בשבוע שעבר עבר בועדת השרים התיקון לחוק העוסק בהימורים והגרלות . התיקון בא על מנת לעדכן את החוק הקיים ולהתאימו לעידן האינטרנט. ההנחה שעומדת בבסיסו של החוק היא, שישראל רשאית “למתוח” את תחום השיפוט שלה (דוקטרינת “היד הארוכה”) ולכפות את חוקיה על חברות הממוקמות מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
התיקון לחוק קובע שלושה תנאים, שמספיק שאחד מהם יתקיים על מנת לחשוף את מפעילי האתר לתביעה פוטנציאלית ע”י הרשויות בישראל.
התנאים הם:
1. האתר הוא בעברית.
2. האתר מאפשר תשלום בשקלים חדשים.
3. האתר כולל הימורים על תוצאות של משחקי ספורט המתקיימים בישראל, בין קבוצות ישראליות.
בנוסף אוסר החוק על חברות האשראי (בישראל ?) לכבד עסקאות בין מהמרים לבין אתרי הימורים – בנושא הזה זו בעצם גרסה הישראלית “רזה” של החוק האמריקאי בנושא Unlawful Internet Gambling Enforcement Act.

.

ישראל, שחברה בארגון הסחר העולמי( WTO), נופלת עם הצעת החוק הזו בדיוק במקום שבו נכשלה ארה”ב עם הניסיון הקודם שלה לאסור על אתרי הימורים הנמצאים מחוץ לארה”ב לקבל הימורים מתושבי ארה”ב.

בשנת 2005, בעקבות תביעה של מדינת אנטיגוואה, קבע מוסד הבוררות של ארגון הסחר העולמי שארה”ב הפרה את תקנות הארגון, ובפניה עומדות שתי אפשרויות.
- האפשרות הראשונה היא לאסור לחלוטין הימורים באמצעות הטלפון או האינטרנט בשטחה, ובמקביל לאסור על חברות מחוץ לארה”ב להציע הימורים מסוג זה לתושבי ארה”ב.
- האפשרות השנייה היא לאפשר גם לחברות אמריקאיות וגם לחברות זרות להציע הימורים לתושבי ארה”ב.

.
העיקרון שעומד מאחורי ההחלטה הוא, שעל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי להתייחס לסחורות ושירותים של חברות אחרות בארגון, בדיוק באותה הדרך בה הן מתייחסות לשירותים וסחורות מאותו הסוג המוצעים ע”י החברות המקומיות. או כפי שניסח זאת הוושינגטון פוסט על מנת לאסור יבוא של אלכוהול למדינה, חייבת אותה מדינה גם לאסור ייצור מקומי של אלכוהול.

בעקבות ההחלטה של ה WTO, פנה ממשל בוש לדרך חלופית. הדרך בה בחר הממשל היא לאסור על חברות אמריקאיות לטפל בטרנזקציות פיננסיות הקשורות להימורים. גם הפתרון הזה יכול לגרור את
את הממשל האמריקאי לפוזיציה מאוד לא נוחה, והפעם מול האיחוד האירופי דווקא.

.
את הסיבה לכך ניתן לראות בהתבטאות של הממונה על שוק האינטרנט באיחוד האירופי שטוען שהחוק האמריקאי ניראה כמו ניסיון אמריקאי להגן על התעשייה המקומית מפני חברות זרות.
גם באירופה מדינות כמו צרפת ואיטליה מנסות להגן על המונופולים המקומיים בתחום ההימורים. במקרה הזה הממונה של שוק האינטרנט באיחוד האירופי כבר הגיש תביעה נגד ממשלת צרפת על הניסיון הזה, ובימים אלו מתנהלים הליכים משפטיים גם נגד שורה של מדינות אחרות באיחוד.
גם פה העיקרון שמנחה את הממונה הוא, שאין שום הבדל בין הימורים לבין כל מוצר או שירות אחר, ועל מנת להגביר את התחרות בשוק, מדינות אינן רשאיות להציב מחסומים שנועדו להגן על החברות המקומיות מפני תחרות ממדינות אחרות.

.

רק לאחרונה פסק בית המשפט העליון בצרפת כנגד המונופול הממשלתי הצרפתי בתחום הימורי הסוסים (PMU). המקרה נסוב סביב תביעה של ה PMU כנגד חברה מלטזית (דוקטרינת “היד הארוכה”), אשר אפשרה לצרפתים להמר על תוצאות המרוצים בצרפת. בית המשפט העליון קבע, שלא ניתן לאסור על החברה המלטזית להציע לתושבי צרפת להמר באמצעות האינטרנט. בית המשפט הצרפתי הסתמך בהחלטתו על פסיקה קודמת של ביה”מ האירופי לצדק שקבע שלמדינה אסור להשתמש ברגולציה בתחום ההימורים, על מנת להפלות חברות הימורים זרות.

.

ישראל אמנם איננה חברה באיחוד האירופי אך כמדינה החברה בארגון הסחר העולמי היא בהחלט יכולה להיתבע ע”י כל מדינה אחרת שעלולה להיפגע מהחוק הישראלי. למעשה ,בניגוד לארצות הברית, כנגד ישראל יהיה גם הרבה יותר קל (ואולי גם הרבה יותר פופולארי) לנקוט סנקציות כלכליות. יהיה מעניין לראות כיצד יתיחס בית המשפט העליון בישראל לתקדימים בארגון הסחר העולמי ובאיחוד האירופי.