כולנו יודעים כיצד לפתור בעיות של צדק סביבתי כאשר הבעיה היא מובנת מאליה - האם לבנות בתי מלון על קו המים? לא! רק חבל שעושים את זה בכל זאת. אבל מה קורה כאשר מכוניות עוברות באותו רחוב אומלל באותה עיר מידי יום ביומו? ומה אם אותו עשן שפולטות המכוניות גורם לעלייה במקרי האסטמה באותו רחוב בדיוק? ואל דאגה, זה הוכח. אני רק לא זוכר את הכמות. ואתם יודעים מה? מה קורה כאשר יש מה לעשות בנידון? ובכלל, כאשר הפתרון היחיד דורש סלילת כביש עוקף בנחל מקסים ירוק-עד, אפילו אם זה ייעשה בהתחשבות עם הטבע, מה נעשה אז?

 

השאלות מציגות עובדות. ברחוב בודד בנתניה עוברים מדי יום אלפי כלי-רכב, ואולי אף יותר, אשר גורמים לעלייה אדירה בתפוצת מחלת האסטמה שם, בעיקר בקרב ילדים. להופעה של מחלות אחרות כגון סרטן אולי נשים לב עוד כמה עשרות שנים , לאחר שאלה יתפרצו, וכמובן שנקווה שלא. אולי בעצם זה תלוי בהחלטה הסופית בדילמה. כביש 561 מוצע ככביש עוקף אשר יחבר את כביש 4 ל-2, ויחליף את הרחוב ותושביו האומליים בנתניה. דרך אגב,אם יוחלט על סלילת הכביש, זה ייעשה בהתחשבות אולטימטיבית עם הטבע.

 

  למפה:

 המפה בגוגל

 

 

מה אתם הייתם מחליטים? סביבה? חברה? מה שביניהם? או אולי אין סתירה כלל בין השניים?

 

 

ההחלטה במציאות בהמשך.

אכן דילמות...מרגיש שאנחנו יכולים להיכנס ללופים האלה בכל כך הרבה נושאים. 

האידיאל יהיה כמובן לשלב בין סביבה לחברה. אך נראה כי היום מאד מאתגר לקלוע ל- WIN WIN. באזורים מסויימים ישנה צפיפות אוכלוסין ובמקומות אחרים אנחנו פוחדים לרמוס ולהרוס את הטבע. אנחנו מדינה קטנטנה אחרי הכל.

הגיע הזמן להיכנס וללמוד את שורשיהן של הבעיות ולא בהכרח לפגוע נקודתית כל פעם.

שאלה למחשבה:  האם השיקולים שנעשים הם אכן כוללים את השנים הבאות (ולא רק 2-3 שנים אלא בטווח הרחוק- 20-30 שנה ואף יותר)?

לדעתי התשובה היא לא להמשיך לנסוע בכמויות באותו הרחוב ולגרום לסבל ולנזקים בריאותיים לתושבי המקום וגם לא לסלול כביש עוקף שיפגע במעט שטחי הטבע הפתוחים שנותרו. התשובה חייבת להיות חשיבה לטווח ארוך ועשייה מיידית של העמדת התחבורה הציבורית בעדיפות ראשונה.  כך למשל, באותו הרחוב המדובר, על  כל עשרות מכוניות העוברות במקום (בחלקן יושב לו אדם אחד בלבד, אולי שניים), יחלוף רק אוטובוס אחד. זו רק דוגמא כמובן.

בקשר לתגובות של שתיכן, הבעיה היא שפתרון ארוך-טווח שכזה אינו יכול לכלול קר את נתניה ואפילו לא רק את אזורה. מדובר בשינוי כולל שיצטרך לקרות בכל אזור המרכז, ואם כבר אז גם חלק מהצפון, שכן רבים מכלי-הרכב שעוברים בדרום נתניה בדרכם לעבודה ובחזרה ממנה גרים בצפון ועובדים במרכז. הטרגידה היא שעד השינוי הכולל, ולא לדאוג - הוא עוד יגיע, אולי ילקו עוד ילדים באסטמה. אז אולי יש להעלות עוד שאלה, על-אף החשיבה לטווח הארוך, מה ייעשה כפתרון זמני? אם בכלל?

מה זה "התחשבות אולטימטיבית"?

לא ממש הבנתי את הקטע שלך - האם טענתך שאנחנו דואגים יותר לטבע מאשר לבני אדם?

אם כך הם פני הדברים, והרחוב בנתניה בו אתה גר הוא מקבילה זהה לנחל ירוק-עד, לדעתי האנלוגיה שלך מוטעית בבסיסה -

אתה מבין: אתה יכול לקום וללכת, לנחל אין לאן ללכת

ההפסד להביטאט בעקבות הרס הנחל אינו עומד בשום השוואה להפסד לבני אדם לו יהרסו את הבנין.

במלים אחרות

כדאי שתתארגנו, דיירי הבניין, תשכרו לכם עו"ד שמתמחה בתביעות מהסוג הזה,  וכך אולי תקבלו מספיק כסף להחליף מקום, מחד או מאידך, תוקטן כמות כלי הרכב העוברים ברחוב.

שלום,

 

קודם כל, אני לא גר בנתניה, אבל אל דאגה, יש לי בעיות סביבתיות משלי. אני בעיקרון מסכים עם מה שאתה אומר, ובאמת עדיף שבני אדם יזוזו במקום הרס הטבע. אבל את מי בדיוק הם אמורים לתבוע, כלומר, ממי יקבלו את הכסף?

מסתבר שיש תקווה!

 

http://www.teva.org.il/?CategoryID=386&ArticleID=3701&Page=1

 

 

זכרו: תמיד הכי חשוך רגע לפני הזריחה