צטט: duprass.com 2009-02-16 21:30:08
כיצד בכלל ניתן לתמחר עבודה שכל אחד יכול לצרוב ולשכפל בביתו?
- זה דומה לאופן בו מתמחרים צילום סטילס, את מראש מתחייבת כמה עותקים תעשי, ממספרת כל עותק ובעקרון המחיר עולה ככל שמספרו של העותק גדל (כלומר החמישי יהיה יקר מהראשון). באופן הזה גם אם מישהו יעשה עותקים נוספים מהעבודה (נניח לצורך יח"צ) - כל עוד הוא לא עותק ממוספר - אין לו ערך. אם יום יבוא ותרצי לעשות עותקים נוספים בגלל שתהיה דרישה בשוק... זה יהיה כרוך באישורם של אותם אספנים שרכשו ממך את החמש הראשונות.
- שאלת המחיר היא קצת טריקית. אני מסכימה עם יעקב שאפשר להתייעץ עם הגלריה , בכל מקרה תשקללי את העבודה שנעשתה ותניחי שיירכשו את כל העותקים... :)
- לגבי כרטיסי טיסה המצב די עגום.. תנסי לפנות למחלקה לאומנות פלסטית במשרד החוץ (קשתום או משהו כזה) .. בעקרון אם הם חושבים שיש חשיבות לתערוכה ושאפשר להכניס את הלוגו שלהם במקום טוב הם בוודאי יעזרו. זה תלוי גם בשגרירות בארץ אליה את רוצה להגיע, לניו יורק זה לא קל..
-בהצלחה!
היום בעידן הווידאו הדיגיטאלי, העותק המיליון זהה בדיוק לראשון, (בווידאו אנלוגי, יש ירידה באיכות ככול שמתקדמים בדורות ההעתקה).
נשאלת מה המשמעות אם אני צופה בעותק מספר 284856678 של היצירה, שהוא זהה למקור?
החוויה היא אותה החוויה פרט לסמנטיקה?
מה המשמעות אם היו בעולם מיליון "מונה ליזות" זהות בדיוק? מדוע אין לה ערך אמנותי אם הוא לא ממוספר?
מדוע לא ניתן לצפות ברשת אבל כן אפשר בקלטת ווידאו או DVD?
למשל יש לי העתק של מיצב הווידאו המרושת - 1 year performance video של שני אמנים ניו-יורקיים, לאחר שצפיתי במיצג ברשת במשך שנה.
אני יכול לעשות איתו מה שארצה בהסכמתם (פוטנציאל למספר רב ביותר של העתקים).
האם השיוויוניות היא בגלל שהיצירה ברשת ולא בגלריה מסחרית?
הוספת תגובה על "איך מוכרים עבודת וידאו?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה