דרור!

אתה חייב להפסיק עם זה! ;-)

שוב פעם אני מקבל "אינך יכול לדרג את אותו הכותב פעמיים ב24 שעות"

שלום לכולם,

לאחר קריאה רצופה של כל הדיון - מצאתי חסר:

עיצוב מקיים הוא לא רק תיאוריה מחודשת לאקו וירוק, אלא פילוסופית חיים שלמה שבאה להוסיף נקודות והביטים שהיו חסרים לקודמיו (גישה אקולוגית או ירוקה). והוא - הקשר הישיר שלנו עם הטבע. אנחנו לא אורחים - משם באנו..

יש אין סוף חומר באינטרנט על הנושא. לי חשוב לציין שבכדי להבין ולממש את הגישה המקיימת צריך דבר ראשון לקלוט מה הן המקורות של המוצרים שאנו מנצלים (כן - מנצלים) כל יום, ולהפנים את הדרך הארוכה שהם עושים עד לידים של כולנו. ואז לשאול - האם אני באמת צריך את כל זה? האם המחיר שהטבע משלם שווה לרגעיי ההנאה הקצרים שלנו? היחס פשוט מגוחך! זאת נקודת ההתחלה ורק משם אפשר להמשיך הלאה לדיון הבאמת מרשים שהלך פה. היתה לי חסרה נקודת קשר התחלתית.

 קודם כל - להפחית בצריכה בכל התחומים היא כבר רווח. גם כי הצריכההיותר צנועה תתן יותר סיפוק.

אנחנו מוקפים בחומר - גולמי או לא - אפשר לעשות פלאים עם מעט יצירתיות ויותר יוזמה.

ברגע שהצרכן ייצרוך פחות - א-ווואלה!

מה שחשוב לי להעביר פה זה שפתרונות לא חייבים לבוא מגבוה או מרחוק - הן ממשיות בכל רגע נתון ולקיחת אחריות של בן אדם אחד תמיד מובילה לעוד -

העיצוב המקיים מדבר גם על למידה ממעגליי חיים בטבע ויישומם בעולם האנושי - כלומר, מה שנקרא מיחזור, צריך לעבור בדיקה מעמיקה לגבי השלכותיה ומדידה מדוייקת של כל תכנון לגבי ההמשך העתידי. לא כל מיחזור הוא חכם, לאומת זאת שימוש במשומש וניצול מינימאלי של החומר עצמו יאפשר לו לתפקד לתווך זמן ארוך יותר למשל... הפטרונות קיימות - החכמה היא להבין את המקור וללמוד מהטבע - הוא מצליח לשמור על איזון מתמשך מאז ומעולם..

לא אנחנו המצאנו את הטבע, הוא המציא אותנו - לו יש את כל התשובות. אנחנו אמורים להרגיש הערצה וכבוד אליו, לא לרצות לכבוש אותו.. לא אני המצאתי - זה חלק מהתפיסה המקימת!

המערכות הכי מתוחכמות הן עדין לזכותו הבלעדית של הטבע..

צטט: elings 2008-01-28 15:55:36

שלום לכולם,

לאחר קריאה רצופה של כל הדיון - מצאתי חסר:

עיצוב מקיים הוא לא רק תיאוריה מחודשת לאקו וירוק, אלא פילוסופית חיים שלמה שבאה להוסיף נקודות והביטים שהיו חסרים לקודמיו (גישה אקולוגית או ירוקה). והוא - הקשר הישיר שלנו עם הטבע. אנחנו לא אורחים - משם באנו..

יש אין סוף חומר באינטרנט על הנושא. לי חשוב לציין שבכדי להבין ולממש את הגישה המקיימת צריך דבר ראשון לקלוט מה הן המקורות של המוצרים שאנו מנצלים (כן - מנצלים) כל יום, ולהפנים את הדרך הארוכה שהם עושים עד לידים של כולנו. ואז לשאול - האם אני באמת צריך את כל זה? האם המחיר שהטבע משלם שווה לרגעיי ההנאה הקצרים שלנו? היחס פשוט מגוחך! זאת נקודת ההתחלה ורק משם אפשר להמשיך הלאה לדיון הבאמת מרשים שהלך פה. היתה לי חסרה נקודת קשר התחלתית.

 קודם כל - להפחית בצריכה בכל התחומים היא כבר רווח. גם כי הצריכההיותר צנועה תתן יותר סיפוק.

אנחנו מוקפים בחומר - גולמי או לא - אפשר לעשות פלאים עם מעט יצירתיות ויותר יוזמה.

ברגע שהצרכן ייצרוך פחות - א-ווואלה!

מה שחשוב לי להעביר פה זה שפתרונות לא חייבים לבוא מגבוה או מרחוק - הן ממשיות בכל רגע נתון ולקיחת אחריות של בן אדם אחד תמיד מובילה לעוד -

העיצוב המקיים מדבר גם על למידה ממעגליי חיים בטבע ויישומם בעולם האנושי - כלומר, מה שנקרא מיחזור, צריך לעבור בדיקה מעמיקה לגבי השלכותיה ומדידה מדוייקת של כל תכנון לגבי ההמשך העתידי. לא כל מיחזור הוא חכם, לעומת זאת שימוש במשומש וניצול מינימאלי של החומר עצמו יאפשר לו לתפקד לתווך זמן ארוך יותר למשל... הפתרונות קיימים - החכמה היא להבין את המקור וללמוד מהטבע - הוא מצליח לשמור על איזון מתמשך מאז ומעולם..

לא אנחנו המצאנו את הטבע, הוא המציא אותנו - לו יש את כל התשובות. אנחנו אמורים להרגיש הערצה וכבוד אליו, לא לרצות לכבוש אותו.. לא אני המצאתי - זה חלק מהתפיסה המקימת!

המערכות הכי מתוחכמות הן עדין לזכותו הבלעדית של הטבע..

רות שלום,

סחתין על הסיפתח!

ברוכה הבאה לקהילת איכות הסביבה.

כתבת יפה, למרות שאני חושב שהדברים שכתבת זרועים להם לאורך ורוחב הדיון.

בכל מקרה, כדאי לך לנסות למצוא דיונים שנכתבו באותה תקופה פה בפורום, על מנת להבין את הקונטקסט של הדיון הזה.

מקורות יודעי דבר לחשו לי, כי קרב היום ויהיה לנו מנוע חיפוש שיקל על כולנו לחיות פה בקפה....

בברכה,

צטט: אנגל 2007-07-26 00:02:39

 

צטט: wgsharoni 2007-07-25 23:29:55

מסכימה לחלוטין עם רונית. ראשית מהסיבה שמיחזור הוא כלי חינוכי קל ללמידה ולתפעול באופן יחסי, דרכו יכולים כל אדם ואדם להכנס למעגל האיכפתיות הסביבתית. שנית, הדרך  לאפיין כדאיות של מוצר, אם יורדים עד לאמות הסיפים, חייבת לעבור באינטיליגנציה הבסיסית של הצרכן.

כלומר,יש מוצרים רבים שניתן להגדיר ברמה בסיסית - טוב ולא טוב, ממוחזר, אורגני וכו...  ברגע שיש מוצרים שהדיעות עליהן חלוקות, כל המוסיף גורע. המצב יוצר בילבול בקרב הצרכנים שמעורר אנטי ותגובת נגד שגורסת - "מה שנקנה ונעשה לא טוב אז יאללה..להתחרע" ואת זה אנחנו לא רוצים. לכן, במצבים מסויימים, silence is golden צריך להתאפק, להפיץ את הבשורה, עד שהציבור ייתחנך ויחכים וידע להפעיל שיקול דעת

שרון ורונית,

"מיחזור" הוא כפי הנראה המקבילה של "פוס" במשחק תופסת. כל פעם שנגמר האויר מהריצה נעמדים במקום וצועקים אותו.

יש מוצרים רבים שניתן להגדיר ברמה בסיסית - טוב ולא טוב: איך יודעים מה טוב?

ממוחזר: האם מישהו מכיר מוצר ממוחזר?

אורגני: מוצר אורגני? (חוץ ממזון)

וכו...: את זה אנחנו מחפשים, לא?

אחרי המיון של הפסולת, ויצירת מוצרים ממוחזרים...: מכירים מוצר שמייצרים מהחומר הממויין?

אני רוצה להזכיר לכן את מטרת הדיון:

מהו מוצר מקיים? בר- קיימא/ אקולוגי/ סביבתי/ ידידותי לסביבה/ ירוק, etc

מה דעתכן?

יאיר 

יאיר,

יש לי הרגשה שהדיון מתחמק ממך.

אני איני מבין גדול בקיימות ובעיקר לומד מהאזרח דרור ממך ומקישורים שאליהם הגעתי.

להבנתי מוצר כזה יהיה מוצר שהחזרתו לסביבה במינימום טיפול לא יפגע ואפילו יועיל לסביבה, כמובן שהחזרה תהיה מבוקרת ונכונה.

מוצר שאינו מנצל את העתודות על כדור הארץ, לא פוגע או ממחזר אותם, חשמל המופק תוך ניצול מפל מים.

דוגמא נוספת נייר, אינו חומר מזיק לסביבה ואם גם הצבע והדיו עליו לא רעילים לדעתי זוהי דוגמא למוצר ידידותי לסביבה ומקיים, החזרתו לסביבה תעשיר מחדש את מאגרי הסביבה ובתוך פרק זמן סביר, מוצרי נייר . קרטון ודומיהם.

אנרגיה סולרית לדוגמא בקולטי שמש לחימום מים, ניתן להמשיך בתהליך ללא סוף....

דוגמא גבולית, נייר כסף לעומת דוגמא הפוכה ניילון נצמד...

פיליפ

צטט: אנגל 2007-09-19 09:48:18

צטט: שי-כהן 2007-09-19 07:56:19

דרור!

אהבתי את הR החדשים, אבל התפלאתי מאד שאין שם Refuse

הסרוב לתרבות הצריכה במקומות בהן היא מדיחה אותנו לרכוש ולצרוך מוצרים מיותרים לחלוטין הוא חשוב ומרכזי בדרך לחיים מקיימים (ולשיחרור אישי וחברתי)

יש הרבה אנשים שלא נכנסים ללינקים- אז אני מדביק פה קטע חשוב מ"אנא הפסיקו למחזר"

הנדסה מחדש: Redesign

ארבעת הR המסורתיים הם בהחלט צעד חשוב (להבין שמיחזור הוא חלק קטן מהתמונה), אבל גם הם רק צעדים חלקיים. בלי שינוי בתכנון ובייצור של רוב המוצרים, אנחנו נצליח אולי להאט את הנזק, אבל לא למנוע אותו.

רוב המוצרים שלנו מתוכננים בצורה גרועה. הם נועדו לשבות את העין, להוריד מחיר, להחזיק זמן קצר ולהיות מוחלפים במוצרים אחרים. יש צורך בשינוייים משמעותיים בדרך בה מתוכננים מוצרים.

שינוי אחד כזה, מוזכר לדוגמא במאמר "המהפכה התעשייתית הבאה". המחברים מבחינים בין מחזור טבעי - שבו אנו יכולים לזרוק אל הסביבה חומרים שהיא מסוגלת לעכל. לבין מחזור לא טבעי, שבו כלולים חומרים איתם הסביבה אינה מסוגלת להתמודד, אשר צריכים להיות מטופלים בתוך המערכת הכלכלית האנושית. הבחנה כזו, יחד עם צעדים אחרים המוצעים במאמר הינם דבר הכרחי כדי לשנות את הדרך בה מיוצרים מוצרים ובדרך בה אנו מנהלים את חיי הכלכלה שלנו.

חלק גדול מההנדסה מחדש צריך להעשות על ידי מהנדסים???, אולם מנהלים צריכים לעודד אותם ולתת להם אפשרות ליוזמה כזאת, וצרכנים צריכים לדרוש מוצרים ושרותים כאלה, כדי לתת לפירמות הבוחרות בנתיב זה סיכוי. חלק מהנדסה מחדש נעשה על ידי חובבנים, בבתים, באלפי יוזמות זעירות המשמשות משק בית אחד. במדינות העולם השלישי ובפארמקלצ'ר ניתן לראות דוגמאות רבות לפתרונות טכנולוגיים אחרים מאלו המשמשים במערב.

חשיבה מחדש, ארגון מחדש Rethink

צעד נוסף שנזכר ב"המהפכה התעשייתית הבאה", הינו מעבר ממכירת מוצרים למכירת שרותים....

שי!

הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו...

כתבת וביארת יפה, אבל, למה ואיך אתה מפרש Redesign בתור "הנדסה מחדש"?

Redesign, כשמו כן הוא: עיצוב מחדש!

זאת גם הצהרתו וכוונתו של המעצב והארכיטקט מקדונה, ביחד עם עמיתו בראונגארט, במאמר "המהפכה התעשייתית הבאה", ממנו אתה מצטט ומביא דברים.

לצערי, מן הסתם, אתה מפרש לא נכון את המונח "Design", ומעביר את השרביט היישר לזרועותהם המגוננות של מהנדסים, שבמשך שנים רבות היו אמונים על תכנונם הלקוי של מוצרים.

אתה מוזמן לקרוא את הדיון שהעליתי פה ובקהילת "העיצוב עובד" בנושא תרגום וחוסר המשמעות של מילים בעברית. בעיני (כמו שלא קשה להבין), מדובר בכשל ערכי- תרבותי שמקורו בפיגור התפיסה הסביבתית המקובלת בישראל.

Lost in Translation  בהמשך לדבריך ולדברי דרור, אני ממליץ לקרוא את הספר "cradle to cradle" של מקדונה ובראונגארט שממשיך קדימה את המאמר ממנו אתה מצטט שפורסם כבר לפני כ-10 שנים.

המשך יבוא... יום נעים,

יאיר

יאיר,

לפחות בהקשר בו נכתב אני חולק עליך ומסכים עם שי הכוונה היא לתכנון מחדש ע"י מהנדסים ולאו דווקא עיצוב.

היות והמאמר שואב מכמה מקומות יכול להיות שאחד המקורות בדרך לא הובן כראוי. אתה כנראה מתייחס לרעיון המקורי בעוד שאנחנו מתייחסים למאמר מסויים.

לגבי תרבות הצריכה יש דגש במספר רב של מאמרים ודיונים על תהליך היצור.

ניסיתי בדיונים קודמים לחזק את הנקודות של "הפנמת עלות הנזק" ו"הטלת אחריות התשלום והיכולת לטיפול במוצר על היצרן"  מונחים אותם אני מצטט, ובעבר לא הצלחתי להסביר את כוונתי כראוי. 

אותו רעיון זכה להדגשה גם בסרט "The Story of Stuff" וכמעט בכל מאמר בנושא צרכנות.

"כולם" מדגישים את חוסר היעילות, והפגיעה הרבה של תהליך היצור העולה פי כמה על כל הזיהום שנוצר ממוצרי הקצה והצרכנים.

הנקודה אליה אני חותר, לא רק הצרכנות שורש הבעייה, לא נוכל להאבק בצרכנות משום שהיא אינטרס של כוחות כלכליים אדירים. יש צורך לאפשר להם  למנגנונים להמשיך להרוויח, לכלכל בלי לקלקל.  מטרתינו צריכה להיות יעול תהליך היצור, שיהיה הרבה פחות מזהם, בעל ניצולת רבה וגבוהה הרבה  יותר.

וכאן חוזרים לרעיון המקורי של יאיר, מוצרים ברי קיימא, אקולוגיים, בראי כל המידע מוצר כזה צריך להיות אקולוגי וירוק לכל אורך חייו משלב חומר הגלם ועד לשימוש חוזר בחומרים ממנו עשוי המוצר.

תהליך מחזור ראוי שיקרא כזה רק אם התהליך עצמו ותוצריו אינם מזיקים, ואף מועילים לסביבה.

הדרך כמובן באמצאות חקיקה שתסדיר את "הפנמת עלות הנזק" ו"נטילת האחריות".

פיליפ

צטט: philipyg 2008-01-28 20:56:48

צטט: אנגל 2007-09-19 09:48:18

צטט: שי-כהן 2007-09-19 07:56:19

הנדסה מחדש: Redesign

ארבעת הR המסורתיים הם בהחלט צעד חשוב (להבין שמיחזור הוא חלק קטן מהתמונה), אבל גם הם רק צעדים חלקיים. בלי שינוי בתכנון ובייצור של רוב המוצרים, אנחנו נצליח אולי להאט את הנזק, אבל לא למנוע אותו.

רוב המוצרים שלנו מתוכננים בצורה גרועה. הם נועדו לשבות את העין, להוריד מחיר, להחזיק זמן קצר ולהיות מוחלפים במוצרים אחרים. יש צורך בשינוייים משמעותיים בדרך בה מתוכננים מוצרים.

שינוי אחד כזה, מוזכר לדוגמא במאמר "המהפכה התעשייתית הבאה". המחברים מבחינים בין מחזור טבעי - שבו אנו יכולים לזרוק אל הסביבה חומרים שהיא מסוגלת לעכל. לבין מחזור לא טבעי, שבו כלולים חומרים איתם הסביבה אינה מסוגלת להתמודד, אשר צריכים להיות מטופלים בתוך המערכת הכלכלית האנושית. הבחנה כזו, יחד עם צעדים אחרים המוצעים במאמר הינם דבר הכרחי כדי לשנות את הדרך בה מיוצרים מוצרים ובדרך בה אנו מנהלים את חיי הכלכלה שלנו.

חלק גדול מההנדסה מחדש צריך להעשות על ידי מהנדסים???, אולם מנהלים צריכים לעודד אותם ולתת להם אפשרות ליוזמה כזאת, וצרכנים צריכים לדרוש מוצרים ושרותים כאלה, כדי לתת לפירמות הבוחרות בנתיב זה סיכוי. חלק מהנדסה מחדש נעשה על ידי חובבנים, בבתים, באלפי יוזמות זעירות המשמשות משק בית אחד. במדינות העולם השלישי ובפארמקלצ'ר ניתן לראות דוגמאות רבות לפתרונות טכנולוגיים אחרים מאלו המשמשים במערב.

חשיבה מחדש, ארגון מחדש Rethink

צעד נוסף שנזכר ב"המהפכה התעשייתית הבאה", הינו מעבר ממכירת מוצרים למכירת שרותים....

שי!

הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו...

כתבת וביארת יפה, אבל, למה ואיך אתה מפרש Redesign בתור "הנדסה מחדש"?

Redesign, כשמו כן הוא: עיצוב מחדש!

זאת גם הצהרתו וכוונתו של המעצב והארכיטקט מקדונה, ביחד עם עמיתו בראונגארט, במאמר "המהפכה התעשייתית הבאה", ממנו אתה מצטט ומביא דברים.

לצערי, מן הסתם, אתה מפרש לא נכון את המונח "Design", ומעביר את השרביט היישר לזרועותהם המגוננות של מהנדסים, שבמשך שנים רבות היו אמונים על תכנונם הלקוי של מוצרים.

בהמשך לדבריך ולדברי דרור, אני ממליץ לקרוא את הספר "cradle to cradle"

של מקדונה ובראונגארט שממשיך קדימה את המאמר ממנו אתה מצטט שפורסם כבר לפני כ-10 שנים.

 

 יאיר,

לפחות בהקשר בו נכתב אני חולק עליך ומסכים עם שי הכוונה היא לתכנון מחדש ע"י מהנדסים ולאו דווקא עיצוב.

היות והמאמר שואב מכמה מקומות יכול להיות שאחד המקורות בדרך לא הובן כראוי. אתה כנראה מתייחס לרעיון המקורי בעוד שאנחנו מתייחסים למאמר מסויים.

לגבי תרבות הצריכה יש דגש במספר רב של מאמרים ודיונים על תהליך היצור.

ניסיתי בדיונים קודמים לחזק את הנקודות של "הפנמת עלות הנזק" ו"הטלת אחריות התשלום והיכולת לטיפול במוצר על היצרן"  מונחים אותם אני מצטט, ובעבר לא הצלחתי להסביר את כוונתי כראוי. 

אותו רעיון זכה להדגשה גם בסרט "The Story of Stuff" וכמעט בכל מאמר בנושא צרכנות.

"כולם" מדגישים את חוסר היעילות, והפגיעה הרבה של תהליך היצור העולה פי כמה על כל הזיהום שנוצר ממוצרי הקצה והצרכנים.

הנקודה אליה אני חותר, לא רק הצרכנות שורש הבעייה, לא נוכל להאבק בצרכנות משום שהיא אינטרס של כוחות כלכליים אדירים. יש צורך לאפשר להם  למנגנונים להמשיך להרוויח, לכלכל בלי לקלקל.  מטרתינו צריכה להיות יעול תהליך היצור, שיהיה הרבה פחות מזהם, בעל ניצולת רבה וגבוהה הרבה  יותר.

וכאן חוזרים לרעיון המקורי של יאיר, מוצרים ברי קיימא, אקולוגיים, בראי כל המידע מוצר כזה צריך להיות אקולוגי וירוק לכל אורך חייו משלב חומר הגלם ועד לשימוש חוזר בחומרים ממנו עשוי המוצר.

תהליך מחזור ראוי שיקרא כזה רק אם התהליך עצמו ותוצריו אינם מזיקים, ואף מועילים לסביבה.

הדרך כמובן באמצאות חקיקה שתסדיר את "הפנמת עלות הנזק" ו"נטילת האחריות".

פיליפ

פיליפ,

החומר לגבי Redesign מצוטט מפיו של מי שנחשב "אבי העיצוב המקיים"  - ויליאם מקדונה.

מקדונה הינו אדריכל ומעצב, וכדאי לך לקרוא מעט ממה שהוא כותב (יש פה המלצות בדיון).

טענת היסוד של מקדונה הינה כי "הכל טמון בעיצוב".

אני חושב שהבעיה מונחת בפירוש הלקוי שאתה נותן למקצוע העיצוב.

בשבוע הבא מתקים כנס "הכח הכלכלי של העיצוב" (אפרסם פה הזמנה בהמשך היום), ואולי כדאי לך להשתתף. בכל מקרה, יש המון חומר על עיצוב תעשייתי באינטרנט.

הדיון הזה התחיל לפני כחצי שנה ונוגע בדיוק לבעיית ההגדרות והפירושים השונים.

כפי הנראה, אנחנו מסכימים על רוב התכנים, אבל ללא ספק - חלק מהדברים שאתה כותב לגבי מוצרים אינם מדוייקים.

עם כל אהבתי והערכתי לכתיבתו של דרור ולנושאים אותם אנו מעלים לדיון, בלתי אפשרי לקרוא תגובה קצרה ולהפוך חוסר ידע לפרשנות מפולפלת.

צטט: אנגל 2008-01-29 08:15:04

 

צטט: philipyg 2008-01-28 20:56:48

צטט: אנגל 2007-09-19 09:48:18

צטט: שי-כהן 2007-09-19 07:56:19

הנדסה מחדש: Redesign

ארבעת הR המסורתיים הם בהחלט צעד חשוב (להבין שמיחזור הוא חלק קטן מהתמונה), אבל גם הם רק צעדים חלקיים. בלי שינוי בתכנון ובייצור של רוב המוצרים, אנחנו נצליח אולי להאט את הנזק, אבל לא למנוע אותו.

רוב המוצרים שלנו מתוכננים בצורה גרועה. הם נועדו לשבות את העין, להוריד מחיר, להחזיק זמן קצר ולהיות מוחלפים במוצרים אחרים. יש צורך בשינוייים משמעותיים בדרך בה מתוכננים מוצרים.

שינוי אחד כזה, מוזכר לדוגמא במאמר "המהפכה התעשייתית הבאה". המחברים מבחינים בין מחזור טבעי - שבו אנו יכולים לזרוק אל הסביבה חומרים שהיא מסוגלת לעכל. לבין מחזור לא טבעי, שבו כלולים חומרים איתם הסביבה אינה מסוגלת להתמודד, אשר צריכים להיות מטופלים בתוך המערכת הכלכלית האנושית. הבחנה כזו, יחד עם צעדים אחרים המוצעים במאמר הינם דבר הכרחי כדי לשנות את הדרך בה מיוצרים מוצרים ובדרך בה אנו מנהלים את חיי הכלכלה שלנו.

חלק גדול מההנדסה מחדש צריך להעשות על ידי מהנדסים???, אולם מנהלים צריכים לעודד אותם ולתת להם אפשרות ליוזמה כזאת, וצרכנים צריכים לדרוש מוצרים ושרותים כאלה, כדי לתת לפירמות הבוחרות בנתיב זה סיכוי. חלק מהנדסה מחדש נעשה על ידי חובבנים, בבתים, באלפי יוזמות זעירות המשמשות משק בית אחד. במדינות העולם השלישי ובפארמקלצ'ר ניתן לראות דוגמאות רבות לפתרונות טכנולוגיים אחרים מאלו המשמשים במערב.

חשיבה מחדש, ארגון מחדש Rethink

צעד נוסף שנזכר ב"המהפכה התעשייתית הבאה", הינו מעבר ממכירת מוצרים למכירת שרותים....

שי!

הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו...

כתבת וביארת יפה, אבל, למה ואיך אתה מפרש Redesign בתור "הנדסה מחדש"?

Redesign, כשמו כן הוא: עיצוב מחדש!

זאת גם הצהרתו וכוונתו של המעצב והארכיטקט מקדונה, ביחד עם עמיתו בראונגארט, במאמר "המהפכה התעשייתית הבאה", ממנו אתה מצטט ומביא דברים.

לצערי, מן הסתם, אתה מפרש לא נכון את המונח "Design", ומעביר את השרביט היישר לזרועותהם המגוננות של מהנדסים, שבמשך שנים רבות היו אמונים על תכנונם הלקוי של מוצרים.

בהמשך לדבריך ולדברי דרור, אני ממליץ לקרוא את הספר "cradle to cradle"

של מקדונה ובראונגארט שממשיך קדימה את המאמר ממנו אתה מצטט שפורסם כבר לפני כ-10 שנים.

 

 יאיר,

לפחות בהקשר בו נכתב אני חולק עליך ומסכים עם שי הכוונה היא לתכנון מחדש ע"י מהנדסים ולאו דווקא עיצוב.

היות והמאמר שואב מכמה מקומות יכול להיות שאחד המקורות בדרך לא הובן כראוי. אתה כנראה מתייחס לרעיון המקורי בעוד שאנחנו מתייחסים למאמר מסויים.

לגבי תרבות הצריכה יש דגש במספר רב של מאמרים ודיונים על תהליך היצור.

ניסיתי בדיונים קודמים לחזק את הנקודות של "הפנמת עלות הנזק" ו"הטלת אחריות התשלום והיכולת לטיפול במוצר על היצרן"  מונחים אותם אני מצטט, ובעבר לא הצלחתי להסביר את כוונתי כראוי. 

אותו רעיון זכה להדגשה גם בסרט "The Story of Stuff" וכמעט בכל מאמר בנושא צרכנות.

"כולם" מדגישים את חוסר היעילות, והפגיעה הרבה של תהליך היצור העולה פי כמה על כל הזיהום שנוצר ממוצרי הקצה והצרכנים.

הנקודה אליה אני חותר, לא רק הצרכנות שורש הבעייה, לא נוכל להאבק בצרכנות משום שהיא אינטרס של כוחות כלכליים אדירים. יש צורך לאפשר להם  למנגנונים להמשיך להרוויח, לכלכל בלי לקלקל.  מטרתינו צריכה להיות יעול תהליך היצור, שיהיה הרבה פחות מזהם, בעל ניצולת רבה וגבוהה הרבה  יותר.

וכאן חוזרים לרעיון המקורי של יאיר, מוצרים ברי קיימא, אקולוגיים, בראי כל המידע מוצר כזה צריך להיות אקולוגי וירוק לכל אורך חייו משלב חומר הגלם ועד לשימוש חוזר בחומרים ממנו עשוי המוצר.

תהליך מחזור ראוי שיקרא כזה רק אם התהליך עצמו ותוצריו אינם מזיקים, ואף מועילים לסביבה.

הדרך כמובן באמצאות חקיקה שתסדיר את "הפנמת עלות הנזק" ו"נטילת האחריות".

פיליפ

פיליפ,

החומר לגבי Redesign מצוטט מפיו של מי שנחשב "אבי העיצוב המקיים"  - ויליאם מקדונה.

מקדונה הינו אדריכל ומעצב, וכדאי לך לקרוא מעט ממה שהוא כותב (יש פה המלצות בדיון).

טענת היסוד של מקדונה הינה כי "הכל טמון בעיצוב".

 

אני חושב שהבעיה מונחת בפירוש הלקוי שאתה נותן למקצוע העיצוב.

בשבוע הבא מתקים כנס "הכח הכלכלי של העיצוב" (אפרסם פה הזמנה בהמשך היום), ואולי כדאי לך להשתתף. בכל מקרה, יש המון חומר על עיצוב תעשייתי באינטרנט.

 

הדיון הזה התחיל לפני כחצי שנה ונוגע בדיוק לבעיית ההגדרות והפירושים השונים.

כפי הנראה, אנחנו מסכימים על רוב התכנים, אבל ללא ספק - חלק מהדברים שאתה כותב לגבי מוצרים אינם מדוייקים.

עם כל אהבתי והערכתי לכתיבתו של דרור ולנושאים אותם אנו מעלים לדיון, בלתי אפשרי לקרוא תגובה קצרה ולהפוך חוסר ידע לפרשנות מפולפלת.

 

יאיר,

מלכתחילה לא טענתי שאינך צודק אלא טענתי כי אנחנו לא הגענו אל המקור אלא עד תחנה בדרך.

בנוסף נתתי לך ולדרור קרדיט על העשרתי במידע וידע.

אני מסתמך לא רק על תגובותיו של דרור ושלך כמובן אלא גם על מעקב אחר הקישורים במענים, וקריאת המאמרים.

לגבי הגדרת מוצר ירוק, בר קיימה, "סביבתי", העלתי את הפרשנות שלי.

לא הבנתי האם אתה מסכים אם לאו, והנה ציטוט מאתר בנושא:

Sustainable products are those products providing environmental, social and economic benefits while protecting public health, welfare, and environment over their full commercial cycle, from the extraction of raw materials to final disposition.

וההגדרה שלי לטובת הדיון:

בראי כל המידע, מוצר כזה צריך להיות אקולוגי וירוק לכל אורך חייו משלב חומר הגלם ועד לשימוש חוזר בחומרים ממנו עשוי המוצר.

כל תגובה של דרור שולחת אותי לחפש פירושים למושגים שבתורם מובילים למאמרים נוספים, כתוצאה אני נהנה גם מהתגובה וגם מהבנת הנקרא שגוררת הרחבת השכלה (לולאת משוב, הגחה - חלשה וחזקה, מעגלי זרחן, וכמובן כל התאוריה סביב שיא תפוקת הנפט, והשפעת משברי הנפט על הגעה לשיא.)

ועל כך נאמר "קנאת סופרים תרבה חוכמה...."

פיליפ

התלבטתי אם לפתוח נושא חדש אבל כנראה שלמידה מהעבר עדיפה על משהו חדש.

לשאלה, מהו מוצר ירוק?  רציתי לענות בשאלה קטנה אחרת ,למה המוצרים 'הירוקים' לכאורה שקיבלו את שמם לפחות בתחום הפירות והירקות ואשר נמכרים לרוב באריזות פלסטיק או אחרות 

קשיחות ולעיתים אף בליווי ניילון, נחשבות על ידי הצרכן הירוק בתור סחורה ירוקה ?

הרי הכימיקלים שנחסכו בזמן הגידול מגיעים בבומרנג בשעת ההשלכה לפח או במקרה הטוב המחזור של מוצר מיותר שצריכתו המקורית לא הייתה מתבצעת.

אני הסקתי כמה דברים חלקם חופפים חלקם פחות, בין היתר:

-לעבוד יותר ולשרוף אנרגיה על מוצר שהושקעה בו אנרגיה מוקדמת שצרכה אנרגיה וכדי למזער  את נזקיו נמשיך לצרוך אנרגיה מיותרת זהו דבר מיותר ,לפחות  במתכונת השיווק כיום.

-המחיר הגבוה להחריד של מוצרים ירוקים, שנכנסים להגדרה של 'ירוק נדיף' לעומת 'בר-קיימא' גורמים לנו לנזק לטווח ארוך.

-תעודות ההכשר הירוקות, קרי האריזה המבודלת הן אלו שגורמות לנזק שהגידול החקלאי נטול 

הריסוס וההדברה ניסה למנוע.

-ברגע שהפוליטיקה נכנסת לעבודת האדמה, ועצי זית ומטעים שונים משני צידי המתרס מתחילים להיעקר במקום להינטע,אין כל תועלת במאבק כלשהו יהיה אשר יהיה,במיוחד כעוקרים מתוך עקרונות ולא מתוך צורך ספציפי.

זאת דעתי 

- 

- 

אנשים, הרגתם אותי עם כמויות המלל הללו...

מכל מקום, עקרון יסוד בכלכלת סביבה הינו: עלות הטיפול בתוצאת הנזק, גדולה בד"כ מעלות המניעה. מכאן שיש להשקיע במניעה.

היות ואנו מדברים על כמות אדירה של מוצרים לא מתכלים כגון חיתולים, בזבוז מים, שפיכת דטרגנטים למי הביוב ורכישת מוצרים רבים שונים ומשונים שלא תמיד ברורה נחיצותם, הרי שנמצא הפתרון: קונדום. כן רבותיי, קונדום הוא המוצר המקיים ביותר...  

כיכבתי

צטט: אנגל 2008-03-05 23:21:52

מהו מוצר מקיים? (בר- קיימא/ אקולוגי/ סביבתי/ ידידותי לסביבה/ ירוק, etc)

 

שלום לכולם,

פורום "הצרכנות הירוקה" נפתח בשמחה ובגיל.

11 דיונים כבר מתנהלים בו, ויש עוד הרבה דיונים רלוונטיים לנושא בקהילת איכות הסביבה ובפורומים אחרים.

חשבתי שאולי הקדמנו במעט את המאוחר. לא הגדרנו או הסברנו את הנושא שנשאר עלום ואניגמטי.

ועוד לפני שמגדירים מהי צרכנות סביבתית, אני מציע לבדוק מהו מוצר המתאים להיצרך ככזה.

האם יש לנו מושג ירוק על "טביעת הרגל האקולגית" של מוצרי צריכה?

מהם הפרמטרים לקביעת מידת הקיימות של מוצר?

אולי נצליח לנסח ביחד כמה עקרונות מוסכמים שיקלו על כולנו בקידום הנושא ואפשרות להמליץ על מוצרים וחברות תוך כדי ניתוח ביקורתי.

מה דעתכן/ם?

יאיר

מהם הפרמטרים לקביעת מידת הקיימות של מוצר?

מוצר מוצר.. כמה אנרגיה צרכת ביצורך?כמה אנרגיה בחייך? וכמה אנרגיה אתה יכול להחזיר? בהשקעה נוספת של כמה אנרגיה??

! 

אתה פסול!

הבא בטור...