת, ולא פרשנות של מה שאני אומרת. עכשיו אפשר לחזור אחורה ולקרוא לאט לאט, במקום לכעוס סתם.

צטט: * המלאך * 2009-02-13 02:16:5

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

צטט: טובה. 2009-02-13 03:25:52

צטט: * המלאך * 2009-02-13 02:16:5

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

אגב 1: על פי המשל שסיפרת - הקביעה הזו שהבאת כאן היא איננה נכונה.
אף אחד לא אנס את ראובן להשקיע את מה שהשקיע - הוא השקיע מרצונו

הוא השקיע מרצונו והוא לא ציפה בהשקעתו להפסד כל עמל כפיו בשל חוקים מפלים וחסרי שוויונות.
כך שאי אפשר לקרוא לזה "נגזל, נעשק, נשדד לאורך שנים רבות".

כן אפשר, כי ככה קבעה לו השופטת !

אגב 2: שלא יהיה לך חלילה ספק - אין אני דנה לכף חובה או זכות אף אחד מן הצדדים, אלא רק עונה לך על פי העובדות שסיפרת כאן.

שוב פיספסת את הנקודה העיקרית של הדיון !

פסק הדין !

האם הוא הוגן ?

האם הוא שוויוני ?

האם נעשה צדק וחלוקה הוגנת  ?

אלו העובדות !

צטט: * המלאך * 2009-02-13 03:43:58

צטט: טובה. 2009-02-13 03:25:52

צטט: * המלאך * 2009-02-13 02:16:5

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

אגב 1: על פי המשל שסיפרת - הקביעה הזו שהבאת כאן היא איננה נכונה.
אף אחד לא אנס את ראובן להשקיע את מה שהשקיע - הוא השקיע מרצונו

הוא השקיע מרצונו והוא לא ציפה בהשקעתו להפסד כל עמל כפיו בשל חוקים מפלים וחסרי שוויונות.
כך שאי אפשר לקרוא לזה "נגזל, נעשק, נשדד לאורך שנים רבות".

כן אפשר, כי ככה קבעה לו השופטת !

אגב 2: שלא יהיה לך חלילה ספק - אין אני דנה לכף חובה או זכות אף אחד מן הצדדים, אלא רק עונה לך על פי העובדות שסיפרת כאן.

 

שוב פיספסת את הנקודה העיקרית של הדיון !

                                     

פסק הדין !

                                                     

האם הוא הוגן ?

האם הוא שוויוני ?

האם נעשה צדק וחלוקה הוגנת  ?

אלו העובדות !

מי כמוך יודע שאני לא מפספסת ודעתי צלולה [למרות השעה]:

מה הביא את ראובן, שלא רצה לפרק שותפות, לפנות לבית המשפט?
וגם אם הוא לא פנה מיוזמתו, אלא ענת הקדימה אותו - מדוע הוא הסכים לנהל שם את הקונפליקט הזה? מה, הוא כל כך חסר רצונות משל עצמו, חסר עמוד שידרה, חסר דעה, בשביל להחליט אם הוא מסכים שארכאה כזאת או אחרת תתערב בחייו? הוא לא מסוגל לעמוד מול אותה ענת, שאיתה הוא בנה את העסק המשותף, ולומר לה: "עד כאן, לשם אני לא הולך. את רוצה לפרק? אוקיי, בואי נעשה את זה בדרך אחרת".

ומה שאני אומרת - כדי שלא יהיה פה מקום לפרשנויות ואי-הבנות - הבחירה נתונה גם בידיים של ראובן. אם הוא נתן את ידיו, גופו, כיסו וממונו לדיון בבית משפט - אל לו להלין אלא על עצמו.

צטט: טובה. 2009-02-13 04:12:02

צטט: * המלאך * 2009-02-13 03:43:58

צטט: טובה. 2009-02-13 03:25:52

צטט: * המלאך * 2009-02-13 02:16:5

הוא נגזל ונעשק ונשדד לאורך שנים רבות !

אגב 1: על פי המשל שסיפרת - הקביעה הזו שהבאת כאן היא איננה נכונה.
אף אחד לא אנס את ראובן להשקיע את מה שהשקיע - הוא השקיע מרצונו

הוא השקיע מרצונו והוא לא ציפה בהשקעתו להפסד כל עמל כפיו בשל חוקים מפלים וחסרי שוויונות.
כך שאי אפשר לקרוא לזה "נגזל, נעשק, נשדד לאורך שנים רבות".

כן אפשר, כי ככה קבעה לו השופטת !

אגב 2: שלא יהיה לך חלילה ספק - אין אני דנה לכף חובה או זכות אף אחד מן הצדדים, אלא רק עונה לך על פי העובדות שסיפרת כאן.

 

שוב פיספסת את הנקודה העיקרית של הדיון !

                                     

פסק הדין !

                                                     

האם הוא הוגן ?

האם הוא שוויוני ?

האם נעשה צדק וחלוקה הוגנת  ?

אלו העובדות !

מי כמוך יודע שאני לא מפספסת ודעתי צלולה [למרות השעה]:

כנראה שהשעה בהחלט נתנה את אותותיה בך ולא קראת את הפוסט,

אנא ממך קראי אותו בטרם תגיבי, כי המשפט הבא מראה שלא קראת!

מה הביא את ראובן, שלא רצה לפרק שותפות, לפנות לבית המשפט?

ענת פנתה לבית המשפט.

לא הוא, הוא לא רצה, לא חשב. לא יזם ואין לו שום אינטרס לפנות לממסד שמראש הוא יודע שידפוק אותו!
וגם אם הוא לא פנה מיוזמתו, אלא ענת הקדימה אותו - מדוע הוא הסכים לנהל שם את הקונפליקט הזה?

ענת פנתה כי ידעה שהחוקים נוטים לצידה ויסדרו אותה היטב בחיים ! 

למעשה היא בישלה לו תרגיל, במטרה לעשוק אותו מנכסיו ולא להתחלק שווה בשווה בהשקעותיהם,

והיכן שיש פירצה, תמיד ימצא הנבל שינצל אותה.

 

 

ברגע שפנתה זה כבר יצא משליטתו, אין לו שום שליטה אם להסכים לניהול הקונפליקט שם.

ממש לא שואלים אותו.... 

מה, הוא כל כך חסר רצונות משל עצמו, חסר עמוד שידרה, חסר דעה, בשביל להחליט אם הוא מסכים שארכאה כזאת או אחרת תתערב בחייו? הוא לא מסוגל לעמוד מול אותה ענת, שאיתה הוא בנה את העסק המשותף, ולומר לה: "עד כאן, לשם אני לא הולך. את רוצה לפרק? אוקיי, בואי נעשה את זה בדרך אחרת".

בהמשך לתשובתי למעלה.

אם היא הייתה רוצה דרך אחרת (של גישור למשל) היא הייתה נאלצת להסתפק בחלוקה שוויונית,

מטרתה והסתמכותה היו על חוקי אותה מדינה שיעניקו לה את התנאים המשופרים וההטבות.

והעברת הנכסים לרשותה כולל החזקתם על חשבונו.

ומה שאני אומרת - כדי שלא יהיה פה מקום לפרשנויות ואי-הבנות - הבחירה נתונה גם בידיים של ראובן. אם הוא נתן את ידיו, גופו, כיסו וממונו לדיון בבית משפט - אל לו להלין אלא על עצמו.

 

את טועה בגדול או שלא הבנת את חוקי המדינה הנ"ל,

לצערי אי ההבנה התהומית היא שלך בלבד כרגע, תעצרי, תחשבי ואז תגיבי.

ברגע שענת פנתה לביהמ"ש ובכוונה, זה יצא משליטתו של ראובן !!!

                                                                                                      

הוא לא יכול להתעלם ולא לבוא למשפט, על מה את מדברת בכלל ?

לביהמ"ש יש הוצל"פ שיוציאו ממנו בכוח את ממונו ושוטרים שלא רק שיביאו אותו בכוח לדיונים אלא אף ישליכו אותו למאסר !

אין לו שום בחירה !!!,  וענת יודעת את זה !!!