לכל מי שגר בתל אביב והיא יותר מכתובת בתעודת זהות שלו, לכל מי שחי בתל אביב כבר שנים ועדיין מגלה בה דברים חדשים, לכל מי שמנהל יחסי אהבה שנאה עם העיר הזאת, לכל מי שמוכן לקום ולהגיד, אני תל אביבי ואני מכור.
שם התערוכה הקבוצתית "שרה אנד בובס" לקוח ממיצב וידאו של האמנית הדוקומנטרית תמרה ארדה. ארדה מקרינה ביצוע מקומי לשיר של בוב דילן - "שרה" בתוך כוננית לבנה הכלולה במיצב שבו שמלת כלה צבועה לבן וחפצים שהולבנו, ותמונות שצילמה, של זוגות על סף התפרקות. שם אחד מהמצולמים שארדה מצלמת הוא תמיד שרה או בוב. זהו הקריטריון לבחירת המצולמים. בתערוכה מציגים אמני מיצב, ציירים וצלמים שבעבודותיהם ניחוח זר. הזרות, הן כתוכן והן כסגנון, נמצאת באמנות הישראלית, המראה מה שכל אחד חווה כאן באופן יומיומי - התודעה הישראלית כתודעה של פרוור אמריקאי והחוויה הרגשית החונקת האופיינית לפרוור כזה. הטקסט המלווה את התערוכה נגזר מעיתון והוא משמש כטקסט רדי מייד: ביקורת מוזיקה מאת ערן סבג- חוקר תרבות יהודית, על הבוטלגים של בוב דילן. כמו העיסוק של מחקר התרבות היהודית בפרוור האמריקאי, גם האמנות הישראלית עסוקה בחוויה האמריקאית ובאמריקאיות, לפעמים באופן שנראה כבעל ניחוח אירופאי.
הוספת תגובה על ""שרה אנד בובס" - תערוכה חדשה ביפו"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה